The Butterfly Button
יש לי חיים מלאי כל טוב -אז מה הנסיון שלי?

שאלה מקטגוריה:

יש לי שאלה שאפשר לקרוא לה "צרות של עשירים", כפשוטו, אבל לי זה מציק.
האמת קשה לי לדבר על החששות שלי כי בהרגשה שלי מה שמדברים עליו בסוף מתממש, אבל האתר הנפלא שלכם כל כך מזמין ואני מתגברת על הפחד.
אז החשש שלי הוא כזה: ברוך השם אני מגיעה מבית במצב כלכלי מאוד אמיד. ברוך השם אלף אלפי פעמים. והחיים שלי מרופדים בהמון מותרות שהרבה אנשים לא יכולים להרשות לעצמם, ואני ברוך השם כן, ובעיקר אין לי את הלחץ הזה על כל שקל ואני לא צריכה להתחשבן על כל דבר שמוציאה. וודאי שאני לא מבזבזת סתם בהגזמה, אבל בהחלט מרשה לעצמי המון דברים מאוד בקלות, אני לומדת המון דברים מעניינים שעושים לי טוב והלימודים עולים המון כסף, ואפשר לומר שאני בהחלט בחורה מפונקת.
חוץ מזה, שוב ברוך השם, יש לי משפחה יפה ואוהבת, המון כישרונות, חן ושכל, מלא חברות, בריאות ועוד המון מתנות.
החיים שלי, כשאני מסתכלת עליהם במבט גם מבחוץ וגם מבפנים, הם מושלמים. ואני באמת מודה על זה לאלוקים (האמת אולי לא מספיק אבל תכלס אין כזה דבר להודות מספיק).
אבל פה נכנס הפחד שלי. הרי ידוע שאין חיים בלי ניסיונות ושמעתי המון סיפורים על גלגלים שהתהפכו, ויוצא לי הרבה פעמים לחשוב בפחד על העתיד, כי אם עכשיו טוב לי ולא חסר לי כלום, אז מי יודע מה מחכה לי בעתיד?…
אולי התשובה לזה זאת תפילה, הבעיה היא שכמו שכתבתי בהתחלה עצם הביטוי של הדברים מלחיץ אותי כי כאילו נתתי להם מקום ואני לא מעזה להתפלל "שלא יקרה כך וכך" או "שימשיך להיות כך וכך". במקום זה אני רק ממלמלת בכמעט יובש "שהכול יהיה בסדר" או "הלוואי שפשוט המשיח יבוא ואז וודאי יהיה טוב" (אבל אל תחשדו בי לרגע אחד שרק בגלל זה אני מחכה למשיח…!)
כשאני שומעת תיאורים על אנשים עניים, אני מתכווצת, גם בשבילם אבל גם בשבילי כי אני ישר יודעת שאני לא אצליח לחיות ככה. ואז אני נלחצת כי הרי אף אחד לא מבטיח לי כלום.
לפעמים אני חושבת-הרי עד עכשיו ברוך השם החיים שלי עברו בזרימה מוחלטת, התקבלתי לכל מוסד לימודי שרציתי והרבה דלתות נפתחו בפני. מי הבטיח לי שככה זה יהיה גם בשידוכים? או במציאת עבודה?
מי הבטיח לי שתמיד המשפחה שלי ואני נהיה בריאים?
שום דבר לא מובטח, וברור שאני מאמינה באלוקים שנותן הכול והכול ממנו, אבל הלחץ קיים.
אין לי כל כך עם מי לדבר על זה כי במשפחה אני לא אפתח ולחברות שגם ככה לפעמים מקנאות בי (למרות שאני לא מבליטה שום דבר) אני וודאי לא יכולה להגיד שום דבר כזה.
פעם חשבתי שאולי הניסיונות שהשם שולח אלי זה הניסיונות בתורה ומצוות, אבל אז אני נזכרת שלרוב אני לא עומדת בהם… אז מה יהיה?
חשבתי שאולי בגלל שאני מאוד רגשנית ולוקחת ללב כל פיגוע ח"ו או משהו, נגיד עכשיו במלחמה במשך המון זמן לא הייתי בן אדם ועד עכשיו יש בי המון כאב מכל מה שקורה, לא מפחד ולא כיא ני מכירה מישהו אישית, אני יכולה לבכות המון זמן על אנשים שלא הכרתי מעולם. אז חשבתי שאולי כל אסון הוא מעין "ניסיון שיתופי" וגם אני נכללת בו, אבל זה נשמע קצת מוזר
מקווה שאובן נכון ותודה רבה על כל תשובה שתגיע
ועל כל האתר
תודה רבה!

תשובה:

פונה יקרה עמוקה ורגישה כ"כ

אני קוראת את פנייתך ומתרגשת, מתרגשת מעוצמת העמקות, הרצון להבין טוב את בורא העולם וללכת בדרך שתשמור עליך ועל משפחתך. שמחה על האומץ שלך לא להשאר עם הרגשות הלא פשוטים הללו שבטח מתעצמים בעקבות המלחמה ובאת לקבל כוח.

אהבתי את הכותרת שלך! כתבת שאת לא יודעת מה הנושא של הפנייה אולי זה אמונה. הרשי לי לומר לך שזה לא בכלל, אבל בעצם כן מאד! בלבלתי אותך. מיד מסבירה.

אמונה זה ממש הכל בחיים שלנו. לאן שלא נלך ומה שלא נעשה, איפה שרק ניגע ואיך שלא נהרהר. הכל כולל הכל הכל. ולכן את צודקת בהחלט. זו אמונה. אבל יושב כאן משהו עמוק, טבעי ולגיטימי מאד שמביא אותך לחויה הזו ולא שחלילה את לא מאמינה, אלא יש כאן דרך לעשות שבסבלנות ובאהבה גדולה תוכלי להכניס גם לשם את אור וחום האמונה.

את כותבת על פחד ממשהו לא נודע, על עתיד שיכול להשתנות ללא היכר, ובהפתעה. בעצם זה הפחד מאי ודאות, שהוא בהחלט חוויה קשה שיכולה להטריף כל אחד. אי ודאות יכול לתת לנו הרגשה של חוסר שליטה וכולנו כדי להרגיש ביטחון זקוקים להרגיש שולטים במצב. שימי לב שכתבתי "להרגיש שולטים במצב" ולא "לשלוט במצב" כי באמת זו רק תחושה של שליטה, אנחנו הרי אף פעם לא באמת שולטים בכלום. רק הקב"ה מנהל את העולם.

ניכר כי הענין הזה של מה יהיה בעתיד – החוסר שליטה, מעסיק אותך מאד מאד. העיסוק הזה, מביא אותנו לחפש סימנים או משמעות או אולי דרך כדי לוודא שלא יקרה לנו משהו גרוע. (לשלוט במצב אמרנו..)והכי גרוע בזה שכמו שכתבת שאת מפחדת מהעיסוק בזה שמא זה עצמו יביא עליך את הגרוע. מה שנקרא "את שיגורתי בא לי" ונכון המחשבות של האדם והרגשות שלו מזמנות את הדברים שבאים עליו באיזשהו מקום. במילים הפשוטות שלנו כנשים מאמינות זה נקרא "אמונה" מה שאני מאמין בו, חושב עליו, זה מה שיקרה. לכן, את צודקת שיש משמעות גדולה כ"כ למחשבה, לאמונה שבתוכך. ודוקא לכן, מכל מה שכתבתי לעיל, יוצא שכדי להביא עלינו דברים טובים אנחנו צריכים להזמין דברים טובים ולהיות בתחושת שליטה. כלומר לבדוק מה כן בשליטתינו עכשיו.

בעצם כולנו נמצאים בסירה שאת מתארת. אין לאף אדם בעולם ערובה מה יהיה מחר, אפילו מה יהיה עוד שניה אין לנו מושג כמו שכבר ראינו בחיים דברים שהתהפכו, אבל על מה כן יש לנו שליטה?

לחיות עכשיו הכי נכון שיש!

ומה זה אומר?

זה אומר להתמקד במה אני טובה, מה אני יכולה לתרום לעולם, אילו מחשבות אני מזמינה לראש שלי כדי להיות בטוב ובתחושת משמעות עכשיו. לא מחר, ולא עוד רגע, אלא כדי לחיות טוב עכשיו.

ואז את מרויחה פעמיים. פעם אחת שאת נמצאת בשליטה עכשיו וזו תחושה נפלאה, את בהשפעה על החיים שלך, את עושה טוב לעצמך וממילא הטוב הזה יאפשר לתרום לאחרים ולהיות בהשפעה בעולם. השם שמח שטוב לנו ושאנחנו מתרחבים כדי לתת הלאה לאחרים. ופעם שניה את מרויחה בכך שאם השם יחליט לנסות אותך יום אחד ואנחנו מתפללים שלא יביא אותנו לידי ניסיון, אבל אם אם אם זה יקרה, את מגיעה לניסיון אישה חזקה. עם חוסן וכוח שיאפשרו לך להתמודד בעזרת השם עם כל דבר, כי מישהי שיודעת לחיות את הרגע נכון, היא זוכה לחיים מלאים ומאושרים למרות מכשולים וניסיונות, זה יעזור לה לדלג מעליהם ולחוות טוב למרות החוסרים והכאבים שיכולים לצוץ (אם יצא לך לדבר לעומק אם אנשים שהתמודדו בחיים והצליחו לצאת מהקושי או לעבור אותו נכון, תוכלי לשמוע שזה אחד הדברים שעזר להם).

ועכשיו אומר לך עוד דבר רוחני, אני רואה שאת מעמיקה שם במקום הזה וגם קשורה לקב"ה לכן חשוב לי שתדעי. הניסיון שהקב"ה מביא לאדם, הוא מביא לו אותו כדי לגדל אותו, להרים אותו למקום טוב יותר, וכיצד?! הניסיון למעשה, בוחן את האדם האם הוא מצליח למרות הקושי להמשיך להחזיק בחיים, בבורא עולם, באמונה שלו, בקשר איתו, האם הוא גדל מהמקום שבו הוא היה למקום נפלא עוד יותר ולכן, אדם שיש לו ניסיון ולמרות זאת חי את הרגע, רואה את הטוב באותו הזמן, מרגיש את הקב"ה ואת הטוב שהוא נותן לו ומצליח איכשהו להיות בשמחה, להביא משמעות לסבל שלו, אז הקב"ה אומר, זהו, המטרה הושגה אפשר כבר להסיר את הצרה, הבת שלי עמדה במבחן!! הידד! ולכן מי שמצליח לחיות את הרגע נכון הקב"ה מסיר ממנו ומביא לו את מה שהוא צריך.

אפשר להעמיק רבות במשמעות של ניסיון ובמטרות שלו ובאיך ניתן להתמודד בו כדי שהשם ירפא את הכאב והניסיון יגמר, אבל בגדול אומר לך, שלחיות את הרגע נכון זו המתנה הכי נפלאה שאת יכולה לתת לך ולכן, אם מגיעות אליך המחשבות והדאגות על העתיד דבר ראשון תחבקי את עצמך על הכאב הזה של להיות בחוסר שליטה ובחוסר אונים וכו' תאמרי לעצמך זה באמת קשה להרגיש את החוסר אונים והחוסר שליטה ממה שיכול לקרות או לא לקרות, מותר לי להרגיש את זה, זה בסדר שאני מרגישה כך, זה לגיטימי וכו', תני לזה מקום. ואח"כ אחרי שיש לך הקלה כלשהי נסי לחשוב מה עכשיו את יכולה לעשות כדי להרגיש יותר טוב עכשיו, כדי להנות מהחיים היפים שציינת שיש לך, כדי לתרום עכשיו ולהשפיע יותר טוב בעולם. וזכרי כשאת בטוב ומרגישה טוב את יכולה לתת יותר לעולם ולהשפיע עוד טוב בעולם. לכן כ"כ חשוב לא לדאוג, ודוקא לשמוח בכל רגע נתון. בסופו של דבר מה זה החיים אם לא רגע ועוד רגע ועוד אחד, אז בואי נחייה עכשיו את הרגע הזה הכי נכון שאפשר.

נשמע לך אפשרי?

זה בעצם להכניס אמונה לתוך החושך, זה להדליק אור בתוך הפחד, להרגיש מושגחת בידיים של השם, כי עכשיו ממש טוב לי אז אני מוגנת ובטוחה ובעזרת השם אהיה מוגנת גם הלאה. זה מחזק תחושה נפלאה של "כגמול עלי אימו" ההרגשה שאני בידיים של השם ובטוב!

וכן, לא תמיד זה יהיה קל לחיות את הרגע, ויש ניסיונות 😊 אבל ככל שתהיי ממוקדת ומכוננת לשם את תקבלי מהחיים, מבורא העולם מתנות טובות! מניסיון!

בנוסף, אני ממליצה לך לחזק את השריר שרואה את הטוב בעולם ומחכה לדברים טובים ולא להיפך. זה מן תפיסה כזו של המציאות, הרי בכל מציאות יש טוב ויש את הפחות, כלומר, את מה שלא נעים לנו בה. וככל שנצליח לראות את הטוב נרגיש גם את הטוב וזה יזמין לנו עוד ועוד דברים טובים לחיים. טוב מביא טוב… ולכן ממליצה לך מניסיון לכתוב לעצמך כל ערב בעקביות 3 דברים טובים שקרו לך היום או שהצלחת בהם היום ותראי איך עם הזמן המוח מתרגל להסתכל ככה על העולם, מבלי מאמץ כלל.

מומלץ מאד!

תמיד תוכלי גם להעמיק על מהות הניסיונות בעולם ועל טוב השם דווקא בזמנים של חושך, אבל הכי פרקטי ותורם זה להרגיש אותו דווקא בדברים הקטנים היומיומיים ופתאום אנחנו כבר מסתכלים על הכל אחרת. מבטיחה! כי כשמרגישים את טוב השם עכשיו כבר מרגישים מוגנים!

מאחלת לך יקרה, להצליח להרגיש טוב בכל רגע מחייך בדרך של בחירה בטוב ולא רק מדברים שקורים או לא קורים לך, ושתוכלי ברגע הזה לנשום אותו מבלי לדאוג למה שיבוא ושתזכי להרגיש שאת בידיים של השם באימון מלא שהכל לטובתך המלאה ולהכניס לתוך החושך הזה של האי ודאות את האמונה. זו עבודת חיים משתלמת!

בהצלחה יקרה

כאן לכל חידוד ושאלה

ריקי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. אין נסיון אחד, החיים הם דרך שלימה שכל אחד נבחר ללכת. והדרך שלך מתחילה מנקודת מוצא גבוהה וטובה ברוך השם. אי אפשר לדעת מ ה יהיה הלאה וזה מפחיד מאוד. אכן . קודם כל תביני שזה מאוד טבעי שאת פוחדת לאבד את כל הטוב.

    יחד עם הפחד הזה, בלי לנסות להכחיש אותו, כדאי להתרכז בטוב הנוכחי ומה השם רוצה ממך כרגע. אם כרגע יש לך טוב – את בצרות של עשירים. כמו שאמרת
    צרות של עשירים זה איך לשמר את העושר, ואיך לא להיות גאוותנים, ואיך לחלוק ולהשתמש בטוב.

    בהחלט נסיונות לא פשוטים, אבל מאחלת לך שתמיד תהיי בצד של הנותנים ותעמדי יפה בנסיונות של העשירים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגיש את קדושת השבת
כשהייתי צעיר, כל שבת היתה רוממות, וקדושה, והרגשתי ששבת זה משהו שאני מחובר אליו היטב, אבל מלפני כחצי שנה בערך, הפסקתי להרגיש את ה'שבת עדן הנפשות'. בהתחלה חשבתי שזה זמני,. אבל ככל שעבר הזמן התחלתי להרגיש שאני כבר לא מחובר לשבת קודש,. אני רוצה להרגיש חיבור עמוק לשבת,. אני רוצה...
רע לי עם בעלי
תודה על הבמה החשובה הזאת. האמת, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל… בעלי ואני נשואים קרוב ל13 שנים. יש לנו 3 ילדים. רע לי איתו. רעעעעע. אומר עכשיו מילה קרה, אני מרגישה שאני שונאת אותו ממש. אנחנו חושבים ורואים את העולם אחרת לגמרי. קשה לי לתת דוגמאות כי יש בלי סוף....
למה להודות על יציאת מצרים?
ראשית תודה רבה על כל התשובות הניפלאות אתם עושים עבודת קודש ממש! השאלה הזאת בוערת לי כבר שנים בעיקר עכשיו שאנחנו אחרי פסח.כל יום אדם חייב להיזכר ביציאת מצרים ואיך השם הוציא אותנו מעבדות לחירות ,ותמיד מתפעלים מגודל הניסים הבאמת מדהימים שקרו שם במצריים ,ואיך השם הוציא עם שלם ממצריים...
אני פרפקציוניסטית וזה קשה לחיות ככה
יש לי כמה שאלות: 1. אני טיפוס פרפקציוניסט מאוד, ובזמן האחרון אני כל הזמן, אבל כל הזמן, בדאגה על העתיד שלי- כל הזמן עולות בי מחשבות כמה אין מצב שאצליח להיות אמא טובה/ אישה טובה/ עובדת טובה וכו, ואני מרגישה שאני מעדיפה כבר לא לנסות. אני ממש קופאת כשאני חושבת...
דכדוך והתמודדות זוגית אחרי לידה
אני כמעט חודש אחרי לידה שביעית ב"ה, הלידה הייתה קשה מאד הפעם, סבלתי הרבה, וגם העיתוי של ערב פסח היה לא קל. חזרתי הביתה לימים של ערב חג, וכיוון שאין משפחה שיכולה לעזור, נעמדתי לגמור בישולים לחג. בעלי ניסה לעזור ככל יכולתו, אבל עדיין העבודה הייתה רבה. באופן כללי הזוגיות...
הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן