The Butterfly Button
לא נהנית מהפגישות ולא יודעת איך להחליט אם הבחור מתאים לי

שאלה מקטגוריה:

אני בתקופת שידוכים, ויצא לי להפגש עם כמה בחורים, אבל אני מרגישה שיש לי איזה שהיא חסימה, אני מתייחסת לפגישות כאל מטלה שצריך לבצע, ולא נהנת מהן, אני לא מחכה בכליון עניים לפגישות, ובמהלך הפגישה מרגישה שכבר בא לי להגיע הביתה, ולכן אפילו אם יש בחור שיכול להתאים אני מרגישה שאני מתפללת שהוא יגיד את הלא כיאני לא רוצה גם להגיד לא ולהוריד סתם.
בכללי אני לא יודעת מה לעשות, ואיזה שאלות לשאול את עצמי כדי לדעת אם הבחור נכון ומתאים בשבילי, ואיך להתחבר יותר במהלך הפגישות?

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה,

השאלות והחוויה שאת מציפה הן חלק בלתי נפרד מהמסע בדרך לבניית הבית. תקופת השידוכים שכרוכה בשאלות הגורליות האלו שמנית, רק מלמדת על כובד המשקל שמונח על כתפיכם. אתם שצריכים לקחת את ההחלטה מי יהיה בן הזוג הראוי להקמת הבית. בואי נאמר את זה בצורה הכי פשוטה וכנה – ההחלטה הזו מפחידה. כן, היא מפחידה בגלל המימד הגורלי שלה. בגלל ההשלכות שלה. בגלל ההילה המסתורית שאופפת אותה. הרי לו היינו יודעים מה צופן העתיד עם אותו בן הזוג, ההחלטה הייתה קלה מאוד. ההחלטה הזו היא בסופו של יום, ההימור הגדול של חייך. יחד עם זאת, ״לא בשמיים היא״.

טוב מאוד עשית שהחלטת לשתף את שעובר עלייך. טוב שחלקת איתי את הפחד הזה ואת מה שהוא מביא אתו. את הפחד שאולי מונע ממך להתמסר לשאיפה המקסימה של הקמת הבית. היטבת לתאר את החסימה שאת מרגישה שעומדת בדרכך. את הבלם שאת לא מצליחה לשחרר. כל אלו בוודאי שלא תורמים הרבה להרגשה הטובה, ורק מעצימים את האתגר. מעניקים לו גוון עכור יותר וממלאים את ליבך בחוסר האונים שאת אולי מרגישה במפגש עם עולם השידוכים.

הפחד כל כך חמקמק וערמומי. הוא מופיע בכל מיני הסוואות. מסתתר מאחורי מחשבות ורעיונות לא מקדמים. הוא יכול להופיע בדמותו של ההיגיון ולספר לך – כמה הפגישה משעממת, כמה הגיוני להוריד את הבחור, ועוד. הוא שעומד בדרכך ומונע ממך להסכים לחוות את הרגע ולהיות נוכחת. להיות מרצונך בשידוכים. לרצות את זה, לחפש את זה, לבקש את זה.

הפחד גורם לנו להיעצר, להימנע. המגננה הטובה ביותר של הפחד היא הימנעות. אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים במקום בו אנחנו חוששים מההשלכות של מעשינו. הפחד כנראה גורם לך להסתגר. לנטרל את הרגש, או כמו שתיארת ״אני מתייחסת לפגישות כאל מטלה שצריך לבצע״.

אז מה עושים עם הפחד הזה? קודם כל אנחנו חייבים לקרוא לו בשמו האמיתי. להסיר מעליו את כל התחפושות שהוא עוטה על עצמו. תסכימי להודות שאת פוחדת, ותגלי שזה הכי הגיוני ומתבקש. תחבקי את הפחד., תחווי אותו. אחרי שתשלימו זה עם נוכחותו של זו, תהי פנויה יותר לברר עם עצמך מה מפחיד אותך. שאלי את עצמך האם את חוששת מקשר זוגי? האם חווית חוויות שמעצימות את הפחד להתחתן? איזו זוגיות ראית בחייך? אחרי שתסמני את מוקדי הפחד, העבודה תהיה קלה בהרבה.

באשר לשאלות ששאלת בסוף, אני אצמצם את שתי התשובות לתמה אחת – החוויה. אחרי שבררת עם עצמך שהדברים החשובים באמת נמצאים בקשר, ״תזרקי את השכל״ ותני לרגש להוביל אותך. הדברים החשובים הן בעיקר המידות של הבחור וההשקפה המשותפת (שגם כאן יש מקום למשחק). אחרי שבדקת ומצאת שאלו נמצאים שם, פשוט תיהני. תחווי את הביחד שלכם. תני לרגשות שלך לשחק תפקיד מרכזי. כמובן שכדי להגיע למצב כזה תצטרכי לחשוב באיזה אקלים וסביבה תצליחי להיפתח ולהתמסר. אם קשה לך עם פורמליות, אז תשברי אותה. תחשבי על פורמטים אחרים שיאפשרו לך להיות משוחררת. אולי משחק יחד, טיול, טלפונים בין הפגישות, ועוד. השתדלי למצוא לעצמך את המרחב בו תוכלי לשחק ולנוע בחופשיות, וליהנות.

בסופו של דבר, המיועד לך יהיה האדם שתרגישי טוב בחברתו. יהיה זה מי שיכבד אותך, שייתן לך הרגשה נוחה, שיקבל אותך כמו שאת. הזוגיות שאני מאחלת לך, היא כזו בה תוכלי להצמיח כפנים, להתפתח ולעוף יחד למקומות נפלאים.

מאחלת לך שלא תפחדי לפחד. שתצליחי לחוות את הקשר שלך עם המיועד לך בצורה בהירה וחדה כל כך, שלא תשאיר מקום לספקות.

בהצלחה,

דבורה ב.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בחור ישיבה בקשרים עם בנות- מה יהיה איתי?
לא יכול יותר, פשוט לא יכול. אני בחור ישיבה בן 21, לומד בישיבה טובה והכל. לצערי, בשנתיים האחרונות אני בקשר עם בנות – חלק יותר, חלק פחות – ואני מרגיש קרוע לגמרי. מצד אחד, אני נהנה, לא אכחיש; אני באמת נהנה מזה. אני בגיל שזה דבר מאד נצרך. מצד שני,...
חייבת לסדר את האמונה שלי לפני שאתחתן
אני  בת 25 עוד מעט. תמיד היו לי שאלות באמונה והייתי הולכת גם לשיעורים במדרשות, חיפשתי הרבה זמן מקום שיתן לי מענה מדוייק לשאלות שלי אבל לא ממש מצאתי. תמיד הרגשתי בידיעה שחייב להיות שיש ה', הרגשתי את זה שהוא שומע ומכוון אותי. אבל פתאום זה כאילו נכבה. אני לא...
חיי תורה או בריחה מהחיים?
לא יודעת איך להתחיל אז אני פשוט אתחיל 🙂 גבר בעיני צריך להיות גבר , זה מאוד מוזר לי מה שאני אומרת ואני אסביר , אני מאוד מעריכה את התורה , אני רואה גבר עם ספר לימוד אני נמסה , באמת אבל משום מה כשאני קוראת על אנשים שזה העיסוק...
התייעצות על קשר רציני והתלבטות לגבי העתיד
אני בחור ישיבה בן 21, ונמצא כרגע בהתלבטות גדולה  ואשמח לעצתכם. לפני כמה שנים, הכרתי דרך האינטרנט נערה. אני הייתי אז באזור גיל 18, והיא הייתה צעירה ממש, בת 14 בערך. אני יודע שקשרים באינטרנט, במיוחד בין בנים לבנות, בדרך כלל מתחילים ממניעים לא טובים והם מתדרדרים וכו, אבל בסייעתא...
יש דרך לעורר רצון להתחתן?
השאלה שלי מאוד פשוטה אך לא מצאתי עד כה מישהו שמתייחס אליה, לכן, כמו בכל נושא לא מדובר – אני פונה לעזרתכם. קודם קצת עליי: אני בחור בישיבה גדולה בן 26. לא אחת אני שומע מהוריי ומהרבנים בישיבה את שידוע לכולנו – שידוך זה משמים, יש רק צורך בהשתדלות, או...
מחשבות מבלבלות שיש לי על האמונות שלי
שלום ותודה ענקית! אני במחשבות על המשך החיים שלי, אני שכלית מאוד ובררתי את האמונה וכרגע אני מאמינה אבל אני מפחדת להקים משפחה ולהתחתן כי זה בעצם מחייב אותי להיות דוסית בשביל המשפחה שאקים.. אני רוצה מסגרות חרדיות ותורניות מאוד לילדים שלי ומצד שני מפחדת להנדס להם את התודעה, קשה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן