יקרה ואהובה!!

קודם כל אני רוצה לאמר לך שאין לי מילים לתאר את ההתפעלות שלי ממך! יש בך כוחות אדירים של אמונה- את פשוט מרגשת אותי ואני בטוחה שגם את בורא עולם!! ואוו! אשריך! אני לומדת ממך! לשמוע ממך על הקושי שאת עוברת ועל הנסיונות שת מתמודדת איתם- ולראות את האמונה האדירה שלך בהקב״ה- זה מדהים ומחזק! תמשיכי כך!

אני רוצה להוסיף ולאמר שהאמונה, זה באמת הדבר היחיד שיעזור לך! בכל מצב שתהיי בחיים, מצב טוב/פחות טוב, שמח/פחות שמח, וכו- האמונה היא תמיד הדבר הכי אמיתי ונכון לחזק ולהתחבר אל!!

אבא שבשמים אוהב אותך יותר מכל! יותר מכל!! יותר ממה שאת אוהבת את עצמך! הוא אוהב אותך כל כך עד כדי שהוא מחבק אותך חזק חזק חזק וזה קצת מרגיש לך כואב- זה מרגיש לך קשה, זה מרגיש לך שאת אבודה, שאת לא מצליחה ליצור קשרים, שאין לך על מי לסמוך וכו. אבל רק שתדעי שזה רק כי הוא אוהב אותך כל כך ומחבק אותך קרוב קרוב בכיווץ כזה גדול שזה מרגיש כואב, ובאמת- זה אוהב! ויום אחד את עוד תראי את זה בעזרת ה׳!

לפעמים כשאני שומעת על נסיונות שאנשים צריכים לעבור אני שמה לב שהקב״ה מנסה את הגיבורים שלו, את האנשים שיש בהם את הפוטנציאל לגדול מהניסיון ובענק, כמו שכתוב בתהילים: ״ה׳ צדיק יבחן״ שהנסיון הוא רק לאלו שיכולים לעמוד בו. ואת דוגמא לאחת כזאת!

ועכשיו קצת יותר לפרקטי:) אני חייבת לאמר לך שההתמודדות שלך נשמעת באמת לא קלה, בלשון המעטה. והתחושות שלך לגיטימיות. (ועוד פעם אני לא מתאפקת מלאמר שאת גיבורה ומיוחדת!)

כמו שאת כתבת- אין פתרון קסמים וזה תלוי ברחמי שמים. כל זה נכון, אבל אני אוסיף ואומר שיש דברים שתלויים גם בך. אני חושבת שיש מקום לשנות קצת את הסתכלות על המצב וזה יכול להקפיץ אותך מעלה מעלה!

למה אני מתכוונת? אז כך- לפעמים אנחנו כבני אדם מחליטים החלטה לגבי עצמנו (או לגבי אחרים) ואיתה אנחנו נשארים ולא חושבים אפילו לבדוק אותה או להפריך אותה. מזה אומר? אם לדוגמא אני החלטתי על עצמי שאני זייפנית כי מישהו אמר לי את זה כשהייתי בת 7 ומאז אני בטוחה שזה נכון לגבי ואני אפילו לא מנסה לחשוב אולי זה לא נכון/אולי הם רק רצו שאהיה בשקט ואני לקחתי את זה בתור שאני זייפנית וכו. אז הדבר הזה נשאר איתי כל החיים. וכשמדובר בדברים שהם מהותיים לאנשים- זה ממש יכול לפרק אותם. אז הנקודה הראשונה שאני רוצה שתפני לו מחשבה זה לגבי כל המחשבות או ״הידיעות״ שיש לך לגבי עצמך ולגבי אחרים, האם זה אמיתי? האם אלו מחשבות של היצר הרע כדי להפיל אותך ולייאש אותך? אולי פעם זה היה נכון לגביך אבל את השתפרת?! את גדלת והשתנת?!

את כתבת שאין לך נסיון טוב עם אנשים, קודם כל שתדעי שדווקא את נשמעית לי כמו אחת שלהסתדר עם חברה קטן עליך! אבל תחשבי על זה, אל תחליטי דברים לגבי עצמך באופן מוחלט, זאת אומרת- אנחנו בני אדם ואנחנו כאן בתהליך של התקדמות, אנחנו תמיד זזים- לכאן או לכאן אין כזה דבר שאנחנו במצב סטטי. ולכן אולי היו לך חוויות שהרגשת שאת לא יודעת מה עושים, ואת לא יודעת איך להסתדר עם חברה, או אולי את לא מבינה מה רוצים ממך וכו- בסדר, זה קורה. וזה קורה לכולם! אבל אנחנו מתקדמים, מנסים שוב פעם ושוב פעם עד שמרגישים שהשגנו את זה.

הענין של השידוכים הוא קשה. כתוב שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. זה היה נסיון קשה במיוחד לבני ישראל. אז שתדעי שזה באמת נכון שזה קשה, במיוחד כי אנחנו לא יודעים מתי נמצא את האחד שלנו. והאלמנט של הבושה עם השכנים כמו שאת מתארת- הוא כל כך נוכח! אבל אני רוצה שתחשבי אולי זה רק נראה לך שהם מסתכלים עליך ועל אחייך ברחמים? זאת אומרת אולי זה הפירוש שאת נותנת לדברים? כי באמת שאין מה לרחם, יש מקום להתפלל, אבל לרחם? למה? כי הקב״ה בחר בך לתת לך את הנסיון הזה? אנחנו מתפללים לה׳ כל בוקר שלא יביא אותנו לידי נסיון- אנחנו לא מבקשים נסיונות אבל ברגע שזה מגיע- אנחנו צריכים לקבל את זה בהודיה (ואני מודה שזה דרגה שמעטים מצליחים להגיע אליה). ואם זה קשה לקבל את זה בהודיה, אז לפחות בתחושה של אני זכיתי. ונכון שזה קשה, מתסכל ואולי אפילו מייאש ומבייש, אבל אנחנו לא יכולים לשנות את האחרים. אנחנו יכולים לבנות את עצמנו גיבורים וחזקים כל כך שכל ״הדיבורים״ ו״הרחמים״ מסביב לא יורידו לנו בתחושות! ולא ״יזיזו״ לנו.

את שיתפת שאת גרה עם אחים שלך באותו בית כבר שנים, זה מורכב ויכול לגרום למתחים. אולי יש אופציה לעבור לגור בדירה אחרת? עם שותפות? או אפילו קצת לצאת להתאוורר לכמה שבועות?

פה אוסיף משהו שקצת נראה לא קשור אבל הוא יכול לעזור- יש תחום לימוד שמעניין אותך? משהו שונה שעוד לא למדת? כמו אפיה/ צביעה/ עיצוב/ שיער/ טיפוח/ מחשבים/ נגינה/ הנהלת חשבונות/ טיפול ועוד ועוד? אני חושבת שזה חשוב להמשיך ללמוד ולהתפתח מבחינת תעסוקה ועיסוקים כי קודם כל זה מאד מפתח את השכל:)) אבל זה גם מעסיק אותנו ומדרבן אותנו להמשיך הלאה, ליצור עוד מטרות בחיים. מה דעתך? אני מכניסה את זה כאן דווקא בגלל שישנם מקומות שיש להם מעונות בהם אפשר לגור עד שמסיימים לימודים. אולי זה אופציה? סתם למחשבה.

לגבי החברות- אני לא מכירה אותם ולא אותך אבל אני רוצה שתהיי כנה עם עצמך רגע ותחשבי שאולי חברות שלך מרגישות לא נעים ליצור איתך קשר? ואם את תאזרי אומץ ותפני אליהם את תופתעי לראות כמה הם רצו לדבר איתך ולהיות איתך אבל הרגישו לא נעים? יכול להיות כזה דבר? זה שווה נסיון? את יכולה אולי לכתוב להם הודעה ולדרוש בשלומם ולראות איך הם זורמות… יש כל מיני דרכים מאד נעימות לחדש את הקשר, אני חושבת שזה שווה נסיון. ובעזרת ה׳ את תופתעי לטובה!

אני רוצה אפילו לחזק את זה שלכל אדם יש צורך (לא רק רצון), צורך ממש בחברה. כמו שחז״ל אומרים או חברותא או מיתותא, זה אמיתי. ולכן אני מעודדת אותך לנסות לפחות לחדש קשרים עם חברות או אפילו למצוא קבוצות של בנות בגילך ובמצבך ולמצוא תמיכה אחת בשניה. אני חושבת גם על חברותיך- הם מפסידות אותך! חבל! יש לך כל כך הרבה לתת!!

הלוואי ואני הייתי יכולה לשבת איתך לקפה ופשוט לשמוע ממך! אני בטוחה שהייתי יוצאת מחוזקת!

את שיתפת שאת לא סומכת על אף אחד- קרה משהו מוקדם בחיים שלך שאת מרגישה כי איבדת את היכולת לסמוך? זה יושב על משהו שאת מודעת אליו מהגיל המוקדם? (את כתבת שמגיל 5 את לא סומכת על אף אחד.. קרה אז משהו?) אני שואלת דווקא על השנים המוקדמות כי אלו מאד משמעותיות, אם אדם מסוגל לסמוך כי הקנו לו את הביטחון הזה, אז גם אם יקרו כמה דברים בחיים, היכולת שלו לסמוך לא תאבד. ואם את מרגישה שאיבדת יכולת לסמוך רק בשנים האחרונות, אז שתדעי שזה באמת לא פשוט להיות בגיל שכל חברותייך מתחתנות ו״נעלמות״ וחוזרות אליך רק כשהם צריכות- זה קשה מאד מאד! אולי במצב הזה הייתי מציעה לך להיעזר במנטור (אולי רב או רבנית? שגם יש להם ראיה של התורה והלכה וגם אמפתיים ומאזינים- תחשבי על זה), מישהו שגדול ממך, יש לגדולים ממנו נסיון עשיר יותר, יש להם חשיבה רחבה וחכמה יותר. לשתף אותו/ה להתייעץ איתו/ה. גם עצם הדיבור והשיתוף כבר עוזר, זה עוזר לך להבין את הדברים יותר טוב ולמצוא פתרונות. וגם אם זה רק לשתף זה כדאי, זה מוריד את המועקה מהלב וככה את לא סוחבת לבד. דאגה בלב איש ישיחנה. ולכן אני כל כך גאה בך שכתבת לנו כאן! וכולי תקווה שזה באמת הוריד לך קצת עומס מהלב!

אני אגיד לך שהיכולת לסמוך על האחר הוא חשוב מאד ולכן כדאי לך לעבוד על זה. תמצאי פעמים שסמכת על אחרים וזה הועיל. תחשבי על הפעמים שסמכו עליך- ואת לא אכזבת. היכולת לסמוך היא תלויה רק באדם עצמו. אנחנו לא יכולים לשלוט או לשנות אחרים ולכן זה כדאי לחזק את זה בתוך תוכנו. וגם אם אנשים מאכזבים- וזה קורה גם במערכות יחסים מוצלחות- לא להתייאש. זה קורה וממשיכים הלאה.

אני אוסיף שאם את מרגישה כי זה באמת קשה לך ואת לא מסוגלת לשחרר ולסמוך על אחרים וזה כן יושב על משהו פנימי ועמוק- אז יש מקום לטיפול, כאן מטפלים מומחים יכולים מאד לעזור. זה נקודה שאת צריכה לחשוב עם עצמך אם זה מתאים.

עצוב לי לשמוע על המערכות יחסים שהיו לך כמו שתיארת, הלוואי והייתי יכולה להקל מעליך את ההתמודדויות האלו אבל אני לא יכולה:/ זה שלך. גם כאן אני חושבת שאולי ייעוץ, טיפול והנחיות נכונות יכולות לעזור לך. מכיון שהיית במערכות יחסים לא כל כך טובות- יש המון כלים שאת יכולה לקבל בנוגע למציאת הזיווג, וכלים שיעזרו לך להתמודד עם מה שהיה ואיך להמשיך הלאה ולשפר את העתיד.

אני רוצה שתיקחי רגע ותסתכלי על הדברים הטובים שיש לך בחיים, תתמקדי בחיובי ובעזרת ה׳ זה יאיר לך על כל החיים. אני מציעה שתקני מחברת מיוחדת שבו כל יום את כותבת 3 דברים שונים שאת מודה עליהם היום ותתני לעצמך תשופרים ופידבקים חיוביים כל פעם שאת מצליחה שבוע/חודש רצוף! ובבא העת בעזרת ה׳ בקרוב את תמצאי את האיש שלך ואת תראי לו את המחברת ותגידי לו שאת זה עשית כדי להגיע הכי מאושרת ליום הגדול שלך ולחיים לצידו.

השלמה עם המצב הוא נסיון יומיומי לרובנו! את לא לבד! כל אחד והמצב שלו. אבל ברגע שמשיגים השלמה- החיים הם פשוט משהו אחר! זה קשה מאד! אבל זה שווה. זה עבודה רבה אבל התוצאות שוות! ותיזכרי שלא באנו לעולם לחיים קלים. במיוחד בתור אנשים מאמינים אנחנו יודעים שהחיים הם קשים- אבל זה לא סותר את זה שהם מתוקים, יפים ומהנים- ״וחי בהם״ אנו צריכים לחיות ולהנות בחיים! אבל זה בא עם עבודה קשה.

חשוב לי שתגידי לעצמך כל הזמן- שישועת ה׳ כהרף עין. ותזכירי לעצמך- היפלא מה׳ דבר?! תמשיכי להאמין ולהחזיק חזק! זה הכל ממנו!

עוד נקודה לפני הסיום; אני משתפת אותך בדבר אישי שאני עושה וזה מאד מאד עוזר; תתפללי, תדברי ותבקשי מה׳ במילים שלך כאילו את מדברת עם חברה! תספרי לה׳ על הקשיים שלך ועל הנסיונות ועל ההתמודדויות כאילו הוא לא יודע מה את עוברת. תפתחי סידור ותבכי, תגלי לו את הסודות הפנימיים שלך. ואחר כך אחרי שאת גומרת, תפנקי את עצמך במשהו נעים וכיף כמו גלידה, ארוחה בחוץ, אמבטיה נעימה וכו.

אני רוצה להגיד לך שמובא (ותסלחי לי שאני לא זוכרת בדיוק איפה) כי לה׳ יש חדר מיוחד ליד כיסא הכבוד שם הוא הולך ובוכה עם הילדים שלו כשהם בצער! הוא כואב את צערנו יותר ממנו ולמרות זאת הוא שולח אותנו לשליחות הזו. זה רק מראה כמה זה קטן עלינו למרות שזה נסיון אדיר. וזה מראה כמה ה׳ איתך, מחזיק אותך בידיו!

כולי תקווה ותפילה שאת תזכי בקרוב לראות ולהרגיש את הטוב כמו שאת רוצה, שתמשיכי להחזיק חזק באמונה המיוחדת שלך, ושתזכי להשפיע ולעזור לאחרים. ואולי אפילו הנסיונות שלך יהיו כפרה לכל עמ״י.

איתך,

חדוה