The Butterfly Button
מאיפה הביטחון לענות תשובות???

שאלה מקטגוריה:

אתם באמת חושבים שיש לכם תשובות לשאלות בחיים? האם אין אתם חושבים שאתם שטופים במוח? האם אי פעם העזתם בכנות לנסות לערער על האמונות שעליהם גדלתם? אם לא, אז באיזה סמכות אתם מוכרים סחורה בלי באמת לדעת מה טיבה? יש המון דעות בעולם, וכולם בטוחים בדעתם. במה אתם שונים? מה הראייה שלכם לקיום אלוהים? הרי כל היגיון שיש זה היגיון פרי מוחנו, מה שאומר שזה אף פעם לא יוכל להסיק דברים מעבר לטבע? עזבו, לא ניכנס לפילוסופיה עכשיו. אם יש לכם תשובה, תענוג. אני שואל ברצינות, לא לקנטר (אולי קצת). וגם אחרי אלוהים, ארוכה הדרך עד לכל דעותיכם

תשובה:

תשובה:

שואל רציני ונכבד.

כללת בשאלתך (התקפתך?) שלשה טענות מרכזיות. א. באיזו סמכות אנחנו מרשים לעצמנו לענות תשובות, וכיצד אנחנו בטוחים שהתשובות שלנו נכונות. ב. מה הראיה לקיומו של בורא העולם. ג. מי אמר שאנחנו צודקים.

ובכן, אין לנו שום סמכות לענות תשובות. אולי רק תגלה לי ממי עלי לבקש את הרשות הזאת? בעידן התקשורת המקוונת והחופשית הרשות נתונה בידי כל אחד לכתוב ולהעלות את הגיגיו. אם ישנם אנשים שרוצים לשאול את חוות דעתי בענייני אמונה, אסור לי לענות להם? בפרט שחלק גדול מהאתר עונה לשאלות ייעוץ וטיפול, והתשובות שבו ניתנות על ידי מטפלים מורשים ומוסמכים.

משום מה הנך סבור שבכדי להגיע לחקר האמת, צריך קודם לנסות את כל האפשרויות השגויות, ורק אחר כך להסיק מסקנות. דעתי ודעת רבים נוספים הינה, שישנם אמיתות שהביסוס שלהם אינו מגיע לאחר ניסוי וטעיה, אלא בדרכים אחרות.

אפרט מעט – אמונה כשמה אינה מתעסקת במדעים מדויקים הניתנים להוכחות הנהוגות במתמטיקה וגיאומטריה. אחת הטענות הנפוצות הנשמעות נגד העיסוק באמונה, הינה שאמונה מבוססת על רגשות פנימיים סובייקטיביים, ולא ניתן להוכיח אותה באמצעים אמפיריים.

אם נמשיך ונצעד עם טענה זו, נוכל לפקפק על כל מושג אהבת הורים לילדיהם, ובעלים לנשותיהם. משום שאהבה הינה רגש סובייקטיבי, ואינה ניתנת להוכחה מדעית לוגית. לאחר מכן נוכל לתהות האם קיים רגש בעולם או שזוהי סתם המצאה של הפסיכולוגיה המודרנית.

לפי אותו טיעון שהזכרת, אסור לי להאמין שיש אהבה כזו, בלי שניסיתי לחשוב אחרת. אולם מציאות החיים הישרה מוכיחה שאנשים לא חיים כך. אוי לו לילד שצריך לבצע מחקר על אהבת הוריו, ואוי לה לאשה שצריכה אישוש מחקרי לאהבת בעלה.

אמונה משתייכת לאותה חטיבת רגשות שמובנית עמוק בבסיס הנפש, וממילא החיטוט המחקרי אודותיה הינו מיותר ומזיק. כמובן, שמותר ואף רצוי שאדם יחקור ויסדר לעצמו את רגשות האמונה שלו, כפי שעשו הרמב"ם ועוד רבים. אך העיסוק הזה מגיע לאחר שהבסיס איתן ויציב, בפרט לאור העובדה שלעתים קרובות מדובר בעניינים דקים ועמוקים שעלולים לגרום לבלבול.

השאלה שלך "הרי כל היגיון שיש זה היגיון פרי מוחנו, מה שאומר שזה אף פעם לא יוכל להסיק דברים מעבר לטבע", רק מחזקת את הטענה שאכן האמונה איננה משתייכת לחוג המדעים המדויקים, והיא יכולה להיעזר בטיעונים שכליים כביסוס לרגשות האמונה.

אין זה אומר שאדם פטור מחובת האמונה בה', בנימוק ש"מה אני אעשה והרגש שלי לא שם?"; משום שהסדר המופתי בבריאה ועוד סימנים רבים שה' שתל בעולם, אמורים להביא את האדם לידי הכרה אמונית שעליה ניתן לחקור ולדרוש ולבסס עוד ועוד.

לסיום שאלת: "וגם אחרי אלוקים, ארוכה הדרך עד לכל דעותיכם". לא הבנתי את כוונתך. חברי האתר הנכבדים אינם עשויים כמקשה אחת, ויש בינינו הרבה חילוקי דעות. כמובן, שבנושאי אמונה בבורא עולם, אמונה בתורה אין בינינו חילוקי דעות. ועל כן אינני מבין על מה התכוונת בשאלתך.

הרבה הצלחה בחיפוש האמונה, ואשמח לענות כל שאלה, כפי מיטב ידיעתי.

בניהו.

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

5 תגובות

  1. וחוץ מזה שכן. יש לעונים כאן סמכות לענות, בהחלט.
    אני כבן אדם ששואל אני מחליטה את מי לשאול בקשר לתשובה אני יחליט האם מתאימה לי ועד כמה מתאימה, מה לקחתי ומה לא.
    ותכנס למשיבים ותראה שכולם עברו הכשרה מקצועית ויש לאתר הזה הסמכה מרבנים.
    ועזוב אותך…. תראה את השאלות שמגיעות ואת צורת התשובות. ככ בשימת לב לכל פרט שנכתב וגם שלא, ככ הרבה כבוד לשואל, הבנה, הכלה, יעוץ מקצועי, אפשרות לערער או לשאול פעמים נוספות, כתובת מייל של העונה להמשך שאלות, עצה ליעוץ והפניה לאנשי מקצוע ועוד…
    לא חסר! רק תתבונן! זה אתר שעוזר ונותן מענה להמון אנשים, אז בשבילך תסתכל ותתמקד בטוב- חבל עליך!
    וחוץ מזה שאף אחד לא מכניס אותך לאתר בכח ומכריח לשאול. מי שזקוק נכנס מתוך רצון, שואל מתוך רצון ונענה מתוך רצון.
    אז… תחשוב טוב מה רצונך כאן????

  2. האופנה המערבית כיום היא להיות ספקנים, להשאיר הכל פתוח, לא להאמין בכלום ולתת לגטימציה לכל קישקוש.
    כמה שאתה יותר ספקן אתה כביכול יותר חכם ופתוח.
    כמו כל אופנה, גם זו תחלוף ביום מן הימים ואנשים יחזרו להבין שאדם חכם, יודע לשקול את הצדדים בהגיונו הבריא, לקבל את האמת ולשלול את השקר.
    ולכן, אדם חכם, יודע לקרוא תשובה באתר, לסנן אותה במסננת ההגיון והיושר, ואם הדברים טובים וחכמים, כמו תשובות יפהפיות רבות באתר הזה – לקבל אותן ולהחכים.

  3. לא יפה לתקוף את אנשי האתר.
    הם עוסקים במצוות חסד. ואינם מחפשים לעצמם כבוד.
    האין זה ברור ??

    אני שמחה שיש מקום כזה סוף סוף..

    הנה משיח כבר בדרך

  4. השאלה הזו נדמה כאילו נכתבה על ידי אדם מורעל נגד השקפת היהדות (מתאים לאנשי כת הלל…)
    לדעתי התשובה ש'בניהו' ענה היא מתנחמדת ומתחסדת מידי, השואל איננו נכבד או רציני אלא מתוסכל ומבולבל ומתריס, ויש לקיים בו "אף אתה הקהה את שיניו"…!
    בכל אופן יש תועלת להשאיר שאלה כזו באתר, רק כדי שיהיה ברור שהכל יכול להישאל באופן חופשי ואין כאן צנזורה,
    אבל באמת שאלה בנוסח כזה – איננה ראויה לתשובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

למה להודות על יציאת מצרים?
ראשית תודה רבה על כל התשובות הניפלאות אתם עושים עבודת קודש ממש! השאלה הזאת בוערת לי כבר שנים בעיקר עכשיו שאנחנו אחרי פסח.כל יום אדם חייב להיזכר ביציאת מצרים ואיך השם הוציא אותנו מעבדות לחירות ,ותמיד מתפעלים מגודל הניסים הבאמת מדהימים שקרו שם במצריים ,ואיך השם הוציא עם שלם ממצריים...
איך אפשר רק לשבת ולחכות לשידוך שלי בלי לצאת ולחפש אותו?
בכל אחד משלבי החיים בורא עולם נתן לנו סוג של עצמאות ובחירה מאד מוחשית בין הדברים שלא כך בשידוכים ההוראה היא לא לצאת לחפש בחור אלא לחכות להצעה שתבוא עם בחור המיועד וזה קשה לי!!! כי אין לי משהו שאני יכולה לעשות מלבד תפילה !!! וזה מרגיש לי ההפך משאר...
8 השאלות שלי על אלוקים גהינום ובחירה
השאלות שלי נשאלות באמת מתוך כאב ואולי ישמעו לא טוב, אבל אני לא שואלת מרצון להתריס אלא כי זה באמת קשה לי… 1. אמרו לי שכולם עוברים דרך גהינום, כי כולם הרי חוטאים ואף אחד לא מושלם. ואני חושבת שדוקא בגלל שאיננו מושלמים אז צריך לסלוח לנו… 2. איך יתכן...
כועסת על הקב"ה כשדברים שאני רוצה לא קורים
תודה על ההזדמנות לשאול.. אני לא יודעת עד כמה השאלה שלי מבוססת על משהו שאפשר לענות לו רק בשכל כי היא גם מאוד רגשית. אבל אני מרגישה חובה לנסות לפחות.. אני מנהלת בעולם עם מערכת יחסית מאוד קשה מול הקב"ה אני כל זמן מרגישה שאני כועסת, פשוט כועסת וזה קורה...
נמאס לי להיות עצובה מדברים שקורים...
נמאס לי לקבל על עצמי קבלות כל פעם שקורה דברים רעים… מרוב צרות של עם ישראל אין לי כוח כבר להצטער!! ולקבל על עצמי קבלות.. התרגלתי לזה ואני רק במקום לקבל על עצמי קבלות אני כועסת על הקבה… כי נמאס לי!!! אחרי שאני שומעת על דברים רעים עכשיו,אני רק אומרת...
מה אתה רוצה ממני?
נמאס לי. אין לי כוחות יותר. עייפתי לגמריי. לא יכולה יותר עם הדרישות של הקב"ה אליי. אני כותבת את זה עם דמעות. רווקה מעוכבת זיווג. עבדתי על המידות, כי השם הראה לי שזה למה אני לא מתחתנת. השתדלתי לקבל הכל באהבה. אני חווה בעיות בפרנסה. אני רוצה מאוד מאוד דבר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן