שלום וברכה לך איש יקר, ששלשה עשורים לו בחיקו.
ראשית, הערכה גדולה מאוד אליך על היותך חי באמונה שלימה ותמימה בכל צעד ושעל בחייך. ולמרות השאלות הגדולות, הם עצמם מוכיחות על אמונה. וכבן החוטא ומתחטא אל אביו אתה כל העת.
זהו דבר גדול ואל לך לזלזל בו כלל וכלל.
אבל יש בך הרהורים על כך.
אני קורא מבין שורותיך או אולי ממש משורותיך, שחייך נעים ונדים במין מעגל חוזר בלתי נגמר של שכר ועונש שכר ועונש.
אתה חי מתוך תודעה נפשית מוחלטת שכל מעשה ומעשה שלך, יש בו השלכות ותמורות מיידיות על חייך.
אתה מחשב שכר ועונש על כל צעד ושעל ואתה בטוח בכך.
כמובן שכשהדברים אינם מתרחשים לפי פועליך, אתה סונט או בעצמך על שלא עשית כשורה וכראוי, או באלוהים על היותו לא טוב ח"ו.
אתה מביט באחרים שעושים או לא עושים, ותמה ותוהה על הכול בכל מכל כל.
עוברים רבות בשנים, והדברים הולכים ומשתרגים, הולכים ומסתבכים, ואתה במצוקה עמוקה, שככל שהזמן עובר היא מעמיקה ומבוססת אותך בבוץ שקשה להיחלץ ממנו, וכובד המשקל של כל המחשבות והתחושות הקונפליקטים והתקופות, סוגר עליך.
*
אז ככה, אני אתחיל בהתייחסות לעיקר העניין.
איני יודע מנין באת ולאן אתה הולך, היכן גדלת והתחנכת ומי היו לך למורים.
דבר אחד יודע אני – אתה אדם הגיוני. עובדה היא לפני בשאלתך זו, שאתה מחפש את ההיגיון שבדברים.
אז כאדם הגיוני אני שואל אותך את שאלתו חודרת העצמות ונטולת הפשרות של משה רבנו את ה' – הודיעני נא את דרכיך, מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו.
לא אנסה אפילו לענות על שאלה זו, ואף לא לדבר עליה כלל. רק אבקש ממך יחד איתי להסיק מסקנה אחת ברורה, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחלוטין, לראות בעולם הזה העכור שאנו חיים בו, את השכר והעונש, את המעשה והתגמול, לכאן ולכאן.
פקח עיניך וראה שוממותנו, וכי צדיקים נהנים מן העולם הזה ורשעים סובלים בו?
וכי יכול מישהו לחשב שכר מצוה והפסדה?
לא! ואם כך, עליך לעבור בתוכך שבר גדול בעניין הזה, ואתה עובר אותו כעת ככל כנראה, בכל העוצמה, שבר עמוק וטוטאלי, שבר שאין לו תחילה ואין לו סוף, שבר של בנין שלם שנבנה בתוכך ובתוך רבים וטובים מראשית עריסתם, שבר על חלום שהיה מלחש בנו, אם נכוון בתפילה נהיה עשירים, אם נגמול חסדים ילדינו יהיו שלמים. ולהיפך חס ושלום.
עליך להיות בשבר הזה, להתאבל לעכל ולהפנים את הדברים, ולהשלים..
להשלים, שזאת אינה הדרך, לחיות כאן ולהתעסק בשכר ועונש, ברווח והפסד, זה ללכת בצד החיים ולהחטיא את המטרה.
החיים הנכונים כאן, זה להציב את המטרה מול העיניים ולחתור אליה בכל הכוח, לחתור להיות עובד ה' באמת. לחתור להיות אדם שלם. לחתור להיות אדם ששורה עליו שכינה. להשלים את המידות. ללמוד את התורה. ולהעלות את חיי המעשה לקדושה וטהרה.
ניהול פנקסנות עם בורא עולם, לבד מכך שלא לשם כך נועדנו כאן וזה לא יוביל אותך למקום טוב, זה גם חסר תוחלת לחלוטין דרכיו של בורא עולם נסתרות ונעלמות.
אם כתוב שמי שמקפיד על יין בקידוש והבדלה זוכה לבנים זכרים, אין זה בהכרח שכך יהיה, ממש לא. זה אומר בסך הכל שהדבר מסוגל לכך, שיש איזה קשר בין היין לבין הזכות לגדל בנים זכרים.
אם כתוב שהמכבד את אביו ואימו מאריך ימים, סימן הוא שהדבר מסוגל לזה. סימן הוא שראוי לו לאדם זה לחיות חיים ארוכים, כיון שהוא מכבד את אלה שחיים יותר ממנו. וכן הלאה.
*
אם יש לעצתי לך יקירי האהוב – אם את חווה קושי כלכלי, עליך בראש ובראשונה לפתור את הבעיה בדרכים ארציות, ללמוד את התחום, לקבל עזרה מכל סוג שהיא, לצאת ולפרנס, לצאת ולעזור לעצמך בכל דרך.
וכמובן במקביל כל הזמן לא להפסיק להתפלל על כך בזמני התפילות.
אדם לעמל יולד, ואם יש לך אישה וילדים, עליך ליטול אחריות על עצמך ולצאת ולחפש מלאכה שתספק אותך בנפשך פנימה, וכמובן תכבד אותך, ותפרנס אותך.
כן הדבר הוא בכל קושי, הקב"ה מניח קשיים לפתחך כדי שתפתור אותך, ותצמח מהם.
אם הוזקקת לפרנס את משפחתך בחוץ, הרי אתה שליח יהודי בניכר, והקב"ה רוצה לראות אותך מקדש את שמו בכל מקום שתלך. הקב"ה רוצה שתהיה לסמל ודוגמא, שתאזן משקלותיך ותשו ותיתן בנאמנות ובאצילות.
אם נכשל אתה באיסורים חמורים, לא בהכרח שבגין כך אתה סובל. אבל כן בהכרח שעליך לנסות לעזור לעצמך, להתפלל, לחשוב על המניעים ולמצא את הפתחים והפתרונים.
לא עליך המלאכה לגמור. אך בהחלט אי אתה בן חורין ליבטל ממנה, אף לו רגע אחד בלבד.
אני מאחל לך ברכה והצלחה בכל אשר תפנה תלך ותעשה
מקווה שעזרתי ולו במעט
דוד ב[email protected]
3 תגובות
איזה תשובה יפה.
כ"כ נכון…צריך להתנהג בנורמליות!…
לכבוד המשיב הנכבד
מה שכתבת 'אם נכשל אתה באיסורים חמורים, לא בהכרח שבגין כך אתה סובל.'
נראה לי שזה ממש לא נכון, כמו שמבואר בכל הש"ס והספרות התורנית, 'לא הערוד ממית, אלא החטא ממית' וכהנה רבות מספור.
אלא שאם אין לאדם שום עבירה, כגון איוב, צריך הוא לדעת, שיש מנהיג לבירה, ו'לו יחיה גבר שנין אלפין לא יעול גבורתך בחושבניא'.
ככה נראה לי, אם הינך חולק עלי אשמח לשמוע את דעתך.
איני חולק עליך. אמת הוא הדבר – לא הערוד ממית אלא החטא ממית. ודאי שהדבר כך. ואנו כיהודים מאמינים בני מאמינים מחזיקים את זה כאחד מיג' עיקרים – גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו.
אם כי – כל בר דעת מבין שאנו איננו יכולים לדעת כלל, מה מהטוב בחיינו הוא על שכר מצווה פלונית, ומה מהרע בחיינו הוא על שכר עבירה אלמונית. ישנם ייסורי עונש וישנם ייסורי אהבה. וישנם עוד ייסורים רבים. ישנם מצוות ששכרם מבואר, אך תלויים בזכות ובעוד מרכיבים רבים. סוד זה וחשבונותיו הרבים נתון לה' יתברך ולו לבדו. איננו מתיימרים לדעת מה ועל מה.
מוטל עלינו לעובדו בלב שלם ככל האפשר, ולהאמין ולסמוך שנקבל שכר ועונש.
כמובן, שצריך להתחזק כל הזמן ולהתעורר, בפרט כשנוחתים עלינו צרות, אך אין לנו יכולת להבטיח שכר ועונש כאוות נפשינו, הכול בחשבונות נסתרים מאת ה'.
כמו כן לגבי שכר, יש ומכוונים בברכת המזון ופרנסתם מצויה ויש שלא כך. הכול מאת ה'. הנסתרות לה' אלוקינו, והנגלות עלינו מוטל לעמול כדי להביא לחם, ולהתפלל לס"ד.