שלום לך
תודה לך על השאלה הכנה. אשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי.
השאלה שלך מתחלקת לחלקים שונים, אך ברשותך אענה עליהם במקשה אחת.
ראשית כל, אנחנו לא שונאים ערבים. אין לנו כל סיבה לשנוא אדם ערבי באשר הוא ערבי, ולהיפך, עלינו לחנך את ילדינו ואת עצמינו לאהבת כל אדם באשר הוא אדם, כולל ערבים. "חביב אדם שנברא בצלם". עד כמה שאנחנו שונאים ערבים, ללא הבחנה, מה לנו כי נלין על חילונים שונאי חרדים, כאשר חטאם ופשעם העיקרי הוא אותו העדר הבחנה.
אמקד אפוא את השאלה, המתבררת מתוך המשכה: לא "למה אנחנו שונאים ערבים", אלא "למה אנחנו שונאים אויבים העומדים עלינו להשמידנו?". בקרב המוני בני האדם החיים בעולם, ישנם כאלה – רובם אך בהחלט לא כולם ערבים – הרואים בנו, ביהודים בכלל וביהודי ארץ ישראל בפרט, מושא לשנאה, לקללה, לאלימות ולרצח.
שאלתך מתייחסת לאותה קבוצה הרוצה ברעתנו, ועליה אתה שואל: למה לנו לשנוא אותם? הרי אנחנו יכולים להבין אותם, כמי שפועלים לפי צו אמונתם בדבקות ובקנאות דתית! מה שנאה זו עושה?
בסיס התשובה לשאלה זו, כמו כן לשאלות רבות הדומות אליה, נעוץ באזהרה השגורה על פי: לעולם אל תתן לדתך למגר את אנושיותך! היהדות אינה באה כתחליף לאנושיות, אלא כתיקונה. היא מבקשת לרומם אותנו, לזכך אותנו, לעשות מאיתנו בני אדם טובים יותר, נעלים יותר, מתוקנים יותר.
זהו משמעו העקרוני של מצוות "פרו ורבו", המצווה אותנו לא רק בהבאת ילדים לעולם, אלא אף ב"כיבוש העולם", על כל חלקיו, בשם האנושות והאנושיות. "כיבוש" זה פירושו לרומם ולתקן את העולם באותה צורה נעלה שנבראה בצלם א-לוהים: צורת האדם. מצוות פרו ורבו מבקשת מאתנו להביא את גדלותו של האדם לכל חלקי הבריאה. אדם נטול אנושיות מנוע, בהגדרה, מקיומה.
חלק מרכזי של אותה אנושיות הוא "חוש הצדק". האדם, הן כבני אדם פרטיים והן כמין כללי, ניחן בחוש נפלא זה על-מנת לנחות אותו בפועלו עלי אדמות. יש להדגיש ולהפנים יסוד זה, שכן הוא אבן פינה לגופי תורה רבים.
לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מול פיתוי הדוחף אותנו נגד הצדק והיושר, הקורץ לנו לעשות מעשה הסותר אותם ומתעלם מהם. על זאת בא צו הכתוב בספר דברים: "ועשית הישר והטוב" (דברים ו, יח). איך נדע מהו "הישר והטוב" בעיני ה' א-לוהינו? התשובה היא אותו "חוש צדק", דרכו נדע גם נדע מהו הישר ומהו הטוב. הרמב"ן, למשל, מבאר שכוונת הכתוב הוא להזהיר ממצב של "נבל ברשות התורה". התורה אינה צריכה לבאר לנו מיהו אותו "נבל". את זה נדע לבד.
אנחנו מתקוממים מול תופעות של אי-צדק, רואים בהן רוע, דבר בלתי רצוי שיש להשתדל ולסלקו. אנחנו שונאים אותו. וכאן ראוי לציין: לא רק יהודים שונאים את דאע"ש. רוב רובם של באי עולם שונאים את ארגון דאע"ש ואת אנשיו, ורואים בו סרטן שיש לחסל. למה שונאים אותו? בגלל חוש הצדק, חוש המשותף לאנושות כולה.
נוסף על שנאת תופעה הרומסת ברגל גסה ומכוערת כל חלקה אנושית – כל חמלה אנושית וכל צדק אנושי – לנו היהודים יש סיבה נוספת לשנוא את האסלאם הקיצוני על גווניו. וגם היא אנושית: שנאת האויב. האסלאם הקיצוני שם את היהדות ואת היהודים כמטרה לחץ, ואף פוגע בנו, בישראל ובתפוצות. אני שונא את מי שפוגע בי. פשוט. אנושי. אמתי.
אילו הייתי נולד לקבוצה אסלאמית רדיקאלית, האם לא הייתי חושב אחרת? האם לא הייתי מסכים ומקבל את מצוות הדת לכבוש את רגשי החמלה האנושית בשם צדק א-לוהי אכזרי? בהחלט ייתכן. אך לא נולדתי שם. לא נשטף מוחי באידאולוגיה של רוע ורצחנות, לא כהה חוש הצדק בו חוננתי, והא-לוהים שלי הוא דווקא טוב. ולכן אין יותר נכון מלשנוא את מי שמרוויח את שנאתנו בצדק וביושר.
ארחיב קמעה את הנקודה המוזכרת אחרונה, שכן יש בה התייחסות לעוד פן בשאלתך: "הא-לוהים שלי הוא דווקא טוב". כן, הא-ל של היהדות הוא טוב. "טעמו וראו כי טוב ה'" (תהלים לד, ט). כדאי מאד לזכור את זה. תמיד.
למצוות מחיית עמלק יש מסר חשוב לענייננו – שיש לחסל ולהשמיד את הרוע שבעולם. לשנוא אותו. אינני יודע איך, אך אין לי כל ספק שקיומה של מצווה זו לא תאלץ אותנו לסתור את חוש הצדק ולסטות מהטוב והישר. בכך אני בטוח במאה אחוזים. שכן, היהדות לא יכולה להיות אכזרית (לפי תפיסתנו), לא יכולה לסתור את הצדק והיושר. ברגע שעלתה חשש לסתירה זו, גלתה סנהדרין מלשכת הגזית (סנהדרין מא, א), כדי לוודא שזה לא יקרה.
מקווה שעזרתי מעט בתשובה (את החלק של הענישה – אני משאיר לחכם שיחכם עוד), ומאחל לך הרבה מאד הצלחה בכל אשר תפנה.
יהושע
[email protected]