The Butterfly Button
מה עושים עם השכן שצועק?

שאלה מקטגוריה:

הייי,
אני בת לאמא בעלת עסק עצמאי.
העסק שלנו יושב מתחת לבית ממול בית שכן כועס נורא נורא!
שמקלל הכל, וכן חשוב לי להגיד שזה ברמות קשות ממש
ושזה קורא והוא צועק כי חנו לי בחניה או שיש רעש מידי
אני נחנקת, אני מפחדת , מתכנסת לוקחת אוזניות ושומעת שירים הכי הכי גבוה
הוא חילוני, בנאדם קשה גם לסביבה אבל בסופו של יום זה אמא שלי והוא מבזה וצועק
גם כן, זה גורם לי לא להביא חברות למרות שאני מאד אוהבת את המשפחה שלי והכי רוצה שיבואו אלי ולביתי הכייף והפנוי, ואני גם אוהבת אותו מאד
רק קשה לי לחזור הביתה בימים עמוסים של העסק שאני יודעת שגם צעקות באות עם זה ..
תוכלי לעזור לי ?
מה אני אמורה לעשות? איך להגיב?
תודה לך
מרגש אותי לחשוב שפינית זמן כדי לקרוא את מה שאני ועוד מלא כותבים לך,
תודה .

תשובה:

בס”ד

שלום לך שואלת יקרה,

ראשית צל”ש על הפניה! אני בטוחה שזו שאלה שמעסיקה אותך ממש, ויפה שהצלחת למצוא מקום לחלוק בו את ההתמודדות הזו. כולי תקווה שאצליח לתת לך מענה נכון.

את מתארת סיטואציה ממש קשה ולא נעימה, בלשון המעטה. להיות חשופות כל כך, לראות את אימא שלך נתונה לפגיעה ולהלבנת פנים כפשוטה ממש. אני משערת לעצמי שכרגע במצב הנתון העסק יישאר שם, ולא נראה שאפשר לעשות שינוי מסוג כזה.

העניין הוא שהצעקות והמצב כולו משפיעים גם עליך, ואולי אפילו בצורה עוצמתית יותר. אנסה להסביר את כוונתי: אמא שלך היא אישה בוגרת. ייתכן והיא פיתחה איזושהי חסינות בעניין, או לפחות מנסה להיות אדישה כנגד זה. על אף שאין ספק שגם לה העניין קשה מאד.

את, לעומת זאת, עדיין בשלב צעיר יותר בחיים. שלב בו העולם עדיין קצת נוטה להיראות לנו בשחור לבן, וכל חוויה שאנו חווים- מתבטאת בעוצמה גבוהה הרבה יותר. הצעקות והעלבונות מפריעות לך מבחינה חברתית, אבל לא פחות מכך- גם מבחינה אישית: אף אחד לא אוהב לשמוע עלבונות וצעקות. בוודאי שלא כשהן מכוונות כלפי מישהו שחשוב ואהוב לו.

לכן, התגובה שלך, כפי שאת מתארת, היא פשוט לנסות להתחפר, להיעלם וכך להתעלם. זו דרך התמודדות מסויימת שמופיעה במקרים שבהם אנחנו מעדיפים להימנע מסיטואציות לא נוחות לנו.

זו יכולה להיות דרך התמודדות הגיונית, אולם היא דרך שלא מיטיבה אלא רק מדחיקה, והיא עלולה לפגוע בנו. כי בסוף איכשהו נצטרך להתעמת עם המציאות.

אני חושבת שכדאי לך לנסות לדבר עם אימא שלך על הנושא. (אם קשה לך לפתוח בשיחה- את יכולה פשוט לכתוב לה, ואז יהיה לכן אולי קל יותר לשוחח בע”פ). תזכרי שאמא שלך היא המבוגר האחראי בעסק, ייתכן שהיא לא מספיק מודעת לעוצמת הכאב שזה גורם לך. אם תשתפי אותה, תוכלי לתת לה הזדמנות למצוא פתרון כזה או אחר. אולי תצליחו ביחד למצוא דרך התמודדות.

אבל לא פחות מכך- תוכלי לקבל כוחות לעבור את המסע הזה, ולא לבדך. אין שום סיבה שתתביישי להביא חברות בגלל דבר כזה.גם אם המצב זה ימשיך.

חשוב לזכור שפעמים רבות (אולי כמעט תמיד,אפילו) אנחנו מסתכלים על הסביבה מבעד למשקפיים של עצמנו, ומפרשנים בפרשנות שנראית לנו, ולא בהכרח כזו שהחֶברה רואה זאת כך.

למה הכוונה? תחשבי על מישהי שנורא נורא לא מסודרת, בלשון עדינה ביותר (מכירה אישית כמה כאלו…),

ובכל פעם שהיא פותחת את דלת הבית ללא-משנה-מי, היא מיד פוצחת בהתנצלות על מראה הבית ותפקודיה ה(לא) ניהוליים, ובכך רק גורמת לנכנסים להסתכל היטב ולקלוט בדיוק איך הבית לא מסודר.

ייתכן שאם לא היתה אומרת כלום, האדם מאחורי הדלת, לא היה בכלל מתייחס ברצינות רבה כזו לעניין הסדר הלא-שורר…

אולי אפשר להקביל את זה למקרה שלכן: תנסי להיות אדישה. לפחות מבחוץ. את לא הדוברת של השכן, וגם לא של אף אחד אחר.

ייתכן שאם לא תתייחסי ולא תעשי ‘אישיו’ מהצעקות, גם החברות שלך לא תתייחסנה לכך מדי ברצינות. אם את רוצה כן להכין קצת את הקרקע – את פשוט יכולה לומר מראש לחברה שאמורה להגיע, שיש איזשהו שכן שצועק ומקלל, אבל זה ממש לא קשור אלינו. וזהו.

כמובן, בלי להסתייג מהאמור לעיל שכדאי כן לנסות למצוא איזושהי דרך למזער את ההתמודדות עם הבעיה, אבל נראה לי שזה כבר שייך לזירה אחרת…

תמשיכי להקיף את עצמך בחברות שאת אוהבת, ובאנשים שעושים לך טוב,

ואל תהססי לפנות עם כל שאלה או תהיה.

המון הצלחה וכח!

לאה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
אני מיותר בעולם?
נהנתי מאוד לקרוא את תשובותיכם המחכימות והמפורטות ואף למדתי מהן. מציגה את שאלתי בפשטות בלי הקדמות. אני לא רואה את עצמי ייחודית או משמעותית בשום תחום. לא הקמתי משפחה. אין לי הרבה קשרים משמעותיים. העבודה שלי די טכנית. גם בעבודת ה’ אני בינונית. בנוסף יש לי התמודדויות וקשיים (כמו לכולם)....
לקראת שידוכים ויש לי רק בחור אחד בראש...
קודם כל תודה רבה על אתר מדהים!! באמת מקום שיכול להכיל לב זה דבר מאד חשוב אז תודה לכם!! רציתי לשתף ולשאול על משהו.. האמת אני לא יודעת מאיפה להתחיל כי זה סיפור שמתפרס על כמה שנים טובות אבל אנסה בקצרה. לפני בערך 4 שנים… לא יודעת איך להגדיר את...
הייתי מתפרץ ורומס את אשתי- יש לנו סיכוי?
אני נשוי שנתיים וחצי . מהתסכול ומהרגשת חוסר עניין מצידי כל חודש בערך אני מתפרץ מקלל קללות קשות וממש פוגע ורומס את אשתי. אפילו כשאני צודק אני בסוף מבקש סליחה כי הגבתי בצורה קיצונית. משטרה הייתה מעורבת כמה ועמה פעמים בפעם האחרונה אשתי פשוט נסגרה אליי ללא כל יחס ודורשת...
אני פשוט אדישה. תעשו לי סדר בראש...
אני אשמח לעזרה, אם זה אפשרי לך, זה תקופה קשה לכולם, אני מנסה למצוא את עצמי, מה להרגיש ומה לעשות, אני כמו שאני מכירה את עצמי נוטה לאדישות בכל מיני מצבים מורכבים, אבל עכשיו אני ממש מרגישה רע עם עצמי למה אני אדישה, למה לא כואב לי מספיק? ועוד דבר...
חרדה מהמלחמה! מה יהיה???
אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי כל המצב פה בישראל כל החג שמענו עידכונים על מה שקורה ולא רציתי להאמין ושיצא החג וראיתי מה קורה נכנסתי להלם איך דבר זה קורה?? אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי הכל לא ברור אני פוחדת ממה שיקרה מחר החוסר וודאות...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן