The Butterfly Button
למה לא מרשים לי לעשות רישיון נהיגה?

שאלה מקטגוריה:

לא מצליח ללמוד

שלום וברכה.
אני בת 18 ולומדת בסמינר חרדי בירושלים שנחשב קצת יותר פתוח ומאפשר מהסמינרים האחרים.
מגיל קטן היה לי חלום לעשות רישיון. אני ילדה של חופש ומרחבים ומשהו בנהיגה סימל לי את זה תמיד.
בסמינר מעלימים עין מבנות שעושות רישיון ולא יעיפו אותי אם אני יעשה.
ההורים שלי לא מסכימים כל עוד המסגרת שבחרתי בה לא מסכימה.
אני ממש מתוסכלת ועצבנית וגם יש לי כמה חברות (מאותו סמינר) שכבר עשו.
אני גם לא מצליחה להבין מה הבעיה של החברה עם הנושא הזה וגם אני רואה את ההבדל בין האחים שלי שעשו לבין אלה שלא עשו איך זה מקל על החיים בתור אנשים עובדים והורים לילדים…
אני אשמח שתענו לי תשובה מה לעשות
או איך לשכנע את ההורים שלי שזה לא בעיה או שתשכנעו אותי מה הבעיה בזה….
(שכחתי לציין שאני גרה במושב שזה מקובל מאד וקשה להסתדר בלי רכב…)
תודה רבה

תשובה:

שלום לך, יקרה!

קראתי את שאלתך בשימת לב, כמה חופש ורעננות יש בשאלה שלך! אני רואה מול העינים נערה שמחה, מלאת חיות, מחוברת לטבע ולמרחבים. ויחד עם זה מודעת לגבולות ובודקת אותם. אני מעריכה מאד את השאלה שלך, אכפת לך ואת רוצה להיות מכווננת למה שטוב.

את מאד רוצה לעשות רשיון וההורים שלך מתנגדים מכיוון שזה לא מאושר בסמינר בו את לומדת, אמנם לא ‘יעיפו ‘אותך אבל תקנון זה תקנון. ואת, נערה מכבדת הורים יקרה, רוצה להקשיב להם אבל גם מאד מאד רוצה לעשות את הרשיון. זה מתסכל ומעצבן אותך שהם לא מרשים ובכלל- למה זה עוד סעיף בתקנון של החברה החרדית.

אני לא אומר לך מה נכון לעשות ומה לא, ולמה זה בסדר או לא בסדר. רבו בזה הדיעות אני מאמינה שאת תגיעי להחלטה נבונה, אבל כן רוצה לומר לך משו בקשר ל’רוצה’ ו’צריך’.

הקונפליקט בין מה שאני רוצה (שלא בטוח שהוא רע מצד עצמו) לבין ‘מה שצריך’ מייצר מתח פנימי רב. אנו רוצות להיות נאמנות לעצמינו ולרצונותינו מחד ומאידך יש את הרצון הגבוה יותר לעשות מה שנכון, מה שצריך ולהרגיש טוב עם עצמינו גם מהפן הערכי- מוסרי.

לך יקירתי הזדמן עכשיו להיות בצומת, שאמנם היא לא גורלית בדווקא, אך מהווה בשבילך הזדמנות. הזדמנות לבחור נכון.

הקב”ה מזמן לנו אירועים שמדייקים אותנו, הקונפליקטים שמלווים אותנו הם תחנה לטיפול אישי, לחדור מעט פנימה, להבין מה קורה איתי בשלב הזה ואיך מוציאים ממנו את הטוב ביותר.

אז איך מצליחים לא לפספס את ההזדמנות הזו? קודם כל מקשיבים לעצמינו. מה את רוצה באמת? הרצון שלך לרשיון מביע רצון עמוק יותר כמו שתיארת, לחופש, לתחושת שליטה, הרצון הזה קיים בתוכך והוא בועט. מותר לך לרצות. הרצון הזה בא מבפנים והוא צריך מקום. לפני שנבקש את המקום הזה מהבחוץ לנו, מההורים, מהחברות. תני לו את מקום. תני לעצמך זמן מול ה’ לדבר לספר. אני רוצה לעשות רשיון, ה’, זה יתן לי … אני ארגיש… קשה לי לחשוב ש… אולי תנסי להרגיש מה מכעיס אותך בהתנגדות של הורייך? האם את מרגישה שהם חוסמים את הצורך שלך במרחב? האם את חוששת על המקום שלך?.

אחרי הקודם כל הזה, אחרי ההתבוננות הפנימית ונתינת המקום לרצון שלך גם החיצוני וגם לרצונות הפנימיים ולהתנגדויות, אני מאמינה שאת תוכלי להרהר שוב בנושא הרשיון ולהגיע לתובנות חדשות ולדיון מחודש ממקום שלם יותר. והתשובה- תהיה אשר תהיה- כבר תגיע ממך. האם להתעקש על זה? האם לייצר התנגדות בתוכי? או לקבל את המציאות הזו בהשלמה? כמובן, מבלי לזלזל ברצון או לדכא אותו, אבל אולי לשים אותו בהשהייה, אולי כבר הרצון המנופח הזה כבר התכווץ למימדיו האמיתיים לאחר ש’ראו’ אותו? או ואו ואו ואו, המפתחות ללב שלך אצלך, כי מעבר לעניין העקרוני כפי שהצגת אותו, אין לי שום ספק שכנערה בוגרת ורגישה תזהי את הפוטנציאל המיוחד בצומת הזו, להוציא את הכוחות המדהימים שה’ נטע בך, מהכח אל הפועל.

ויש מצב, שאת אומרת, מה החפירות האלו, כולה רוצה רשיון וההורים לא מסכימים והחברה מתנגדת ואני רוצה עיצה איך לשכנע אותם או להבין מה הסיפור מאחורי העניין הזה… למה לעשות מזה סיפור.. אבל גם אז, אני מציעה לך לנסות להתבונן יותר לעומק כי יש בנפשך אוצרות גדולים וצומת בחירה שכזו היא מנוף ומקפצה למודעות ולעבודת נפש.

מאחלת לך חופש פנימי אמיתי, וס”ד בענין זה ובשאר הענינים,

תמר ש.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני יותר צדיק מאשתי
איך אוכל להרגיש קרוב לאשתי כשכל מה שמעניין אותי רחוק ממנה? ואסביר, אני אדם שעבודת הבורא הוא חלק הכי משמעותי בחיים שלי. אני לומד תורה, אני מתפלל, אני מקפיד בהלכה, אכפת לי כל כך להיות יהודי טוב ואשתי…… רחוקה מזה. עושה את המינימום בהלכה ולפעמים גם את זה לא. מתלבשת...
איך אני יכולה לאהוב את היהדות אם אני מרגישה חוטאת כל הזמן?
שלום אירגון אקשיבה ותודה מראש זו שאלה חשובה לי שלא נותנת לי מנח אני מבקשת שרב יענה לי על השאלה ולא רבנית זה מאוד חשוב לי תודה רבה אני בת 38 אמא ל: 8 ילדים בזמן האחרון אולי משבר גיל 40 אני מתחילה להרגיש שאני לא שמחה ביהדות פשוט נמאס...
בדידות ברווקות בלי שייכות חברתית
דבר ראשון תודה רבה לכל האנשים שמתנדבים פה באקשיבה, עזרתם לי הרבה בשנים האחרונות, אם זה בוואצאפ כמה פעמים ואם זה בקריאה של שאלות באתר שממש ממש מחכימות ומדברות בשפה שלנו אקדים ואומר קצת על מי אני, אני בן 24 מבית ללא סיווג מגזרי מסוים, למדתי בחינוך העצמאי ובחרתי ללכת...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך
אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/ מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן