The Butterfly Button
מבולבלת מה אני אמורה לחשוב ולעשות

שאלה מקטגוריה:

דבר ראשון תודה רבה רבה על המקום והלב הפתוח לענות לכל שאלה.. זה כזה לא מובן מאליו ואין לכם מושג עד כמה שאני מעריכה את זה!!!!
ישבתי וחשבתי הרבה זמן למי אני יכולה לפנות, ואז נזכרתי באתר הזה.. והבנתי שזה המקום שיענה לי את התשובות הכי מהלב❤️
כבר תקופה ארוכה שיש לי מלא שאלות על העולם.. על הקב”ה, בעיקר.
אני מפחדת לשאול אותם כי אולי לפעמים זה ישמע כפירה.. אבל זה באמת ממקום של להבין יותר לעומק..
אני חושבת שהשאלות התחילו לצוץ לי ממש עכשיו.. שהתחיל כל העניין של גיוס חרדים…אני,ב”ה במשפחה חרדית, ואחים שלי ב”ה בישיבות טובות. ופתאום הגיע העניין של הגיוס שכמובן הרעיד את כולם..
אבא שלי הגיע הביתה ואמר את דעות הרבנים… וזה שבכלל לא צריך ללכת אפילו לצו ראשון.. ואת כל המשפטים כמו:"נמות ולא נתגייס..” וכו’
ואני לא יודעת למה, זה ממש ממש הכעיס אותי!! התחלתי להתווכח איתו למה המשפט הזה, הוא כזה לא נכון.., כי אתה לא באמת מתכוון לזה, אז למה אתה אומר את זה!?
ואז באמת הגיעו לי כל מיני שאלות..:
מי אמר שאלו הרבנים שצריך לשאול אותם? הרי יש מלא רבנים שאומרים שהם טובים וכן צריך להאמין להם. ויש כאלה שאומרים על רבנים אחרים שצריך להאמין להם..
אז למי צריך להאמין???? מי אמר שזה מה שהקב”ה רוצה שנעשה???
וזה לא רק בעניין המלחמה.. מי אמר שהקב”ה רוצה שנתלבש ככה? מי אמר שהוא רוצה שנחיה ככה? בארץ הזאת? הרי אנחנו רק רבים עם הבנים שלו..
מי אמר שהדרך של האנשים בארצות אחרות היא לא הדרך הטובה? הרי הקב”ה רשם הכל בברור כל כך.. אז למה יש כל כך הרבה דברים לא ברורים??? שאף אחד לא יודע???
אני רוצה להתקרב לה’! באמת!!! אבל אני לא יודעת למי להאמין.
כי יש את המנהל של הסמינר שלי שאומר ככה. ויש את אבא שלי שאומר ככה. ויש את הרבנים האלה שאומרים ככה. ויש את הרבנים האלה שאומרים ככה.
איך אני יכולה לדעת מה ה’ רוצה ממני!!!?????
סליחה שרשמתי ככה מבולבל.. כי כנראה שאני באמת נורא נורא מבולבלת…
תודה רבה רבה ואשמח לתשובה מהירה..

תשובה:

שואלת יקרה וחשובה,

שלום וברכה,

התרשמתי מאוד משאלותייך הבוגרות, והתרגשתי; התייחסותך לאמונה ממקום מעמיק וכה מחויב לעצמך ולקשר עם הקב"ה משקפת חוסן ועמוד שדרה.

קראתי מספר פעמים את שאלתך על מנת לדייק לעצמי את הנקודות. אני חושבת שאלו שאלות משמעותיות שמתעסקות גם בגישה למקור הידע ולא רק בתוכן האמונה, וכבר ארחיב.

אנסה לפרוט את הנקודות, ונשתדל לעשות סדר בדברים, וכמובן, אשמח להרחיב במידה ועדיין לא מספיק דייקתי.

אתחיל דווקא מהגישה הכללית לחקר. את מציינת שאת מפחדת לשאול ושאת מבולבלת. אני מניחה שדווקא לכן לא היה פשוט לך לפתוח ולברר, ואני מעריכה מאוד את האומץ והחתירה לאמת. הייתי רוצה לחזק את ידך; שאלות שמנקרות בנו מאפשרות לנו ליישב את הבירור בתוכנו באופן מעמיק יותר, לעצב את תפיסתנו הרוחנית ולהיות אנשים טובים וחזקים יותר. יתרה מכך, גדולי המוסר חקרו והתייחסו לשאלות באמונה ולדרך שבה יש להתייחס אליהן, אז אל תחששי מחיפוש אחר האמת, ואני בטוחה שהאומץ, החוסן, והמשפחה היציבה שאת מגיעה ממנה יהוו כלים מתאימים בדרכך.

העיסוק בחיפוש אחר האמונה דורש מחויבות, התמדה ודיוק. יש בזה משהו שמתכתב עם האמת הפנימית שלנו, וכשאנחנו מחפשים דרך, אנו מתחילים בהצבת היעד. ולכן, אני חושבת שכשחוקרים ושואלים חשוב מאוד לשים לב לשלוש נקודות ולברר אותן:

1. מה בדיוק הייתי רוצה לשאול: לפעמים עולות לנו הרבה שאלות, וברגע שנדייק אותן ונחלק לקטגוריות מסודרות, נוכל לחפש בצורה נוחה יותר. לדוג', ביחס לאנשים בארצות האחרות נוכל להתמקד בשאלה על אמיתת התורה, לחפש ולמצוא עליה חומרים, ולבחון האם התשובה מספקת אותנו. כמובן, יכול להיות שהתשובות שקראנו לא מספקות ויש להמשיך לחפש, או שבמקביל נגזרו לנו שאלות חדשות שאותן נוכל לפרק ולחקור.

2. מה מקור השאלה שלי: הנקודה הזו חשובה לא פחות, והיא בעיניי המשמעותית יותר. ציינת בתחילת המכתב שאת לא שואלת ממקום של כפירה ואת רוצה פשוט להבין, וזה חשוב מאוד מאוד, כי שמת לב מה מניע אותך לבחון את הדברים. מיד צדה את עיני עוד התייחסות חשובה שלך ל'מניע', דווקא כלפי ה': "מי אמר שהוא רוצה… הרי אנחנו רבים עם הבנים שלו". משפט כמו "נמות ולא נתגייס", לדוג', עשוי לעורר כעס, כמו שציינת, הוא עשוי גם להציף לי שאלות על הזהות החרדית שלי, או על מהות השוויון בנטל, עוצמת לימוד תורה, או שאלות אחרות לגמרי.

האבחנה הדקה של מקור השאלה שלנו מסייעת לבחור את האנרגיה והכלים שנרצה להשקיע בכך, ולנתב לכיוונים המתאימים; להחליט כמה מאמץ נרצה להשקיע בחיפוש אחר התשובה, לסנן "רעשים חיצוניים" שלעיתים מפריעים בדיוק של מה שאנו רוצים לבחון, או סתם לשהות בתוך רגש ולהחליט שעדיין לא רוצים להשקיע בחיפוש אחר התשובה, וזה לגיטימי לגמרי.

3. הנקודה הזו קשורה לאופן החקירה שלי. חשוב לנו לוודא שאנו בוחנים את הדברים בצורה מאוזנת שתאפשר לנו מצד אחד לחקור ולהציף שאלות בכל נושא, היות ואנו באמת בונים בתוכנו את היסודות ומצד שני, במקביל, לשים לב שאנחנו נשארים נאמנים לערכים ולעקרונות שחונכנו עליהם.

ביחס ל"כלי המדידה" שלנו, אני כל כך מסכימה איתך, זה עשוי להיות מבלבל ומייגע. מי אמר שהוא צודק? ומי אמר שזו כוונת ה'. יש את הדברים שרשומים בצורה מפורשת בתורה, ולמרות זאת יש כל כך הרבה דעות וגוונים, וקשה לבחון מכל הדברים מהי האמת האבסולוטית.

זכור לי שפעם דמיינתי עם חברתי מה היה קורה לו ה' היה שולח לנו פקס (זה מה שהיה מקובל כשהייתי בסמינר 😉) עם רשימת מטלות או כוונות שלו לכל יום. השתעשענו במחשבות השונות שהאפשרות הזו זימנה, וגם הצלחנו להגיע למודעות גבוהה יותר באשר למיקומנו הרוחני.

סוגיית האמת האבסולוטית בעייתי לא רק כי יש דעות וגוונים רבים, אלא גם, כי התקשורת שלנו מול הקב"ה היא כרגע בסוג של "הסתר פנים", ואחת הכמיהות שלנו לגאולה היא לחידוש הקשר הגלוי יותר מול הקב"ה. אכן, זהו מצב לא פשוט.

יחד עם האתגר, המסע מזמן בנייה וחוסן אמיתיים, מודעות וגישה נכונה לכל דבר בחיים. אשרייך שזכית לעסוק בכך.

אשמח להציע לך כיווני חקירה אפשריים ועוד איזו המלצה קטנה:

1. כבסיס, אנו רגילים לחקור דברים באופן מוחשי או מדיד, ולכן גם מחפשים את התשובות לאמונה באופן הזה, אני מציעה לחשוב באופן מעט רחב יותר ולהגמיש את המחשבה לגבי האופנים שבהם ניתן להבין מהי האמת. כהתחלה, מסקרן לקחת דף ועט ולחשוב מהי אמת עבורנו, ומהם כלי ההוכחה המספקים אותנו (תרגיל במחשבה…). לאחר מכן, אני מציעה להתבונן בתשובה לשאלה הבאה שבה מתייחס הכותב גם לסוגיית אמיתת התורה באופן מעמיק יותר. פה

כמו כן, אם עוד לא קראת, אני ממליצה לקרוא את הספר "שיחות נפש עם צעירים מבקשי אמונה" של הרב משה גולדשטיין- הספר כתוב בצורה קולחת ובהירה ומעלה שאלות שונות באמונה.

2. אי אפשר שלא להתייחס לסוגיית הגיוס שהעלית בין היתר, ואכן, זהו נושא שמעסיק רבים וגדולים. אני מפנה אותך גם פה לתשובה שנכתבה באופן רחב על הנושא. אני מניחה שזה עשוי לעניין אותך. https://akshiva.co.il/%d7%9c%d7%9e%d7%94-%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%90-%d7%a2%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%91%d7%90/

3. באופן אישי, אני חושבת שהרב אהרון לוי מנגיש כיווני חשיבה סדורים לסוגיות שונות בחיים, אני מציעה לך לשמוע מהרצאותיו בנושאים השונים, בין היתר, קישור להרצאה בנושא האמונה.https://www.youtube.com/live/Zx9_vHupPTs

הקריאה והחקירה בנושאים הללו כל כך חשובה ומקדמת. מדברייך נראה שאת מעוניינת לתהות על קנקנם של דברים ולרדת לשורשי העניין.

אני מקווה שחלק מהדברים יהוו פתח לביסוס שאלותייך, מאחלת לך הצלחה רבה ביישוב הדברים, ובעז"ה תצליחי באמת ובאמונה לשמור ולעשות, ללמוד ולקיים.

יראת

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

שאלות כאובות אחרי טראומות מטלטלות
  כמה לילות אני ״שורפת״ על האתר שלכם מכורה קשות מוצאת נחמה לכל כך הרבה נושאים ושאלות שמתעוררים סתם ככה באמצע החיים. במפגש החזיתי בין אנשים, דפוסים, התנהגויות, קהלים, זרמים, מצב בטחוני, עולמי ואפילו מזג האויר. סקרנות טבעית שמוצאת מאגר תשובות מדהימה כאילו כיוונו גם אלי. לפעמים נראה שהשקעתם בתשובה...
איך אדע למה השם נותן לי יסורים?
מדוע ה' מביא יסורים לאדם בלי להודיע מראש ובלי להגיד על מה קיבלתי את היסורים פעם לעמי היו נביא היו אומרים להם שאם לא תחזרו בתשובה על כך וכך תענשו לפחות היה להם בחירה לדעת על מה הצער בתקופות אחרות היו אורים ותומים שהסבבירו להם למה קיבלו את העונש אחכ...
אנחנו אמורים להיות בתודעת גלות או תודעת גאולה?
  הימים האלו מזכירים לנו ש'צריך' להתאבל על החורבן והגלות. ולצערינו זה לא בא בטבעיות ובקלות. הרבה כותבים על כך שקשה לנו להתחבר כיון ששקועים בחומריות, יש גם כאלו שמדגישים עד כמה הסבל בדורינו הוא קשה ונוראי וכמה יהיה טוב שתבוא הגאולה ועוד ועוד. אני מנסה להבין מה ה' רוצה...
מחשבות של אמונה שמטרידות אותי
קודם כל רציתי להגיד לכם תודה אני מאוד אוהב את האתר הזה ויש לכם פה תשובות מדהימות, מפורטות ואפילו מעבר למה שהבן אדם ששאל דמיין. רציתי לשאול משהו שקשור לאהבת ה׳ אלינו, קודם כל אני רוצה להגיד שאני שומר שבת לא מעט זמן ברוך ה׳ ומניח תפילין אבל זה היה...
ככל שאני מתחזקת באמונה מגיעים יותר נסיונות
  יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאוד. אני מרגישה שכל פעם שאני מחליטה להתחזק באמונה ובביטחון בה', דווקא אז מגיעים יותר ניסיונות, חרדות וקשיים – בזוגיות, בעבודה ובחיים בכלל. האם זו באמת הדרך? האם כולם חווים את זה כחלק מההתקרבות לה'? או שזו רק התחושה שלי? לפעמים דווקא בתקופות האלה...
איך מתאבלים באמת על חורבן הבית?
אנחנו נמצאים עכשיו שבוע לפני תשעה באב, ואני שואלת איך מצליחים באמת להיות באבלות הזאת? כמו הרבה קשיים שקורים בחיים הנטייה המאוד אנושית היא להדחיק, לדחוף הצידה למלא את הראש בדברים משמחים ולנסות לשכוח מהצער. נכון שהדרך הנכונה להגאל מכל דבר בעצם היא לתת לעצמינו לעבור דרך הקושי, להרגיש אותו,...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן