The Butterfly Button
למה אני לא חשה שאלוקים תומך בי?

שאלה מקטגוריה:

שלום.
אני בחורה בת 20.מבית חרדי . ואני לא מגדירה את עצמי גם לא אוהבת הגדרות וגם לא יודעת להגדיר את עצמי במיוחד בגלל הבלבול שיש בכל זה.
אני בחורה מאד רוחנית, העבודה שלי היא עבודה של לעזור ולתת לאחר. לעזור לאנשים לחיות אורח חיים בריא ונכון יותר עבורם בכל תחום. אני עובדת מאד קשה בעבודה ולפעמים אני מרגישה שאני לא מספיק מצליחה ולפעמים אם בכלל.
אני מאד מאמינה שהגענו לכאן למטרה מסוימת ולא ‘סתם’ ואני לא מוכנה לחיות יום אחד בלי קיום המטרה שלי. אני יודעת וממש מרגישה את זה שעבודה שלי זה הייעוד שלי.
אני כבר תקופה ארוכה מנסה לחשוב אם זה לא המקום שלי והיעוד שלי אולי זה משהו אחר.. אבל זה מגיע מכל כיוון ומראה לי כמה שזה ברור שזה המקום שלי!! אני לא מצליחה להבין למה אלוקים לא איתי בדרך. אני לא חלילה מתלוננת. רק רוצה להבין, יש לנו יעוד לכל אחד כאן. ואני רוצה לדעת איך זה שאלוקים לא הולך איתי יד ביד או לפחות מראה לי שהוא איתי וסומך עלי שיעשה את המטרה שלי כמו שצריך? איפה ההצלחה כביכול? אתה לא רוצה עולם מתוקן וטוב יותר? עולם בריא ורוחני יותר?
כי הרי אני עושה את זה לכבודו, לתיקון העולם הזה ואני יודעת כמה הייעוד שלי משמעותי! אז למה אני לא מרגישה קצת תמיכה ואהבה ממנו?
חשוב לי לאמר שאני כן מרגישה את יד אלוקים איתי תמיד אבל בזה ספציפית אני מרגישה ‘תקועה’ וקצת ‘בודדה’ כאילו אני במקום לא נכון…..
אשמח אם תצליחו לתת לי אור בקצה האור שכבוי 😉
תודה לכם!

תשובה:

 

שלום לך בחורה רוחנית ומאמינה, מועילה עוזרת משתדלת ושואפת.

כולי התפעלות מחדות ההכרה שלך, חוזק האמונה, והרצון הברור שלך להתעלות, למלא תפקיד.

ולשאלתך:

  • ספיקות. כן ספיקות. אי הוודאות והערפל המקיף אותנו. הוא אחד הקשיים הנלווים לשהותנו כאם בעולם הזה. אם עולם הבא מוגדר כ”עולם האמת”, אז עולמנו הוא העולם הלא ברור, נעדר האור המבהיק של ה”כזה ראה וקדש”. בפסחים נ”ה הגמ’ מספרת על אמורא שעלה לרקיע, וראה את כל הסדרים שונים, לגמרי אחרת ממה שקורה כאן. הפטיר “עולם הפוך ראיתי”.

אז כן, כאן הדרך לא ברורה. וכך אמרו צדיקים על הפסוק בפרשת בא “ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה’ עד בואנו שמה” – איש לא יודע את דרך האמת בה עליו לצעוד בעבודת ה’ שלו, עד – עד בואנו שמה – שם לעולם העליון. מסתבר, שזה חלק מההסתר הרובץ על עולמנו. הבחירה בה חפץ הבורא, שתהיה לנו, כאן. בכדי שנעמוד בניסיון, ונתגבר, מכוחנו שלנו. ונעשה לו יתברך נחת רוח, דווקא כשנתמודד ונתגבר. אותה בחירה, לא הייתה מושלמת, אם הייתה לנו בהירות בדרך. אם הכל היה ברור. וכבר לא היו ספיקות. היה קל להתגבר וללכת הלאה. שבעים שנה יהודי לומד להכיר את עצמו, ולדעת את הדרך שלו בעבודת ה’, אמר הרבי מקאצק זצ”ל – וכשהוא מסיים להכיר את עצמו, הוא עולה למעלה. כנראה, שכשהכול כבר ברור התפקיד מסתיים.

  • כן, זה מאכזב, ואולי גם מתסכל. אבל זה חלק מהאתגר כאן. לגשש את הדרך. “בערפל אשר שם – דווקא שם – האלוקים” כדברי צדיקים. יש כאן תהליך כזה של חושך ואור, שמתחיל בחושך ונגמר סוף סוף בקרן אור. ואז מגיע חושך מחדש. עד לאור ששוב מפציע, מאיר ומתגבר. מאיר לגמרי. ושוב חושך. וכך שוב ושוב. הלבטים והספיקות, הסתירה הבניין ושוב מחדש לסתור ושוב לבנות. זה נשמע מדברייך, אולי, שאת מרגישה משהו כזה. כבר התקדמת, כבר הכרת, כבר התעלית. ואז פתאום שוב משהו לא ברור. כאילו טיפסת כבר למעלה, ומשם, פתאום את שוב למטה.

 

אז כן. זהו התהליך, את על הדרך. בספרי הקודש מתבאר, שבשביל לעלות לשלב גבוה יותר מאיפה שהיינו קודם. אנו חווים איזה חווית אין והעדר כזו. ואז מתחזקים ומתעלים. אנו חווים את ייסורי הלידה כל פעם מחדש. וזאת למה ? כל מידה טובה, חיזוק, הכרה בתפקיד. שאנו קונים לעצמנו. עליה לעבור “בירור”. נהר דינור מחשל. נאמר למשל, שהתחזקנו בסיוע לאחר. וממש התקדמנו בזה. ופתאום דווקא בזה יש לנו ניסיונות, למה ? אנו עוברים חווית בירור. האם באמת אני מוכנ/ה לסייע ? באיזה רמה ? כמה ההקרבה ? ומעמידה בניסיון דווקא מתחזקים. מתחשלים. אנו “קונים” את המידה. וממשיכים לשלב גבוה יותר שלה. או למידה אחרת. “שבע יפול צדיק וקם” – לא מדובר על אותן נפילות שוב ושוב. בכל נפילה יש עליה לשלב גבוה יותר. “יש מאין” – כמו גרעין באדמה שנרקב, ורק כך צומח העץ. כך כל “ישות” והויה חדשה מוכרחת להיוולד מהעדר ואפסות של המציאות הקודמת. אחרת נישאר כמקודם. קטנים יותר.

גיל ההתבגרות, הוא גם אופייני לחיפוש וסערות נפש. לבניית הזהות והכרת התפקיד. זה טבעי, ורגיל. כך היא ההתפתחות הנורמלית שלנו. זה לא יוצא דופן.

 

  • בכל מקרה, בכל מצב שהוא. אפשר לנסות להאיר את הדרך. קודם כל, להתפלל, מה שאני בטוח שאת עושה. רוצים בשמים את התפילות שלנו, כשהכול מאיר וטוב, אנו עלולים לשכוח שאנו תלויים בידו יתברך. כדי לא נשכח הוא שולח לפעמים תזכורות.

 

שנית, תשועה ברוב יועץ. אפשר תמיד להתייעץ, עם דמות מבינה. מדריכה, חברה טובה. וכדומה. לפעמים יש דברים שאנו לא רואים, ודווקא מישהו שרואה את הדברים מבחוץ יכול לראות אותם. ואין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.

 

ועוד משהו, הספק עצמו הוא גם סוג של חיים. לפעמים גם אם אין לנו אפשרות להיות ברורים במאה אחוז, אפשר להמשיך עם זה. זה חלק מהחיים. כמו שכתבנו למעלה. כך הוא עולמנו. וזה תפקידנו לפעול גם כך. גם כשלא הכל ברור. לפעמים אנו זוכים ומאיר אור בקצה המנהרה. ברק בחשכת ליל.

 

אני מצרף קישור לתשובה נוספת באתר, בנושא אחר של ספיקות, אבל התשובה כללית יותר, אולי תסתייעי גם בה.

https://akshiva.co.il/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99/%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%94

 

 

שנזכה ותזכי לעלות בדרך העולה מעלה בית ק-ל

בהערכה ובברכת הצלחה

שרוליק

sruly.kush@gmail.com

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...
מאז שהתאזנתי אני פחות צדיק
לפני שלש שנים כשהתחלתי ישיבה גדולה הייתי בתקופה מאד לא מאוזנת בחיים שלי לילות בלי שנה סטרס גדול לחץ בעבודת השם בתפילה ובלימוד. היה נורא קשה המון לחץ ובילבול, מאז התאזנתי עשיתי תהליך עם עצמי ונרגעתי אבל מה שאני מרגיש שעבודת השם שלי כבר פחות טובה מאז שנרגעתי התפילות פחות...
בשביל מה הסבל בעולם הזה?
יש לי כמה שאלות באמונה שמתעוררות לי בתקופה האחרונה והחלטתי להעלות אותם כאן. תודה מראש על האפשרות לשאול ולקבל מענה, זו באמת זכות אדירה! אני אישה חרדית שחונכה בבית מאמין מאד, במוסדות מהשורה הראשונה ואני בהחלט מרגישה שהאמונה הבסיסית מושרשת בי כמו שצריך. אבל משהו בה התערער לי לאחרונה ב-2...
ספקות איומים באמונה שמטלטלים את חיי
אני חוזר בתשובה מלפני כ20 שנה, נשוי עם אישה טובה וילדים. במשך שנים הכל הלך למישרים ואז השטן נכנס. פתאום אני מוצא את עצמי משוטט במחשבות- מי אמר לך שכל זה נכון? אולי הכל בלוף? יום הצטרף ליום ומחשבה רודפת מחשבה ואני אומר לעצמי עזוב אתה מכיר את זה, תשחרר...
שאלות על קיום ה' ואמיתות התורה והבריאה
*יצא קצת ארוך, אשמח מאוד לתשובה בונה, לתשובות ועצות שיעזרו לי להמשיך את תהליך החקירה, הלמידה וההתחזקות באמונה. אני מתחזק מאוד בתקופה האחרונה. עם החיזוק גודל גם היצר הרע, האפיקורס שבתוכי, והשאלות על קיום השם, על אמיתות התורה ובריאת האדם. אני מוצא ויודע כל כך הרבה דברים בתורה הקדושה שאפשר...
לא מצליחה להרגיש ביטחון כמו שאני רוצה להרגיש
תודה רבה על האפשרות לכתוב מהלב. התשובות מעמיקות ומכבדות וניכרת מחשבה והשקעת זמן רב בכתיבתן. לשאלתי, מאז ומתמיד האמנתי בהשם. לפני 5 שנים חליתי והתחלתי לקרוא ברכות השחר. מפרוץ המלחמה התחלתי בהתקרבות משמעותית שכוללת שמירת שבת מלאה, תפילות שחרית ושמע שעל המיטה, כיסוי ראש ובגדים צנועים, הקפדה על שעות הפרדה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן