שלום לך, שואל יקר!

ראשית כל אני חייב לציין את ההתפעלות שלי מכך שנער בגילך עוסק ומתעניין בתחומי רוח והגות שכאלו, מה שמבציע על היותך נער חכם באופן יוצא מן הכלל.

השאלות ששאלת הן טובות ונכונות, וחשוב לעסוק בהן ולברר אותן.

השאלה המרכזית שלך היא בעצם מדוע הקב”ה עושה ‘אפליה’ בין הגבר לאשה, היא בדרגה גבוהה יותר ויש לה זכויות רבות יותר, והוא בעל דרכה נמוכה יותר כביכול, ומחויב ביותר מצוות.

הבנת השורש

אוכל לתת לך טיפ, שיעזור לנו להבין את הנושא הזה, ויעזור לנו להבין דברים בחיים בכלל. תמיד כאשר אתה מתקשה בהבנה של דבר, נסה להעמיק ולהגדיר את השורש שלו.

ההגעה לשורש נעשית בדרכים שונות, ואחת מהן היא לשאול על כל עובדה או נתון “למה?”, גם על הנתונים שמהווים את גוף השאלה, או קודמים לשאלה.

ואסביר את עצמי.

אתה שואל מדוע הקב”ה פטר את האשה ממצוות רבות וביניהן חובת לימוד תורה, ומסביר בעצמך שזה נובע מכך שהיא מרוממת יותר. ואני שואל: למה עצרת? למה בנקודה הזו אתה שואל על האפליה, המשך להעמיק ולשאול; מדוע היא מרוממת יותר? מדוע בכלל היא נוצרה והאדם לא נוצר לבדו? וכי הקב”ה לא יכל ליצור אדם שיולד בעצמו ולא זקוק לזיווג עם אישה? שיהיו רק זכרים בעולם.

ושוב יש לשאול גם על זה, מדוע? למה שהקב”ה יברא את הזכרים? לשם מה נוצר האדם? ולשם מה נוצר העולם?

ההעמקה בצורה הזו תוביל אותך בסופו של דבר למקום בו כבר אין תשובות, משום שהוא מעל להשגתנו, ועליו נאמר “במופלא ממך על תדרוש”. אך עד לשם – תוכל להבין היטב את הדרך, את השתלשלות הדברים, את הבנת המציאות ופרטיה.

כי האמת, שעל השאלות שלך אפשר לענות תשובות נקודתיות ולפטור אותן, אך אם נרצה באמת להעמיק ולהבין את התמונה הכוללת, אז התשובה לשאלות היפות והחכמות שלך נמצאת במקום עמוק יותר.

אם נבין מדוע נוצרו העולם והאדם – נוכל להבין מדוע נוצר האדם בצורת זכר ונקבה, ונבין מדוע יש הבדלים ביניהם בחובות ובזכויות.

עכשיו, להסביר לך את התשובות לכל השאלות הללו, ואת התמונה הכוללת, בתשובה אחת באקשיבה – זה לא אפשרי, כי אפשר למלא כמה ספרים בתשובות הללו. אני גם לא יודע הכל, ואינסוף לחכמה.

אך אנסה בכל אופן לכתוב הסבר קצר, ממש בכמה שורות, ואתה בחכמתך תקח על עצמך כאתגר בשנות גדילתך ללמוד, להרחיב ידיעות ולהחכים עוד ועוד, עד להבנה מקיפה של המציאות בה אנו חיים.

למה נבראו העולם והאדם?

הקב”ה ברא את העולם בכדי ליצור תיקון כללי מסוים, שנקרא “הוא ושמו אחד”. האדם נברא לצורך מטרה זו, וכדי להגיע אליה עליו לעבוד ולהתאמץ בנתינה והשפעה, ולהפוך את עצמו מכזה שרוצה רק לקבל לעצמו – לכזה שרוצה להשפיע, להיטיב, לתת לזולת (מצוות שבין אדם לחברו) ולתת כביכול לקב”ה (מצוות שבין אדם למקום).

כל מצווה שאדם עושה, כל רגע של לימוד תורה, כל נתינה – מקדמים למטרה הזו, שהיא מטרת העל של הבריאה.

בסופה של הדרך, מתענג האדם בעונג עילאי עצום שאיננו יכולים לתפוס כלל, שמקורו בחיבור שלו עם הקב”ה. כדי לנסות להמחיש את זה, אוכל לומר שכל התענוגים שהיו וישנם לכל בני האדם יחד, נקראים בזוהר “נהירו דקיק” – דהיינו “קרן אור דקה” מאורו של הקב”ה. כמו תריס סגור בבית חשוך, שיש בו חור קטן וממנו קרן אור שמש נכנסת ומאירה מעט את הבית. זה יסביר לך מדוע אמרו חז”ל שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל תענוגות העולם הזה, זה לא משל או מליצה – אלא מציאות רוחנית ממשית.

אם לא הבנת את כל מה שכתבתי כעת – לא נורא! כפי שאמרתי, זה דברים עמוקים שדורשים לימוד והבנה. הנוגע לעניינינו הוא שמערכת הנישואין של האדם – היא חלק מהתיקון הגדול הזה של העולם ומטרת בריאתו.

נעשה אדם

מוזכר בספרים שמלכתחילה – נברא האדם שלם, ומורכב גם מתכונות הזכר וגם הנקבה, ולאחר מכן כשהפיל הקב”ה תנומה על האדם – הוא הפריד אותו מהנקיבה והפך אותו ל”חצי אדם” ואת הנקבה ל”חצי אדם”, ומשימת חייהם היא להתאחד זה בזו, בחיים משותפים וכפי שכתוב בתורה “והיו לבשר אחד”. כשהם הופכים לישות אחת הם חוזרים חזרה לשם הנעלה והמרומם “אדם”.

אלו הן סוגיות עמוקות שדורשות ידע והבנה, ובעזרת ה’ כשתגיע לפרק השידוכין ותחפש לך את אשתך – תלמד עוד רבות על כל זה.

כרגע נסתפק בהבנה שזכר ונקיבה הם שני חצאים של אותה הישות.

ממילא אם זו ישות אחת – לא שייך לשאול על ‘אפליה’ בתפקידי החצאים של הישות. האם שייך לשאול מדוע הלב מתאמץ ועובד ללא הפסקה, ואילו הקיבה עובדת רק מארוחה לארוחה ואף נהנית מחופשות מצום לצום? ברור שלא. שהרי אלו שני חלקים של אותו הגוף, שלכל אחד מהם תפקיד שונה.

השאלה שלך, ידידי היקר, נובעת מההנחה שהאיש והאישה הם שני ישויות נפרדות, ולפיכך יש לשאול מדוע האחת זוכה ביתרונות על פני השנייה. אך ברגע שמבינים שבעצם הם ישות אחת, שגמר התיקון שלה הוא דווקא על ידי נישואין וחיים משותפים – בטלה השאלה, שהרי כולם מכוונים למקום אחד ולמטרה אחת!

הסקרנות שלך נהדרת!

כעת, זה העיקרון הכללי. וכדי להבין את כל הפרטים כולם – צריך ללמוד, לאגור ידע, להתאמץ וכך להגיע להבנה של מכלול הדברים. ואדרבה! זה כל כך טוב שאתה שואל!

כי האמת, שבגיל שלך פחות ‘בוער’ להבין את מערכת הנישואין, שהרי יש לך עוד כמה וכמה שנים עד שתגיע אליה, אבל לשאול – זה הכי חשוב! לברר, להתעניין, לנסות להבין, סקרנות זה דבר מבורך!

הדרך המומלצת אל החכמה, כפי שמלמדים אותנו רבותינו, היא קודם כל לקבל ‘ראש של תורה’, שהחשיבה שלנו תתיישר בהתאם לחשיבה של התורה. וזה נעשה על ידי לימוד סוגיות הגמרא, שהן ה”מכשיר” שמכין ו”משייף” את המוח שלנו, שיהיה חד וצלול, ומותאם להבנת דברי התורה.

לכן דווקא אתה, שניחנת בסקרנות כה מופלאה – חייב לנצל אותה כדי לאגור עוד ועוד סוגיות בגמרא, עוד ועוד מושגים ומחלוקות, שאלות ותשובות, ולהשקיע בהבנה מעמיקה ואמיתית של כל דבר. אם תעשה זאת – תראה תוך זמן לא רב, יתכן שאף שנים בודדות, שראשך נפתח והחשיבה שלך נהיית מהירה, חדה ומעמיקה יותר באופן טבעי.

על ידי כך תוכל בעזרת ה’ גם להעמיק ולהבין בסוגיות עקרוניות וערכיות ביהדות, באמונה, בתורה ובמצוות השונות, ותגיע לתפיסה רחבה של הדברים.

מאחל לך דרך צלחה בעלייה ובשקידה שלך ושתזכה להפוך לתלמיד חכם ואיש רוח אמיתי!

בינתיים, אם שאלות נוספות – אל תהסס לפנות ולשאול! אנחנו תמיד כאן בשבילך :)

בהצלחה, חבר.

ישראל כ.

Ic93335@gmail.com