דלג לתוכן
לאחרונה יש לי הרבה שאלות וספיקות בנושא אחד, אני מבולבל מאוד, וממש אין לי מנוחה. אני רוצה לפתוח פה את הנושא, אשמח לקבל מכם תגובות ולשמוע דעתכם, להסביר לי ולברר את העניין על בריו.
אני בטבע רך לבב, טוב ומטיב, רחמן, לא סובל רוע ואלימות. ולכן כשאני רואה משהו בתורה או בדת שנראה כסוג של אלימות וכו'. אני מתעצבן מאוד, זה ממש מדכא אותי, וגורם שיהא לי בלב כאב נורא על התורה חס ושלום, ומרחק אותי מאלוקים ומהדת חלילה.
נתחיל מזה שבתורה כתוב כל כך תוכחות ועונשים למי שלא ישמור את המצוות. בפרשת בחוקותי (ויקרא כו, יד) יש מלא עונשים נוראים שאלוקים יביא על ישראל אם בחוקותי תמאסו וכו'. כל פרשת התוכחה. נורא ממש.
ויותר נורא מזה הוא הלכות ודינים שנמסרו לבית דין. מי שלא מציית לתורה, לא שומר את המצוות, דינו בסקילה שריפה הרג או חנק. יש גם את דין של ל"ט מלקות למי שעובר על לא תעשה. בית דין חייבים להתנהג באכזריות ורצח למי שעושה משהו נגד רצון השם.
גם בשלחן ערוך יש מלא דינים והלכות איך להתנהג עם פושעי ישראל. אפילו בזמן הזה שבטלו מיתות בית דין, עדיין יש כל כך הרבה הלכות מה לעשות עם מישהו שלא מציית לתורה, הכל עם אלימות נוראה.
וגם עכשיו בדורינו יש מלא אלימות ורשע בתוך מגזר החרדי, והכל בשם הדת, בנוי ומיוסד על דיני התורה. לצערינו יש המון המון מקרים וסיפורים בכל החוגים ובכל הקהילות, גם חסידיות וגם ליטאות, שהתנהגו באלימות נוראה לכל מי שסר קצת מן הדרך, או שעשה משהו נגד הדת וכו'.
כל זה גורם לי כאב נורא, מביא בליבי עצב גדול ופחד, ומרחק אותי מן התורה והדת חלילה וחס. אני מאוד מבולבל, לא יודע מה לחשוב…
אכתוב כאן משפט אחד שראיתי פעם, שממש עצבן אותי מאוד מאוד, ואין לי מנוחה מאז שראיתי את זה. זה קרה אחר המקרה של ישי שליסל, שדקר ורצח במצעד הגאווה בירושלים. אז היה מישהו שפרסם פוסט בזה הלשון: "אם יש רבנים שמתנגדים לפעילה האלימה של שליסל החרדי, אז זה רק בגלל שעכשיו אנחנו בגלות, חרבה עירנו ובטלה בית מקדשינו, ניטל כח הממשלה של הסנהדרין, ובטלו מיתת בית דין. אבל בעצם ישי צודק. דעת תורתינו הקדושה מסכימה איתו ותומכת בו. פינחס בן אלעזר עשה כמוהו בדיוק, ויקח רמח בידו וידקור את שניהם, והתורה משבחת אותו ונותנת לו ברית שלום. בגמרא כתוב דין שבועל ארמית קנאים פוגעים בו. אז אולי בעובדה שלנו יש רבנים שמתנגדים לשליסל, פשוט בגלל שבזמן הזה בטלו מיתת בית דין ואין היתר לקנאים לפגוע בעוברי עבירה, או אולי בגלל שעל עבירה זו ספיציפית (של מצעד הגאווה) אין דין זה שמותר להרוג, וכו' וכו'. אבל בעצם הרעיון של פעולות אלימות שלו הוא צודק מאה אחוז, ואין אף רב אחד שיתנגד לזה. התורה לא מרחמת על עוברי עבירה. היא מצווה להתנהג איתם באלימות ואכזריות. מה כל החילונים צועקים? הטענה שלהם היא לא שעכשיו בטלה מיתת בית דין, או שצריך עדים והתראה לפני שרוצחים עוברי עבירה… החילונים פשוט צועקים 'אין להתנהג ככה באלימות. ואהבת לריעך כמוך, דרך ארץ קדמה לתורה'. אבל זה שקר וכזב. דעת תורתינו הקדושה איננה ככה. יש דינים של אלימות ורצח נגד עוברי עבירה. התורה משבחת את פינחס על הרצח שעשה בפושעי ישראל. כל השלחן ערוך מלאה בהלכות של אלימות ורצח נגד מי שסר מדרך התורה. כתוב בתנ"ך (דברים יג, ט) על חוטא: 'לא תחוס עיניך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו'. כך הוא רצון האלוקים, ואין לזוז ממנה". עד כאן משפט הנורא שראיתי אז. ואני מבין שאולי זה מוגזם ורוב החרדיים לא יסכימו לקיצונית כזו, אבל זה עדיין מסביר היטב את המחשבות שלי, איך שיש המון אלימות בדיני התורה וכו'.
אני מבולבל מאוד, מלא בעצב ופחד. אשמח מאוד אם תעזרו לי להסביר וללבן את הנושא.
תודה רבה!
