The Butterfly Button
מה המשמעות של החיים? בשביל מה אנחנו חיים?

שאלה מקטגוריה:

מה המשמעות של החיים? מציק לי שזה החיים, אני לא מוצאת בהם עניין, (יש לי חיים ממש טובים, אני מאוד חכמה, טובה, אוהבים להיות לידי, יש לי הורים טובים, סביבה טובה, יש למשפחה כסף אני דיי מקבלת כל מה שאני רוצה, התקבלתי לעבודה שרציתי, סיימתי תואר במדעי המחשב בהצטיינות, (כאילו השגתי את המטרות שלי) אין לי תלונה על החיים ובדיוק פה אני רוצה להבין זה לא בא ממקום שקשה בחיים עצמם)
אבל בסוף יש לי ריק . לא מצליחה להבין למה אנחנו חיים?
אם תסתכל סביבך , מה זה החיים? אנשים מלאי דאגות, רב החיים הם כלום ז”א האדם עובד בשביל מחר, אבל מה זה המחר? היום שהוא יעבוד עבור מחרתיים, עובדים קשה (פרנסה) וזה אף פעם לא מספיק. זה לא הגיוני שנעבוד כל החיים כל יום 8 שעות ביום (בן אדם סטנדרטי) נגיע הבית יש משפחה שצריך לדאוג להם וזה במידה שלאדם יש עבודה משפחה (במקרה הטוב) נו ואז?
נשמע לך הגיוני?
מהלך של החיים (שזורמים) אדם נולד לומד בבית הספר מנסה להיות בן אדם טוב, לדאוג לסביבה, עולה לתיכון לומד, נהנה עם חברים, נו אבל? מה זה שווה . בין לבין יש לו דאגות בעיות ,דברים שלא מסתדרים, נגיד הוא הצליח, ממשיך הלאה לפי המסלול שלו (צבא/לימודים) ואז מתחתן נולדים לו ילדים מתחיל לדאוג גם להם הילדים גדלים מתחתנים וכו’ את אותו המסלול מגיע לגיל 70 עייף התאמץ כל החיים שיהיה טוב, היו רגעים משמחים, היו רגעים מעייפים, היו רגעים עצובים ו? עוד כמה שנים והוא מת.
כתבתי בקצרה את מהלך חיי אדם, אבל אתה מבין שזה הרעיון (בנתיים בשנים שהוא חי יש לו הרבה עמל לריק, דאגות, צרות, תאונות)
זה הגיוני שזה החיים? איפה המטרה של העולם- ללדת ילדים להמשיך את העולם? למה? רק כדי שיהיה המשך? מה הטעם להמשיך משהו חסר משמעות?
השאלה שלי מובנת?
דיי ברור לי שיש מטרה לעולם, עולם יפה מלא באנשים, אבל מה היא?
לא יעזור לי תשובות כמו, יש בורא לעולם צריך לקיים את המצוות וכו’, כי אם יש בורא לעולם, למה הוא צריך את בני האדם? הוא הצליח לברוא אותם, אז שיברא כבר את מה שהוא צריך בלי האנשים – כאילו כבר יברא את המטרה שהוא רוצה להגיע ע”י האדם.
או כמו, יש עולם הבא ובעולם הזה אנחנו דואגים שיהיה לנו טוב בעולם הבא. אז דיי אפשר לסיים את זה בשנה. ומה צריך שיהיה לנו טוב בעולם הבא? למה צריך להיות בכלל קיימים. למה שאני ארצה לסבול בעולם הזה? כדי שיהיה לי משהו בעולם הבא שבכלל לא בטוח אני אזכה, רוב הסיכויים שנאסוף יותר עברות ממצוות.
או צריך להיות מאושר ע”י שלא נהיה תלויים בדברים חיצוניים אלא שנשמח במה שיש לנו, יש לי חיים טובים אבל אין לי אושר ולא רע לי, אבל זה לא עונה מה המשמעות.
זה פשוט תשובות ששמעתי במהלך החיפושים שלי לא דווקא מדתיים

אני מנסה לשאול רב, אולי מהמקום הזה יהיה לי תשובה.

ממש אשמח לתשובה , זה מציק לי בכל רגע. ואני חייבת להבין בשכל.

תשובה:

שלום וברכה שואלת יקרה

שאלה חשובה שאלת, שאלת החיים!!! אני זוכר את השאלה הזו זועקת בשעה שאבי זצ”ל נפטר כשעמדתי לפניו לפני הקבורה, אבי היה איש מיוחד שפעל רבות בחייו, איש אמת, שפעל למען האמת, סבל את סבלם של אחרים, כל חייו הוקדשו למען סבלם של אחרים, הוא כאב את כאבם ואת סבלם. וכשנפטר ראיתיו כשכבר לא הייתה בו חיות, והשאלה הזאת זעקה בי, מה המשמעות של כל זה? מה נשאר לו! מכל זה. וכי לא יכל לחיות חיים שלוים יותר, רגועים יותר, לא לפעול ולא לעשות? ליהנות ולשבוע נחת מצאצאיו? האם הרגע שנסוך כעת על פניו כשהוא ללא חיות כרוך במוות? האם לא שייך לחיות ולהיות שליו כל כך? אני זוכר את עצמי עומד כך מולו ומהפך שוב במחשבתי, ומה אם היה חי כל חייו בלא לפעול וללחום למען האמת, אם היה רק יושב בשלוה ונהנה ממנעמי העולם כל חייו, ואז מה? מה המשמעות של כל זה? אני מתאר טלטלה שעברה בי בזמן קצר מאד שעמדתי מול מיטתו, מאז הבנתי משהו מעניין, תמיד חשבתי שככל שאדם יותר קרוב אל הנפטר שאלת המוות יותר עמוקה, כלומר הוא יותר תמיה על המות, לפתע הבנתי שככל שיותר קרובים אל הנפטר השאלה היא לא על המוות, אלא על החיים, אם אלו הם החיים, למה חיים? המרחק מן הנפטר או מן המוות מציב שאלה על המוות, הקירבה אל הנפטר ואל פטירתו מציבה שאלה על החיים, על משמעות החיים, אולי זו לא שאלה של האבל, אלא רק של מי שמתו מוטל לפניו, זו השאלה שמטרידה את הקרוב של הנפטר במפגש הראשון מול המוות שלו.

החוויה הזו שעמדתי בה בהיותי מול גופו של אבי זצ”ל הפסיקה, ב”ה, בהמשך הזעקה הזו על משמעות החיים שכחה, כמעט, אני אמנם נזכר בה מידי פעם, כל פעם שאני פוגש בחידלון של החיים אני נזכר בזה שוב ונפשי זועקת שוב, למה? בשביל מה?

מדוע השאלה לא מטרידה אותי בחיי היום יום?

הרי השאלה שאלה? זו שאלה אמיתית לכאורה. האם זו סתם שטחיות שאני נגרר אליה? האם היה נכון יותר שהשאלה תזעק בי? אולי חוסר עיסוק בה מוביל אותי לחיים חסרי משמעות?

אני מנסה לחשוב, האם מה שהרגיע את מצוקתי מן השאלה היו האנשים שפגשתי ואני פוגש עד היום, ומספרים לי על המשמעות הרבה שאבי זצ”ל נתן להם בחייהם, על הרלוונטיות של אבי זצ”ל עד היום לי לבני משפחתי לתלמידיו ולאלו שהוא סייע להם? האם זה שהוא כבר לא כאן עשר שנים ועדיין פירותיו נמצאים כאן בעולם. זה מיישב לי את השאלה? כלומר, זה היה כדאי?

אינני בטוח שזו הסיבה שהשאלה הזו שקעה, ועל נקודה זו אני רוצה לעמוד כעת.

אך תחילה אני רוצה לעמוד על נקודה חשובה, למקד את ההתבוננות בשאלה הנכונה. ישנם שתי שאלות, יש שאלה אחת, למה ברא בורא עולם את העולם, זו שאלה חשובה, גדולי עולם עמלו ליישב אותה, יש שאמרו טעמים, ויש שסברו שאין לאדם יכולת לדעת מדוע, כך שיטתו של הרמב”ם במורה נבוכים, הרמב”ם סבור שאין לאדם יכולת לדעת מדוע רצה הבורא לברוא את העולם, וזו לא שאלה שאמורה להעסיק אותנו. כאמור יש שחלקו על הרמב”ם וסברו יש בידינו תשובה על כך. זה נושא סבוך, אך חשוב לשים לב, שזה נושא נפרד לחלוטין מן השאלה שאת שואלת, צריך לדעת להפריד בין השאלות. השאלה מה המשמעות של החיים שלנו היא שאלה שלא שייכת לידיעה למה נברא העולם.

אני רוצה לנסות לבחון, האם אדם שאינו מאמין, גם מוטרד מן השאלה של משמעות החיים? או להיפך, האם לאדם מאמין יש תשובה שהאדם הלא מאמין לא יכול לקבל? האם שאלת משמעות החיים בהכרח נוגעת לאמונה שאנו מאמינים?

נתבונן לרגע, מה המשמעות של החיים של איש שאינו מאמין, שלא מאמין שיש סיבה לעולם, ולא מאמין בחיי נצח, מה המשמעות שיש לו בחיים, הוא לבטח נשאר עם קושיא גדולה, מדוע, מה כל הענין בזה, הוא אולי ינסה ליהנות בכל מיני הנאות שבעולם שרק בהישג ידו, גם הוא בדרך כלל יבין שיש הנאות מסוימות שלטווח ארוך יזיקו לו ועדיף לו להימנע מהם, אך מה המשמעות? בשביל מה? מדוע כל אדם שאינו מאמין לא נמצא בסבך הזה של השאלה על החיים, מדוע?

אנו כמאמינים מנסים ליישב את הקושיא, יש חיי נצח, יש עולם הבא, יש משמעות של ממש לכל מעשה ומעשה שלנו, אנו לא חווים את זה, אנחנו רק מאמינים, אך לפחות זה, לעומת זאת מי שלא מאמין לא יכול ליישב לעצמו את השאלה על ידי עולם עלום רוחני נצחי שהוא לא בתודעה שלו כלל. האם באמת אדם לא מאמין מוטרד יותר מן השאלה של משמעות החיים?

או שמא להיפך, אולי דווקא אנחנו, מאמינים בני מאמינים, מוטרדים יותר מן השאלה, דווקא בגלל שאנחנו מבינים שאיננו כאן בשביל לאכול ולשתות, איננו דוגלים בדעה של “אכול ונשתה כי מחר נמות” אנחנו מאמינים בחיי נצח, אולי בגלל זה אנחנו מחפשים משמעות יותר עמוקה, יותר נצחית, ולא תמיד אנחנו חושבים שמעשינו כאלו, לא תמיד אנחנו מאמינים בנצחיות של מעשינו, ולכך אנחנו מוטרדים, האם יש בנו משמעות? מילא קדושי עליון יש משמעות להם ולמעשיהם אבל אנחנו? מי אנחנו? טוב לו לאדם שלא נברא משנברא!!!

ובכן, אני חושב שאם השאלה נשאלת, מי ששואל או ליתר דיוק מי שזועק את השאלה על משמעות החיים, לא יקבל תשובה!!! השאלה הזו, מבחינה לוגית, שאלה שאין עליה תשובה, מי שלא מאמין יישאר תמיה למה זה כדאי, הוא ימצא לפעמים סבל יותר מאושר, אם החיים מאתגרים הם קשים וכשהם לא כאלו הם סתם משעממים, תמיד הוא ימצא את הסיבה למצוקה-לדכאון של חוסר המשמעות. האדם המאמין כמוהו רק בנוסח אחר ימצא חוסר משמעות לחייו הרוחניים, הוא תמיד ימצא את עצמו לא מספיק שלם בתורה ובמצוות, ואכן אמרו חז”ל הקדושים טוב לו לאדם שלא נברא משנברא!!!

אך אני חושב שהשאלה הזו לא צריכה להישאל.

היתכן?

האם יש שאלות כאלו שלא צריך לשאול אותם?

וכי כבת יענה נעשינו, שטומנים את ראשינו בחול?

ובכן, כמובן אינני מתכוין לומר למי ששואל לא לשאול… אני מתכוין לומר שיצר החיים מוביל את האדם לכך שהשאלה הזו לא תצוף לו בימי חייו הרגילים. האדם נברא עם יצר חיים, חלק מיצר החיים זה רגש המשמעות שיש לאדם, האדם מרגיש משמעותי, הוא מרגיש צורך להיות משמעותי, והוא בדרך כלל מייצר לעצמו לפעמים בשימת לב ולפעמים בלא שימת לב, משמעות לחייו. המשמעות משתנה מאדם לאדם, כל אדם ואופיו, כל אדם ואהבותיו. אך כל אדם מייצר לעצמו במשך החיים משמעות שהיא המנוע של חייו. משמעות שהוא חווה אותה, לאו דווקא שהוא יכול להסביר אותה, הוא לא מרגיש צורך להסביר אותה, כשהוא צריך להסביר את המשמעות, הוא כבר נמצא במצב של חוסר חוויה, הוא כבר נמצא במצב של הרגשה של חוסר משמעות. המשמעות שהאדם חווה היא משמעות פנימית קיומית. היא לא לוגית. ישנם דברים שצריכים להיות בחוויה לא במושכלות!!!

המעבר של החוויה אל המושכלות, יוצר ניתוק מן החוויה, כך האדם נתלש מן החוויה הזו, ואז הוא שואל, למה? ולא תמיד הוא ימצא תשובה.

זה כמו בן ששואל למה הוא אוהב את אמא שלו, לפעמים הוא ימצא תשובה, כי היא טרחה עבורו, כי היא ילדה אותו, ועוד ועוד תשובות. אבל לא זו התשובה, והתשובה הזו לא תמיד תספק את האהבה שיש בו אליה. בדרך כלל כשאדם מגיע למצב שהוא שואל את השאלה הזו, הוא לא ימצא תשובה לשאלה, אם הוא שואל כנראה החוויה הפשוטה שאמורה להיות בו לא קיימת, ואם הוא ימצא סיבות, כל סיבה אפשר לפרוך, אפשר למצוא כנגד הסיבות הטובות לאהוב גם סיבות למה היא אולי הפריע לו בחייו, יש מקרים כאלו של הורים שדווקא הפריעו לאדם בחייו, ואדם אוהב את ההורים האלו, והאהבה לא בגלל שהוא חישב ומצא שלמעשה מה שעשו למענו היה יותר ממה שהם הפריעו, הוא אוהב אותם כי הוא אוהב אותם.

כך רגשות רבים, כשהם עוברים ממצב של רגש למצב של שאלה, הם מתכלים, ואז כמובן שגם לא יתכן לענות עליהם.

אך ישנה בעיה שצריך לשים אליה לב, דווקא האדם המאמין נוטה לאבד את התחושה הזו של רגש החיים, הוא מעביר לפעמים את הרגש לנידון פילוסופי, דווקא בגלל שהוא מאמין בחיי נצח, דווקא בגלל שהוא יודע כי איננו כאן רק בכדי לאכול ולשתות. הוא נוטה להתבונן בחייו ולחשוב, האם יש משמעות לחיי? האם יש נצחיות לחיי? הרצון הנפלא לקיים רצון הבורא גורם לאדם להתבונן ולחשוב על החיים, ולפעמים מחשבה מרובה יכולה לגרום לאדם להתנתק, הוא יכול לאבד את החוויה הפשוטה – את הרגש הפשוט של החיים.

וכאן אני רוצה לחדש חידוש גדול. צריך לדעת שאין קשר בין רצונינו לקיים רצון הבורא, בין רצונינו לקיים חיים שיש בהם נצחיות, חיים שיש בהם שליחות ומטרה, לבין חיפוש המשמעות הפשוט הרגשי הממשי של החיים.

יהודי מאמין, יהודי שחי חיים של קיום רצון ה’, זקוק לחיות חיי גשמיות גם כן, כך ברא הבורא את האדם, חומר ורוח, לא מטל על האדם להשיל מעליו את החומריות, אלא להשתמש בחומריות אל הקודש. בכדי שהאדם לא ייתלש מחווית החיים חווית חיים שקיימת למטרת קיום תורה ומצוות, בשביל לא לאבד את זה, בכדי להישאר אדם, הוא זקוק לחוש באופן ממשי את משמעות החיים. ולכן גם אדם מאמין צריך לחוש משמעות לא רק נצחית, אלא גם את המשמעות הממשית הרגעית המצויה כאן ועכשיו לפני האדם.

אותו רגש, אותה חוויה, אותו מנוע המניע את האדם, של האדם בעל המשמעות, של האדם מחפש המשמעות, צריך להיות פעיל, ואם אדם לא מוצא משמעות מוטל עליו לחפש את המשמעות, למצוא משהו שהוא טוב בו, שהוא יעיל בו, משהו, מקום, זמן, שצריכים אותו, שהוא משמעותי בו, שהוא משמעותי שם, רק כך הוא יכול לקיים את שליחותו כראוי בעולם. אין צורך לחפש איפה הנצחיות באותה משמעות, אם הוא יהודי שמקיים מצוות יש נצחיות בעצם קיומו, שיחפש משמעות, במה הוא משמעותי, ואיפה הוא משמעותי.

כעת אני רוצה להסביר מה אירע לי כשאבי זצ”ל נפטר, ולהיכן שקעה הזעקה הזו במשך הזמן. במפגש הראשוני של האדם מול מותו של קרוב משפחתו, הוא חווה חידלון, אדם שהיה משמעותי מאד בחייו הלך לעולמו, הוא לא מבין את חיים הוא מתנתק מן החיים וממילא הוא שואל את עצמו, למה? לא למה המוות, אלא למה החיים? כשחווים חידלון לא מבינים למה יש חיים. אך כשחוזרים לחיים כשמתפקחים מן חווית החידלון הזו, כשמתנחמים, חוזרים אל החיים, חוזרים אל החוויות של החיים וממילא גם שוקעת הזעקה, רצון החיים חוזר, וכך גם חווים משמעות לחיים. זו לא שכחה של השאלה הנובעת ממרוצת החיים הגוררת שטחיות, אלא שקיעות הנגררת מדבקות בטעם החיים, בחוויית החיים הנכונה – הראויה.

בעקבות הדברים עלתה בי מחשבה מעניינת לפרש את המעשה של יונה הנביא, כאשר יונה הנביא כבש את נבואתו וסירב להוכיח את נינוה. עד שלבסוף עשה את דבר ה’ והכיחם, אלא שאחר כך יש מעשה הצריך ביאור:

הבה נתבונן בפסוקים (יונה פרק ד):

וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה וַיִּחַר לוֹ: וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה’ וַיֹּאמַר אָנָּה ה’ הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה: וְעַתָּה ה’ קַח נָא אֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי: וַיֹּאמֶר ה’ הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ: וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר: וַיְמַן ה’ אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה: וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ: וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָה לְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה לִי עַד מָוֶת: וַיֹּאמֶר ה’ אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד: וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא יָדַע בֵּין יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה:

מה אירע כאן?

האברבנאל בהקדמתו לספר יונה מבאר שסירובו של יונה להוכיח את אנשי נינוה היה בעקבות ידיעתו שתשובתם לא תחזיק לאורך זמן, הוא ידע שעתיד לצאת מהם ממלכת אשור שתגרום רעה רבה לעם ישראל. יש לדבריו סימוכין גם מדברי תלמוד ירושלמי (תענית פרק ב הלכה א) שתשובתם של אנשי נינוה לא הייתה תשובה אמתית. כלומר, אמנם שבו מדרכיהם הרעים אשר בגינם הייתה צריכה העיר להיחרב, אך יונה ידע שאין נצח בתשובה הזו, שבמבחן של נצחיות נינוה לא עומדת, יונה לא הבין מה הטעם בקיום של עיר שאין בה נצח. המקום שניתן לאנשי נינוה לחיים כאלו חסרי משמעות הביא את יונה ליאוש מן החיים, הוא חווה חוסר משמעות בחיים הללו, מבחינתו אם יש מקום לחיים כאלו, שאין בהם נצח, זה מכלה את המשמעות של החיים, הוא חווה חידלון של החיים, עד שביקש את נפשו למות. על כך ענה לו הבורא במשל, הוא הראה לו, כי הקיקון אשר בן לילה היה ובן לילה עבר, גם בו יש צורך, והצורך הרגעי הזה הוא גם משמעותי, ולכן גם העיר הגדולה נינוה, אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, ובהמה רבה, כלומר, יש יקום רב, אנשים לא בעלי מעלה גדולה, כאלו שלא ידעו בין ימינם לשמאלם, ובהמה רבה, כלומר, אדם ובהמה אין, התממש שם באופן ניכר. ועדיין זה יקום, יש לזה משמעות, לא צריך לחפש נצח בשביל להמשיך את החיים שלהם. גם בקיום חיים של רגע יש משמעות. יש ללמד את העולם שצריך לחשוק בחיים, לחשוק בהם, אם יהיה מנוע של חיים, אם יהיה רצון לקיים את היקום, יהיה גם נצח. והנה אותו קיקיון אשר בן לילה היה ובן לילה עבר, היה בו משמעות רגעית לכאורה, הוא היה לצל לזמן מועט, אך היה בו גם משמעות של נצח, אותו קקיון לימד את יונה הנביא את המסר, דרכו הובן יסוד חשוב על החיים, על הצורך של יוקר החיים, של חיים של כאן ועכשיו, של חיים שיש להם קיום גם ללא התהייה של הנצחיות שבהם. את הנצחיות של החיים, את המשמעות הנצחית ימצאו לבסוף, אך בשביל שהנצחיות תתקיים צריך שלא יאבדו את טעם החיים, את חווית החיים לרצות לחיות, לרצות להיות משמעותיים!!!

אחר כל הדברים האלו, אפנה אל דברייך, את כותבת שיש להם חיים טובים ומאושרים. ב”ה, אני מאחל לך שכך ימשיכו להיות חייך עד זקנה ושיבה, שלא יחסר לך דבר. אבל אני חושב אולי, שמא, דווקא החיים השלווים הרגועים הללו, חסרים אתגרים, אולי את צריכה למצוא משהו שבו תמצאי את המשמעות שלך, לפעמים דווקא מרוב כל, מתנתקים מן החוויה מן רגש החוויה של רצון החיים הפועם בעוז, המפכה ונוסך חיים באדם, ולא מיישב לו את השאלה מהי המשמעות של החיים, אלא גורם לו לחוש משמעותי. משאלתך, מהניסוח הברור, מהבהירות של השאלה שהצגת אפשר להיווכח כי יש לך הרבה במה להיות משמעותית, את צריכה פשוט למצוא את המקום, את הזמן, את התפקיד, בו את יכולה להיות משמעותית. את לא צריכה ליישב את הקושיא שלך, אלא לא לתת לעצמך להיתלש אל המושכלות של השאלה מה המשמעות, אלא להידבק בדבק החיים של המשמעות!!! אין אדם שלא יכול למצוא מקום בו הוא משמעותי!!! את לבטח יכולה להיות משמעותית!!! תטרחי למצוא את המקום בו תמצאי את המשמעות שלך. כשתמצאי את המשמעות הזו את לבטח לא תזדקקי לתשובות על השאלה, אלא תחושי את המשמעות הזו היטב.

אני מברך אותך שתמצאי מקום בו המשמעות שלך תהא משמעותית, או ליתר דיוק, יתכן שכבר המקום הזה קיים, אני מברך אותך שרק תמצאי את עצמך מחוברת לחוויה הזו של המשמעות שיש בך, וכך מנוע החיים יישב לך את הזעקה, של משמעות החיים. חיינו המשמעותיים מאד לנו ולכל הסביבה שלנו, ובעיקר לעצמינו!!!

בברכה מרובה

שלמה

sh4101199@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. ואוו השבתה לי את הנפש תודה רבה לך כמה זמן התקשתי בשאלה הנ”ל והנא מצאתי מרגוע לנפשי תודה רבה לך מעומק הלב שמחת אותי עד מאוד

  2. משיב נפש ממש!!!!! תודה!
    השאלה שנובעת היא איך למצוא את משמעות החיים?
    זו עבודת חיים בפני עצמה ויכולה לקחת גם יותר מ120 שנה….

  3. תודה רבה על התשובה המפורטת והמדהימה שלך
    רואים שאתה ממש מבין את העומק של הפרטים הקטנים היה לי ממש כיף לקרוא אתזה ! הבהרת לי המון דברים , פשוט תודה ❤️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך אפשר "להתבשם" כדת היום בצורה מיטבית ויעילה?
עוד רגע קט מגיע חג פורים עליז ושמח ואני קצת נבוך הכיצד אוכל לקיים את מצוות היום בצורה מיטבית אך עם מינימום תופעות לוואי ומבלי כל הבחילות וההקאות כמו גם ללא ביטול ברכה”מ ק”ש של ערבית ותפילה בציבור. אציין כי היו שנים בהם אכן הצלחתי לעבור את היום יחסית בשלום...
שאלות בעניין מוות
שלום רב, אני בחור חרדי, למדתי בישיבה ומשתדל ללמוד כל הניתן. לפני כחודש איבדתי את אימא שלי והחלו לעלות המון שאלות. הייתי שמח לשאול ולקבל תשובות מבוססות. 1. האם כבר במעמד הר סיני כאשר היינו שם עם הנשמות התאומות שלנו, היינו גם עם ההורים? ידענו מי יהיו ההורים שלנו? 2....
לסיים את החיים בתקופה הכי טובה?
אני רוצה למות.. ולא בגלל שקשה לי בחיים לא בגלל דכאון או משהו בסגנון אני לא מתכוונת להתאבד ח”ו אבל אני בזמן אחרון התחלתי לחשוב . אני טובה אני עושה הרבה מצוות אבל גם עושה הרבה עבירות אבל בדיוק עכשיו חודש אלול שמעתי שיעורים מרגישה באמת באמת טובה אבל עדיף...
אני חרדה מראש השנה!!
יש לי שאלה שממש מציקה לי. ותודה על הפלטפורמה הנהדרת והיחידה הזאת, הצלת נפשות.. אלול עושה לי חרדה. אבל לא חרדה טובה בעיני, חרדה שאני מפחדת מראש השנה, מפחדת מעונשים, מזה שאומרים אימת הדין, מלשמוע שופר , מזה שקובעים מי יחייה מי ימות וכ’.. ולמען האמת , החרדה הזאת לא...
איך להגיע מוכן לראש השנה?
לקראת ראש השנה אני מרגיש מבולבל, רוצה לעשות סדר ולקחת על עצמי דברים ובנוסף לחזור בתשובה על דברים מסויימים ולעשות דברים. פשוט לא יודע לעשות סדר בדברים, אילו דברים לקחת על עצמי? מה צריך לזכור ולדעת לפני ראש השנה וגם בזמן ראש השנה שדנים את האדם, כשאומרים לעשות תשובה, אף...
מה המשמעות של החיים? בשביל מה אנחנו חיים?
מה המשמעות של החיים? מציק לי שזה החיים, אני לא מוצאת בהם עניין, (יש לי חיים ממש טובים, אני מאוד חכמה, טובה, אוהבים להיות לידי, יש לי הורים טובים, סביבה טובה, יש למשפחה כסף אני דיי מקבלת כל מה שאני רוצה, התקבלתי לעבודה שרציתי, סיימתי תואר במדעי המחשב בהצטיינות, (כאילו...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן