The Butterfly Button
יש משמעות לסבל? למה החיים הקשים שלי?

שאלה מקטגוריה:

השם שלי הוא אפרת ואני בת 22. נולדתי להורים מקסימים שציפו לי במשך הרבה שנים.
כשהייתי בתחילת היסודי אמא שלי חלתה,ונפטרה. לאחר מכן,אבא שלי התחתן והתגרש(כשאני ברוב התקופות הייתי צריכה לתפקד בשבילו כרעיה וכאם)
הבית שלי התפרק וכתוצאה מכך שהייתי בשבתות וחופשים במשך כמה שנים טובות אצל המון משפחות-אבל בית לא היה לי.עברתי הרבה מסגרות והרבה פנימיות ואיבדתי כל יציבות
עברתי דברים קשים מאד שזו לא הבמה לפרטם, פטירת אמא ועוד אנשים שקרובים לי, אבא שהתקשה להתמודד, והרבה מאוד בדידות וכאב לא מעובד.
בתוך כל התהליכים הללו ירדתי רוחנית,וכשבגרתי התחלתי בתהליך של חיפוש של תשובות לשאלות שלי(ובעיקר משמעות לכאב וחיפוש של נקודת חיבור לה’ ולמצוות).
היום ב”ה אני נמצאת במקום טוב יותר ממה שהייתי בתחילה,אני יותר פתוחה מבחינה רוחנית(עדיין בהגדרה חרדית,ואני אפילו לא חושבת שאני מוגדרת כחרדית מודרנית..אבל פעם הייתי יותר דוסית בהרבה..) אבל אני עושה את כל המצוות ממקום מחובר ואמיתי ואוהב

היום אני אמורה להיות בתקופה של שידוכים אבל למעשה אין מי שידאג לי לשידוכים ולכן אני מרגישה במצב של חדלון ויאוש.

אני רואה את כל החברות שלי מתארסות ומתחתנות ואני אמורה לשמוח איתם למרות שאני יודעת שאין לי סיכוי להתחתן בעשור הקרוב כי אף אחד לא דואג לזה ובשבילי זה קשוח מדי לתאר לשדכנים את הסיפור העצוב של החיים שלי..

יש לי כמה שאלות:

1. איך אומרים שסבל של בני אדם שווה אם אני מכירה אלפי אנשים ואני לא מכירה אפילו בן אדם אחד שמתמודד עם חצי ממה שרשמתי פה ולא רשמתי אפילו רבע…

2. מה המשמעות של הסבל? אני מרגישה שאם רק היה לי אומץ הייתי מסיימת את החיים שלי פה, כי תמיד אמרו לי שהסבל שלי יסתיים בזה שאני יתחתן ויביא ילדים וישמח את אבא שלי ואני לא רואה את זה קורה..

3. מה ה' מצפה ממני?תמיד אומרים שעם הנסיון בא הכח אבל עובדה שבהמון שלבים מהסיפור הזה נגמר לי הכח (כולל עכשיו..)ואני מרגישה שכרגע אני נמצאת בסיטואציה שאני לא מסוגלת להכיל אותה..

4. מה המשמעות של כל המסע הרוחני שעברתי? בשנים האלו התחזקתי המון וחשבתי שחיים של תורה אמורים להביא לשמחה וסיפוק אבל אני נמצאת במקום של עצב וריק ואני לא רואה שה' מתאמץ בשבילי כמו שאני התאמצתי בשבילו

תשובה:

בס"ד

שלום אפרת היקרה,

השאלה שלך, הזעקה שלך, ערבבה לי את הלב. קשה להירגע מהסיפור הכואב שלך. אם קשה לקרוא אותו אז מה אומרים למי שחי אותו? לילדה שהתהפך לה העולם ומגיל צעיר אבדה את המקום שלה בבית. הבית אמור להיות המקום הטבעי והמובן מאליו לכל ילד ולכל אדם. הורים מביאים ילד לעולם ונותנים לו בית, מסגרת, ביטחון, יציבות, שייכות, אהבה, טיפוח. ההורים שלך חיכו לך שנים. אני מתארת לעצמי כמה קיוו שיזכו לך וכמה שמחו כשנודע להם שאת צפויה להגיע, כמה השקיעו בגידול שלך, כמה טרחו, כמיטב יכולתם, כדי שתקבלי את כל מה שאת צריכה. את לא כותבת איך היה עד גיל שהקערה התהפכה על פיה ואני מתארת לעצמי שחייך היו פחות או יותר רגילים וטובים.

סיפורך העצוב מתחיל , מאז שאמך נפטרה ונראה שמאז הכל רק הולך ומדרדר. מאז ששזה קרה, את מביאה שרשרת אירועים שקרו לך, אחד אחרי השני, שברובם את חווה ניכור, בדידות, אטימות. היוצא מן הכלל היחיד הוא המשפחות שפתחו בפנייך את ביתן.

את לא מפרטת על הקשר שלך עם אבא אבל מדברייך נראה שאת חווה אותו כלא נוכח ולא ממלא את תפקידו בדאגה לשלומך, בדאגה לבית טוב והגון בשבילך. עברת דרך קשה ומפותלת היית שבורה נפשית ונראה שלאף אחד זה לא היה אכפת, את כל זה עברת ואת רק בת 22. בת 22 וכל כך הרבה סבל מאחורייך והסבל ממשיך. את רואה את חברותייך מתארסות ומתחתנות ולך אין מי שידאג לשידוכים.

לפני שאתייחס לשאלות הנוקבות שלך, אני רוצה לומר לך כמה מילים מלב אל לב:

קודם כל אני רוצה להביע את ההתפעלות שלי ממך ומהדרך שבה את מתמודדת. מדברייך רואים שאת שחיינית מעולה בים הסוער שהוטלת אליו. את לא נלחמת בגלים אלא מגיבה להם בתבונה – כשבא גל את מורידה את הראש ואח"כ שוחה לכיוון הנכון תוך כדי זה שאת משתמשת בזרמים שבים החיים בתבונה. בעבודה את מתקדמת וחושבת על בניית בית.

יכולת ההתמודדות שלך עם מציאות כ"כ קשה היא דבר לגמרי לא רגיל ואני חושבת לעצמי – מה נתן לך את הכוח לעמוד בזה? מה הביא אותך עד לכאן? מדברייך נראה לי שזה השילוב של כוחות נפש מיוחדים שלך והשגחה נסתרת אך צמודה של הקב"ה. אני ממליצה לך לעבור שוב על המכתב שלך, להיזכר באירועים שהזכרת בו ולרשום בכל אירוע שהבאת:

1. איזה כוחות נפש שלך באו לידי ביטוי – מה בתגובה שלך למצב לקח אותך קדימה

2. איזו השגחה אלוקית חווית – מה במציאות הסתדר ולקח אותך קדימה

מה התועלת שבעבודה הזו?

התועלת היא בזה שהיא מכוונת אותך להתבונן באירועי חייך דרך משקפת של חיבור לכוחות שיש בך וחיבור להשגחה האלוקית. כשאת מחוברת לשם את במהלך של בנייה, של התקדמות, של תקווה, של אמונה. ככה את מתחברת לטוב ולאופטימי שבחיים. זה לא נקרא שאת מדומיינת. זה נקרא שאת בוחרת בטוב ובחיים. באותה מידה את יכולה לבחור להתבונן באירועי חייך דרך משקפת של יאוש, חידלון, חוסר כוח, ריחוק וניתוק מהקב"ה. כשאת עם המשקפת השנייה את במהלך של התכווצות, דיכאון, נסיגה והימנעות ואז את מתחברת לרע ולפסימי שבחיים. מה עדיף?

ייתכן שתעני לי "ברור שעדיף להתחבר לכוחות ולטוב אבל מה האמת?"

האמת היא שהבחירה יוצרת מציאות. המשקפת שדרכה תבחרי לראות את עצמך ואת מה שקורה לך תייצר אצלך תפיסה פנימית (פרשנות) בהתאמה שתתחזק עם כל אירוע שקורה לך. התפיסה הזו תייצר אצלך חוויה פנימית בהתאם למשקפת שבחרת – תקווה ואמונה בעצמך ובקב"ה או ייאוש וניתוק מהקב"ה וזה ישפיע על התגובות שלך שיהיו או התקדמות ובנייה או חוסר כוח וחידלון.

כעת, כשאת עומדת בפני אתגר השידוכים לבד וזה קשוח מידי בשבילך, את אומרת לעצמך "אין לי סיכוי להתחתן בעשור הקרוב כי אף אחד לא דואג לי". המשפט הזה מייאש ומרוקן. את בטוחה שהוא אמיתי? לפי מה שאמרנו קודם הוא לא אמיתי הוא רק משקף את אחת המשקפות האפשריות שדרכה אפשר להסתכל על המצב. מה מגדיל את הסיכויים שלך להתחתן עם בעל טוב וראוי? ברור שהמשקפת הראשונה של חיבור לכוחות ולהשגחה. בואי תבחרי לרגע במשקפת הראשונה. איזה משפט פנימי יעלה בעקבות זה?

אולי המשפט "כמו שהקב"ה שלח לי שליחים שאספו אותי ודאגו לי כשהייתי ברחוב, כמו שהיה לי כוח לבחור להמשיך בדרך, למרות כל הקשיים, כך יהיה לי כוח ויהיו שליחים שיסייעו לי למצוא את השידוך שלי".

אינך מאשימה בסיפור שלך. חוץ מזה שזה מראה על המידות הטובות שלך, זה מראה גם על לקיחת אחריות. זה חשוב מאוד! זה חשוב כי כשאת לוקחת אחריות את שמה את עצמך כמנהלת של חייך, שעובדת יחד עם הבוס הגדול, בורא העולם.

לגבי השאלות, למיטב הבנתי:

1. לא שמעתי שאומרים שהסבל של בני האדם שווה. לכל בן אדם יש את המסלול שלו ואת התיקון שלו בעולם. יש פה דברים נסתרים שאיננו יודעים את מקורם וסיבתם.

2. לסבל יש משמעות רבה. הוא לא סתם, חס וחלילה. ההתמודדות שלנו עם הסבל בונה ומחשלת אותנו. היא מוציאה מאיתנו את הכוחות הנסתרים ומכשירה אותנו למילוי תפקיד עתידי. גם אם את לא יודעת עכשיו למה הסבל שעברת מכשיר אותך, את תגלי את זה בהמשך. חשוב שתאמיני שיש לסבל שלך משמעות ותחפשי בכל מה שעובר עלייך רמזים למשמעות וליעוד שלך בעולם. ייתכן שהחיפוש שלך יגלה לך שהתפתחה בך רגישות לכאב של בנות אחרות ואת יכולה להיות להן כתובת. ייתכן שיתעורר בך חלום ליזום פרויקט או מסגרת שעוזרת לאחרות ויתכן שזה משהו אחר. ההקשבה שלך לעצמך ולדיבור של הקב"ה אלייך דרך מה שעובר עלייך חשובה לגלות את המשמעות.

3. את כרגע בסיטואציה שקשה לך להכיל ונראה לך שנגמר לך הכוח. אולי זה סימן שאת צריכה לקחת פסק זמן ולהרפות, לנשום עמוק ופשוט להיות ולעשות טוב לעצמך במקום שאת בו. אולי כדאי שתעסקי לזמן מה בפיתוח של עצמך, מומלץ ללכת לטיפול מקצועי. זה יכול להיות דרך קופת החולים ויש עוד דרכים. טיפול מקצועי הוא משהו שמגיע לך וחשוב כדי להגדיל את הבהירות בחייך ולתת לך כיוון. לדעתי, ה' מצפה ממך שתהיי טובה לעצמך וכך תהיי גם טובה לאנשים שסביבך. ה' אוהב אותך ורוצה שתהיי מאושרת. טיפול נכון וטוב יכוון אותך להיות מחוברת לתפיסה הזו.

4. נראה לי שמה שכתבתי למעלה מתייחס לשאלה הזו. בקצרה – המסע הרוחני שעברת מראה את הכוחות הגדולים שיש בך. המסע לא נגמר. מקום של עצב וריק הוא מקום שדורש שינוי ונראה שכרגע כדאי לקחת פסק זמן מהמרוץ ולחזק את עצמך בטיפוח ובטיפול. את המאמצים שלך למען ה' הוא רואה ושומר ואת המאמצים שלו בשבילך לפעמים קשה לראות אבל חשוב לחפש ולגלות בתוך ההסתר.

5. איני מכירה מקור ביהדות לאנשים שנולדו לחיים של סבל. יש אנשים שהתיקון שלהם גדול משל אחרים. בעיני הם אנשים גדולים שעליהם ה' סומך וייעד להם עבודה ייחודית. אנשים אלו מקבלים סיוע מיוחד. הסבל שעברו מכשיר אותם להמשך של חיים טובים, בע"ה, עם הרבה משמעות, סיפוק ואושר. המשפט שכתבת "מאז שאמא שלי נפטרה אני מרגישה שנידונתי לחיים של סבל ושאני לא יחווה עוד יום אחד של שמחה שלימה בחיים שלי" הוא משפט קשה שבא מהמשקפת השנייה. הוא גורם לייאוש וחדלון, להימנעות והסתגרות. ההתנהגויות האלו רק מחזקות את המשפט כמו כדור שלג שהולך וגדל. את יכולה לשנות את המצב הזה ע"י זה שתבחרי להחליף את המשקפת ותסתכלי על חייך ועלייך דרך המשקפת הראשונה. השינוי הזה ייקח אותך למקום לגמרי אחר. מקום שבו יקרו לך ניסים. אנחנו עכשיו בחנוכה שהוא חג של ניסים. זה הזמן הטוב ביותר להחליף את המשקפת.

לסיכום, אני שוב רוצה לומר לך כמה אני מתפעלת, מעריכה ומוקירה אותך ואת הדרך שעברת. ברור לי שמחכה לך בעל טוב ויקר שהקב"ה מייעד לך. החלפת המשקפת תקרב אותו אלייך.

להמשך שיחה ובכל עניין תוכלי ליצור איתי קשר ב: [email protected]

איתך בדרך

פנינה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. המשפט
    הסבל של בני האדם שווה פירושו ששווה לסבול ולזה יש מקור ביהדות אחד בצער יותר ממאה שלא בצער
    השואלת לא התכוונה שכל אחד מקבל את מנת סבל שווה לשני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...
בעלי מאשים אותי כל פעם מחדש
בעלי כשנהיה חולה לא מפסיק להתלונן הוא מתהלך בבית בפרצוף כבוי וכל הזמן מתלונן מיואש ומדוכא, זה משפיע עליי ועל הילדים. כשהוא חולה מרגיש לי שהוא רוצה שכל העולם יעבור לדום. וכל תשומת לב שהוא מקבל לא מספיקה לו והוא כועס על כולם שלא מתייחסים אליו ובעיקר עליי. אני אמא...
איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן