שלום וברכה לך אישה יקרה כל כך.

מתנצלת מאוד על העיכוב

השאלה שלך הולכת איתי כבר שבוע. חושבת עליך הרבה. על הכנות שלך, הנכונות שלך לקבל עזרה. הרצון שלך לשמר זוגיות .

שומעת את הכאב שלך במילים. את החששות שלך והפחד מה יקרה עם..

יקרה, את יכולה להקשיב ללב שלך ולשמוע מה כואב לו? ממש, באופן מעשי. לשבת בנינוחות לשים יד על הלב ופשוט להקשיב לו.

אולי גם תוכלי לאמר לו שזה מאוד כואב להרגיש חוסר אמון.. וזה מפחיד להיות בחששות..

תסכימי לו להרגיש. תשלחי ללב שלך ולכאב שבתוכו אהבה. יש בך, תדמיני צינורות שיוצאים ממך אל הלב שלך ומוזרם שם אהבה וחמלה בלי גבול. אולי גם תוכלי להגיד לו, שהוא לא לבד ואת איתו..

הלב שלנו זקוק לחיבוק ואהבה ושמישהו יקשיב לכאב. את יכולה להיות שם בשבילו, כי את תמיד איתו..

אני רוצה קודם להתייחס למה שכתבת בסוף. שקשה לך לכתוב לבעלך מה הצפיות שלך לנשואים.

אני שמחה שאת קשובה לעצמך ויודעת שקשה לך לענות על זה. את ממש צודקת. איך אפשר לענות על צפיות לשנה הקרובה?

אם מדובר בעסק של הכנסות מול הוצאות אפשר לצפות שלאדם יהיה איזשהו צפי כדי שיתן לו כיוון להיכן ללכת.

אבל נישואים זה לא עסק. נישואים זה בריאה חדשה.

זה יצירה כל יום מחדש, כל אתגר מגדל אותנו לכיוון שונה. בהרגשה שלי, גם אם הייתי יכולה לצפות את הנישואים, הייתי בוחרת שלא. כי מערכת צפויה מראש משאירה אותנו בתוך המסגרת המצומצמת שלנו. כשאנחנו פתוחים להכל ולא צופים מראש- אנחנו פותחים מקום לטוב ולניסים שיקרו בתוך המערכת המשותפת שלנו.

כשאנחנו מצפים למשהו, אנחנו אומרים לעצמינו בתת מודע שזה מה שצריך להיות. וכשזה לא קורה אנחנו מתאכזבים ופועלים כל אחד בדפוס שמוכר לו כשפוגש אכזבות.

זה בסדר גמור לצפות. אנחנו מצפים לגאולה, לטוב שיגיע. אבל לא יודעים איך זה יהיה.

אני מאמינה שאת מצפה לטוב בזוגיות. אבל כשפורטים את זה לאיך וכמה, זה מגביל את הטוב שמחכה להגיע ויוצר אכזבות מיותרות.

אולי יותר מדויק במקום לדבר על צפיות לשנה הקרובה, לברר אחד עם השני למה הוא זקוק עכשיו.

נסו למצוא זמן לשיחה נינוחה. ותקשיבו ללב שלכם. למה הוא זקוק..

יש נטיה ללכת על משהו גדול, כמו, שתהיה לנו אהבה.. זה נכון. אבל בשביל שנגיע לשם צריך למצוא את הדברים הקטנים שמדויקים לנו באותו רגע.

אני סתם תוקעת דוגמה שאולי בכלל לא מתאימה לך. אבל רק כדי להמחיש רעיון..

זה יכול להיות שאת תגידי : אני זקוקה לזמן שלנו יחד פעמיים בשבוע.. הוא יכול לאמר: אני זקוק שתלבשי שמלה שאני אוהב..

חשוב מאוד אחרי ששמענו למה הבן זוג זקוק, לבדוק עם עצמינו האם מתאים לנו לתת לו את זה. ואם לא, למצוא יחד משהו אחר שהוא זקוק ויכול להתמלא.

נשמע לך, מתחברת?

יקרה, בואי נקשיב לחששות שלך ומה יש להם לספר..

אני רוצה לשתף אותך איך אני מסתכלת על הדברים.

כולנו בילדותו חווינו הרבה חוויות. חלקם טובות ומעצימות וחלקם כואבות ומקטינות.

בחוויות הכואבות יכול להיות : שלא נתנו בנו אמון/ שהרגשנו חוסר ביטחון/ פחד/ דחיה/ בושה / נטישה וכו'..כל אלו לא נעלמים הם בתוך המזוודה של חיינו ואנחנו מביאים את המזוודה אל תוך המערכת הזוגית שלנו.

הקשר ביננו לבין הבן זוג מציף בנו את כל החוויות שבמזוודה שלנו והם מתחילים לדבר משם..

למשל אם אישה שבילדותה חוותה תוקפנות מאחד ההורים וזה יצר בה פחד גדול. אותו פחד יבוא לידי ביטוי גם במערכת הזוגית.

איך? הקשר בינהם יוצר קושי שמעורר בה את הפחד. חשוב להבין שהפחד הוא שלה. הבן זוג מציף אותו. כשכל אחד לוקח אחריות על החלק שמגיע מתוכו ומרפא את המקום הכואב והפצוע, נוצר ריפוי. ריפוי משמעו שהקושי נעלם ובמקומו יש חוויה של טוב.

יקרה. במערכת הזוגית שלכם לכל אחד יש את המזוודה האישית שלו. והקשר בינכם מעורר את הכאבים שנמצאים שם.

אם בעלך היה פונה לאקשיבה, אפשר להבין מה החלק שלו בריפוי ולקיחת אחריות שקשורה אליו. אבל היות ואת פונה, בואי נקשיב ללב שלך למצוא את הריפוי בשבילך.

הנישואים חשובים לך, ואני מאוד מעריכה אותך על הכח והרצון שלך.

מגיע לך טוב גדול ואמון. זה רציני ומשמעותי בכדי להעשות בתכתובת אחת . אבל זה יכול להעשות עם סבלנות בתהליך מרפה ועמוק. אני מאוד ממליצה לך לתת לעצמך את כל הטוב שמחכה לך. למצוא אוזן קשבת ואשת מקצוע לתהליך של ריפוי וטוב .

אנחנו נוכל כאן, יחד. לנסות לשאול את הלב שלך קצת על עצמו ולהבין איפה נמצא הכאב.

יקרה. כשאת שומעת מבעלך שאת לא מטפחת את עצמך מספיק . מה זה עושה לך בלב? מה את מרגישה? את מסכימה עם זה?

אם כן, היית רוצה שזה יהיה אחרת? זה יכול להיות אחרת?

נסי שניה להיות עם עצמך ולהרגיש מה זה עושה לך. מה את מרגישה כלפי עצמך כשהתשובות עולות בך.. אולי כעס, אולי אשמה..או רגש אחר. יכולה להרגיש את הרגש הזה ורק לנשום אליו..?

יכולה להגיד ללב שלך שמה שהוא מרגיש זה בסדר גמור ומותר לו..

נסי לבדוק אם את מכירה את הרגש הזה מהעבר שלך? אולי זה כאב ישן שלך שהולך איתך עד היום?..

אני רוצה להציע לך לרדת עוד שלב פנימה, מסכימה?

לפני כן, רוצה רק לאמר. שהמקום שבו את מרגישה שכואב לך. זה המקום שמחכה לריפוי.

כשפוגשים כאב, זו אחת המתנות הגדולות בשבילינו. זה מגלה לנו היכן יש מקום פצוע ומזמין אותנו לריפוי. כשנעבור ריפוי- נפגוש בטוב הגדול.

לא נוכל כאן לפתור את הקושי. אבל אולי נוכל לזהות את המקום שיש בו כאב, ואז זו תהיה מתנה עבורך לריפוי.

תחילת הריפוי תוכלי לתת לעצמך. זה מאוד פשוט. להסכים להרגיש את המקום בו פגשת כאב ורק לנשום לתוכו , לשלוח אהבה ללב שלך ולהיות איתו.

לכן, אני מציעה עוד שלב התבוננות. זה מצריך אומץ.אם זה מתאים לך, תנסי.

קחי מקום שקט שמרגיש לך נעים להיות בו. ותני לחששות שלך לעלות. זה יכול להיות בלב, אם מתאים לך, תוכלי לאמר אותם בקול לעצמך. אולי תעדיפי לכתוב..

'אני חוששת שבעלי נחמד לכולם'.. 'אני חוששת שבעלי בקשר עם בחורות.'. ועוד כל מה שעולה בך..

אחר כך תשאלי את עצמך- למה את חוששת מכל זה? מה מפחיד אותך?

תקשיבי לתשובה שעולה בך..'זה מפחיד כי'.. ( הוא ינטוש אותי..אני אשאר לבד..אפפחד לא ידאג לי..לא יהיה לי משפחה..)

תסכימי לכל מה שעולה בך להיות. במקום שעולה בך רגש של כאב. רק תחבקי את הכאב. תסכימי לו. תלטפי את הלב שלך. כן, ממש עם שתי ידיים. תבטיחי לעצמך שאת אפפעם לא תנטשי את עצמך..

אם תעשי את זה, את תתני ללב שלך מתנה ענקית. לספר ולדבר את מה שכואב, ולשלוח לו אהבה.

המקום שכואב הוא זה שמחכה לך, שתרפי אותו.

בתהליך אמיתי תוכלי לרפא ולתת לו טוב. תוכלי להעניק לעצמך חיי זוגיות מלאי אמון ואהבה. זה הכח הענק שבתוכינו. היכולת לרפא ולהכניס את הטוב אל תוך החיים בכל המישורים. זה ישנו ואת תוכלי לפגוש בזה.

יקרה, מקווה שעזרתי לך . אם תרצי שאפנה אותך למטפלת, בשמחה. ובכלל, לכל דבר אני כאן.

בהרבה תפילה והערכה אליך

אילה

[email protected]