שלום לך יקרה.

אני מרגישה שיש הרבה מאוד רגשות סוערים שמסתתרים מתחת לשאלה על העול והאחריות…. יש כאן רגשות קשים מאוד כלפי אימא שלך והם אינם נושא אחר. הם הם הנושא בעצמו. גם העובדה שאת "מעבירה" את הרגשות האלה לאחותך לא מסייעת לך לפתור את המקום הסבוך שמסתתר אי שם. קל יותר לחוש רגשות קשים לאחות(בעיקרון… לכל אחד) אך לא כלפי ההורים שלנו. ההורים שלנו ובהרבה מובנים לאימא במיוחד יש תפקיד לאהוב, לתמוך לעודד וגם להתוות דרך וגבולות. וכשהאימא לא עומדת בציפייה הזו מכל סיבה שהיא, אנו כילדים חווים סבל וחוסר בהירות היחס למקום שלנו בעולם.

אז דבר ראשון אני רוצה שתדעי שאני מבינה ומקבלת את הרגשות שלך כמו שהם. גם כלפי אימא שלך וגם כלפי אחותך. את גדלת במציאות מסוימת וחווית חוויות לא קלות וסליחה היא תהליך ארוך מאוד.

ודבר שני בואי ננסה לשנות קצת את ההסתכלות על החיים של אחים שלך לעומת אלו שלך. כן לעשות השוואות אבל בקטע טוב לך היה קשה. קשה מאוד אפילו. אבל תראי איזה דבר נפלא יצא מזה. לאחים שלך קל יותר. את היית האחות הגדולה הכי טובה שיש. את סללת עבורם את הדרך לחיים פשוטים יותר. אחים שלך אמורים להודות לך על כך ואת יכולה להיות שמחה בשבילם. אבל… אם את לא מסוגלת להיות שמחה בשבילם זה אומר שבמובנים מסוימים את עדיין שם עדיין המקום הפגוע והכועס . את צריכה לענות לעצמך על שאלות כמו: כמה את שמחה בעצמך? במה "שיצא ממך"? את כמה את מרגישה שאת מאכזבת את אימך הקשה? עד כמה מילים שנאמרו במשך השנים גרמו לך לחשוב שאת לא טובה? אולי את מפנה כלפי אחותך רגשות ממקום אחר לגמרי? אולי זה שהיא חוטפת פחות בכלל לא קשור לירידת הדורות אלא לעובדה שיש לה מערכת יחסים אחרת עם ההורים?

השאלות האלו הן שאלות קשות מאוד. ואני מאמינה בכל ליבי שהמענה עליהם עם ליווי מתאים יכול 'לשחרר' אותך לחיים טובים נטולי אשמה ונטולי קנאה. ובעיקר לחיים שבהם תאהבי את מי ומה שאת.

השאלה בה סגרת את פנייתך הכואבת היתה: איך להוריד את העול והאחיות ולא לעשות השוואות היא שאלה מעשית. ומעבר לעומקים מהם נובעת השאלה הזו אני מבינה שאת רוצה גם פתרון מעשי. אני אתן לך שתי עצות מעשיות אבל אף אחת מהן לא נס… האחת היא 'לאמן' את המוח שלך לחשוב אחרת- מתחילה אצלך מחשבה של כעס על אימא/ אחות/ חיים מיד תחליפי אותה למחשבה על חתולים/ עוגת שוקולד/ ספר מעניין שקראת… פשוט ברמה הפיסיולוגית המוח שלנו לומד ליצור קשרים לפי איך שאנו מחזקים או מחלישים אותו. פשוט תחזקי את המחשבות הטובות הרגועות והשמחות ולא את אלו הכועסות והמייאשות. והעצה השניה היא תפילה עלייך על האחים והאחיות שלך ועל אימא שלך… "ריפוי בדיבור" דומה לטיפול פסיכולוגי.. אבל יכול להיות יותר יעיל.

אני מאחלת לך הצלחה גדולה. אם את רוצה המלצה על מטפל/ת מתאים/ה בשבילך תוכלי לפנות אלינו. וכמובן אם תרצי תמיד את יכולה לכתוב לי שוב.

שלך

נועם

[email protected]