The Butterfly Button
לא יודעת מה אני מצפה מהנישואין שלנו

שאלה מקטגוריה:

אני נשואה כבר 10 שנים לבעל מקסים דואג ואכפתי
בשנה האחרונה נוצר אצלי מצב של חוסר אמון בגלל שהוא עבר לעבוד במקום מעורב (בצוות עם נשים) הוא בן אדם מאוד חברותי שאוהבים להעזר בו וזה הגיע למצבים שאני תמיד נמצאת בחששות מה יקרה עם…. ואז המריבות לא פוסקות בינינו . יש לציין שהוא תמיד אומר לי שאני לא יכולה לבוא אליו בטענות אם אני לא מטפחת את עצמי בשבילו ובשביל עצמי ולכן לפעמים מסתכל לצדדים והוא מבין את הטעות שלו.כך שזה מרגיש רוב הפעמים זה הכל דווקא.
היום יצא לנו ויכוח שהוא מרגיש שכל הנטל של פרנסה והבית עליו כי אני מרימה ידיים מהר שקשה לי.
הוא ביקש ממני לכתוב מה אני מצפה מעצמי ומהנישואים שלנו לשנה הקרובה.
והאמת שאף פעם לא ידעתי לענות על שאלות כאלה.
אני אובדת עצות כי אם לא ארשום כלום זה יראה לו שלא אכפת לי מהנישואים שלנו ומפה זה דיבור על גירושים שזה מבחינתי לא בא בחשבון.

תשובה:

שלום וברכה לך אישה יקרה כל כך.

מתנצלת מאוד על העיכוב

השאלה שלך הולכת איתי כבר שבוע. חושבת עליך הרבה. על הכנות שלך, הנכונות שלך לקבל עזרה. הרצון שלך לשמר זוגיות .

שומעת את הכאב שלך במילים. את החששות שלך והפחד מה יקרה עם..

יקרה, את יכולה להקשיב ללב שלך ולשמוע מה כואב לו? ממש, באופן מעשי. לשבת בנינוחות לשים יד על הלב ופשוט להקשיב לו.

אולי גם תוכלי לאמר לו שזה מאוד כואב להרגיש חוסר אמון.. וזה מפחיד להיות בחששות..

תסכימי לו להרגיש. תשלחי ללב שלך ולכאב שבתוכו אהבה. יש בך, תדמיני צינורות שיוצאים ממך אל הלב שלך ומוזרם שם אהבה וחמלה בלי גבול. אולי גם תוכלי להגיד לו, שהוא לא לבד ואת איתו..

הלב שלנו זקוק לחיבוק ואהבה ושמישהו יקשיב לכאב. את יכולה להיות שם בשבילו, כי את תמיד איתו..

אני רוצה קודם להתייחס למה שכתבת בסוף. שקשה לך לכתוב לבעלך מה הצפיות שלך לנשואים.

אני שמחה שאת קשובה לעצמך ויודעת שקשה לך לענות על זה. את ממש צודקת. איך אפשר לענות על צפיות לשנה הקרובה?

אם מדובר בעסק של הכנסות מול הוצאות אפשר לצפות שלאדם יהיה איזשהו צפי כדי שיתן לו כיוון להיכן ללכת.

אבל נישואים זה לא עסק. נישואים זה בריאה חדשה.

זה יצירה כל יום מחדש, כל אתגר מגדל אותנו לכיוון שונה. בהרגשה שלי, גם אם הייתי יכולה לצפות את הנישואים, הייתי בוחרת שלא. כי מערכת צפויה מראש משאירה אותנו בתוך המסגרת המצומצמת שלנו. כשאנחנו פתוחים להכל ולא צופים מראש- אנחנו פותחים מקום לטוב ולניסים שיקרו בתוך המערכת המשותפת שלנו.

כשאנחנו מצפים למשהו, אנחנו אומרים לעצמינו בתת מודע שזה מה שצריך להיות. וכשזה לא קורה אנחנו מתאכזבים ופועלים כל אחד בדפוס שמוכר לו כשפוגש אכזבות.

זה בסדר גמור לצפות. אנחנו מצפים לגאולה, לטוב שיגיע. אבל לא יודעים איך זה יהיה.

אני מאמינה שאת מצפה לטוב בזוגיות. אבל כשפורטים את זה לאיך וכמה, זה מגביל את הטוב שמחכה להגיע ויוצר אכזבות מיותרות.

אולי יותר מדויק במקום לדבר על צפיות לשנה הקרובה, לברר אחד עם השני למה הוא זקוק עכשיו.

נסו למצוא זמן לשיחה נינוחה. ותקשיבו ללב שלכם. למה הוא זקוק..

יש נטיה ללכת על משהו גדול, כמו, שתהיה לנו אהבה.. זה נכון. אבל בשביל שנגיע לשם צריך למצוא את הדברים הקטנים שמדויקים לנו באותו רגע.

אני סתם תוקעת דוגמה שאולי בכלל לא מתאימה לך. אבל רק כדי להמחיש רעיון..

זה יכול להיות שאת תגידי : אני זקוקה לזמן שלנו יחד פעמיים בשבוע.. הוא יכול לאמר: אני זקוק שתלבשי שמלה שאני אוהב..

חשוב מאוד אחרי ששמענו למה הבן זוג זקוק, לבדוק עם עצמינו האם מתאים לנו לתת לו את זה. ואם לא, למצוא יחד משהו אחר שהוא זקוק ויכול להתמלא.

נשמע לך, מתחברת?

יקרה, בואי נקשיב לחששות שלך ומה יש להם לספר..

אני רוצה לשתף אותך איך אני מסתכלת על הדברים.

כולנו בילדותו חווינו הרבה חוויות. חלקם טובות ומעצימות וחלקם כואבות ומקטינות.

בחוויות הכואבות יכול להיות : שלא נתנו בנו אמון/ שהרגשנו חוסר ביטחון/ פחד/ דחיה/ בושה / נטישה וכו’..כל אלו לא נעלמים הם בתוך המזוודה של חיינו ואנחנו מביאים את המזוודה אל תוך המערכת הזוגית שלנו.

הקשר ביננו לבין הבן זוג מציף בנו את כל החוויות שבמזוודה שלנו והם מתחילים לדבר משם..

למשל אם אישה שבילדותה חוותה תוקפנות מאחד ההורים וזה יצר בה פחד גדול. אותו פחד יבוא לידי ביטוי גם במערכת הזוגית.

איך? הקשר בינהם יוצר קושי שמעורר בה את הפחד. חשוב להבין שהפחד הוא שלה. הבן זוג מציף אותו. כשכל אחד לוקח אחריות על החלק שמגיע מתוכו ומרפא את המקום הכואב והפצוע, נוצר ריפוי. ריפוי משמעו שהקושי נעלם ובמקומו יש חוויה של טוב.

יקרה. במערכת הזוגית שלכם לכל אחד יש את המזוודה האישית שלו. והקשר בינכם מעורר את הכאבים שנמצאים שם.

אם בעלך היה פונה לאקשיבה, אפשר להבין מה החלק שלו בריפוי ולקיחת אחריות שקשורה אליו. אבל היות ואת פונה, בואי נקשיב ללב שלך למצוא את הריפוי בשבילך.

הנישואים חשובים לך, ואני מאוד מעריכה אותך על הכח והרצון שלך.

מגיע לך טוב גדול ואמון. זה רציני ומשמעותי בכדי להעשות בתכתובת אחת . אבל זה יכול להעשות עם סבלנות בתהליך מרפה ועמוק. אני מאוד ממליצה לך לתת לעצמך את כל הטוב שמחכה לך. למצוא אוזן קשבת ואשת מקצוע לתהליך של ריפוי וטוב .

אנחנו נוכל כאן, יחד. לנסות לשאול את הלב שלך קצת על עצמו ולהבין איפה נמצא הכאב.

יקרה. כשאת שומעת מבעלך שאת לא מטפחת את עצמך מספיק . מה זה עושה לך בלב? מה את מרגישה? את מסכימה עם זה?

אם כן, היית רוצה שזה יהיה אחרת? זה יכול להיות אחרת?

נסי שניה להיות עם עצמך ולהרגיש מה זה עושה לך. מה את מרגישה כלפי עצמך כשהתשובות עולות בך.. אולי כעס, אולי אשמה..או רגש אחר. יכולה להרגיש את הרגש הזה ורק לנשום אליו..?

יכולה להגיד ללב שלך שמה שהוא מרגיש זה בסדר גמור ומותר לו..

נסי לבדוק אם את מכירה את הרגש הזה מהעבר שלך? אולי זה כאב ישן שלך שהולך איתך עד היום?..

אני רוצה להציע לך לרדת עוד שלב פנימה, מסכימה?

לפני כן, רוצה רק לאמר. שהמקום שבו את מרגישה שכואב לך. זה המקום שמחכה לריפוי.

כשפוגשים כאב, זו אחת המתנות הגדולות בשבילינו. זה מגלה לנו היכן יש מקום פצוע ומזמין אותנו לריפוי. כשנעבור ריפוי- נפגוש בטוב הגדול.

לא נוכל כאן לפתור את הקושי. אבל אולי נוכל לזהות את המקום שיש בו כאב, ואז זו תהיה מתנה עבורך לריפוי.

תחילת הריפוי תוכלי לתת לעצמך. זה מאוד פשוט. להסכים להרגיש את המקום בו פגשת כאב ורק לנשום לתוכו , לשלוח אהבה ללב שלך ולהיות איתו.

לכן, אני מציעה עוד שלב התבוננות. זה מצריך אומץ.אם זה מתאים לך, תנסי.

קחי מקום שקט שמרגיש לך נעים להיות בו. ותני לחששות שלך לעלות. זה יכול להיות בלב, אם מתאים לך, תוכלי לאמר אותם בקול לעצמך. אולי תעדיפי לכתוב..

‘אני חוששת שבעלי נחמד לכולם’.. ‘אני חוששת שבעלי בקשר עם בחורות.’. ועוד כל מה שעולה בך..

אחר כך תשאלי את עצמך- למה את חוששת מכל זה? מה מפחיד אותך?

תקשיבי לתשובה שעולה בך..’זה מפחיד כי’.. ( הוא ינטוש אותי..אני אשאר לבד..אפפחד לא ידאג לי..לא יהיה לי משפחה..)

תסכימי לכל מה שעולה בך להיות. במקום שעולה בך רגש של כאב. רק תחבקי את הכאב. תסכימי לו. תלטפי את הלב שלך. כן, ממש עם שתי ידיים. תבטיחי לעצמך שאת אפפעם לא תנטשי את עצמך..

אם תעשי את זה, את תתני ללב שלך מתנה ענקית. לספר ולדבר את מה שכואב, ולשלוח לו אהבה.

המקום שכואב הוא זה שמחכה לך, שתרפי אותו.

בתהליך אמיתי תוכלי לרפא ולתת לו טוב. תוכלי להעניק לעצמך חיי זוגיות מלאי אמון ואהבה. זה הכח הענק שבתוכינו. היכולת לרפא ולהכניס את הטוב אל תוך החיים בכל המישורים. זה ישנו ואת תוכלי לפגוש בזה.

יקרה, מקווה שעזרתי לך . אם תרצי שאפנה אותך למטפלת, בשמחה. ובכלל, לכל דבר אני כאן.

בהרבה תפילה והערכה אליך

אילה

ayala767@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מותר לי לבחור ולא לרצות אחרים? לקחת מקום לעצמי
אני חונכתי לא להיות דעתנית. אני נורא חכמה וכולם מחמיאים לי על זה. אני תמיד מתקפלת ולא מביאה את עצמי אולי זה בגלל החינוך אבל הרבה בגלל שאני מפחדת אולי מעין הרע או לקחת מקום. להיות כנועה להיות זהירה. לבדוק מה נכון. לא להגיב באימפולסיביות. אני לא כמו גרושה דעתנית...
בעלי לא מרוצה מהבית ומהילדים שלנו
זה נשמע כל כך בנאלי כבר שכל שאלה מתחילה בתודה גדולה…. אבל האמת שאי אפשר לדלג על זה….כי באמת מה שאתם עושים באקשיבה, זה מעל ומעבר למצופה. הן מבחינת התוכן המקצועי והרב והן מבחינת הניראות ונוחות הגישה. ה’ ישלם שכרכם! השאלה שלי נוגעת בתפר הדק שבין זוגיות להורות… אקדים לומר...
לבעלי יש התפרצויות עצבים וזה איום ונורא!
עצוב לי. אני כותבת ובוכה מבפנים. אני נשואה כשנה וחצי לאדם מאוד מורכב. מצד אחד טוב לב, אוהב אותי מאוד , דואג לי, אבא נהדר, מרים אותי כל הזמן, אדם מאוד חביב, יש בינינו אהבה מאוד מאוד גדולה. כשאנחנו בטוב אנחנו בשיא. מצד שני הוא סובל מהתפרצויות עצבים. לא אלימות...
בזיונות !!!!!!!
תודה מראש,אז ככה…בקצרה: נפשי העדינה מרוסקת לחלוטין,אני שבר כלי ממש,מכיוון ש-ללא גוזמה…”פגעו” בי אנשים,ועדיין,במשך כל חיי (43),וגם פוגעים לחינם כביכול…ואני בסה”כ בנאדם…ואני יודע ומאמין,שהכל משמיים,בצדק,ולטובה,ולכאורה להפגע זו בעצם גאווה סרוחה מצידי,ואני מסכים! כי אין רע יורד מן השמיים כידוע…ועלינו לקבל באהבה,ואני מוחל לכולם,והלוואי שגם ימחלו לי!! ואני גם מודע למעלת...
כיבוד הורים של אמא נרקסיסטית הוא אפשרי?
לי ולאמי מעולם לא היו יחסים טובים. היא מה שמגדירים היום, הייתה הורה נרקסיסטית. כל חיי למדתי לרצות אותה וכשלא עשיתי זאת חשתי אשמה ומצפון עצומים, גם אם הדברים לא קשורים בה בכלל. לפני כעשר שנים היא פיתחה הפרעה פרנואידית ובה היא חושבת שאבא שלי ואח שלי פוגעים בה (מעולם...
מה המטרה שלי בחיי נישואין? למה זה שווה לי?
שלום ותודה על האופציה לשאול ולקבל תשובה מקצועית, אני בחורה חרדית מיינסטרים בת 20 ברוך ה’ חברות מתחילות להתארס, אני יודעת שבקרוב אתחיל לשמוע שידוכים ואני לא בטוחה מה אני מרגישה כלפי זה… אני לא רוצה להתחתן “כי כולם מתחתנים, אז גם אני…” – זה הדבר הכי משמעותי בחיים-להתחתן- והייתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן