שלום שואלת יקרה

קראתי את התיאור שלך על מסלול חייך. הסבל שניבט בתוך השורות וביניהם, הוא קשה ונורא, אך מצאתי בו גם כוחות החיים מעוררי תקווה, שהצליחו להחזיק אותך למרות הכול. בתחילה, מצאת עוגן ומשען בהשם יתברך. בהמשך כשהתבגרת, והיו בך יותר כוחות בשביל לנסות לצאת מהמצב הגרוע הזה, למדת לקרוא לרוע בשמו וחיפשת דרכים להתרחק ממנו. שימי לב! גם המשאב של האמונה וגם היכולת להבחין בין טוב לרע ולשים גבול, אילו כוחות מיוחדים שניחנת בהם, אשר סייעו לך להגיע להיכן שאת כיום, למרות כל הקושי, הסבל והטראומה!

חשוב להדגיש- לאורך השנים, הנפש והנשמה שלך חיפשו דרכים להתמודד עם המציאות הבלתי נסבלת, והדרכים בהם התמודדת זה מה שהיה לך הכי נכון, זמין ואפשרי באותו הזמן. גם אם את עדיין מתמודדת כיום עם השלכות העבר, אין זה אומר שמה שעשית לאורך השנים לא היה נכון. זה רק אומר שהנפש שלך הגיעה לשלב בוגר יותר בה היא נדרשת לאמץ דרכי התמודדות שנכונים לה כעת, ולמצוא נתיבים חדשים- הן להתמודדות עם סיפור החיים והשלכותיו בנפש, והן לקשר עם ה' שכה חשוב לך.

בצומת בו את נמצאת היום, את כבר יודעת להבחין בין טוב לרע ולשים לב מה הגבולות שלך, אך מאידך משתוקקת לקשר המיוחד שהיה לך עם ה' כשהוא היה המפלט היחיד שלך בעומק הסבל. את מבינה בשכלך שקשר עם ה' יכול לבוא גם ממקום שמח ורגוע, אך הלב שלך וניסיון חייך עדיין מחברים את הקשר עם ה' לסבל בלבד.

למעשה יש כאן 2 מוקדים משמעותיים, עם השפעה הדדית זה על זה, שדורשים התייחסות ועבודה-

1. עיבוד ועבודה על הסבל והטראומה שחווית
2. בנייה וביסוס של קשר מיטיב עם ה'

עבודה על הטראומה, זו עבודת עומק שצריכה להיעשות באקלים טיפולי מתאים, בליווי איש מקצוע מנוסה בטראומה ורצוי עם חיבור לעולם האמוני שלך. מטרה מרכזית בתהליך – זו יצירת חווייה של תיקון. את כבר התחלת בכך בעצם היכולת להבחין שהמצב של הפגיעה בבית איננו טוב ולא נורמלי, ובניסיונותייך להתרחק ממצב זה ולחיות בצורה מאוזנת. העמדה הזו מאפשרת לך הגנה בסיסית ועמידה מאוזנת יותר בעולם. בהמשך  כדאי להקשיב לצרכים ראשוניים נוספים שהיית זקוקה להם ולא סופקו, ולמצוא דרכים להעניק אותם כמו: אהבה, הקשבה, תמיכה, אמון בעצמך, פינוק ועוד. את יכולה לנסות להעניק אותם לעצמך וגם יכולה להיעזר בסביבה מיטיבה ואנשי טיפול. כמו כן, תוכלי לנסות לקבל צרכים אלו, גם בקשר עם ה' יתברך בתפילה והתבודדות.

הקשר עם השם– שיתפת שהיו פסיכולוגים שאמרו לך שהיה לך מנגנון הגנה רוחני, שעזר לך להדחיק את הסבל שעבר עליך, וכי התפיסה הזו ערערה אותך. הייתי רוצה להציע לך, זווית נוספת להתבוננות על כך.

גם אם זה היה מנגנון הגנה, זה לא אומר שהוא שלילי או לא אמיתי. אדרבה! טוב שהנפש שלך מצאה בשעתו את הדרכים להדחיק את הסבל, כי כנראה הסבל באמת היה גדול מידי, מכדי לחוות אותו במלוא עוצמתו. באותו שלב עדיין לא יכלת ולא היית בשלה, להתרחק מהסביבה שמייצרת את הסבל.

בנוסף, גם אם נאחזת בהשם בשביל להתמודד עם הסבל, אין זה אומר שזה היה לא נכון. ההיאחזות באלוקים במצבי מצוקה, מהווה משאב חזק ביותר, שסייע לבני אדם לאורך הדורות לצלוח מצבים מורכבים ביותר וצרות נוראיות. כל התנ"ך ובפרט ספר התהלים מלאים בפסוקים של היאחזות בהשם ברגעי מצוקה, ולפי האמונה שלנו אלוקים אכן נמצא שם. כך ניתן לראות בפסוקים- "ה עוזי ומגיני" "קרוב השם לנשברי לב ואת רוח יושיע" וכהנה עוד רבות. אז כנראה שלא לחינם הלכת למקורות הנוחם הללו.

ועכשיו להווה- במצבך הנוכחי, את נמצאת בסוג של מלכוד. הקשר עם השם מאוד חשוב לך ומעורר געגועים. אך מאידך, הקשר עמו מתחבר לך רק לסבל. כמו כן, כן את מפחדת ממנו ומהעונשים שלו, במידה וקצת תשחררי. לעתים גם האמונה שהייתה לך מתערערת. את מנסה לחבר מתוך רוגע ושמחה, אך לא מצליחה. ואז עולה השאלה – האם יש סיכוי גם לחיים טובים וגם לקשר עם השם?

ראשית כל – שימי לב, שהתנועה הזו של החיפוש וההשתוקקות לקשר מיטיב, זה עצמו כבר סוג של קשר! והאמת, את יכולה גם לפנות אליו ישירות ולשתף אותו בדילמות וברצונות שלך. את יכולה לספר לו כמה הוא חשוב לך, לספר לו על הסבל שעברת וגם לשאול- למה כל זה? תוכלי לשתף אותו כמה את רוצה להיות קרובה אליו, לא רק דרך הסבל אלא גם מתוך שמחה ורוגע. הוא שם שומע. כבת לעם שמורגל בשיח ישיר עם ה', תוכלי גם את לנסות למצוא נוסח של תפילה משלך..

כפי שהיטבת להסביר, המציאות שה' נתפס אצלך כמחובר לסבל ולעונש, מושפע ממה שעברת בחייך. יש כאן עומק משמעותי. לעתים, חוויות והייצוגים שיש לנו בנפש מול הורינו ועצמנו, משפיעים על האופן בו אנו תופסים את ה'. כאשר אדם גדל בתוך איום, אשמה או חוסר ביטחון, גם הקשר עם ה' עלול להיצבע בצבעים הללו. אין זה אומר שכך הוא הקב"ה, אלא שכך הנפש למדה לפגוש קשר, סמכות וקרבה. סביר להניח שככל שהמקום המיטיב שלך כלפי עצמך יתפתח, זה יוכל להשפיע גם על הקשר עם השם שיהיה מיטיב יותר ולא רק מקושר לסבל. כך שלמעשה בכך שאת משקיעה בעצמך ובריפוי שלך, לטווח הארוך זה יוכל להשפיע על הקשר עם ה'.

לגבי ההתרחקות או הקלה מסויימת במצוות בשביל לייצר קשר בריא יותר עם ה', קטונתי מלהכריע. בשביל שתהיי שלמה עם עצמך ומה שתבחרי, הייתי ממליץ להיעזר ברב בעל רגישות והבנה לנפש ולעולמם של אנשים שעברו טראומות כשלך, שיוכל לסיע לך ולהנחות אותך מה נכון לך ואיך לשמור ולפתח את הקשר עם ה' תוך שמירה על בריאות הגוף והנפש.

עד כאן לבינתיים, מקווה שהדברים שנכתבו נכונים לך ואני בטוח שנכונו לך עוד תהליכים משמעותיים בהמשך דרכך. כולי תפילה שתמצאי את השם גם במקומות הטובים שעוד יבואו ויתפתחו. אכי"ר

דוד ל.