The Butterfly Button
למה שאני לא אלך לצבא?

שאלה מקטגוריה:

למה חרדים לא עושים צבא

שלום רציתי לדעת מה הבעיה עם צבא, אז ככה אני לומד בישיבות מגיל 13 ואף פעם לא הסתדרתי במקום הזה שנקרא ישיבה בפועל אני הולך לישון כל לילה בהרגשה רעה ולא מספקת גם אם אני לומד 5 דף באותו יום, חשבתי שצבא יכול למלאות אותי בתחושת סיפוק כי קודם כל תמיד התחברתי לקטע הזה של נשק מלחמות כושר ואקשן
ודבר שני זה לעשות דבר משמעותי שזה להגן על יהודים ועל הארץ זה דבר שאתה מרגיש על בשרך לא כמו לימוד גמרא שאתה לא מרגיש שום תועלת שיוצא לך מזה ,
אז תמיד אומרים שצבא זה מקום מסוכן רוחנית, בנות, תרבות חילונית וכו"
אבל בימנו כל בחור ישיבה יכול להיחשף לדברים האלו גם בלי צבא
זה עניין של עקרונות אם אני עומד על העקרונות שלי אז למה שאני ייכשל, בתכלס אם אני רוצה אני יכול לעשות כל מה שמפחדים שבחורי ישיבה יעשו אם היו הולכים לצבא בלחיצת כפתור או ביציאה לעיר אבל אני משתדל לשמור על העקרונות של אז מה ההבדל אם זה בצבא או בביום יום שלא פחות בעייתי מהצבא

תודה רבה אשמח לתשובה

תשובה:

שלום לך בחור יקר,

קראתי את שאלתך בעיון רב, אני מתאר לעצמי שהדבר לא פשוט בעבורך אך בכל זאת פנית ושאלת את הדברים בצורה בהירה וכנה.

הניסוח של השאלה מראה על מודעות וחשיבה עצמית ברמה גבוהה שגורמת לך לשאול על עצם מסלול החיים שלך בעתיד, ומי קבע שכך נכון?! ואולי זה בכלל לא מדבר אליך.

צריך עוז ותעצומות,(כנראה שניחנת בהם) בכדי לצאת מאזור הנוחות ולשאול האם אני באמת מונח במהלך אמיתי והאם אני ממשיך לצעוד בדרך שנכונה לי. התהייה הזו מבורכת ובסופו של דבר תגרום לך להיות הרבה יותר מחובר למסלול שביררת לעצמך.

חיברת ביחד מספר שאלות בנושאים שסמוכים וקשורים ,אך צריכים התייחסות נפרדת. אנסה להשיב לשאלות מתוך הבנתי וניסיוני.

מרכז שאלתך נסוב סביב סוגיית השירות בצבא, אך ארצה לגעת בתחושה שאתה מציף כבר בהתחלה. אתה כותב בשאלתך: "..אף פעם לא הסתדרתי במקום הזה שנקרא ישיבה, בפועל אני הולך לישון כל לילה בהרגשה רעה ולא מספקת.."

לאחר שאני קורא את זה, אני מבין את התלבטותך לגבי המשך הדרך. הרי, כמה אדם יכול לסבול במהלך חייו הנוכחיים ולהמשיך כך, כאילו זו גזרה משמיים.

כנראה שעצם הבירור העצמי שאתה חווה בתקופה זו הוא בין השאר פועל יוצא של אותה מצוקה לאורך שנים, בנוסף לשאלות בירור ועיצוב הזהות האישית אותם חווים מרבית מבני הנעורים.

לפני שנגשים לדון האם לעשות שינוי משמעותי כזה או אחר בין אם מדובר בצבא או בכל שינוי של אורח החיים, כדאי להבין עם עצמך כיצד קרה הדבר שאתה נמצא במסגרת ישיבתית שגורמת לך לסבל במשך שנים, הרגשות רעות מדי יום וחוסר סיפוק ומה השתבש במהלך הדרך שהפך חוויה של לימוד והתקדמות רוחנית עד לכדי שיגרה של חוסר שביעות רצון כללית.

לעתים ניתן לשים את האצבע על חוויה ספציפית או תקופה מסוימת שחוללו את השינוי. לעתים צוות הישיבה שלא ראה את הצרכים של הבחור ובכך דחק אותו רגשית מחיבור ללימוד, יחסים לא תקינים בחברה שגרמו לפגיעה במעמד ובביטחון העצמי, קושי לימודי כזה או אחר שהתמשך לאורך תקופה וגרם לפער לימודי שכבר נראה בלתי ניתן לגישור, או דוגמאות רבות אחרות.

ישנם מצבים בהם לא ניתן ליחס את זה למשהו או מישהו ספציפי, פשוט תחושה של חוסר טעם בלימוד, חוסר סיפוק וחיבור . ישנם בחורים שתמיד חשו כך וישנם בחורים שהיחס שלהם השתנה במרוצת השנים מאהבה וחיבור, עד לכדי דחייה.

בין כך ובין כך, עליך לברר מול עצמך בצורה כנה האם ובאיזה אופן אתה מרגיש את חשיבות לימוד התורה ועד כמה פיתחת אצלך את הרצון וההשתוקקות ללימוד. כאשר קיים רצון כזה לדבוק בלימוד אפשר לחשוב על פתרון הבעיה באמצעות דרכים מחודשות ומותאמות אישית.

האם חשבת פעם לנסות לגשת בצורה שונה ללימוד התורה שלך, בדרכים שטרם ניסית? האופציה שעולה בדעתנו לעשות שינוי מהותי במהלך חיינו יכולה להביא לתוצאות מרחיקות לכת, אך תמיד עלינו לברר ולוודא שעשינו בדיקה מעמיקה לנסות ולשפר את המצב הקיים הנוכחי. הרי לא במקרה נולדת לתוך אורח ומהלך חיים תורניים. האם מיצית את יכולותיך בתוך עולם כה רחב בבחינת כל אופניו והאפשרויות הקיימות בו?

למשל, לנסות לעסוק בחלקים נוספים מחלקי התורה שבהם פחות מתעמקים בישיבה, כגון לימוד המתמקד בבירור ההלכה למעשה מתוך הסוגיות הישיבתיות. לעיתים התחושה שתיארת על לימוד גמרא שלא יוצא מזה תועלת , נובע מחוסר חיבור לחיי המעשיים וקירוב למציאות היומית שלנו.

ישנה האפשרות להרחיב ולהעמיק בדברי אגדה ומדרשים הידועים בכוחם לקירוב הלבבות ולדבקות. ישנם כאלו שחשקה נפשם בלימוד הלכות אורח חיים, אחרים מצאו חיבור והרגשת שיוך דווקא בלימוד המוסר ובירור תיקון המידות.

ישנן נטיות שונות בנפש ללימוד חלקי התורה, ולאופן סגנונות הלימוד (עיון, בקיאות ועוד) לכל אחד ניתנה תחושת חיבור שונה שאמורה להנחות אותו עד שיימצא את אותה חלקה שנועדה לו מאת בורא עולם להתקשר ולהתחבר אליו. מצינו בקרב חכמי ישראל פשטנים, דרשנים, מעיינים , אנשי סוד וקבלה. עולם הישיבה מקנה לבחורים יכולות לימוד, הבנה ועמקות אך בד"כ אינו חושף את מגוון האפשרויות הקיימות. לחלק מן הבחורים זה מספק, אך לעיתים ישנם בחורים השואפים ודורשים כבר בצעירותם לגלות את אותו חיבור אישי ורגשי ללימוד המיוחד להם.

הקדשתי את החלק הראשון בתשובתי לנושא זה של חשיבות הנסיונות להתמודד ולשפר את המצב הקיים כאופציה ראשונה ועיקרית בעיני , לא רק מהפן התורני המבין שלכל בחור רצוי וכדאי להישאר בעולמה של תורה, אלא מתוך ההכרה שפעמים רבות אנשים ככלל, נוטים לנסות ולהחליף את סיפור חייהם ועיסוקם בתקוה לשיפור התחושה של ביטוי ומימוש עצמי, במקום לנסות ולרפא ביתר קלות את המקום שבו הם כבר נמצאים.

גם אם היינו מניחים לרגע שאין כל פסול בללכת לצבא (ויש לא מעט, אגע בכך בהמשך) ,

האם אתה מדמיין שכל שירותו הצבאי של החייל הוא ירי חי בנשק, אקשן ומלחמות כמו שתיארת? אגלה לך סוד ידידי היקר, כמו בכל תחום בחיים גם בצבא, וגם בתחומים אחרים, רובו של הזמן מתאפיין בעבודה שגרתית, אימונים רבים וקשים, תנאים בלתי נוחים ומאמץ אחר מאמץ בכדי לשמור על רמה ולהתקדם, כל אלו בכדי להכין את הלוחם, לאותו יום שלא יבוא חלילה של התקלות מול אויב. סצנות דמיוניות של טילים ומכות מחץ מעט רחוק מן המציאות היומיומית .ישנם חיילים רבים שבכל שנות שירותם לא נתקלו באויב ולא היו במצב לחימה כלל. צריך להזכיר לעצמנו שבסופו של דבר האדם לעמל יולד, בידינו לבחור האם יהיה זה עמל תורה או עמל של שאר העולם.

ואם כבר נגענו בנושא השירות בצבא, ננסה לענות לשאלות שלך בעניין.

הגנה על תושבי ארץ ישראל היא אכן דבר משמעותי ובעל חשיבות גדולה, לית מאן דפליג. השאלות לגבי השירות הצבאי אינם סביב מטרת ההגנה על עם ישראל אלא סביב השייכות ומידת ההתאמה לבחור חרדי המעוניין לחיות במערכת חיים וסביבה של תורה ועבודת השם. לא לחינם הצבא מגייס את חייליו בגילאי 18+- . זוהי תקופת הגיל בו האדם בונה את זהותו האישית ומחפש על פי רוב לעשות דברים בעלי משמעות אישית וסביבתית . בחורים רבים מתעוררים בגילאים אלו עם שאלות לגבי משמעות החיים והגיוס לצבא נותן מענה כביכול אוטומטי. האם ישנם עוד אפשרויות לנתינה אלטרואיסטית לזולת מלבד שירות צבאי?! האם את אותו שירות ניתן לבצע בגילאים מאוחרים יותר כאשר האדם פחות רגיש ורגשי ומבוסס יותר בתפיסת עולמו?!

כאשר אנו דנים על עתידו של בחור הלומד בישיבה אנו רואים בעיני רוחנו את גדילתו לכדי מימוש של אדם בוגר שהוא יהודי עובד השם בכל חלקי חייו, בלימוד ובמעשה מתוך חיבור ללימוד התורה.

במקרים בהם בחור יוצא מאותה מערכת ישיבתית המגדלת אותו כיהודי תלמיד חכם ועובד השם דווקא באותן שנים קריטיות של עיצוב וגיבוש הזהות, ישנה סבירות לא מבוטלת ששאלות לגבי השקפת ודרך חייו יוטלו בספק . השפעות רבות יש לסביבתו החברתית של האדם על תפיסת עולמו והלך רוחו. אמנם ציינת בשאלתך את תחושת חוזקך מול לחץ והשפעה חברתית, אך ככל שהאדם יהיה חזק בדעתו ובעקרונותיו, גילו לנו חז"ל את כוחה העצום של ההשפעה החברה וכבר פסק לנו רבינו הרמב"ם (הלכות דעות, פ"ו הל' א) דֶּרֶךְ בְּרִיָּתוֹ שֶׁלָּאָדָם לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בְּדֵעוֹתָיו וּבְמַעֲשָׂיו אַחַר רֵעָיו וַחֲבֵרָיו, וְנוֹהֵג בְּמִנְהַג אַנְשֵׁי מְדִינָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִתְחַבֵּר לַצַּדִּיקִים וְלֵישֵׁב אֵצֶל הַחֲכָמִים תָּמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִתְרַחֵק מִן הָרְשָׁעִים הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר: "הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם, וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" . דברים אלו נאמרים גם על זקני וחכמי ישראל, אך מכוונים בפרט לתקופת ימי הנעורים שבה הדעה של אחרים (בני קבוצת הגיל –שייכות, של הבחור) מהווה משקל משמעותי מאוד בתפיסה של האדם את עצמו ובהשפעה על עיצוב זהותו וקבלת ההחלטות שלו.

במידה ובחור ישיבה שוקל לשנות את מסלול חייו ולעזוב את הישיבה לטובת כל עיסוק וכיוון אחר, סביר להניח שתהיה השפעה על תפיסת עולמו והרגליו במרוצת הזמן, מעצם עזיבתו את החממה המגדלת ברוממותה של אווירת הישיבה הקדושה. אך כאשר מדובר בשיקול האם לפנות לגיוס לצבא, עלינו לדעת שלא מדובר "רק" בעזיבת החממה הישיבתית המצמיחה אנשי תורה ובני עלייה, אלא שזוהי כעת פנייה לגוף ששם לו למטרה דברים המנוגדים לחלוטין למהות חייו של בן תורה ועובד השם.

הצבא בעיני רבים נתפס בתור גוף שתפקידו להגן על העם היושב בציון, אך רק מעטים שמים לב שהצבא חרט על דיגלו מטרות מרכזיות נוספות- לחנך ולעצב את האופי והגדרת זהותם של המתגייסים.

אביא שני ציטוטים בעניין, אך ניתן למצוא עוד חומר רב בנושא (הדגשים בקו תחתון הם שלי)

מתוך מסמך צה"ל, הייעוד והייחוד בשירות:

"ג. "עם בונה צבא בונה עם" – הרכבו של צה"ל, מאפייני השירות בו, משך השירות והמקום שצה"ל תופס בתודעה הציבורית, הם הגורמים לכך שיש לשירות הצבאי השפעה מעצבת על אישיותם, על עמדותיהם ועל התנהגותם של חיילי צה"ל ומפקדיו. לפיכך, צה"ל הוא אחד הגופים המשפיעים על דמותן של החברה והמדינה.

ד. האופי הייחודי של השירות בצה"ל: בצה"ל משרתים צעירים, המצויים בשלב מכריע בחייהם, שמשפיע על עיצובם כבני אדם"

מתוך אתר ויקיפדיה בערך מודל צבא העם: "הגיוס חייב לחול על הכל. לצבא נועדו תפקידים חברתיים וחינוכיים והוא שותף מרכזי בתהליך של בניין האומה. בישראל ייעדה הממשלה לצבא משימות נוספות, בנוסף למשימתו הצבאית. כך נדרש הצבא לשמש כלי ליישום מדיניות כור ההיתוך"

בני התורה מכירים היטב את משמעות הביטוי "כור ההיתוך". חז"ל משתמשים בו כאשר הם מתארים לנו את הפעולה שעשה הקב"ה לעם ישראל כאשר הוציא אותם לגאולה מתוך מצרים. בנ"י חיו ונטמעו במשך כמאתיים שנה בחלק נכבד מהליכותיה ושיבושי דרכם של האומה המצרית. בכדי להפריד ולזקק את עמ"י מהמצרים, הקב"ה הכניס כביכול את האומה הישראלית לאותו כור הברזל שתפקידו להסיר את הפסולת ולזקק את הרצוי בכדי ליצור אומה חדשה המיועדת ומיוחדת לעבודתו.

כעת נוכל להבין מדוע בחרו מנהיגי המדינה ומעצבי דעת הקהל לכנות את הגיוס לצבא ואת תפקידו של צה"ל ככור היתוך- לקיחת מגוון רחב של אנשים בעלי זהות עצמאית, מסורת ומנהגים שליוו אותם ואת משפחתם לאורך שנים רבות, בניסיון להפריד אותם מכור מחצבתם וליצור להם זהות של אומה חדשה ומנותקת מעברה.

מתוך הכרה זו, נוכל להבין שגם כשאר יצר הצבא מסלולי שירות נפרדים לחרדים , הדבר לא נעשה בכדי לשמר את המתגייסים כחרדים לדבר השם ותורתו אלא ככדי להכניס אותם למסגרת שכביכול תכבד את ערכיהם ברבדים החיצוניים כגון בכשרות מאכלים למהדרין, הפרדה משירות מעורב וסממנים נוספים אך בתוך תוכה עמלה ללא הרף לבצע גם בהם את אותו כור היתוך ולצרפם לאותה חברה ישראלית בעלת הוויה חדשה וחופשית שאינה כפופה עוד לדרך ישראל לדורותיהם.

אתה צודק לחלוטין בשאלתך שניסיונות רבים ומגוונים בנושאי צניעות, תכנים לא הולמים ועוד ניתן לצערנו כיום למצוא כמעט בכל פינה, אף במקומות שנחשבים שמורים. אך ישנו הבדל קריטי בין אם בחור נתקל בניסיונות שכאלו בדרך מקרה, בסביבה חברתית שלא נותנת להם לגיטימציה ומאלצת אותו להסתתר במעשיו אלו, מתוך הבנה כי אלו מעשים של פריקת עול ונטייה אחר יצרו של אדם המצריכים עבודת ריסון עצמי, לבין מציאות שאותו בחור ייתקל בתכנים ונושאים זהים לאלו, אך הפעם, בסביבה חברתית המאפשרת התנהגויות אלו ללא כל רסן ומעצור לתאוותיו של האדם ואף שואפת להשיג ולהרבות אחר אותם "הנאות" . זהו ההבדל בין חברה המגדלת אנשים בעלי מוסריות וחשבון נפש, לבין סביבה המאפשרת התנהגות זולה ללא שימת לב. שאיפתנו כאנשים המייקרים חיים של תוכן, משמעות ותכלית להציב את עצמנו בסביבה שתאפשר לנו ככל שניתן לצעוד הלאה בהשגת שאיפותינו.

ארצה לסכם ולכתוב ששאלתך נוגעת במהות נושאים עיקריים בחייו של בחור בן תורה, ובאופני התמודדות עם ניסיונות והלך הרוחות הנושבות בדורנו. עומק וחשיבות נושאים אלו מצריכים בעיני שיחות אישיות מעמיקות, מעבר לתשובה כתובה ומתומצתת זו (עד כמה שהצלחתי לתמצת) . הייתי ממליץ לך לפנות לאדם בעל שיעור קומה, המכיר את נפשך וצרכיה ומאידך מכיר את הסוגיות הנ"ל היטב, בכדי שתוכלו יחדיו להבין ולהגיע למסקנות ראויות שיבטיחו עד כמה שניתן את המשך התפתחותך כבחור איכותי ששואף למיצוי יכולתיו,

באם תרצה, מזמין אותך לפנות אליי להמשך הבנת הדברים, דרך המייל המצורף

[email protected]

בברכה והצלחה

יואב.ג

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

המשפחה של בעלי ממש פתוחה
התחתנתי עם בחור ממש טוב וירא שמים, בפגישות הוא עשה עלי רושם מעולה מבחינה ערכית, הבנתי שהוא מגיע ממשפחה פתוחה, אבל לא חלמתי עד כמה, מדובר במשהו שלא הכרתי לפני כיוון שאני מגיעה ממשפחה יחסית שמרנית, והם בסגנון פתוח מאוד, בעיקר מבחינת ההשקפה שלהם, זה מתבטא בנושאי שיחה שמתחילים עם...
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי
יש לי לאחרונה שאלה שכל הזמן מנכרת בראש.אני אחת שכל הזמן חושבת על הרמה הרוחנית שלי. זה אומר שזה כולל גם המון מצפונים על איך שאני נראית ועל מה שאני רואה וגם סתם מחשבות על איך להתקדם ברוחניות.וכל הזמן אני שואלת את עצמי למה אני היחידה בין המון חברות שכל...
אני בחורה חרדית וכואבת את שאלת הגיוס
קראתי קודם את השאלה "אני בחור ישיבה וכואב את שאלת הגיוס". קראתי את התשובה המיוחדת. הזדהיתי עם כל מילה ומילה מהשאלה. כבחורה חרדית ממשפחה חרדית, האחים שלי אברכים, ויש לי חברות דתיות שמספר המכרים שלהן שנפלו במלחמה הזאת גדול מנשוא, אני חשה המון נקיפות מצפון ומועקה שגם אין להן איך...
יש בי רצון להתגייס
אני בחורת סמינר וקיבלתי עכשיו צו גיוס אני מאוד מאוד מתלבטת מה לעשות אם להתגייס או לא. מילדות חינכו אותי לאהבת ישראל והמדינה ובאיזה שהוא שלב ההורים שלי שינו גישה. זה יצר בי הרבה חיכוכים ויכוחים וכו' ההורים שלי חוזרים בתשובה ולכל כל המשפחה המורחבת לא חרדים ולכל זה עוד...
כדאי לי לעבור סמינר? אני כבר לא כל כך שומרת מצוות
דבר ראשון רציתי להודות מאוד על הפלטפורמה המדהימה הזאת, היא מחזקת מאוד ועזרה לי רבות. רציתי לשאול- אני בכיתה י"א , ולצערי כבר לא מאמינה בכלל. לא באלוקים ולא ביהדות. וגם לא שומרת מצוות בכלל (גם לא שבת) מבחוץ לא רואים עלי כלום. אני ממשיכה להגיע לסמינר, לנהל חיים חברתיים,...
מדוע לא מדייקים בשיח עם הילדים?
ראשית, אני רוצה להודות לכם על המיזם החשוב "אקשיבה"! אין לכם מושג כמה זה עוזר לי כצעיר, ואני מאמין שזה מועיל לכל אדם עם טיפה חשיבה מעבר למסגרת היום-יום. למרות שאני עדיין לא אבא, אני מתעניין בחינוך ילדים ויש לי שאלה שממש מציקה לי בנושא. אני מודע לכך שחלק מהגישה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן