The Butterfly Button
לא נהנית מהפגישות ולא יודעת איך להחליט אם הבחור מתאים לי

שאלה מקטגוריה:

אני בתקופת שידוכים, ויצא לי להפגש עם כמה בחורים, אבל אני מרגישה שיש לי איזה שהיא חסימה, אני מתייחסת לפגישות כאל מטלה שצריך לבצע, ולא נהנת מהן, אני לא מחכה בכליון עניים לפגישות, ובמהלך הפגישה מרגישה שכבר בא לי להגיע הביתה, ולכן אפילו אם יש בחור שיכול להתאים אני מרגישה שאני מתפללת שהוא יגיד את הלא כיאני לא רוצה גם להגיד לא ולהוריד סתם.
בכללי אני לא יודעת מה לעשות, ואיזה שאלות לשאול את עצמי כדי לדעת אם הבחור נכון ומתאים בשבילי, ואיך להתחבר יותר במהלך הפגישות?

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

השאלות והחוויה שאת מציפה הן חלק בלתי נפרד מהמסע בדרך לבניית הבית. תקופת השידוכים שכרוכה בשאלות הגורליות האלו שמנית, רק מלמדת על כובד המשקל שמונח על כתפיכם. אתם שצריכים לקחת את ההחלטה מי יהיה בן הזוג הראוי להקמת הבית. בואי נאמר את זה בצורה הכי פשוטה וכנה – ההחלטה הזו מפחידה. כן, היא מפחידה בגלל המימד הגורלי שלה. בגלל ההשלכות שלה. בגלל ההילה המסתורית שאופפת אותה. הרי לו היינו יודעים מה צופן העתיד עם אותו בן הזוג, ההחלטה הייתה קלה מאוד. ההחלטה הזו היא בסופו של יום, ההימור הגדול של חייך. יחד עם זאת, ״לא בשמיים היא״.

טוב מאוד עשית שהחלטת לשתף את שעובר עלייך. טוב שחלקת איתי את הפחד הזה ואת מה שהוא מביא אתו. את הפחד שאולי מונע ממך להתמסר לשאיפה המקסימה של הקמת הבית. היטבת לתאר את החסימה שאת מרגישה שעומדת בדרכך. את הבלם שאת לא מצליחה לשחרר. כל אלו בוודאי שלא תורמים הרבה להרגשה הטובה, ורק מעצימים את האתגר. מעניקים לו גוון עכור יותר וממלאים את ליבך בחוסר האונים שאת אולי מרגישה במפגש עם עולם השידוכים.

הפחד כל כך חמקמק וערמומי. הוא מופיע בכל מיני הסוואות. מסתתר מאחורי מחשבות ורעיונות לא מקדמים. הוא יכול להופיע בדמותו של ההיגיון ולספר לך – כמה הפגישה משעממת, כמה הגיוני להוריד את הבחור, ועוד. הוא שעומד בדרכך ומונע ממך להסכים לחוות את הרגע ולהיות נוכחת. להיות מרצונך בשידוכים. לרצות את זה, לחפש את זה, לבקש את זה.

הפחד גורם לנו להיעצר, להימנע. המגננה הטובה ביותר של הפחד היא הימנעות. אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים במקום בו אנחנו חוששים מההשלכות של מעשינו. הפחד כנראה גורם לך להסתגר. לנטרל את הרגש, או כמו שתיארת ״אני מתייחסת לפגישות כאל מטלה שצריך לבצע״.

אז מה עושים עם הפחד הזה? קודם כל אנחנו חייבים לקרוא לו בשמו האמיתי. להסיר מעליו את כל התחפושות שהוא עוטה על עצמו. תסכימי להודות שאת פוחדת, ותגלי שזה הכי הגיוני ומתבקש. תחבקי את הפחד., תחווי אותו. אחרי שתשלימו זה עם נוכחותו של זו, תהי פנויה יותר לברר עם עצמך מה מפחיד אותך. שאלי את עצמך האם את חוששת מקשר זוגי? האם חווית חוויות שמעצימות את הפחד להתחתן? איזו זוגיות ראית בחייך? אחרי שתסמני את מוקדי הפחד, העבודה תהיה קלה בהרבה.

באשר לשאלות ששאלת בסוף, אני אצמצם את שתי התשובות לתמה אחת – החוויה. אחרי שבררת עם עצמך שהדברים החשובים באמת נמצאים בקשר, ״תזרקי את השכל״ ותני לרגש להוביל אותך. הדברים החשובים הן בעיקר המידות של הבחור וההשקפה המשותפת (שגם כאן יש מקום למשחק). אחרי שבדקת ומצאת שאלו נמצאים שם, פשוט תיהני. תחווי את הביחד שלכם. תני לרגשות שלך לשחק תפקיד מרכזי. כמובן שכדי להגיע למצב כזה תצטרכי לחשוב באיזה אקלים וסביבה תצליחי להיפתח ולהתמסר. אם קשה לך עם פורמליות, אז תשברי אותה. תחשבי על פורמטים אחרים שיאפשרו לך להיות משוחררת. אולי משחק יחד, טיול, טלפונים בין הפגישות, ועוד. השתדלי למצוא לעצמך את המרחב בו תוכלי לשחק ולנוע בחופשיות, וליהנות.

בסופו של דבר, המיועד לך יהיה האדם שתרגישי טוב בחברתו. יהיה זה מי שיכבד אותך, שייתן לך הרגשה נוחה, שיקבל אותך כמו שאת. הזוגיות שאני מאחלת לך, היא כזו בה תוכלי להצמיח כפנים, להתפתח ולעוף יחד למקומות נפלאים.

מאחלת לך שלא תפחדי לפחד. שתצליחי לחוות את הקשר שלך עם המיועד לך בצורה בהירה וחדה כל כך, שלא תשאיר מקום לספקות.

בהצלחה,

דבורה ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

זו הבחירה הנכונה בשבילי?
אני בחור רווק בן 26, עברתי דרך ארוכה בשידוכים… כבר מגיל 20 התחלתי ומדובר ב6 שנים ארוכות מאד.. לאחרונה יצאתי עם בחורה במשך מספר שבועות, ולאחרונה עצרתי את הפגישות כי הרגשתי שאני מסתבך עם הספקות של עצמי ומתקשה להגיע להחלטה. ניסיתי להתייעץ ובאמת שמעתי כל מיני תובנות חכמות ועדיין מסתבך.....
קשה לי להגיד לא לבחורים בשידוכים
אני בחורה בת 23 חרדית מוכשרת יפה חברותית, בית טוב,איכותית ,בוגרת ויודעת מה אני מחפשת אני שנתיים בשידוכים ויצא לי להיפגש עם עשרה בחורים ואת חלקם הורדתי אני אחרי פגישה אחת הסיבה שאני פונה פה זה סוג של מחשבות ומצפונים שאין לי מושג מה המקור שלהם שאולי לא נתתי צאנס...
אני לא נכנסת לתבניות- אז איך אמצא שידוך?
אני בת 20 ממשפחה חרדית שמורה קלאסית. בקהילה שלי משייכים אותי בתור "פתוחה" בגלל שאני לא חרדית קלאסית בעיניהם. אני בחורה מאוד עמוקה וחושבת על החיים, לא לוקחת אמונות וערכים מובן מאליו אלא חוקרת ומגיעה לתשובות בעצמי. אני כל הזמן בלימוד וחיזוק האמונה, גם בתקופות קשות יותר שהלב פחות מרגיש...
קשר עם ההורים בגיל ההתבגרות
אני בכיתה יב, . לצערי הייתי בשנים קודמות בקשרים עם בנים. ההורים שלי לקחו את זה קשה, בהתחלה על ידי צרחות, איומים ובלגנים אך לאחר שהתחלתי ללכת ליועצת, מטפלת אני מרגישה שעברתי תהליך טוב עם עצמי. כרגע אני ממש לא בשלב של לדבר עם בחורים סתם ככה. האנשים הבוגרים שסביבי-...
מחשבות על נישואין מעלות בי רתיעה ופחד
תודה על האתר המדהים הזה אני בת 20 כמעט ואחת כבר תקופה של למעלה מחצי שנה שאני בתהליך טיפולי כדי להוריד התנגדות ופחד מנישואין. ב"ה פחות או יותר ההתנגדות הכללית ירדה אבל יש עדיין דבר אחד שמציק לי אני מפחדת ממגע אולי מפחדת זאת לא המילה אולי יותר נגעלת כשניסיתי...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן