The Butterfly Button
למה החרדים שופטים על פי מראה חיצוני?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה רציתי לשאול למה החרדים מתייחסים פחות טוב ואפילו בנידוי לכל מי שלא בדיוק נכנס לתקנון החרדי נגיד אחד שלא לובש חולצה לבנה אז הוא פחות ירא שמים ולא יקבלו את הילדים שלו למוסדות או אחד שעובד (ולא לומד בכולל)שווה פחות,
זה התורה??? לשפוט אנשים לפי מראה חיצוני וכול מיני דברים לא רלוונטיים שבכלל לא מייצגים את היהדות?
בתודה רבה על התשובות י.מ.

תשובה:

שואל יקר שלום וברכה

תודה על שאלתך החשובה.

א.

ראשית אקדים שתי הנחות-יסוד שחשוב לי לחדד, ויש בכוחן לתת לכל דיון מסוג זה, אופי רגוע וכנה:

האחת. בלי קשר לשאלה הספציפית ששאלת, אומר בפה מלא: לא כל מה שקורה בציבוריות החרדית הוא בהכרח מתוקן וראוי.

אילו היינו במצב מושלם, מסתמא כבר היה בא המשיח… ובכלל, מעולם לא היתה הציבוריות של עם ישראל מתוקנת. עיין ערך תנ”ך והלאה… כל דור והבעיות שלו. אם אנו יוצאים מנקודת הנחה שהציבור החרדי משתדל להיות הציבור שבא לקיים באורח חייו את דרך התורה המסורה לנו מסיני, הרי שיש לנו “מסורת” לא להיות מושלמים…

גם כאשר היו צדיקים רבים בעם ישראל, לרוב הדבר לא השתקף בהתנהלויות הציבוריות, כפי שניתן לראות בתנ”ך בתקופות השונות. וכן בהיסטוריה של הדורות האחרונים – בכל המקומות והקהילות היו בעיות מוסריות כאלה ואחרות, ולרוב לא הצליחו הרבנים והצדיקים לשנות את המצב. לדוגמה, בתקופת גזירת הקנטוניסטים האיומה ברוסיה הצארית, התחוללו עוולות נוראיות בקהילות, בדמות אנשים ופרנסים יהודים שחטפו ילדי עניים ומסרום לצבא כדי למלא את המכסה… ולא היה לאל ידם של הרבנים לשנות את המצב.

כמובן שלא באנו לפטור מחובת השיפור והחתירה לטוב, אבל הבנת היסוד הזה של חוסר השלימות בעולמנו, גם בקרב אלה שמניפים את דגל התורה והמצוות, יכולה להוריד את מפלס המתיחות…

השניה. גם כאשר יש התנהלות שנראית כאינה מושלמת, או לקויה, חשוב להבין היטב את הרקע הייחודי לציבור הזה, ולא לשפוט אותו לפי המצב הנתון בציבורים אחרים. על ידי הבנה נכונה, ניתן לראות את הדברים באור אחר, ולהבין שלאור הנתונים המיוחדים, ההתנהלות הזו דוקא ‘עושה שכל’, או שלפחות נוכל ללמד עליה זכות.

ב.

עתה לענייננו:

היחס להופעה החיצונית וללבוש, אכן תופסת מקום נכבד בציבור החרדי.

ולפני שאמשיך חשוב להבין על מה בעצם אנחנו דנים:

מה הוא “ציבור חרדי”? איפה זה כתוב בתורה?

אותה תופעה שנקראת “חרדים”, נולדה בצומת ובמפגש בין העולם המערבי המתפתח ובין היהדות שמבקשת להמשיך את ברית סיני. ייתכנו כמה שיטות כיצד להתמודד עם מפגש זה, אולם הציבור החרדי ומנהיגיו (שהם רוב גדולי התורה והיראה) בחרו בדרך של הסתייגות והתבדלות מסויימים, בבחינת “עם לבדד ישכון”. אפשר להתווכח על השיטה עד אין קץ, אולם כיום לאחר שנים לא מעטות שמתנהלת שיטה זו, ניתן לומר שהנסיון הזה נחל הצלחה משמעותית אל מול היעדים שהציב, יותר מכל שיטה אחרת.

את העתיד אין לדעת, אולם את ההווה אנו יודעים.

ולכן, כשבאים לבקר את ה”חרדיות”, צריך קודם כל להכיר בהצלחתה הגדולה. היא הקימה ‘אי’ של יהדות תורנית אותנטית בתוך הים הסוער של העולם המערבי. היא גידלה, ועודנה מגדלת, המוני בני נוער שנהנים מלימוד דף גמרא (!), ורבבות משפחות שמחויבות לתורה ולהלכה בשלימות ורואים בה אושר ושמחה. היא העמידה דבר שאין לו אח ורע בעולם: אנשים שממאנים לומר “כן” לכל חידוש טכנולוגי בתחום התקשורת, ומסננים לעצמם את החשיפה.

כל זה ממש לא מובן מאליו, ומדובר בתופעה מיוחדת ונדירה בקנה מידה עולמי. ניתן לומר שזה בגדר נס, ואין ספק שאת הקיום של חברה שכזו יש לזקוף להבטחה השמימית “כי לא תשכח מפי זרעו”. אך בצד של האסטרטגיה יש להבין שכוחה של החרדיות הוא בכך שהיא מייצרת לעצמה כללים וקודים, הן במישור הערכי-מהותי והן בסממנים החיצוניים.

בכדי שחינוך לערכים מסוימים יצליח, בפרט כאשר מסביב יהום הסער, חובה לצרף את היחידים המבקשים את אותם ערכים, לכדי ‘חברה’ מגובשת. ומתנאיה של חברה, שנזקקת גם לסממנים חיצוניים.

[באמת, הענין של הדקדוק בסגנון הלבוש, אינו מיוחד לנו החרדים, אלא הוא נוהג בכל חברה שמרנית ברחבי העולם. כלך לך להודו או לארצות ערב, ותראה כיצד ישנם כללים ברורים מאד כיצד מתלבשים בכל קבוצה או תת-קבוצה. ככה זה. באמצעות הלבוש, החברה השמרנית מצליחה לשמור על הייחודיות שלה. אצל החברה המערבית כללי הלבוש הם זה גופא “שאין שום קוד”, ובזה היא משמרת את הייחודיות שלה… אך גם שם, במקומות מסויימים צץ לו קוד הלבוש, כגון אצל עורכי דין, שופטים, ובצבא].

בציבור החסידי מדובר בלבוש בעל סגנון אחיד לכל חסידות, וכן באופן בו מגדלים את הפיאות, בבחינת “לא שינו את לבושם”. ובציבור הליטאי [והספרדי הישיבתי] יש יותר שחרור באשר לסגנון הלבוש וקירבתו ללבוש המערבי, ועדיין ישנם קודים מסויימים, כדוגמת חולצה לבנה לגברים, המצביע על השתייכות לזרם ה’אברכי’ שיש בו אלמנטים שמרניים יותר.

מכאן, שהבדיקה ‘לגופה של חולצה’, הוא במידה רבה אמצעי לבחינת הזרם או התת-זרם של אותו אדם ואותה משפחה.

ג.

שאלת ההתאמה של משפחות מסוימות למוסדות לימוד אינה עוסקת בשאלה “מי יותר צודק” מבין תתי-הזרמים שבציבור החרדי – האם צריך ללמוד בכולל או לעבוד ולפרנס… אלא מדובר על הבדלים קיימים ברמת החשיפה לאינטרנט ובאופן התלבשות הנשים ועוד ענינים.

כמובן, אין קשר אמיתי ופנימי בין חולצה לבנה או כחולה – למצב רוחני מסוים, ומי לנו גדול מהכהן הגדול שהיה לבוש מעיל תכלת… אבל כך התפתחו הדברים בזמננו.

כמובן גם שאין הפירוש שעבודה ופרנסה באים בהכרח עם הקלות בהתבדלות, ובחולשה בחיבור לתורה; וכל אחד מאתנו מכיר אנשים עובדים עם חולצות צבעוניות, שהם דבוקים בלימוד התורה באופן מעורר השתאות, ואף נשותיהם צנועות וחסודות; ומן הצד השני ישנם בעלי חולצות לבנות ומבהיקות אשר שקועים עד צואר באינטרנט וכו’. אך מדובר על אפיון סטטיסטי.

המקום המרכזי בו החברה החרדית מבטאת את הקודים שלה, הוא מוסדות החינוך (בעיקר מוסדות הבנים). הדבר הגיוני, שכן במקום זה צריך להחליט על מישהו אם הוא מתאים לשילוב בקבוצה מסוימת או לא.

ד.

נקודה נוספת שחשוב להבין. לא תמיד ישנה סיבה רוחנית אמיתית לקשיים שעוברים על משפחות מסוימות בהקשר לקבלת ילדיהם. לפעמים באמת מדובר בסממנים חיצוניים גרידא שמהווים מכשול. וזאת מאחר ומדובר במוסדות “פרטיים”, שלא הוקמו על ידי המדינה כמו בתי הספר הכלליים וגם לא מתוקצבים אלא חלקית (וחלק גדול מהמימון מגיע ישירות מההורים שמשלמים מאות שקלים כל חודש על כל ילד). ואיך מוקם מוסד? כמו שפותחים עסק. קם אברך ופותח חיידר, או ישיבה, וההצלחה של המקום תלויה במיתוג שלו כמו כל עסק. ממילא שולטים בו כוחות שוק. וכמו שיודעים אנשי פרסום, שבשיווק החלק הכי קובע הוא התדמית והמיתוג, האריזה והעטיפה, לכן ישנו חשש אצל בעלי המוסדות לקבל אנשים בעלי הופעה חיצונית שונה, כי בכך חלק מקהל היעד עלול לחשוש, בפרט כשיש תחרות בין מוסדות דומים.

כך היא המציאות, כל זמן שהמוסדות מוקמים ומתנהלים באופן הנ”ל.

כשתשב בחדר של המנהל, הוא יסביר לך, בצדק מבחינתו, שאין לו ברירה.

ד.

עד כאן הגדרת המצב.

יהיו מבני הציבור החרדי שתומכים בכך, וסבורים שכך ראוי ונכון להמשיך, מתוך הבנה שאמנם נכון שהאפיון החיצוני לא תמיד משקף את המהות החינוכית וההשקפתית, ויש אנשים שהכללים הללו פוגעים בהם לחינם, אבל יש בדבר אמת סטטיסטית (כמו שכתבתי), ואין לנו ברירה כציבור של מיעוט בעל מוסדות פרטיים, אלא להמשיך בקו הזה. וגם ביחס לחלק השיווקי, אין מה לעשות, כך הם כללי השוק לעת עתה, ואין ברירה למוסדות אלא להתנהל באופן שיאפשר להם להתמתג ולשרוד את התחרותיות.

מאידך, יהיו שיראו את הדברים באופן יותר ביקורתי, ויצביעו על עוולות גדולות שנעשות בחסות אותם קודים.

לא באתי לנקוט צד. ובודאי שבסך הכל, יש מוסדות ומנהלים שהם יותר קשובים למהות, ויש שמחויבים יותר לקודים, ובמידה רבה הדבר תלוי באיזו עיר ושכונה מדובר. והמציאות רחבה ומורכבת.

מה שחשוב בעיניי הוא, שנבין על איזה בסיס יושבת כל הגישה, וניסיתי להסביר את ההגיון.

בברכה

ישי

yrlesser@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. קראתי רק את השאלה ולדעתי נקודת המבט היא הפוכה לחלוטין:

    בחברה החרדית הכי פחות שופטים לפי חיצוניות. בחברה הכללית החיצוניות במרכז, משקיעים בה רבות, סטטוס בחברה נקבע על פי מראה, בגדים, רמת חיים, קריירה וכו’
    ככל שאדם נראה טוב יותר, בעל כסף רב יותר וכדו’ הוא מוערך יותר.

    לכן אם כבר השאלה צריכה להיות הפוכה – למה בחברה החרדית שמים דגש ככ נגד החיצוניות? אצלנו כל מי שניכר בו שהחיצוניות חשובה לו פחות והפנימיות יותר, מעריכים אותו יותר. למה??

    והתשובה היא במילה אחת: אשרינו

    רק לגבי השפיטה- ברור שמי ששופט אחרים הבעיה בו, ואולי יש מה לשפר בנושא זה בחברה שלנו ובכלל בכל חברה.

    אבל להעריך אנשים פנימיים יותר זה מובן והגיוני ואף רצוי שהם ישמשו דוגמה.

    1. אם זו תגובתך אז לא הבנת את השאלה.
      הוא דיבר על סטיגמות.. על שפיטה על פי מראה חיצוני..
      במילים ברורות יותר-
      אם אני לא שחור לבן אז אני לא חרדי.
      אם אני עובד וקובע עיתים אז אני לא בן תורה.
      אם יש בי סממנים קצת מודרניים אז בהכרח אני נטול אמונה והשקפה.
      אין כאן שום קשר לחילוניות ודרכה וכל ענייני חיצוניות ומעמד..

  2. נכון הלבוש השחור לבן בא במטרה טובה ואני מסכימה עם זה רק שלאחרונה
    החטיאו קצת את המטרה והתווצרו יותר מידי הרבה סטיגמות כאילו אם אתה שחור לבן אתה כשר ואם אתה לבוש בסגנון קצת יותר מודרני אז לא… אבל אי אפשר באמת לדעת בכל מקרה אני די מבינה את העניין רקשצריך לקחת את זה קצת פחות קיצוני ולקבל את כולם

    1. התחברתי מאוד לתשובה ולסגנון אף על פי שאני לא חלק מהציבור מהחרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
לא יודע לאיזה ציבור להשתייך
אני כבר מתחילת אלול נכנסתי לישיבה חרדית לבעלי תשובה גדלתי בבית דתי לאומי ואני מאוד מבולבל בין העולמות/ מצד אחד הצד הדתי לאומי נראה מאוד חלש מאוד מתיר מאוד מזלזל בתורה מאוד אבל הוא יותר פתוח וחופשי ומצד שני הצד החרדי מאוד סגור ואטום ומדבר שפה משלו ומנותק ומאוד קשה...
איך לשמור על עצמי כשאהיה בצבא?
האמת שאין לי מושג אם זה המקום לפנות אליו לשם שאלה כזאת כיוון שזה מקום להצפת נושאים שקשורים לציבור החרדי והשאלה שלי לא כל כך רלוונטית לציבור החרדי אז ככה אני חרדי למדתי במוסדות חרדיים קלאסיים עד גיל 15 מאז ועד היום מדדה בין ישיבות חצי יום לישיבות חוצניקיות חשוב...
אני אמורה להקשיב למה שהרב אמר אבא שלי?
מסלול החיים שלי בתור דתייה לאומית בהגדרה, עד לפני זמן מה, כבר היה די קבוע מראש. יסודי, חטיבה, תיכון ו… שירות לאומי או צבא. אבא שלי התייעץ עם הרב, מעין מנטור שלו וחרדי כמדומני, כדי לדעת מה עדיף עבורי, והרב אסר את שניהם ואמר שאגש ישר לאוניברסיטה. מצד אחד, נורא...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
מצוקה גדולה סביב ההשלכות של החזרה בתשובה
אני בת 40 עובדת במקצוע מוערך, בעלת השכלה אקדמאית רחבה ואם למספר ילדים. חזרתי בתשובה עם בעלי לפני 15 שנה. כיום אנחנו חלק מקהילה חרדית. המשכתי כל העת בעבודתי ותהליך התשובה היה הדרגתי בלי “אורות” ובלי מעשים קיצוניים. אנחנו בקשר עם המשפחה משני הצדדים. עם זאת, למרות ההדרגתיות היחסית, עם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן