אני שומר נגיעה ויש לי קשיים רבים עם זה מה יכול להגביר לי את המודעות של החשיבות של זה
דלג לתוכן
אני שומר נגיעה ויש לי קשיים רבים עם זה מה יכול להגביר לי את המודעות של החשיבות של זה
בס"ד
מדוע כדאי לשמור נגיעה?
בחור יהודי יקר,
אתה אמיץ שהעלית את השאלה לדיון ציבורי פומבי. לעניות דעתי, אכן ראוי!
יש בי הערכה רבה למוטיבציה שלך לאתגר את עצמך לשינוי.
וכעת לאתגר- מה ישכנע אותך לשמור נגיעה?
אני מציעה לך לקרוא את החוברת "מגע הקסם" המפורסמת באתרי אינטרנט חינם להגדלת המודעות ליופי שבשמירת הנגיעה, בזמן הרווקות כדי להגביר את הקסם שבמגע לתקופת הנישואין. אתאר להלן וגם אצטט את הרעיונות המרכזיים של "מגע הקסם".
המגע הפיזי, יש בו יכולת ייחודית, ליצירת קשר חיובי, גם ללא מילים.
"ניתן להגדיר את הנגיעה כ"דבק המגע" של היחסים בין בני אדם. אם ניקח שני משטחים נקיים דבק המגע מיד יצמיד אותם זה לזה. כך בדיוק פועל המגע בין בני אדם. קח שניים שאין להם התנגדות להתקרב יותר זה לזה, והמגע ביניהם יעשה את העבודה: פתאום הם ירגישו קרובים יותר, יש לנהוג בזהירות בחומר בעל עוצמה כזו, דבק מגע מסוגל לחבר שני שברי צלחת, או שתיים מאצבעותיך. באותה מידה, המגע הפיזי יגרום לך להרגיש קרוב יותר ל….. …… בין אם ההרגשה הזו היא לטובתך בין אם לאו, אם היו מייצרים ומשווקים את המגע הפיזי באופן מסחרי, היה צריך לרשום בדיו אדומה את האזהרה הבאה על האריזה: "אזהרה: הזהר מאוד בשימוש, החומר יוצר התקשרות מידית – וללא אבחנה, וודא, לפני השימוש, שאתה אמנם מעוניין בהתקשרות הזו", גם אם הוראות השימוש במוצר היו מנוסחות באופן ברור וחד-משמעי, ומי שהיה מפנים אותן כבר לא היה נזקק לאזהרה, ניתן היה לנסח אותן כך: "השתמש בחומר רק לאחר נישואיך".
לעומת המגע,
המרחק הפיזי מאפשר יכולת לפתח קשר רוחני, אינטלקטואלי או אחר שיש בו אובייקטיביות. בזמן הרווקות, זה הקשר לו זקוקים שני בני זוג שנמצאים בתהליכי היכרות לקראת מטרה רצינית. קשר של מגע, מפר את האובייקטיביות, ועלול לגרום לבחירות לא מושכלות, כי הנועם שבמגע, מעוור במידה מסוימת.
אתה מבקש שנשכנע אותך, לשמור נגיעה.
אני רוצה להתנסח דווקא במילה שאתה הבעת. שכנוע!
הבה ונתבונן בצד השני של התהליך, כעת אתה מאמין ומשוכנע שמגע הוא חוויה חיובית, וזקוק לשכנוע להאמין שאחרת.
אינני יודעת אם כבר התנסית או שאתה בודק את האפשרות, אבל, מנימת דבריך ניכר כי יש לך תחושה שמדובר בחוויה נעימה.
אין להכחיש זו חוויה מאוד נעימה! אפילו אתה מודע ומרגיש שכך.
את החוויה הנפלאה הזו החליט הקב"ה לשמור לאחת והיחידה שלך.
כדי שאכן את החוויה הזו תחווה רק עם המיוחדת והמיועדת לך, עליך להימנע ממגע כעת.
אולי, אם תרגיש שאתה שומר את הדבר הכי יקר שיש לך לתת לבחירת ליבך, תשתכנע!
אני מכירה בחור שלא הסכים שאימו תקנה תכשיט לכלתו. הוא אסף מגיל 18 ועד 22 כל שקל, כדי לרכוש תכשיט מכספו, למען בחירת ליבו. כך אתה אוסף, את הרגשות והרגעים הכי יקרים, למועד והעיתוי שתתייחד עם בחירת לבך.
יחד, עם ההתרגשות שבמניעה אני מודעת לאדישות שאנו חווים סביבנו בהקשר של "נגיעה"
בוא ונתבונן יחד כיצד הזיקה לנו החברה המודרנית.
בחברה המודרנית, המגע הפיזי בין בני אדם חצה את גבולות המקומות הסגורים הפרטיים אל המרחב הפתוח. כמעט בכל מקום אפשר לפגוש אנשים שמתקשרים דרך מגע פיזי כזה או אחר.
מציאות זו יוצרת מעין תובנה שקשר פיזי, הוא קשר טבעי, נורמאלי, לגיטימי, חשוב ואולי אפילו הכרחי.
כל התיאורים נכונים.
אבל,
כל התיאורים יכולים להיות גם הפוכים. מגע פיזי, הוא מגביל, ממכר, אנשים משוחררים לא מעוניינים שיהיה מותר ולגיטימי לגעת בהם בכל מצב.
המרחב האנושי אינו מייקר את הנגיעה אלא מוזיל אותה. הבנה שלך שהקשר הפיזי, במציאות היום יומית, אבד את קסמו, בגלל פומביותו, ותדירות השימוש בו ועוד, תשכנע אותך למניעה וייקור.
כאן אני עושה עצירה לסיפור אמתי.
לפני יותר מעשור בשעת שיעור מתמטיקה אחת מתלמידותיי המצטיינות, הביעה חוסר ריכוז בהתנהגותה באופן מוגזם. גערתי בה בכל מיני דרכים הומוריסטיות. כשהיא לא נרגעה ותססה יותר קראתי לה: תהילה לדוד ארוממך אלוקי….כל הכיתה נאלמה דום. ותהילה הסמיקה עד קצות אצבעות רגליה.
אני המשכתי את השיעור, תהילה לא. בתום השיעור ניגשה אלי תהילה ושאלה: המורה איך את יודעת? איך אני יודעת שמה? שאלתי. איך את יודעת שאני עם דוד? לא תהילה אני לא יודעת. …
אכן לא ידעתי שפליטת הפה שלי תהפוך ליריית הפתיחה של תקופה שבה הקשר ביני לבין תהילה יתהדק ויהפוך לקריטי בחייה.
תהילה נערת תיכון חרדית מצטיינת הכירה את דוד בחור ישיבה סטנדרטי ברחבה של בית הכנסת.
בתחילה הם רק החליפו מילה פה מילה שם, בהמשך הקשר התהדק, ויום אחד בבת אחת הוא עבר לקשר של נגיעה. כשתהילה שיתפה אותי, היא כבר לא ידעה, איך לעצור את הקשר. היא הייתה מאוכזבת מעצמה שנלכדה בסוג של קשר כזה.
תהילה הרגישה במלכוד, דוד לא.
היא ניסתה להימנע מנגיעה, הוא הביע אכזבה ופגיעה.
היא הסבירה שתשמח להמשיך קשר אחר של שיחות.
דוד טען, שמאוד מעניין אותו שיחות, אבל הוא לא מבטיח שהוא יצליח להיגמל מהמגע.
לתהילה לא הייתה ברירה, בהמלצתי היא פנתה לרב שמכיר את דוד.
הרב קרא לדוד, והסביר לו שהוא שוחח עם תהילה. הוא מבין ממנה שדוד לא הביע כוונות רציניות בקשר לקשר בניהם, אבל היא מרגישה שהקשר יכול להגיע לנישואין בתנאי שתהא עצירה מוחלטת בקשר לזמן מה.
לצורך העניין אדלג על חלקים רבים בסיפור.
תהילה ודוד נפרדו אחרי מאמצים שלהם ועזרה חיצונית. כל אחד מהם הגיע לעיר מלימודיו בדיוק בשבת שהשני איננו…
הם נישאו לאחר ארבעה חודשים של פרידה, קשר של שבועיים וחתונה. לאחר הנישואין הם נעזרו בטיפול זוגי כדי להחזיר לעצמם את ההתרגשות של היחד.
המשכתי להיות בקשר עם תהילה שנים לאחר האירוע, מאחר ותהילה התנדבה לתת שיחות לנערות שנלכדות בקשרים שיש בהם נגיעה. באחד הסמינריונים הגיעו תהילה ודוד. דוד החליט לשוחח עם הבנות במבט לאחור, הוא החליט לשכנע אותן בנזק לטווח הרחוק- הנישואין.
הנערות היו מרותקות הן שתו בצמא את דבריו. בתום דבריו הוא ניגש לתהילה ואמר: חבל, שלא הזמנת אותי לשיחה הזו לפני שנים. היום אני משוכנע ביותר בדברי.
בחור יקר,
לא לחינם סיפרתי לך את הסיפור הזה. דוד, לא גיבור ממך, ולא חלש ממך.
הוא בדיוק אתה או כמוך.
קשה לך, אתה צריך שכנוע?
הכן לך, "הרצאה" טיעון אינטלקטואלי, ומצא מי שזקוק להקשבה בנושא.
לא תאמין, תמצא בסביבתך הקרובה ידידים רבים המתעניינים בנושא, הרבה יותר ממה שהעלית בדעתך.
מאחלת לך לבחור בחירות טובות.
מאחלת לך שתזכה לשכנע את עצמך,
רק טוב וחסד.
תקוה
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
