The Butterfly Button
יש דרך להתגבר על העצלות?

שאלה מקטגוריה:

אני בספקות לגבי האמונה שלי ואני דיי מתעצל בקטע של לברר ובכל זאת אני נשאר בישיבה למרות שמה שאני עושה שם זה בעיקר לישון ולהתבטל בפנימיה רק בגלל שאני מפחד מהתגובה של ההורים.
תכלס אני רוצה ללמוד קצת במקום קרוב לבית ולעבוד מה אני יכול לעשות?

תשובה:

שלום בחור יקר

כשקראתי את שאלתך, המילים הראשונות שעלו לי בראש הם “ממעמקים קראתיך ה'”, ממעמקי המיטה, ממעמקי העצלות, אתה מראה אכפתיות להוריך, אכפתיות לזמן שלך, ואני שומע גם אכפתיות לגבי האמונה שלך.

מקובל לומר לילד קטן שמתעצל לקום בבוקר “האם גם לטיול היית מתעצל כך?”, המציאות מוכיחה שאנחנו מתעצלים לדבר שאין לנו רצון לעשות, שלא אכפת לנו ממנו, וזריזים לדברים שמעניינים אותנו, שחשובים לנו, או שאנחנו מבינים שההפסד מלעשותם יהיה כואב.

אני בטוח ששמעת כבר מאחרים או מהוריך על חשיבות השנים הללו לעתידך, ועל הצורך לקחת את עצמך בידים ולהפסיק להתעצל ולהתבטל. אבל אתה חש שהדברים לא נוגעים בך, לא מעניינים אותך, ואתה נשאר רק בגלל חוסר הנעימות מול הוריך. למרות כל זאת, בזמן של רוגע, תנסה לחשוב למה מה שנראה להוריך (וכנראה למבוגרים נוספים…) כל כך ברור, לך נראה די משעמם וחסר חשיבות.

תעשה לרגע ניסוי מעניין, תאר לעצמך אותך כאב לבן בערך בגילך ופחות או יותר במצבך. אתה כאב מנסה להדריך את הבן כיצד לנהוג, מה היית מדריך? האם היית מתייחס בשוויון נפש לבן שבעיקר ישן ומתבטל בפנימיה? האם היית מתיר לו לעזוב את המסגרת להתחיל לעבוד? אם לא, כיצד אתה היית מסביר לבן שלך מדוע לא? ואם כן, האם וכיצד היית מתמודד עם הסכנה שהבן שלך יעמוד בה ביציאה מן המסגרת?
יתכן אפילו שכדאי לך לקחת דף ונייר ולכתוב את היתרונות והסכנות שאתה רואה בעזיבת הישיבה וביציאה לעבוד, מול היתרונות והחסרונות שבהישארות בה, כל זאת במבט של הורה הדואג לבנו (זכור, במשחק הדמיון הזה אתה האב!).

אני בטוח שלאחר ניסוי זה, תוכל להבין טוב יותר את השיקולים לכאן או לכאן, ועוד יותר תוכל להבין את החששות של הוריך, וגם אם לא להסכים איתם, אולי להבין אותם במעט.

ברשימת השיקולים שלך, תרשה לי להעלות עוד כמה:

א.      אתה מעוניין ללמוד בעצם לבד, או במסגרת שאינה פנימייתית. זה אינו דבר פסול כמובן, רבים עושים כך ורואים ברכה בלימודם. אלא שההצלחה בצורת לימוד זו, במיוחד שאתה מעוניין לעבוד במקביל, מותנית בדבר אחד, במשמעת עצמית. כאשר אתה לבד ללא חברה לומדת מסביב האחריות הינה עליך בלבד. זוהי משימה אפשרית אך קשה בהרבה מהאוירה הסוחפת בבית המדרש…

ב.       בעזיבת הישיבה אין בעצם “טיפול” בבעיה שממנה אתה סובל. אתה חושב שעל ידי שינוי המקום תשנה את המצב והעצלות או הרגלי הבטלה יעברו מאליהם, אך גם זה אינו מדוייק. כשם שאתה צריך לעבוד על תכונות אלה במצבך הנוכחי, כך גם תתקל בזה בהמשך, ואז לא תהיה חברה מסביבך לסייע או ללחוץ אותך בנושא.

ג.        ללימודים בפנימיה יכולים להיות יתרונות נוספים. ישנה אפשרות ליצירת קשר עמוק יותר עם הצוות, עם חברים, יצירת חוויות משותפות ומעשירות, ויכולת לבנות עצמאות מבוססת ועמוקה.

ד.       אינני יודע מה מקובל או מוסדר אצלכם בפנימיה בשעות הפנאי. אך לימודים בבית מאפשרים במידה רבה “זמן ריק” גדול. אתה אמנם מעוניין למלא אותו בעבודה, אך האם אכן תוכל ללמוד ולעבוד במקביל? זו משימה לא פשוטה, בוודאי אם אינך מחוייב לפרנסה כעת.

לאחר כל זאת חשוב שתפנה לאדם מבוגר שאתה מעריך כחכם, ר”מ, מורה, רב, יועץ , אדם שאתה רואה בו כבעל נסיון וחכמת חיים, ומספר להם את השיקולים שלך לכאן או לכאן, ושואל לדעתם. אני בטוח שהכרותם איתך, יחד עם השיקולים שחשבת עליהם, ועם שיקולים נוספים שאני בטוח יעלו, תוכלו ביחד להגיע להחלטה נבונה ונכונה על המקום שכדאי לך להמשיך ללמוד בו.

ואחרונים חביבים הוריך. משאלת נראה שאכפת לך מהם, כיצד הם יגיבו, מה תהיה תחושתם, ומה זה יגרום ליחסים בניכם. לא כתבת איך נראים היחסים שלכם כיום, אבל בין אם בגלוי ובין אם פחות ברור לי שלהוריך אכפת ממך, חשובה להם הצלחתך, והם אוהבים ורוצים בטובתך ובשמחתך. ועל כן לאחר ההתייעצות והמחשבה, כדאי לך מאוד לשתף גם אותם בשיקולים השונים.

תקבע איתם שיחה, ותשב איתם בנחת (במסעדה, במקום שקט ויפה), תספר להם על הקושי שלך במצב כעת, על השיקולים השונים שחשבת עליהם, על האנשים עמם התייעצת, ותשאל בכנות (!!) אלו עוד שיקולים לדעתם חשובים כאן. תדונו בנחת בנושא, ותבקש מהם זמן לחשוב, ואולי לחזור אליהם להתייעצות נוספת. כך הם יחושו שדעתם חשובה לך, כך אתה תקבל מהם רעיונות ותמיכה, ותוכלו ביחד להחליט על המקום הטוב ביותר בשבילך להמשך הדרך.

אני מאחל לך בהצלחה רבה,

אשמח לדעת אם תשובתי סייעה לך וכן לענות להבהרות ושאלות נוספות,

בברכה

מיכאל

[email protected]

 

 

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...
מה זה אומר לחיות את החיים??
אני לא רוצה להעביר את החיים, לא רוצה לתת להם להתנהל ולעבור. אני רוצה לחיות ולנצל אותם. אבל מה זה אומר? איך עושים את זה? איך בוחרים לחיות ולשמוח? שמחה בהכרח קשורה לחיים?? מחובר לי בראש שהנאה וכיף ושמחה זה סימן לחיים, זה נכון? אני עברתי פגיעה מינית קשה בתור...
בעלי מאשים אותי כל פעם מחדש
בעלי כשנהיה חולה לא מפסיק להתלונן הוא מתהלך בבית בפרצוף כבוי וכל הזמן מתלונן מיואש ומדוכא, זה משפיע עליי ועל הילדים. כשהוא חולה מרגיש לי שהוא רוצה שכל העולם יעבור לדום. וכל תשומת לב שהוא מקבל לא מספיקה לו והוא כועס על כולם שלא מתייחסים אליו ובעיקר עליי. אני אמא...
איזה אבא אני אם אין לי סבלנות לתינוק שלי
רציתי לשאול אני מתמודד עם בעיה שאני לא מבין את השורש שלה וזה מסתכל אותי, ואשמח מניסיונכם לעזרה. אני נשוי ויש לי אישה טובה ב”ה וגם נולד לנו תינוק ראשון לפני חצי שנה אבל אני לא נהנה ממנו אני מרגיש שאני לא מספיק אוהב אותו ולא דואג לו ואין לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן