שלום וברכה!

על שאלתך התורה עצמה עונה. כאשר הקב"ה מסביר מה הוא מוצא באברהם הוא אומר "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה' על אברהם את אשר דבר עליו". (בראשית, יח, יט). הבחירה בעם ישראל מקורה בברית שעם ישראל כרת עם הקב"ה, התוכן של ברית זו הוא ההתחייבות של העם אל הקב"ה, ואל ערכי התורה והמצוות. הייחודיות של עם ישראל איננה זכות מולדת אלא ייעוד מסוים שהעם הזה אמור ליטול על עצמו.

שוויון לא אמור לבוא על חשבונה של הייחודיות הספציפית והפרטיקולרית. על אף שכל אדם בעולם נברא בצלם, כל אדם עדיין מרגיש חיבה יתירה וקירבה יתירה להוריו, למשפחתו, לחבריו, לסביבתו, למדינתו, לעמו וכו'. הדבר הזה הוא לא רק טבעי אלא בעיקר אנושי. אדם שהוא חסר רגש של ייחודיות כלפי בניו, הוא אדם לא טוב. וכך גם אדם שחסר רגש כלפי עצמו. לכל אדם בעולם ישנה הייחודיות שלו, ולכל קבוצה ישנה הייחודיות שלה. הדבר הזה אינו רע, אין טוב גדול ממנו.

אנו לא אמורים להפוך את כל בני האדם לדבר אחד מונוליתי וחדגוני כדי לחיות חיי שוויון ואהבה. להיפך, עלינו לחיות את הייחודיות ואת הספציפיות שלנו כעם, ולהרגיש את המטלה הספציפית שהוטלה עלינו כעם, ובכך להרגיש שיש לנו משהו ייחודי, ספציפי. ודווקא מתוך הייחודיות הזאת, מתוך התורה שלנו, אנו אומרים 'חביב אדם שנברא בצלם'. אותו ר' עקיבא שאמר כך אומר גם, מיד אח"כ, 'חביבים ישראל שנקראו בנים למקום'. היחס של עם ישראל הוא יחס של קירבה משפחתית, -בנים!

ודבר נוסף: אין בעם ישראל שום דבר גזעני. היהדות מזמינה את כל מי שמעוניין בה וברעיונותיה להסתופף בצל קורתה. היהודי אינו 'עם נבחר' בכך שיש לו פרוטקציה או פריווילגיה, אלא בכך שמוטלת עליו האחריות לקיים את הברית בינו ובין הקב"ה. להיות 'עם סגולה' זאת דרישה ולא מצב סטטי.

"ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, – והייתם לי סגולה מכל העמים". הסגולה איננה המצב הסטטי אלא דווקא הדרישה להיענות לשמירת הברית, התורה והמצוות.

מקווה שעזרתי למצוא כיוון, ואשמח לענות עוד אם יש צורך בהרחבה.

בברכה

מנחם

[email protected]