שואלת נכבדה מאד.

רגשות הרחמים שלך עוררו בי התרגשות רבה ונגעו לליבי. מפעים לראות את ההזדהות שלך עם סבל האחר, גם אם הוא 'רק' בעל חיים. ממש "ורחמיו על כל מעשיו".

השאלה שלך על אפשרות הרוע בעולם הינה שאלה קדומה מאד. אצטט למשל את חבקוק הנביא ששאל (חבקוק פרק א, יג-יד) "לָמָּה תַבִּיט בּֽוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּֽנּוּ: (יד) וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא־ מֹשֵׁל בּֽוֹ".

וכן את שאלת ירמיהו הנביא שקדם לו (ירמיהו פרק יב, א) "צַדּיק אַתָּה יְהֹוָה כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אוֹתָךְ מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה שָׁלוּ כָּל־ בֹּגְדֵי בָֽגֶד":

וכן נביאים רבים שאלו שאלה זו בסגנונות שונים [כמו בתהילים פרק עג, שכמעט כולו דן בשאלה הזו]. זו גם היתה שאלתו של אביר הנביאים, משה רבנו עליו השלום, שביקש מהקב"ה (שמות לג, יג) "הודיעני נא את דרכיך". ועל פי ביאורם של חז"ל בגמרא בברכות (ז, א) שאלתו היתה מפני מה יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו.

הדבר ברור שלא היה אכפת למשה רבינו, אם יש רשע שטוב לו בחיים. עיקר הטענה של משה רבינו היתה שהרשע מוסיף לחטוא, ומנצל את ריבוי הטובה שלו בכדי להרע עוד.

התשובה לשאלה זו נוגעת ליסודות הבריאה. אחד היסודות החשובים ביותר בבריאה, הינו מתן בחירה חופשית לאדם. על יכולת בחירה זו כתבה התורה (בראשית פרק א, כו-כז) "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַֽעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וכו': (כז) וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־ הָֽאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתו".

כלומר האדם הינו הנברא היחיד שהוא דומה לבוראו ביכולת הבחירה שלו. הסיבה שהבחירה ניתנה לאדם הינה בכדי שעבודת האדם את הבורא תיחשב כעבודה עצמית שלו, ולא שהוא פועל כמו מכשיר אוטומטי, שלא שייך בו קבלת שכר על מעשה טוב, או עונש על מעשה רע.

בשפת הקבלה וההגות פעולה זו של הקב"ה מכונה 'צמצום'. כלומר, שהקב"ה הכל יכול, צמצם את כח בחירתו, בכדי לתת לנו – בני האדם – את הכוח והיכולת לפעול, גם בניגוד לרצונו של ה'.

כמובן, שפעולות האדם אינם יכולות לפגוע בתכנית המקורית של הקב"ה, אלא הקב"ה מנווט את מהלך האירועים. על פניו אמירה זו נשמעת כסותרת את כח הבחירה החופשית. מפני שיוצא ששוב אין אנחנו בוחרים, אלא אנחנו משחקים במשחק של 'נדמה לי', בזמן שבעצם התוצאה ידועה.

שאלה זו מכונה בפי הראשונים 'שאלת הידיעה והבחירה', כלומר, מהו המקום של חרות הבחירה ביחס לידיעת ה'. תשובת שאלה זו הינה מורכבת מדי מכדי לענות עליה במסגרת זו, אבל בקצרה ניתן לומר, שהאדם אכן בוחר את מעשיו, והוא ייתן עליהם את הדין. אך הקב"ה משבץ את האנשים בנקודות בחירה המתאימות לתכנית הכללית של הבריאה.

חלק ממחיר הבחירה החופשית, כולל בתוכו אפשרות של איפוק והבלגה. כלומר, לראות כיצד אדם הולך לעשות מעשה נורא ואיום, ולבחור לא להגיב בכדי לא לפגוע בזכות הבחירה.

כבר חכמים התפעלו מיכולת זו של הקב"ה. ובלשון הגמרא (יומא סט, ב) "משה אמר 'האל הגדול הגיבור והנורא'. אתא (=הגיע) ירמיה ואמר נכרים מקרקרין בהיכלו איה נוראותיו?! לא אמר 'נורא'. אתא דניאל אמר נכרים משתעבדים בבניו איה גבורותיו?! לא אמר 'גיבור'. אתו אינהו (=הגיעו אנשי כנסת הגדולה) ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו, שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו, שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא, היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות?!".

כך שקיום הרוע בעולם אינו משמש ראיה או סימן שהשגחת הבורא התרופפה או נעלמה, אלא הרוע מראה עד כמה האדם יכול למתוח את חבל הבחירה החופשית שניתנה לו ולנצל מתנה חשובה זו לרועץ.

אקווה שעזרתי לך להבין את עניין הרוע בעולם, ואשמח לענות על כל שאלה.

בהצלחה.

בניהו.

[email protected]