שלום לך!

בעולם יש עשרות אלפי דובים חומים. יש גם בערך 1500 דובי פנדה. מה הסיכוי של דוב להוולד דווקא כדוב פנדה? קטן מאד. אבל  העובדה היא שכמה עשרות דובי פנדה כן נולדים בכל שנה בטבע. האם זה "לא הגיוני סטטיסטית" שהן נולדו? אני לא מומחה לסטטיסטיקה, אבל ברור שזו לא קביעה נכונה. השאלה היא לא סטטיסטית.

יותר מזה. את מגדירה את עצמך כמאמינה. הדבר הבסיסי שאדם מאמין, מכל סוג שהוא, מאמין בו – הוא שאין כזה דבר מקרה, אלא הכל מושגח ומכוון. ואם זו הנחת היסוד – אין מקום לשאלות של הסתברות. כל יצור הוא מקרה פרטי ומושגח בפני עצמו, ומקומו וסביבת לידתו נקבעו על ידי היוצר.

לכן ברשותך, אתמקד בשורש השאלה שלך, כפי שאני מרגיש מדבריך – איך אנחנו היהודים החרדים לדבר ה' בטוחים באמונתנו, כאשר מיליארדי אנשים מאמינים באמונות אחרות?. זו שאלה טובה שחייבת להישאל אצל כל יהודי מאמין וחושב, ואת מבינה בוודאי שיהיה קשה מאד לתת תשובה מקיפה לשאלה הזו שבסמינרים מקוצרים לוקחת כמה ימים של הרצאות צפופות, ובכל זאת אשתדל לתת קווים כלליים והפניות למקורות נוספים. אבנה זאת במספר נקודות.

1. התבוננות נטולת אינטרסים ופניות ["חופשי מרעבון תאווני" כלשון החזון איש] במורכבות ופלאיות העולם, גודלו הבלתי נתפס וקוטנו הבלתי נראה, מכריחה תבונה וכח אין סופיים העומדים מאחורי יצירה זו. מחשבה פשוטה נוספת תוביל למסקנה שחייבת להיות תכלית מאחורי יצירה כה חכמה ונבונה, תכלית בעלת משמעות עמוקה ונצחית ולא חסרת משמעות וחולפת. תבונה מינימלית לא בונה חללית כדי להביא כוס מים מהירח.
2. מחיפוש אחר כל הידוע ומוכר לנו- התכלית צריכה להיות קשורה ליצור בעל התבונה ויכולת הבחירה היחיד בקיום המוכר – האדם. אחרת אין ערך לתבונתו. וההגיון מכריח שהתבונה העומדת מאחורי היצירה החכמה הזו [להלן – א-לוקים] – תגלה את תכליתה למי שהיא יצרה לממש אותו.

עד כאן זו הוכחה נסיבתית להכרח שבהתגלות א-לוקית.

1. כשאנו מחפשים התגלות א-לוקית שמכוונת את האנושות לתכליתה, סביר מאד שיהיה לה הד משמעותי באנושות. ברור גם שהיא צריכה להיות עם מנגנוני הגנה ושימור שיבטיחו את קיומה כל ימי האנושות.
2. נחזור רגע למספרים –  אם בוחנים את כלל המאמינים בעולם בדתות מונותאיסטיות [המאמינות באל אחד – נצרות ואיסלאם], מגלים שרוב העולם, כ- 55% מאמת את הסיפור היהודי הבסיסי של התנ"ך. גם הנצרות וגם האיסלאם לא מכחישות את סיפור הבחירה של העם היהודי כולל נתינת התורה, כך שלשאלת הרוב – את עם הרוב… . השאלה מה קרה אחר כך. וכאן ישנו עיקרון חשוב שצריך להעמיד ביסוד הבדיקה – מה מספרת המסורת?
3. הסיפור היחיד הטוען להתגלות המונית הוא הסיפור המקורי שלנו. אין ולא תהיה טענה להתגלות המונית. התורה עצמה מבטיחה זאת- "(לב) כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדוֹל֙ הַזֶּ֔ה א֖וֹ הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃(לג) הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ ק֨וֹל אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתּוֹךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃" [דברים ד']. וההיגיון הפשוט אומר גם הוא- אי אפשר לשכנע כמות משמעותית של אנשים בסיפור פנטסטי שקרה להם, למרות שלא היה ולא נברא, ועוד לחייב אותם ואת צאצאיהם עד עולם ב -613 מצוות שחלקם לא מובנות וקשות מאד לביצוע.
4. גם הנצרות וגם האיסלאם המודות בגילוי האלוקי לעם ישראל, מספרות סיפור המשך שמתבסס על גילוי ליחיד ובו מסר הסותר במפורש הבטחות שנמסרו בגילוי הראשוני – לאי שינוי של התורה הנמסרת. היה מתבקש שהשינוי ייעשה לפחות כבאותו מעמד של הגילוי הראשון, אך כמובן שהוא נעשה לדבריהם בסתר, ובמקרה של האיסלאם – בתוך מערה נסתרת על ידי מלאך. אדם כריזמאטי יכול לשכנע מיליונים בסיפור שקרה לו, כמו שאכן קרה במקרה של דתות הכזב. אבל – אי אפשר לשכנע המונים במה שקרה להם – כשהדברים לא היו ולא נבראו.
5. ישנן עוד מערכות שלמות של הוכחות תומכות לאמיתות התורה ומסורת ישראל – נבואות שהתגשמו, ידיעות טבע על אנושיות, קודים מתמטיים מדהימים המוצפנים בתורה [שוב סטטיסטיקה…] ובעיקר סיפור הסטורי מתמשך השובר כל הגיון אנושי הסטורי. אבל כאמור – אנחנו מוגבלים. אני באמת ממליץ לך לבדוק אפשרות של השתתפות בסמינר הוכחות של אחד מאירגוני ההסברה היהודית, ובלבם מערכת "אל כשל" העוסקת בנקודות שהועלו פה. ישנה גם ספרות רחבה שיכולה לפתוח לך אופקים בביסוס האמונה בין הבולטים בעיני – הספרים של הרב נויגרשל: "מסע אל עמקי ההוויה" ו"מסע אל פסגת הר סיני" המתמצתים את ההוכחות לאמת היהודית, וגם ספרו של הרב אהרון לוי על תורה שבעל פה. גם ספרו המרתק של דורון ויצטום "צופן בראשית" ילמד אותך משהו על סטטיסטיקה ואמיתות מדעיות.

זכרי תמיד כי כבר בראשית דרכנו כעם, עוד בטרם מלאו לנו 40 שנה חרט נותן התורה את המילים המלוות אותנו לאורך כל הדרך עד היום – "לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכׇּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק ה' בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכׇּל־הָעַמִּֽים׃כִּי֩ מֵאַֽהֲבַ֨ת ה' אֶתְכֶ֗ם וּמִשׇּׁמְר֤וֹ אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם…". אנחנו לא מתרשמים מרוב או כמות. אנחנו קיימים דווקא כמיעוט, מיעוט אהוב ומובטח.

בהצלחה!

יהודה.