The Butterfly Button
מה ההבדל בין בחור לנשוי מבחינת שמרנות ופתיחות לעולם

שאלה מקטגוריה:

אני מאוד מתלבט עם עצמי איך לנהל את החיים שלי אחרי החתונה.
מצד אחד אני מאוד פתוח, כלומר יש לי סמארטפון, אבל מצד שני הוא חסום ברמה גבוהה בלי יוטיוב וכו'. מצד נוסף הרבנים כן יוצאים נגד זה ואני מבין שיש ענין לשמור על צוויון, אבל אני מרגיש שאני לא שם, למרות שאני בחור מאוד עם יראת שמיים, אבל שוב – מאוד פתוח לעולם, אני חופשי יוצא לקניונים, לסנוקר…
השאלה שלי בקיצור האם כשאני יתחתן ויגדל את ילדי לפתיחות הזאת, יש בעיה בה, או שלא, וזה עוד דרך בחיים?
לכן גם אני מחפש בחורה מאוד טובה, אבל גם שמרנית. האם אני בבעיה שאני פתוח ככה או לא?

תשובה:

יעקב היקר שלום רב.

מתנצל על העיכוב הארוך בתשובה, שנבע מתקופת החגים וכן שמחות משפחתיות בהן הייתי ב"ה שרוי לאחרונה.

ראשית אפתח ואומר, כי יש בי הערכה עמוקה כלפיך, שכן מדבריך ניכר שאתה אמן השילוב. כל כך קשה להצליח ולשלב, להיות יהודי ירא שמים מחד, בד בבד עם חיבור למציאות העכשווית. אין זה פשוט כלל וכלל לדעת ליהנות מהחומר, להשתמש בו, אך גם לקדש אותו במקביל. חייך נשמעים כהתגשמות של אידיליה, חיי תורה ויראת שמים, שבאים לידיי ביטויי גם בחיבור לעולם המעשה. מההדגשה שלך שאתה אף מחפש בחורה צדקת ויראת ה', הדברים אף מקבלים משנה חיזוק ותוקף.

אך אכן, יש שוני גדול בין החיים שלך כפרט בודד, שיכול לשבת על הגדר ולחיות לצד החברה, לבין החיים הזוגיים-משפחתיים המאלצים אותך להיות חלק אינטגרלי מהחברה עצמה. במצב זה, תשומת הלב שלך איננה ממוקדת עוד רק בך, אלא במשפחה שבעז"ה תקים לתפארת. מצב זה, מזמן אתגרים חדשים שעליך לקחת בחשבון.

אנו חיים בעולם שבו נראה כי שחור ולבן הם הצבעים היחידים. המסרים המופצים בחברתנו השכם והערב, עוסקים בכך שעליך לבחור בין התנזרות מוחלטת מכלי העבודה המודרניים, קרי פלאפון חכם, וכדו', לבין היותך אדם חרדי יר"ש. אמנם יש כאלו הסוברים כך, אך ישנם גם החולקים עליהם וסוברים שדרכה של תורה היא אחרת. איננו מחפשים ניסיונות חלילה, אך מאידך, אם הקב"ה שלח אותנו לעולם על זה על שלל החומר והחיים שבו, עלינו להתגבר ולצלוח את הקשיים. בריחה מהתמודדויות אינה קרויה ניצחון. הניצחון הוא בצליחה וההתגברות, ולא בבריחה.

חשוב לומר כי לצד זאת, אין לזלזל בדעות הטוענות כנגד חיי שילוב בין דתיות ללא פשרות, לקבלת הטוב שבתרבות המערבית. יש תועלת לא מבוטלת להתנגדות הפומבית הזו. הרמב"ם כותב שדרך האדם להיות נמשך אחר רעיו וידידיו. קשה מאוד להצליח ולשלב. לטעום משתי העולמות ולסנן רק את הדברים החיוביים המגיעים מהעולם שבחוץ. אך אתה יצחק זכית, ואתה בחור איכותי מאוד שאיתן בדרכו ודבק בה. אתה מצליח לסנן, לברור את הרע ולקחת את הטוב. לדעת להשתמש בחומרי העולם הזה אך בד בבד לשמור על יראת שמים טהורה ולהישמר מכל ירידה רוחנית. אך עבור הציבור הרחב שאיננו יודע להפריד ולסנן בין טוב לרע זו דרך שעשויה להיות מסוכנת מאוד.

רוב האנשים אינם חזקים ואיתנים בדעתם כמוך, ועבורם אמנות השילוב אותה אתה מיישם ברוב כישרון, עלולה להיות הרסנית. אדם שאינו חזק דיו להשתמש במדיה מצד אחד, אך מהצד השני לעשות בה שימוש מושכל, עשוי להדרדר מהר מאוד לפי פחת. לכן ההוראות היוצאות תדיר נגד השימוש באמצעי הטכנולוגיה השונים, מטרתם היא לעורר את המודעות לסכנה, ולמנוע מהמון העם ניסיון אותו הם יתקשו לנצח. אלו הם הוראות לכלל הציבור, לא לאלו שיודעים כמוך את מלאכת השילוב.

אך כעת, כאשר אתה מתעתד בע"ה להקים את ביתך, עליך לזכור כי כאן יש שיקול חדש. עליך לשאול את עצמך, האם באמת ילדיך ידעו לשלב ולסנן את מה שדורש סינון כפי שאתה יודע?. כוונתי היא לא רק שיתכן שהם לא ידעו להכיל היטב את שתי העולמות בהם אתה חי, אלא יש פה גם סכנה רחבה הרבה יותר:

לכל בני האדם יש צורך בתחושת שייכות קבוצתית. כל אחד רוצה לחוש כי הוא משתייך לאיזו קבוצה, לאיזשהו מגזר. השיוך הזה איננו רק צורך נפשי המספק תחושת שייכות, הוא לעיתים דבר גדול הרבה יותר. ברוב הפעמים תחושת השייכות הקהילתית באה יחד עם רמה דתית זהה לקהילה אליה אנו חשים שייכות.

ההשתייכות החברתית יכולה להיות חלקית, והיא יכולה להיות אבסולוטית. יש אנשים המסוגלים לראות את עצמם כחלק מהחברה בדברים מסוימים, ולהזדהות עמה מאוד בדברים אלו, בעוד שבחלק מהדברים הם דווקא סבורים שהחברה טועה, ובהם הם שונים ממנה. אבל מרבית האנשים אינם מסוגלים לייצר את ההפרדה הזו. רובם תופסים את החברה כמקשה אחת. הם רואים הכול כשחור ולבן. או שהחברה צודקת בהכול, והם חלק ממנה, או שהיא טועה בהכול. אינני צריך לפרט מידיי, אך אין ספק כי לכל קבוצה ישנם יתרונות יחודיים לצד חסרונות שגם קיימים. ובכל זאת רוב האנשים בטוחים כי המגזר שלהם הוא המושלם וכל השאר טועים, קשה להם לראות ולהכיל את החסרונות של הקבוצה, ולדעת להשתייך אליה רק בדברים הטובים ולא בחסרונות.

אם אכן תזכה וילדיך יהיו איכותיים וברי מעלה כמוך, ניחא. אך סביר להניח, שלפחות חלק מילדיך יזדקקו להרגשת השייכות הקהילתית לא רק כדי להגדיר לעצמם את השייכות החברתית שלהם אלא גם כדי להגדיר לעצמם את רמת הדתיות שלהם. וכאן טמונה סכנה גדולה: אם אתה חיי בקהילה בה פלאפון חכם ממתג אותך כפחות ירא שמים, ילדיך עשויים לפרש זאת שאכן אתה פחות ירא שמים, וללכת בדרכך. גם אם זה ממש לא כך.

ולכן מכיוון שסביר להניח שלכשתקים את ביתך בקרוב בע"ה תתגורר בקרב קהילה חרדית המקפידה על קלה כבחמורה, מומלץ לך לפחות באופן חיצוני להידמות לסביבתך ולשמור על הנורמות הקהילתיות, גם אם בעיניך אין הם נכונות, וגם אם אתה בשל אפייך המיוחד, אינך נדרש להן. אם לא תעשה כך, ילדיך עשויים להתבלבל, ולפרש שלא בצדק את התנהגותך ככזו המעידה על חוסר ביראת שמים. (כמובן שזה לא תרחיש וודאי, ותמיד חינוך טוב יכול לשנות את התמונה. אך עליך לדעת שהסיכון בהחלט קיים).

כיום ישנן קהילות היודעות לשלב בין חיבור לחומר לבין יראת שמיים ועבודת ה'. בקהילות אלו ישנם רבים היודעים לשלב כמוך, והדבר מהווה נורמה קהילתית. בקהילות אלו השילוב הוא דרך חיים של לכתחילה ולא של בדיעבד. אחת מהקהילות הללו היא למשל הקהילה האנגלו סקסית בבית שמש, אך יש עוד קהילות רבות כאלו הפזורות ברחבי הארץ. מן הסתם אם תקים את ביתך במקומות אלו, ילדיך לא יחושו בסתירה בין הבית לקהילה ותוכל להמשיך בדרכך הנוכחית, אך תוך שימת לב גדולה לקיום נורמות קהילתיות אחרות הנהוגות בקהילות אלו.

מאחל שתמשיך להיות איש שמחבר ארץ ושמים, תמצא במהרה זיווג הגון ותקים בית ישר ונאמן לה' ולתורתו כשאיפתך הטהורה.

דניאל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מותר לי לשאוף לבית שאני בעצמי עוד לא מושלמת מספיק כדי לבנות?
  אני גרושה צעירה. הייתי נשואה כחצי שנה והתגרשתי בס"ד, ללא ילדים, לפני כמעט שנתיים. החיים שלי מלאי מורכבויות, ואני לא בחורה עם רקע חלק. מלבד היותי גרושה, גם ההורים שלי גרושים. אומנם הם התחתנו בשנית אבל עדיין זה מין אות קלון בשידוכים, בעיקר במגזר שלי, המגזר החסידי. מתקופת הגירושין...
מי יבטיח לי שלא אעבור את הסבל שאמא שלי עברה בנישואין?
תודה רבה על האתר המדהים והאופציה לשאול שאלות. אני בחורה בת 21 אני נמצאת כיום בתקופת השידוכים וחיה בפחד מתמיד שאכנס לנישואים קשים כמו של ההורים שלי, שהתגרשו לפני כמה שנים אחרי שנות סבל ומריבות בלתי פוסקות. בגלל החשש לשחזר את הסבל של אמי, אני מחפשת בכוח תירוצים להוריד בחורים...
האם השתנתה ההשקפה, או שהמצב הוא שהשתנה?
אני גדלתי במשפחה לא סאטמר ולא נטורי קרתא אלא משפחה טיפוסית מה שנקרא היום מיינסטרים. דברו עברית בבית, לקחו כסף מהמדינה. שלחו למוסדות שמלמדים בעברית ולוקחים כסף מהמדינה. הצביעו בבחירות. יחד עם זאת לא חגגו את החגים הלאומיים. מכורח הנסיבות ידענו שיש צפירה שכדאי להימנע מלהיות ברחוב אז בשביל לא...
בין הרצון להתחתן לפחד לבחור
  אני בת 30, ומתמודדת כבר שנים עם קושי משמעותי בכל הנוגע להיכרויות ולנישואים. מצד אחד, יש בי רצון להקים בית ולהביא ילדים, ומצד שני, אני מפחדת שלא אצליח להכיר את הבחור מספיק במסגרת של מספר פגישות, שאקבל החלטה שגויה ושאתחתן עם מישהו שלא אהיה שלמה איתו. בנוסף, אני מאוד...
אם אני צריכה להשתנות בשביל בחור זה אומר שהוא לא מתאים לי?
  נפגשתי לפני שבוע בשידוך עם בחור פעמיים. על פניו הוא נראה בחור טוב, איכותי ובעל מידות טובות, חכם מאוד ובעל הבנה עמוקה, משהו שלא נתקלתי בו עד כה בשידוכים. הפגישות היו נעימות, השיחה הייתה קולחת ונוצר בינינו חיבור מסוים, אך כמובן שאני עדיין לא מכירה אותו לעומק. במהלך הפגישות...
האם כדאי לנסות לחזור ולהיפגש איתה?
אני בחור בן 25, לומד בישיבה, וכבר שנתיים וחצי בשידוכים. לאחרונה נפגשתי עם בחורה שהיו בה תכונות טובות שאני מאוד מעריך: זרימה ושלוות נפש. לאורך הפגישות היה לה קשה מאוד להיפתח אליי, וגם כשהיא נפתחה, היא נסגרה מהר מאוד אחר כך. מה שהציק לי מאוד היה שלאורך כל הפגישות היא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן