דלג לתוכן
קראתי את תשובתו המפורטת של הרב ישראל ל באתר בנושא דומה.
רציתי לשאול אם בגלל חרדתיות היתר שלי לבתי הקטנה והשמירה הקיצונית השם הסיר את השגחתו ממנה כמו שכתוב בחובת הלבבות ובגלל טעות שלי ושיקול דעת מוטעה בגלל החרדות והשמירה האינסופית והטעויות במה להתרכז בשמירה לצערי וכאבי הרב ביתי נפצעה בדיוק באופן שהכי חרדתי ממנו (בעור הפנים), אז האם גם במקרה זה מבחינתה זה נגזר וגלגלו את זה דרכי כדי לשנות את ההתנהגות שלי או שבמקרה זה יצא שהזקתי גם בלי שנגזר כי היא זה בעצם הנסיון שלי?
לשואלת היקרה שלום וברכה,
שאלתך המצויינת נוגעת בנושא מאד רגיש המעורר חששות וחרדות, והוא חינוך הילדים. האמת היא שכולנו חרדתיים במידה מסויימת, הן כהורים לילדים – האם עשינו מספיק בחינוך הילדים שלנו, והן כילדים להורים – האם עשינו מספיק בטיפול בהורים שלנו. זאת תחושה נורמאלית המלווה את כולנו במידה מסויימת.
ואמנם, את שואלת על האחריות שלך במה שקורה לבתך בגלל חרדתיות יתר שלך. (באופן כללי כדאי מאד לבדוק עם אנשי מקצוע מוסמכים האם באמת יש לך חרדתיות יתר, ואם כן לטפל בכך במידת האפשר). בשאלות שלך יש לך הנחה סמויה שאת אשמה במה שקורה עם הבת שלך היקרה – הסירו ממנה את השמירה בגללך, היא נפצעה בגללך, או שהזקת לה במה שגלגלו משמים על ידך. אז האמת היא, שבכללי ההשגחה והאמונה ברור לחלוטין – זה לא בגללך!
בתשובה שכתבתי בנושא (שהזכרת בתחילת השאלה) https://www.akshiva.co.il/%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94/%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%a4%d7%98%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/
הרחבתי הרבה מאד בכללי ודרכי ההשגחה בענין הזה. מבואר שם בצורה ברורה – אדם לא יכול להזיק לחברו כלל! ולכן כתבתי שם לאשה שהיו לה רגשי אשמה, אולי היא לא עשתה מספיק מבחינה רפואית עבור אמא שנפטרה:
"אין לאדם אפשרות להועיל או להזיק לחברו, שהרי הכל בגזירת שמים ובהשגחה פרטית. באמת, אין לנו אפשרות לקצר או להאריך את החיים של יקירנו האהובים.
אני גם משוכנע שאין לנו שום כוונה להזיק להורים היקרים בדרכי הטיפול הרפואי, ולכן גם ברובד של אחריות על המעשים, אין עלינו תביעה. יתכן שעשינו טעויות, או הפעלנו שיקול דעת מוטעה, יתכן שהיינו יכולים למצוא רופאים טובים יותר או טיפול רפואי יעיל יותר, אבל הכל, ממש הכל היה בשוגג מוחלט!! אין עלינו שום תביעה של התנהלות בחוסר אחריות.
האם בדרך אחרת היינו יכולים להאריך את חייהם של ההורים היקרים? לא. הכל בגזירת שמים. אין לאדם אפשרות להועיל או להזיק לחברו כלל וכלל".
גם בשאלה של ברור מאד שאין לך אפשרות להזיק לבתך היקרה – שהכל בגזרת שמים. ויותר מכך, אדם לא יכול להזיק לחברו אפילו אם הוא רוצה, ובוודאי שאמא הרוצה בטובת הבת שלה לא יכולה לגרום לה שום נזק. יתכן ואת עשית טעויות בשיקולי הדעת החינוכיים (כמו רוב ההורים), ויתכן שיש לך חרדתיות יתר (כמו להרבה הורים), אבל אלו בוודאי לא סיבות של נזק שנגרם לבתך היקרה.
אני רוצה קצת להרחיב בענין הזה. כל נשמה שיורדת לעולם, יורדת עם שליחות מיוחדת, תפקיד מיוחד, ותיקון מיוחד – רק שלה. לצורך כך הנשמה מקבלת "ארגז כלים": באיזו סביבה חברתית היא גדלה, מי ההורים שלה, מהם תכונות האופי והאישיות שלה, מידות טובות ומידות קשות, מקרים, מאורעות ונסיונות מיוחדים שהיא עוברת וכד'. כל מהלך החיים מותאם במדויק ליעוד המיוחד שלה. בתוך מסגרת החיים הזאת, תפקיד הנשמה הוא לעשות בחירות טובות ונכונות – "ובחרת בחיים".
לכן באמת, אנחנו כהורים לא יכולים לבחור במקום הילדים שלנו וגם לא לקחת מהם את הנסיונות הקשיים או את הבחירה החופשית. כמו כן, אנחנו גם לא יכולים להזיק להם, שהרי גם אנחנו, ההורים – חלק מ"ארגז הכלים" שקיבלו הילדים שלנו. אנחנו יכולים רק לתת מסגרת חמה ותומכת, עם אהבת תורה ויראת שמים, כבוד בין אדם לחברו, ובעיקר, לתת כלים כדי שהילדים שלנו יוכלו לעמוד בנסיונות ולהגיע לבחירות נכונות.
אחרי הקדמה חשובה זו, אפשר לגשת לשאלות שלך:
[1] האם אם בגלל חרדתיות היתר שלי לבתי הקטנה והשמירה הקיצונית השם הסיר את השגחתו ממנה כמו שכתוב בחובת הלבבות ?
כתוב בספר חובות הלבבות (שער הבטחון – הקדמה): "מי שבוטח בזולת ה' מסיר האלקים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו". כלומר אם אדם בוטח על גורם טבעי חוץ מהקב"ה, אז ה' מסיר השגחתו מעליו ומניח אותו ביד זה שסמך עליו. לא כתוב כאן שהקב"ה מסיר את ההשגחה מהילדים שלו – אלא רק ממנו! כפי שביארתי לעיל – גם אם יש לך חרדתיות (כמו רבה הורים), הקב"ה לא יסיר את השגחתו מהבת שלך, כיוון שאנחנו לא יכולים להזיק כלל לאדם אחר. ההשגחה על הבת שלך תלויה רק במעשים שלה – ולא שלך. מעבר לכך, מה שכתוב בספר חובת הלבבות זאת דרגה גבוה במידת הבטחון, כידוע.
כיוון שהזכרנו את שער הבטחון בספר חובת הלבבות, כדאי לדעת משהו חשוב מאד שכתוב שם. מידת הבטחון, כלומר לסמוך ולבטוח בכל ההנהגה של בורא עולם איתנו, להרפות ולשחרר את הרצונות האישיים ואת הצורך שלנו "לשלוט" על החיים, מביאה לידי מנוחת נפש, שחרור מדאגות, רוגע ושלווה, שחרור מפחד חרדות ודאגות. כדאי לך (ולכולנו) לנסות ולעבוד על מידת הבטחון כדי לשחרר קצת מהמתחים והחרדות סביב החיים.
[2] בגלל טעות שלי ושיקול דעת מוטעה בגלל החרדות והשמירה האינסופית והטעויות במה להתרכז בשמירה לצערי וכאבי הרב ביתי נפצעה בדיוק באופן שהכי חרדתי ממנו (בעור הפנים).
כפי שכתבתי כבר, אנחנו לא יכולים להזיק לאדם אחר, במיוחד ע"י טעות בשיקול הדעת. כל אדם יש לו את השביל האישי שלו בעוה"ז עם הנסיונות האישיים שלו, והכל רק בגזרת שמים ולא בידי אדם.
[3] האם גם במקרה זה מבחינתה זה נגזר וגלגלו את זה דרכי כדי לשנות את ההתנהגות שלי או שבמקרה זה יצא שהזקתי גם בלי שנגזר כי היא זה בעצם הנסיון שלי.
מבואר בספרי ההשקפה והאמונה: אדם הרוצה להזיק לחברו וגם נגזר על חברו נזק – אז מגלגלים חוב ע"י חייב (שהרי יש ל כוונה רעה). אם לא נגזר על חברו נזק, אז אף אדם לא יכול להזיק לו. אדם הרוצה להיטיב לחברו וגם נגזר על חברו שפע טוב – אז מגלגלים זכות ע"י זכאי.
כיוון שאת רוצה רק לעשות טוב עם בתך היקרה (את לא "חייב" עם כוונה רעה) – אז לא מגלגלים את הפציעה שלה דרכך ובאשמתך. אבל כן נגזר משמים שהבת שלך תזכה לאמא טובה ואוהבת כמוך כדי לטפל בה אחרי הפציעה!
הנסיון שלך אינו שהזקת לבתך, כי את לא יכולה להזיק לה כלל. הנסיון שלך הוא לתמוך, לעודד, ולטפל, בילדה שלך שנפצעה.
בכלל, הנסיון שלנו כהורים, הוא לגדל את הילדים שלנו, ולא תמיד זה קל, ומצד שני הנסיון שלנו כילדים הוא לגדול עם ההורים שלנו, ולא תמיד זה קל, וגם לטפל בהם לעת זיקנה.
אני מקווה שהצלחתי לעשות קצת סדר בשאלות המצויינות שלך,
ברכה והצלחה בכל מעשי ידיך,
ישראל ל.
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
