לשואלת היקרה שלום רב,

התרגשתי מאד כבר בקריאה הראשונה של השאלה שלך, בחורה צעירה שעוברת תהליך של התקרבות לבורא עולם! שלוש שנים של התחזקות, 3 תפילו, ברכות, הלכות, מוסר, ובעיקר מתפללת על כל אדם בפרט ובכלל. איזה תהליך נפלא ומרגש.

ואז פתאום: לא מרגישה כלום, שאלות באמונה והרגשת חוסר אמון על עצם השאלות, כועסת על עצמך בגלל השאלות והרגשת לב של אבן וקור בעבודת ה', הכל פתאום נשמע כמו סיפור דמיוני, מה התכלית שלי בעולם, אין לי רגש בתפילה, דחייה מלימוד המוסר… הכל פתאום מתפרק, שום דבר לא ברור, ערפל גדול מסביב… זה באמת מפחיד מאד.

אלא, שזה התהליך הטבעי והנורמאלי בעבודת ה' ובהתקדמות רוחנית! כן, זה התהליך הטבעי אצל כל האנשים (גם אצלי). אין הכוונה לומר "זה לא נורא, יש נפילות ואח"כ חוזרים לשגרה", אלא, זאת הדרך הטבעית לכל מי שמתקדם בעבודת ה' ובקשר עם בורא עולם.

ומדוע זה כך? פשוט מאד, כיוון שהאדם בנוי מכוחות מנוגדים: חומר ורוח, גוף ונשמה, יצר טוב ויצר רע, שכל ורגש, נפש בהמית ונשמה אלוקית. לכן, לפעמים מרגישים יותר את כוח הנשמה הרוחנית ולפעמים את הגוף הגשמי, לפעמים את היצר הטוב ולפעמים את היצר הרע, לפעמים מרגישים יותר את כוח השכל ולפעמים את כוח הרגש. זאת המהות של האדם!

המטרה של היהודי, תכלית החיים של כולם (שאלת גם על תכלית החיים, אז הנה הקדמה קצרה), היא להשתמש בכל החלקים האלו לעבודת ה'. צריך להשתמש בכל החלקים של האדם לעבודת ה'.

פעם הנשמה שולטת ואז אנחנו בהרגשה של "אורות", רוצים רק להתפלל וללמוד, ופעם הגוף שולט ואז אנחנו במאבק עם החומריות (לתת לגוף את מה שהוא צריך אבל לא לתת לו להוביל את החיים). אבל, חשוב לדעת שמבואר בספרים הקדושים, שגם הרגשת ה"אורות", וגם המאבק עם החומריות – שניהם חלק מעבודת ה' שלנו, שניהם חשובים וחביבים לפני בורא עולם!

פעם השכל שולט ואז אנחנו עסוקים בשאלות של יסודות האמונה, בירור ספקות ושאלות מטרידות, ופעם הרגש שולט ואנחנו מרגישים מציאות ה' פשוטה שהיא מעבר לכל השאלות. גם כאן מבואר בספרים ששני המצבים הם חלק מעבוד ה' שלנו ושניהם חביבים באותה מידה לפני הקב"ה.

לכן כתוב בזוהר הקדוש שהעבודה של יהודי היא תמיד ב"רצוא ושוב", כלומר הלוך ושוב, פעם למעלה ופעם למטה, אבל כל המצבים, ממש כולם, הם חלק מעבודת ה' וקשר עם הקב"ה.

א] מדרגות בעבודת ה'

מבואר בספרים הקדושים – ספרי מוסר, חסידות ועבודת ה', שההתקדמות הנורמאלית של יהודי בעבודת ה' היא כמו מדרגות: בהתחלה יש עליה, אח"כ מישור, אח"כ עליה נוספת, מישור נוסף וכד'. כל שלב יכול לקחת ימים, שבועות או חודשים.

אי אפשר להיות כל הזמן בעליה, שכן האדם מורכב מכוחות שונים. ויותר מכך, העליה החדשה יכולה להגיע רק אחרי שהעליה הקודמת נעצרת ונוצר חלל ריק!

ואז מגיע שלב המישור: מצב חדש, לא מוכר, אין התקדמות, אין התרגשות בעבודת ה', הרגשת ריקנות וחידלון, לא מחוברים, הרגשה של ריחוק, נסיגה, נפילה, הכל נשמע כמו סיפור דמיוני, הכל נסדק ומתפורר, שום דבר לא ברור, ערפל גדול מסביב… זה באמת מפחיד מאד.

המישור הוא כמו שלב מעבר מהמצב הקודם למצב חדש – טוב יותר. זה כמו מעבר מבי"ס יסודי -לתיכון, מדירה ישנה – לדירה חדשה, מרווקות – לנישואים. מצבי המעבר האלו באמת מפחידים. העבר המוכר כבר איננו, העתיד עוד לא הגיע, ואנחנו במצב חדש, ללא בסיס מוכר עם הרגשת ריקנות וחידלון.

אבל דווקא כאן, במישור, במקום החדש שאינו מושפע מהמצב הקודם, אפשר לבנות משהו חדש, טוב יותר, עוצמתי יותר! דווקא במקום הזה צריך לגייס כוחות נפש חדשים ולהשקיע כוחות חדשים שעד עכשיו היו רדומים. במקום הזה האדם מפתח כוחות חדשים, כלים נוספים בעבודת ה', וחלקים נוספים מתוך האישיות שלו יוצאים לפועל.

במקום הזה – במישור, נבנה אדם חדש! אדם עם כוחות נפש חדשים וכלים חדשים לקשר עם בורא עולם. לכן, דווקא מהמקום הזה אפשר להגיע לעליה חדשה, עליה נוספת, עליה שלא הייתה אפשרית מהמקום הקודם. וזה מה שכתוב בספרים: "הירידה היא מנוף לעליה חדשה", "החלל הריק הוא מקום לצמיחה מחודשת", "שבע יפול צדיק וקם – הצדיק קם וגדל דווקא דרך הנפילות" ועוד הרבה.

ב] המדרגות של שכל ורגש

שואלת יקרה,

ניקח לדוגמא את מה ששאלת לגבי שאלות באמונה המעוררות הרגשת חוסר אמון ותסכול פנימי.

בשלב העליה את מתארת התחזקות במשך שלוש שנים, ובזמן האחרון, התחזקות נוספת, 3 תפילות ברכות, הלכות, מוסר , שיעורי תורה, מתפללת על כל אדם בפרט ובכלל. ואז פתאום הגעת למישור – העליה נפסקה ופתאום מתעוררות שאלות באמונה. פתאום הרגש והנשמה האלוקית הגיעו לרוויה והשכל מתעורר.

אז תדעי לך, שואלת יקרה, שאת בדרך הנכונה ובמסלול הנכון של התקדמות בעבודת ה'. את עכשיו נמצאת במישור, במצב חדש. מהמישור הזה את תגיעי לעליה נוספת עם כוחות חדשים בעבודת ה'.

שאלות ביסודות אמונה הם סימן לשלב בוגר יותר. שאלות הם סימן לבשלות רוחנית, העמקת הקשר עם בורא עולם, חיזוק יסודות האמונה, פנימיות חזקה ועמוקה יותר.

הרמח"ל כותב, שדווקא מתוך "וידעת היום" – בירור יסודות האמונה, אפשר לחזק את "והשבות אל לבבך" – חיזוק הרגשת הלב במציאות ה'. כלומר, דווקא מתוך בירור יסודי של שאלות באמונה דרך השכל, אפשר להגיע לעליה חדשה של הרגשת מציאות ה' יותר חזקה ויותר עמוקה, מעבר לכל השאלות, עליה שהיא הרבה יותר חזקה מהעליה הקודמת.

ג] החיים במישור

אז איך חיים במישור – במצב חדש, בלתי מוכר, עם אתגרים חדשים, וצורך להפעיל כוחות נפש חדשים.

1. הדבר החשוב ביותר הוא מודעות למצב. אם את ידעת שאת בתחילת תהליך חדש, תהליך שרק יקדם אותך ויפתח בפניך אופקים חדשים, אז חוסר הבהירות והתסכול יכולים להירגע.

2. תתעסקי עם השאלות באמונה כחלק מתהליך ההתפתחות הרוחנית שלך! תרגישי את ההתרגשות והסקרנות במציאת תשובות חדשות. תרגישי את התענוג של השכל כאשר הוא מבין משהו חדש. תרגישי איך התשובות החדשות מעוררות את הלב לקשר עם בורא עולם "וידעת היום – והשבות אל לבבך".

3. במצבים של חוסר בהירות והרגשה שהכל כמו סיפור דמיוני ולא הגיוני, תזכירי לעצמך שאת באמצע תהליך ולא צריך להיבהל.

במצבים אלו תתפסי את הדברים הפשוטים והברורים ביותר (בדיוק כמו שכתבת!): אחרי כל השאלות יש דבר אחד ברור – מאיפה העולם נוצר? איך אני נוצרתי? מאיפה הגיעה הנשמה שלי שמרגישה מציאות ה'? איזה הסבר יש לכל הסדר המופלא של העולם והאדם? (תא חי אחד הוא יותר משוכלל מכל מכונות היצור בעולם, הוא מיצר את עצמו!).

ההרגשה הוודאית ביותר שלנו היא – יש בורא לעולם. זאת הרגשת הנשמה. כמו שאת מרגישה בוודאות מוחלטת את עצם הקיום שלך, מעבר לכל ספק ולכל השאלות, כך את גם מרגישה את מציאות ה' (הרי כך התחלת להתחזק…).

4. במצבים של חוסר רגש בתפילה: כתוב בספרים הקדושים – את חוסר הרגש בתפילה, להפוך לתפילה חדשה לפני ה' ולומר: "ריבונו של עולם, אבינו שבשמים, קשה לי מאד להתפלל לפניך בתקופה הזאת. זה מצער אותי מאד ויוצר אצלי חלישות הדעת. אנא, תרחם עלי ותעזור לי להרגיש יותר את המציאות שלך, ולהרגיש שוב את המתיקות בתפילה שפעם הייתה לי, מתיקות שאני מתגעגעת אליה מאד".

את צריכה גם לדעת, שכתוב בזוהר הקדוש, ש"תפילת העני", כלומר יהודי שמרגיש רחוק מה' יתברך, ומתפלל מתוך לב נשבר על מצבו הרוחני, יקרה בעיני הקב"ה יותר מכל תפילות שבעולם!

5. הרגשת דחיה מלימוד המוסר: כתוב בחז"ל: "אין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ". יתכן שבתקופה הזאת פחות מתאים לך ללמוד ספרי מוסר. את לא חייבת ללמוד דווקא ספרי מוסר. תלמדי מה שאת מרגישה שפותח לך את הלב – ספרי מחשבה, סיפורי צדיקים, תהילים עם פירושים, היסטוריה יהודית, תשמעי שיעורים והרצאות בבית, תלכי עם חברות לשמוע שיעורים והרצאות וכד'.

סיכום החיים במישור: בעיקר תדברי עם ה' על התהליך שאת עוברת, תאמיני שאת באמצע תהליך שבסופו תצאי יותר בוגרת ויותר חזקה מבחינה רוחנית, ותאמיני בעצמך ובכוחות הנפש שלך לעבור את התהליך בצורה הטובה ביותר.

אני משוכנע שתצליחי במשימה – הרי קראתי את השאלה שלך…..

האמת היא, שכל השבת חשבתי על השאלה שלך ועל התהליך שאת עוברת, על המאבקים, ההתמודדות, אבל בעיקר, על הרצון להגיע למשהו אמיתי ונכון. הרצון הפנימי הזה יקח אותך רחוק מאד ויוביל אותך לאמת. אל תוותרי עליו – תמיד תחפשי איפה נמצאת האמת. וכידוע מי שמחפש – לבסוף מוצא.

בהצלחה רבה,

ישראל ל. [email protected]