בס”ד

שואלת יקרה!

סערת הרגשות ניכרת מבין מילותייך. מצד אחד לבי שמח על המזור והתושיה שדברי הביאו לך, אך מצד שני כואב לשמוע על ההווה המטלטל שאת חווה, על כל קשייו ולבטיו הקשים מנשוא.

נפלאות דרכי האלוקים ולתבונתו אין חקר. חיים אנו במצב של הסתר פנים, בו עולה לא אחת התמיהה מה אלוקים רוצה מאתנו? איזוהי הדרך הישרה שיבור לו האדם? האם עלינו לפנות על שמאל או על ימין? מי יגלה עפר מעיני נביאי וחכמי הדורות הקודמים שהורונו את דרך הישר ומה ה’ דורש מעמנו, אך כיום בדור יתום בו רב הנסתר על הגלוי, מתחבטים אנו חדשים לבקרים, מהי עבודת ה’ האמיתית שלנו? רבים מאתנו יראי ה’, רבים מלאים אהבת תורה ורוצים לעובדו בלבב שלם, אך בצמתים שונים לא ברור מהי הדרך הנכונה לכך.

בנוגע אלייך , נתונה את בלבטים גדולים האם לרדת ברמת הבחור שאת מחפשת כדי להקל מהעול הכספי הנדרש לשם כך, או שמא להישאר בציפיות גבוהות שאת מקווה כי יביאו אותך לחיים מאושרים ומשמעותיים יותר, תוך ראייתם של הורייך ממשיכים לשאת בעול. יותר מפעם אחת הזכרת בדברייך את המילים “בחור עם רקע נוצץ”, “בחורים מבוקשים בעולם הישיבות”, ואני מסיק כי את מאמינה שבכך טמון אושרך העתידי. “הורדת הרף” של הבחור, פירושה בעינייך פשרה על חיים בינוניים, פשרה על פחות תורה, פחות יראת שמיים, חינוך ילדים ברמה פחותה וכו’ וכו’. יתכן מאד שאת צודקת, אך ברשותך הייתי רוצה לנסות ולהציע למצב פירוש קצת שונה.

נקח את עצמנו רגע לשנת 2030, ה’תש”צ לבריאת העולם. איש מאתנו אינו יודע עתידות, אך נניח כי בתאריך זה את ובן זוגך נשואים באושר ושמחה, וחובקים מס’ ילדים שגילאי הגדולים שבהם בני שתי ספרות. את מן הסתם עסוקה מעל לראש בגידול הילדים ובהבאת פרנסה לבית של תורה. בעלך אברך תלמיד חכם משכמו ומעלה, מוסר שיעורים בכמה מקומות ואולי אף מביא טרף לביתו בהכנסה צדדית כלשהי. חייכם מאושרים, אתם רואים נחת מהילדים, עסוקים בחיי היומיום ובמירוץ אחר מרתון החיים, תוך ניסיון לשמור על שפיות ולקחת מדי פעם עצירה ומחשבה על תכלית חיינו בעולמנו. וכאן אני שואל את עצמי: בהנחה (מופרכת אני מקווה) ש”התפשרת” ונישאת לבחור שנחשב בינוני בלימודו ובכישוריו, אך הינו אדם רחב לב, אהוב ואוהב, ירא שמיים אמיתי, ולמותר לציין כי גם מקפיד על קלה כבחמורה. דא עקא שדרישותיו הסבירות אפשרו להורייך לחתן אותך בכבוד מבלי להוסיף עול כבד על צווארם המוכבד ממילא. האם בשנת 2030 עדיין יצבוט לבך בסתר, מדוע לא נשאתי לפלוני ה”מיוחס” וה”נוצץ”? האם עדיין תראי בכל צעד מצעדייך של בן זוגך שיח’ “פשרה” ו”בינוניות”???

אמנם ב2016 ה’תשע”ו לפ”ק, זה היה קשה מנשוא. בהעדר יכולת פיננסית להורייך, החלטת להתפשר ולקחת בחור אפור ובינוני. כשהתארסת עם פלוני ה”בינוני” כולם הרימו גבה. חברותייך הנידו עפעף ואמרו בסתר כי הנה לפניהן עוד קורבן של הדרישות הכלכליות הגבוהות של הבחורים הטובים. החברות הטובות ניחמו אותך על כך ש”גם בינוני זה בסדר”. החברות הפחות טובות לעגו על “נפילתך”, ובסתר לבך ייחלת שכל זה חלום רע ותקומי בוקר אחד למציאות בה את מאורסת לעילוי של הישיבה. תקופת האירוסין האמורה להיות שמחה ומאושרת הפכה למרה ועצובה. את לבך מילאו לבטים אין סופיים האם עשית את הצעד הנכון, ולא פעם גמלה בלבך ההחלטה לבטל את השידוך. אמנם ארוסך בחור נחמד, ראש פתוח, ירא שמיים אמיתי, בחור חברותי להפליא, אבל הדיבורים בחוץ גמרו אותך. האפרוריות שלו הייתה לשם דבר, ולידך, בחורה מיוחדת ונוצצת, הוא נראה כאבן חצץ ליד יהלום.

והנה עברו השנים. התבגרתם, הקמתם בית ואתם מגדלים ילדים. האדם הצדיק ירא השמיים החי לצידך, הינו בעל חם, תומך, אוהב ומסור. מסירותו אל הילדים ובעיקר אלייך, אינה יודעת גבולות. למרות העול הקשה המוטל על כתפייך, הוא מגדל ומנשא אותך על כפיים. את מלכה בבית וכולך מלאה והערכה לאותו גבר שבישיבה היה “אפור” אך כיום מתגלה כמלך אמיתי. לעומתך, חברתך שנישאה לפלוני ה”נוצץ”, התחילה את החיים עם חיוך על השפתיים. בתקופת האירוסין היא נישאה על כפיים. כסף היה בשפע, דירה נקנתה במהרה, מפוארת וגדולה במרכז ירושלים, אך אחר החתונה התחילו הקשיים. התלמיד חכם המבריק התגלה כאדם לא-קל, בעל דרישות המתאימות למעמדו הרם, אשר הוא סבור כי על סביבתו לספק לו. מהר מאד הפכה חברתך ממאושרת לסובלת, והשיא היה, כאשר כעבור כמה שנים משלא קיבל את ה”שטעלע” בו חפץ, החליט הבחור לעשות תואר ולצאת לעבודה. אז נגוזו סופית התקוות הגדולות בעבורן שילם אביה של חברתך טבין ותקילין.

ולמה אני מביא את כל התיאור הארוך הזה?

יתכן כי תשלום בעבור בחור מבריק ותלמיד חכם משכמו ומעלה, יאפשר לך חיים מאושרים, טובים ומשמעותיים, יותר מאשר עם בחור בינוני. אבל יתכן מאד גם שלא. הייחוס חשוב, הלמדנות חשובה, אך יותר מהן חשובות יראת השמיים הפנימית, הענווה, הנכונות ללמוד מכל אדם וההסכמה להתמסר ולהקריב לאישה לבית ולמשפחה. למותר לציין, כי לא תמיד ניחנים הבחורים הנוצצים בתכונות אלו, אשר הן החשובות ביותר לחיים מאושרים. אין ספק כי המבט של הסביבה חשוב ביותר, ובגילך הוא אף חשוב כפליים. האדם נחשב לפי מעמדו בחברה, ופשרה על בן זוג “בינוני” עלולה להוריד את ערכך בכמה דרגות. לך זה יהיה קשה, ואולי אף להורייך ולמשפחתך, אך חשוב להסתכל על האושר לטווח ארוך. בסולם הערכים המנחה אותנו בחיים, יש דרגות שונות של חשיבות. לא תמיד מה שנראה חשוב כאן ועכשיו, הוא גם זה החשוב לעתיד. לעיתים אנו כה עסוקים בהווה עד כי קשה לראות זאת, אך עלינו להתעלות ולראות את הנולד כדי לחיות את החיים במשמעות ובאושר אמיתי.

אינני רוצה להיכנס למערכת השיקולים המנחה אותך כיום. אינני נמצא במקומך, ואת זו שיודעת יותר טוב מכל אדם אחר, מה טוב ומה נכון בעבורך. ברצוני רק להרחיב במעט את רפרטואר התסריטים האפשריים המדריכים את צעדייך בתקופה גורלית זו, כדי שיהיו לך את מרב הכלים לשקול ולהחליט. חתן ירא שמיים ותלמיד חכם גדול זה ערך חשוב, הקמת בית שהתורה מדריכה כל צעד מצעדיו הינו ערך סופר-חשוב, רווחתם של ההורים הינה ערך חשוב, אושרך העתידי הינו ערך חשוב, הרגשת הנוחות שלך עם בן הזוג שבחרת הינה ערך חשוב, וכמוהם גם המחשבה על מה יגידו החברות והסביבה הינה ערך חשוב לא פחות. בין כל הערכים החשובים הללו מי יכריע? לפי איזה ערך להתנהל ולקבל החלטות? זאת את מרגישה ואת יודעת יותר טוב מכולם. אין ספק כי כל בחירה תדרוש ממך מחירים, אך בחירה מושכלת הלוקחת בחשבון את כל הנתונים, תכין אותך ותקל עלייך לשאת במחירים אלו.

ובסיום הדברים ברצוני להזכיר את המובן מאליו, אותו הזכרנו גם בפעם הקודמת. יש אלוקים בשמיים. כולנו ילדיו, הוא אוהב אותנו ורוצה רק בטובתנו. כל מה שעובר עלינו, גם אם נראה קשה ומכביד, הכל לטובה. כל צעד מצעדנו מוכוון ע”י הקב”ה ונועד להביא אותנו אל הטוב האמיתי שהוא ית’ מייעד בשבילנו. לנו קצרי הרואי, קשה לעיתים לשאת זאת, אך במבט לאחור ובהסתכלות בפרספקטיבה רחבה, נוכל לראות כיצד ההשגחה העליונה הובילה אותנו למקום טוב יותר לעתידנו ואושרנו.

מאחל המשך הצלחה רבה, ובתקווה שבקרוב ממש נוכל לשמח ולשמוח עמך בבניין בית נאמן בישראל.

דניאל

akshiva1976@gmail.com