שלום וברכה לך בחורה יקרה מאוד!

מתנצלת על האיחור בתשובה.

אני קוראת את מילותייך ומוכרחה לאמר לך שדמינתי אותך, בחורה מלאת חיות, אנרגיה וזרימה.

יש בך הרבה כוחות פנימיים. זה צף מהמילים שלך. הגעת מבית להורים גרושים ושמרת על מסגרת טובה. שמרת את עצמך ועל עצמך.

היית חשופה מגיל קטן לחיים של אנשים שאינם שומרי מצוות, ואף על פי כן, היית חזקה בדעותייך. גם בגיל ההתבגרות התמודדת מדהים ולא נפלת.

וואו! זה אומר עליך המון.

זה ממש לא מובן מאליו לשמור על חוסן ויציבות בתנאים משפחתיים שכאלו.

מגיע לך ברוו!!

אני שומעת ממילותייך כמה דברים.

-את מרגישה שהאמונה שלך מתערערת

-נמאס לך לעשות מה שנכון וצריך, רוצה להתנסות בהכל ולעשות מה שבא לך.

-את קצת מוטרדת מהשידוך שלך..

יקרה, בואי ננסה להבין קצת יותר.

מקום העבודה שלך מאוד כיף עבורך. ויחד עם זאת עולים בך תהיות , שאלות..

דברים שהיו ברורים לך עד היום. והיית נאמנה להם בכל מצב. פתאום כבר לא כל כך חשובים, ואולי גם מיותרים..

אני רוצה לאמר לך, הידד! ברוכה הבאה!

עלית כיתה!

במקום שגדלנו, הסביבה בה התחנכנו והדמויות המשמעותיות שהיו איתנו בשנות הילדות .העבירו לנו את אמונתם, חשיבתם ואופי העשיה.

ילד תופס את מה שאומרים לו כברור מאליו, והוא משתף עם זה פעולה. צורך מאוד עמוק של ילד, זה להרגיש שייכות.

באופן טבעי, ילד רוצה להשתייך להוריו. הדרך לזה היא שהוא מצטרף לרעיונות של ההורים/ שהוא מאמין במה שהם מאמינים/ שהוא מסתכל על העולם במשקפיים של ההורים.

זה טבעי לגמרי ואפילו מבורך פעמים רבות.

לכן, הצורה שבה התחנכנו והאמונות שעליהם גדלנו הם מרגישים לנו כחלק ממי שאנחנו.

וזה לא משנה אם נולדנו בבית חרדי/ דתי/ חילוני , ועוד אין סוף של סגנונות.. אנחנו נאמין ונהיה בטוחים במה שהעבירו לנו.

שלב ההתבגרות הבריא מוביל אותנו למקום מתבונן. יש כאלו שמתבגרים בשלב מאוד מאוחר של החיים, ויש כאלו שלעולם לא..

במקום הזה , יש צורך לחיפוש פנימי. מי אני, מה אני רוצה , מה המשמעות שלי כאן?

( אני עוברת לדבר בגוף ראשון..)

אם עד היום ה'אני' שלי הזדהה עם כל מה שאחרים אמרו לי. הרי שכעת יש בי רצון לחפש זיהוי חדש, שבא ממני.

זה ההבדל בין לקבל דבר מה, במתנה. לבין – שיש לי בעלות על הדבר.

כל תפיסות העולם שלי עד היום הגיעו מבחוץ. כשאני בשלה רגשית ונפשית, אני מוכנה לעבור לשלב הבא- הרצון לבעלות על עולמי.

וכאן מתחילים לעלות הרבה סימני שאלה על התפיסות שהאמנתי בהם. מי אמר שזה נכון..

האמון החזק שלי באמונותיי מתחיל להתערער. וזה קצת מפחיד.

הקרקע מרגישה רועדת. אולי גם יש תחושה שאם יש סימני שאלה במה שהאמנתי עד היום אז הכל מתפרק ונעלם..

האמת, שקורה בדיוק ההפך.

כשהכל ברור , אין שום מקום ורצון לברוא משהו חדש.

כשיש חוסר בהירות , בלבול ואי ודאות, זו הזדמנות מדהימה לברוא משהו חדש. שהוא אישי, הוא שלי, שיהיה חזק ופנימי . חלק ממני.

איך אני בוראת את זה בתוכי?

עמוק בתוכינו יש נשמה. היא טוב מוחלט ונצחי. הרצון העמוק ביותר שלנו , להתחבר אל אותו הטוב. הדרך להתחבר אל הטוב – על ידי שנבחר בטוב.

ז"א -הרבה פעמים בחרנו בטוב, אבל הרבה מתוך הבחירות האלו זה בגלל שאמרו לנו/ כי רק כך נרגיש שווים/ כי לא יכולנו להתנגד וכו.. זה אומר שהטוב לא באמת שלנו, הוא של הכבוד שלנו , הפחד שלנו.. אבל אין לנו בעלות עליו.

לדוגמא: אם אני לוקחת את היד של חברתי ומזיזה אותה בחוזקה ומעיפה את החפץ שהיה קרוב אליה. מי עשה את המעשה, אני או היא?

בפועל היד שלה הפילה את החפץ, אבל היא לא בחרה לעשות את זה, המעשה הגיע ממני. זה היה בבחירה שלי.

כדי שאני אחווה את הטוב האמיתי, אני צריכה לבחור בו.

אם עד היום בחרתי בו כי כך אמרו לי. הרי שעכשיו מתעורר בי הרצון שאני יבחר בטוב.

הרצון שלנו לבחור הוא כל כך עמוק ופנימי, שהוא מעורר הרבה פעמים צורך לחוות ולנסות הכל. זה יכול להעיד על אישיות עמוקה שרוצה לבחור בעצמה בכל הרבדים והעומקים.

ועכשיו אליך, יקירתי.

עד עכשיו הכל היה ברור לך. והלכת עד הסוף בדרך שלך, לא נפלת. תמיד התמדת..

זה מראה על כוחות בלתי נדלים שיש בתוכך.

אולי אפשר לצאת בריקוד שהגעת לשלב הבא, שלב ההתבוננות הפנימית שלך, שם את בוראת את העולם שלך. שם את יוצרת אותו.

זה בסדר שהאמונה שלך מתערערת. תני לסימני השאלה שעולים בך , להיות.

יש בך הרבה כוחות פנימיים, תקשיבי להם, ועם כל מה שיש בך, תתחילי במסע אל העולם הפנימי שבך.

ברור יסודות האמונה, זה אחד הדברים היפים שקימים. לא לקחת הכל כמובן מאליו. לבדוק מה הדרך שנכונה עבורך כדי להתחבר מחדש אל הדברים שעד היום קבלת כמובן מאליו.

זו הזדמנות להתבונן פנימה ולשאול את עצמך, מה הסיבה שבגללה תמיד בחרתי בטוב?

מה הרווחתי מזה?

מה היה קורה אם לא הייתי בוחרת כך?

הבחירה לדבוק במה שחינכו אותנו או להיפך, היא מביאה רווח לבוחר. כעת, כשאת בוגרת, יש לך את הכלים לבדוק את עצמך, מה הניע אותך.מה הרווחת.

ולבחור – את בעצמך- ולא מתוך רווח כלשהו, מתוך הרצון הפנימי שלך..

מה הדרך הנכונה בשבילך?

רק את תוכלי לדעת, בשקט עם עצמך.

מה גורם לך להתחבר אל דברים?

הבנה שכלית? חוויה? מסע פנימי?

אני חושבת על המילים שכתבת, תמיד חשבתי שאתחתן עם משהו חרדי.. אם אחזור בשאלה.. או הכל או כלום..

רוצה לשתף אותך איך אני רואה את התפיסה של: הכל או כלום.

בתוך האדם יש חלקים גבוהים ורוחניים ויש חלקים נמוכים וחומריים. זה השלוב הבלתי הגיוני שיש. שלוב של שמים וארץ. .

את החלקים הטובים והגבוהים שהאדם פוגש בתוכו, הוא מתחבר אליהם בקלות.

הקשר אל החלקים הנמוכים מורכב יותר. שם יש את היצרים , הצרכים והתשוקות..

שם יש גם את המידות הלא טובות שהאדם מאמין שיש בו, פעמים רבות בגלל שמישהו חיצוני האמין שהוא שלילי והאדם מיחס לעצמו את כל מה שהאמינו בו..

החלקים הללו לא נעימים, אולי גם מפחידים. ואז האדם יעדיף לשים אותם בצינוק. להתעלם מהם.

אולי הוא ירגיש כלפי החלקים הללו שנאה, בושה, אשמה או כל רגש שלילי אחר..

מה שיוצר מצב- שבתוך העולם הפנימי של האדם יש ניתוק. הוא תופס את עצמו : חלק טוב וחלק רע. עם הטוב הוא מזדהה ונעים לו. עם הרע הוא מעדיף לא להיפגש.

אין גוונים ביניים, אין צבע אפור. הכל שחור או לבן.

לרוב, מציאות פנימית כזו משפיעה על האדם לראות את עצמו כך. לצפות מעצמו להיות טוטאלי, וגם את העולם הוא תופס בשחור לבן.

כדי לזכות בראיה אחרת. צריך לזוז משהו במציאות הפנימית שבאדם. להתידד עם החלקים הנמוכים שבו, עם המידות והאמונות השליליות שבו.

כאשר יש ידידות בין האדם לחלקים הנמוכים שבו. הוא יקבל אותם, יכיל את עצמו ברבדים שונים ותחושה של שלום תהיה בו.

כשהאדם מכיל את המורכבות של עצמו, יש בו יכולת להכיל מורכבות חיצונית.

כשבתוכו אין רק שחור או לבן, יש הרבה אפור והכל בסדר . גם החיים ירגישו לו שלמים כשמעורבב בהם חלקים שונים.

לדעתי, השלב הראשון להתידד עם החלקים שבנו, זה להכיר אותם.

הרב וולבה בספרו עלי שור, מערכת דעת עצמינו, מציע אפשרות לצייר עיגול , בחלק העליון לכתוב את המעלות שלנו ולרדת בהדרגה אל החסרונות שלנו. כך נכיר מעט יותר את המפה הפנימית שבנו.

יקרה, כתבת שבאופי את שואפת להכל או כלום.

מתאים לך להתבונן מעט פנימה?

מי את? מה את מכילה?

מה המעלות שלך? מה החסרונות שלך?

את כותבת שאת רוצה להתלבש, להתנסות, להנות, לעשות מה שאת רוצה.

הרצון להנות הוא נפלא.הנאה היא תמצית החיים.

ממה את רוצה להנות?

מה הרצונות שלך?

האם הרצון שלך נוגד את הקשר עם אלוקים, או שאפשר להכניס אותו בתוך הקשר?

אלוקים אוהב אותנו ורוצה שנהנה מהחיים, הכי שאפשר ועד הסוף.

עכשיו את הולכת לגלות את סוד ההנאה והאושר.

במסע הזה, שיש בו הרבה יופי ומיסתורין, את מוזמנת לשאול את עצמך, האם מקום העבודה שלי באמת טוב בשבילי..

מה אני מרוויחה שם..

מה הדבר שהכי גורם לי להנות שם..

אם אני יעזוב את העבודה, מה אאבד?

איזה צורך מתמלא דרך המקום הזה..

האם זה טוב בשבילי לקבל את הצורך הזה שם..

אולי יש אפשרות נוספת..

לא משנה כל כך מה תעשי לאחר שתקבלי את התשובות שבתוכך. מה שמשנה זה שאת תהיי במודעות גבוהה יותר ותקחי כיוון לעצמך ולמסע הפנימי שלך.

מאמינה שכשתהיה בך בהירות ,הכרות מעמיקה עם החלקים שבך, הרצונות שלך ואת תהיי זו שבוחרת בחיים, ענין השידוכים יתבהר גם הוא.

מעריכה אותך על האומץ, הכנות,

מאחלת לך מסע חיים מלט בהנאה וטוב.

אם תרצי, אני כאן ואיתך.

אילה

[email protected]