The Butterfly Button
אני עצובה ממש שהשם לא עוזר לי :(

שאלה מקטגוריה:

אוף…
אני מתפללת ומתפללת..
כל הזמןן!!!!
צועקת ובוכה לבורא עולם…
למה כלום לא זז אצלי ??
למה אני לא רגועה יותר ??
למה אני לא מפרגנת יותר ??
למה קשה לי כל כך עדיין ??
אוף..
זה קשה…
מה אני רוצה בסה”כ ?
דברים גשמיים ?
מבקשת להתקרב לבורא עולם ולהיות נורמאלית עם שמחה ואמונה.
אני מרגישה שמי שלא מנסה ולא מנסה להתקרב בכלל לא קשה לו..והוא מצליח לחייך עוד..
לי כבר קשה מאד לחייך !
באמת !
אני עצובה רק מלראות אנשים שמחים !!!!
מישהו מחייך ברחוב סתם לסביבה שלו גורם לי לרצות לבכות…
שאני גם רוצה להיות ככה….
וכמה כואב לי שאבא לא עוזר לי להיות יותר שמחה..
כי תכלס ,
מי שיכול לשמח אותי זה בורא עולם לא ??
אז ….
אם הוא לא עוזר לי לשמוח איך אני אשמח ?
אם הוא לא נותן לי כוחות להתגבר על הכעס איך אני אתגבר לבד??
אני חייבת אותו !
אבל אני מרגישה שאני לא משתנה לטובה ואולי אפילו לרעה…
וזה קשה לי !!!!
כמה שאני רוצה יותר את בורא עולם ככה קשה לי יותר !!!
כל שנה אני עולה בדרגת הרצונות שלי ברוחניות..
וכל שנה יותר קשה לי מבחינה ריגשית ורוחנית….
אוף …
אני לא יודעת …
קשה לי להרגיש שהשם אוהב אותי ….
ואני מרגישה כל כך נוראית ולא אוהבת את עצמי ואין לי כוח להמשיך לחיות…
כבר אין לי שמחה .. ואין לי סיפוק ….
אני פשוט עצובה מהחיים האלו.

תשובה:

שלום לך נערה יקרה ומעמיקה

וואוו, איזו שאלה מעוררת מחשבה… קראתי אותה מספר לא קטן של פעמים ובכל פעם אני מוצאת שורה שמראה על עבודה שאת עושה עם עצמך, ועל כך שהשאלה שלך לא נכתבה בחלל שטחי וריק. כיף לך!

כמו כולנו את מבקשת רק קצת שמחה, או כמו ששר שולי רנד “אביסאלע אושר”. ואת תוהה היכן היא השמחה הזו ומדוע היא חומקת ממך. ומה שיותר כואב: לא לכבודך ולא לכבוד בית אבא את מבקשת את השמחה. את רוצה להרגיש אהובה וקשורה אל השם, את מעוניינת במתנת האושר הזו שתישלח אלייך מידו הרחבה, ואת כואבת כשהיא לא מגיעה.

לא לחינם כתבתי לך שהשאלה שלך מעידה על עבודה פנימית, מההתרשמות שלי כבר כבשת הרבה יעדים המובילים אל מטרתך הסופית, ואת ממש בדרך הנכונה. התפיסה שמושרשת בך עמוק היא תפיסה של אמונה שבורא העולם הוא מקור האושר והוא יכול לספק את צרכייך גם בתחום זה. זה צעד חשוב, וצריכים להמשיך בדרך…

אבל לפני הכול, אני מבקשת ממך לא להילחץ מכך שבכלל יש דרך. אני רוצה להציע לך להתבונן פנימה ולזהות בעצמך את החלק שחרד מכך ש’כלום לא זז’ ו’אני כועסת ולא שמחה’ ולקבל אותו, לקבל אותך. זה בסדר גמור שתהיה לנו עבודה בעולם, בשביל זה אנחנו כאן, בעצם. בעל ‘חובת התלמידים’ כותב שהדרך לבדוק אם הרצון של אדם הוא אמיתי ולא סתם משאלה בעלמא, היא לזהות מה קורה איתו אחרי פרק זמן: האם הוא נשאר אותו הרצון, או גדל ומסתעף, שזה אומר שהאדם באמת משתוקק למילוי רצון זה ופועל בכיוון. את כותבת שכל שנה את עולה בדרגת הרצונות הרוחניים. את כן מתקדמת! את מקבלת סיעתא דשמיא ופועלת, אבל את רוצה המון ומרגישה מכשולים, וזה בסדר.

קצת אבני דרך:

בורא העולם כבר פיזר עלייך את אבקת האושר. הוא נטע אותך בעולם מלא כל טוב. מנוף חצר מוזנחת שהצמיחה עשב רענן ועד לכיסא מחשב נוח, מזן חדש של מנגו מצוין ועד לריח מדהים של חומר לשטיפת רצפות… האם ייתכן שכדאי לך לפנות יותר מקום להתחברות בחושייך אל מתנות אלו, ולחוש בהן את יד ה’? אלו הם לא תחומים ששייכים לגשמיות! זוהי רוחניות וזוהי אחת הדרכים בהם מתענג האדם על השם ונהנה מזיו שכינתו! את מוצאת בעצמך חיבור לרעיון בו תפני זמן לעצמך ותתבונני/תאזיני/תריחי/ תמששי/ טובות קטנות סביבך?

עוד צורה בה משפיע הקב”ה שמחה על ברואיו היא באמצעות הענקת האפשרות להתבוננות בערך המעשים ובמטרתם. כל פעולה שיהודי עושה, מניקיון הבית ועד לנשימה, היא בעלת ערך עצום ויש לה מטרה ותכלית. גם כאן, הדרך להרגיש את מתנת השמחה הזו היא בפינוי זמן ומשאבי נפש להתבוננות בחשיבות הפעולות שאת עושה. מתאים לך לנסות לנכס לעצמך שמחה באופן הזה?

את יודעת, כשתסגלי לעצמך דרך של התחברות לטוב וממילא הודיה עליו, לא תצטרכי לבדוק “למה אני לא שמחה”, שזה, מטבע הדברים, יוצר לחץ שמרחיק את השמחה. את תבואי מכיוון עשיית הטוב, מההנחה שהחיים אותם בחר בוראך עבורך הם מתת של אהבה ונכונים ומדויקים עבורך, ואת מחפשת איפה בהם את יכולה להרגיש קרבה והתענגות.

זה לא אומר שלא יהיה עצב. את עוברת ניסיונות, ואולי גם האופי שלך הוא פחות עליז ונוטה יותר לעצבות. גם את זה אפשר לקבל בתודה. יש לך עיסקת חבילה שנתפרה באהבה וכוללת דברים פחות אהובים עלייך, זה בסדר, את בסדר. אהובה ויקרה ומתקדמת בדיוק כך כרצון ה’.

אפשר לשתף אותך במשהו אישי? את מרבית התשובה כתבתי מיד כשקיבלתי את שאלתך, ואז הגיעו ימי החנוכה העמוסים ונאלצתי לקחת פסק זמן. נסיבות החיים גרמו לי לחוש תסכול ועצב, דווקא בימים מאירים אלו. השאלה שלך הדהדה בתוכי. הזדהיתי איתך מאוד. חשבתי מה מתוך מה שכתבתי עבורך רלוונטי עבורי. וגיליתי, שהעצות עזרו לי טיפין טיפין, באופן כמעט לא מורגש. אבל –ידעתי שהן תהיינה רלוונטיות מחר, אם לא היום. בינתיים הרשיתי לעצמי לקבל את העצב הזה, ולדעת שהוא מדויק עבורי, וגם אם שום דבר לא זז – אני צועדת במסלול טוב, חלק ממנו כולל עצב עם ידיעה שאיפשהו יש עצות ליישום… וחלק ממנו מאיר יותר ומאפשר יישום…

כל דבר שאת עושה בשביל שיפור מצב הרוח שלך הוא גדול, וכל פתח אותו את פותחת כדי לקבל את עצמך הוא צעד של אמונה.

איחוליי החמים לקרבת ה’. אם תרצי להמשיך לדון עקרונית בעניין או סתם לשפר באופן נקודתי את מצב הרוח – אשמח תמיד להתכתב איתך.

בלימי

blimizo@gmail.com

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. איזו בחורה צדיקה ומקסימה.
    תזכי לחתן ירא שמיים !!
    אל תהיי עצובה.

  2. תחשבי על כך שהמצב שבו את נמצאת זה רצון ה’ כרגע.
    ומה שתחליטי לעשות יהיה בהתאם למסלול.
    המצב הזה שאת נמצאת בו הוא זמני וייתכן בהחלט שבהמשך המסלול מחכה חלק יותר שמח עבורך.
    בכל אופן תשמחי כי את צועדת במסלול שה’ בחר לך.
    וזו לא טעות. זה רק משהו בדרך שאת צריכה לעשות
    את מתקדמת בכל מקרה.

  3. איזו נשמה טהורה את השם אוהב אותך
    דוקא כי הוא אוהב אותך הוא רוצה שתביני מה קורה איתך
    שתוכלי עם העמקות שלך להגיע רחוק ולא רק להיות שמחה אלא להיות שמחה עם עוד הרבה בונוסים
    כשתביני מה עושה אותך שמחה ומה ככ מפריע לך שבגללו את עצובה את תהפכי לדעתי למשהו אחר
    אולי תנסי לבדוק ליד אילו אנשים את מרגישה יותר טוב ומי שלא כיף לך לידו פשוט תתרחקי ולא משנה למה את מרגישה כך
    שהשם יוביל אותך מהר בדרך שתהיה לך קלה
    כולנו עוברים כולנו מתמודדים זה רק כדי שיהיה לנו טעם ועניין בחיים ושנהיה יותר טובים
    תרפי השם אוהב אותך איך שאת גם אם תעמדי במקום ולא תזוזי הוא יאיר עליך
    אוהב מאוד במיוחד מיוחדים כמוך שחותרים חזק ולא מוותרים יש לך כנראה המון כוחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מי אמר שהיה מותר לעלות לארץ ישראל?
שאלה שהתעוררה לי בעקבות רש”י ראשון בתורה וכן בגלל מצב המלחמה כרגע. רש”י אומר שהקב”ה נתן את א”י לעם ישראל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע”ש. שאלתי מתי נתנה לנו חזרה? מי אמר שב1948 היינו צריכים לחזור לא”י? מדוע גדולי ישראלי אמרו לעלות לא”י? פתאום נהיה מצוות...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
אני במשבר אמונה!
בימים טרופים אלו אני מוצאת שאחד הקשיים שמערערים אותי הוא קושי האמונה. אני מבינה שזו התכלית, שפה טמון הגרעין ולכן מנסה לא להיבהל מהמחשבות שעולות, מניחוח ה”כפירה” שעולה מהן, אך יחד עם זאת, זה מחליש מאד וגורם לתחושה שאין על מי להישען ואין על מי לסמוך. מבחינת הרציונל אני מבינה שיש מנהיג...
האם עולם הבא זה פיצוי למוות נוראי?
בימים אלו עם ישראל נמצא במלחמה עקובה מדם כ-1,400 אנשים נשים ילדים ותינוקות מצאו את מותם במיתות שונות ואכזריות ובנוסף לצערנו גם בימים אלו ישנם קרבנות בעיקר חיילים שנפלו ונופלים בקרבות בעזה כולם ובעיקר רבנים באים ואומרים יש להם עולם הבא ואני שואל עולם הבא זה פיצוי??? איך תתנחם אלמנה...
אני רוצה הוכחה לתורה שבעל פה!
מקווה שתצילו אותי. אני כבר לא מצליח לקיים תורה שבעל פה. רואים המון סתירות בין התורה שבכתב לבעל פה. דוגמאות א: ראש השנה בעל פה תשרי, בכתב שמות יב ב חודש האביב שנקרא היום ניסן. אני רוצה תשובה ברורה לא חרטוטים זה לחודשי השנה וזה וכו’ כמו שהגמרא דנה. כי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן