The Butterfly Button
אני עצובה ממש שהשם לא עוזר לי :(

שאלה מקטגוריה:

אוף…
אני מתפללת ומתפללת..
כל הזמןן!!!!
צועקת ובוכה לבורא עולם…
למה כלום לא זז אצלי ??
למה אני לא רגועה יותר ??
למה אני לא מפרגנת יותר ??
למה קשה לי כל כך עדיין ??
אוף..
זה קשה…
מה אני רוצה בסה”כ ?
דברים גשמיים ?
מבקשת להתקרב לבורא עולם ולהיות נורמאלית עם שמחה ואמונה.
אני מרגישה שמי שלא מנסה ולא מנסה להתקרב בכלל לא קשה לו..והוא מצליח לחייך עוד..
לי כבר קשה מאד לחייך !
באמת !
אני עצובה רק מלראות אנשים שמחים !!!!
מישהו מחייך ברחוב סתם לסביבה שלו גורם לי לרצות לבכות…
שאני גם רוצה להיות ככה….
וכמה כואב לי שאבא לא עוזר לי להיות יותר שמחה..
כי תכלס ,
מי שיכול לשמח אותי זה בורא עולם לא ??
אז ….
אם הוא לא עוזר לי לשמוח איך אני אשמח ?
אם הוא לא נותן לי כוחות להתגבר על הכעס איך אני אתגבר לבד??
אני חייבת אותו !
אבל אני מרגישה שאני לא משתנה לטובה ואולי אפילו לרעה…
וזה קשה לי !!!!
כמה שאני רוצה יותר את בורא עולם ככה קשה לי יותר !!!
כל שנה אני עולה בדרגת הרצונות שלי ברוחניות..
וכל שנה יותר קשה לי מבחינה ריגשית ורוחנית….
אוף …
אני לא יודעת …
קשה לי להרגיש שהשם אוהב אותי ….
ואני מרגישה כל כך נוראית ולא אוהבת את עצמי ואין לי כוח להמשיך לחיות…
כבר אין לי שמחה .. ואין לי סיפוק ….
אני פשוט עצובה מהחיים האלו.

תשובה:

שלום לך נערה יקרה ומעמיקה

וואוו, איזו שאלה מעוררת מחשבה… קראתי אותה מספר לא קטן של פעמים ובכל פעם אני מוצאת שורה שמראה על עבודה שאת עושה עם עצמך, ועל כך שהשאלה שלך לא נכתבה בחלל שטחי וריק. כיף לך!

כמו כולנו את מבקשת רק קצת שמחה, או כמו ששר שולי רנד “אביסאלע אושר”. ואת תוהה היכן היא השמחה הזו ומדוע היא חומקת ממך. ומה שיותר כואב: לא לכבודך ולא לכבוד בית אבא את מבקשת את השמחה. את רוצה להרגיש אהובה וקשורה אל השם, את מעוניינת במתנת האושר הזו שתישלח אלייך מידו הרחבה, ואת כואבת כשהיא לא מגיעה.

לא לחינם כתבתי לך שהשאלה שלך מעידה על עבודה פנימית, מההתרשמות שלי כבר כבשת הרבה יעדים המובילים אל מטרתך הסופית, ואת ממש בדרך הנכונה. התפיסה שמושרשת בך עמוק היא תפיסה של אמונה שבורא העולם הוא מקור האושר והוא יכול לספק את צרכייך גם בתחום זה. זה צעד חשוב, וצריכים להמשיך בדרך…

אבל לפני הכול, אני מבקשת ממך לא להילחץ מכך שבכלל יש דרך. אני רוצה להציע לך להתבונן פנימה ולזהות בעצמך את החלק שחרד מכך ש’כלום לא זז’ ו’אני כועסת ולא שמחה’ ולקבל אותו, לקבל אותך. זה בסדר גמור שתהיה לנו עבודה בעולם, בשביל זה אנחנו כאן, בעצם. בעל ‘חובת התלמידים’ כותב שהדרך לבדוק אם הרצון של אדם הוא אמיתי ולא סתם משאלה בעלמא, היא לזהות מה קורה איתו אחרי פרק זמן: האם הוא נשאר אותו הרצון, או גדל ומסתעף, שזה אומר שהאדם באמת משתוקק למילוי רצון זה ופועל בכיוון. את כותבת שכל שנה את עולה בדרגת הרצונות הרוחניים. את כן מתקדמת! את מקבלת סיעתא דשמיא ופועלת, אבל את רוצה המון ומרגישה מכשולים, וזה בסדר.

קצת אבני דרך:

בורא העולם כבר פיזר עלייך את אבקת האושר. הוא נטע אותך בעולם מלא כל טוב. מנוף חצר מוזנחת שהצמיחה עשב רענן ועד לכיסא מחשב נוח, מזן חדש של מנגו מצוין ועד לריח מדהים של חומר לשטיפת רצפות… האם ייתכן שכדאי לך לפנות יותר מקום להתחברות בחושייך אל מתנות אלו, ולחוש בהן את יד ה’? אלו הם לא תחומים ששייכים לגשמיות! זוהי רוחניות וזוהי אחת הדרכים בהם מתענג האדם על השם ונהנה מזיו שכינתו! את מוצאת בעצמך חיבור לרעיון בו תפני זמן לעצמך ותתבונני/תאזיני/תריחי/ תמששי/ טובות קטנות סביבך?

עוד צורה בה משפיע הקב”ה שמחה על ברואיו היא באמצעות הענקת האפשרות להתבוננות בערך המעשים ובמטרתם. כל פעולה שיהודי עושה, מניקיון הבית ועד לנשימה, היא בעלת ערך עצום ויש לה מטרה ותכלית. גם כאן, הדרך להרגיש את מתנת השמחה הזו היא בפינוי זמן ומשאבי נפש להתבוננות בחשיבות הפעולות שאת עושה. מתאים לך לנסות לנכס לעצמך שמחה באופן הזה?

את יודעת, כשתסגלי לעצמך דרך של התחברות לטוב וממילא הודיה עליו, לא תצטרכי לבדוק “למה אני לא שמחה”, שזה, מטבע הדברים, יוצר לחץ שמרחיק את השמחה. את תבואי מכיוון עשיית הטוב, מההנחה שהחיים אותם בחר בוראך עבורך הם מתת של אהבה ונכונים ומדויקים עבורך, ואת מחפשת איפה בהם את יכולה להרגיש קרבה והתענגות.

זה לא אומר שלא יהיה עצב. את עוברת ניסיונות, ואולי גם האופי שלך הוא פחות עליז ונוטה יותר לעצבות. גם את זה אפשר לקבל בתודה. יש לך עיסקת חבילה שנתפרה באהבה וכוללת דברים פחות אהובים עלייך, זה בסדר, את בסדר. אהובה ויקרה ומתקדמת בדיוק כך כרצון ה’.

אפשר לשתף אותך במשהו אישי? את מרבית התשובה כתבתי מיד כשקיבלתי את שאלתך, ואז הגיעו ימי החנוכה העמוסים ונאלצתי לקחת פסק זמן. נסיבות החיים גרמו לי לחוש תסכול ועצב, דווקא בימים מאירים אלו. השאלה שלך הדהדה בתוכי. הזדהיתי איתך מאוד. חשבתי מה מתוך מה שכתבתי עבורך רלוונטי עבורי. וגיליתי, שהעצות עזרו לי טיפין טיפין, באופן כמעט לא מורגש. אבל –ידעתי שהן תהיינה רלוונטיות מחר, אם לא היום. בינתיים הרשיתי לעצמי לקבל את העצב הזה, ולדעת שהוא מדויק עבורי, וגם אם שום דבר לא זז – אני צועדת במסלול טוב, חלק ממנו כולל עצב עם ידיעה שאיפשהו יש עצות ליישום… וחלק ממנו מאיר יותר ומאפשר יישום…

כל דבר שאת עושה בשביל שיפור מצב הרוח שלך הוא גדול, וכל פתח אותו את פותחת כדי לקבל את עצמך הוא צעד של אמונה.

איחוליי החמים לקרבת ה’. אם תרצי להמשיך לדון עקרונית בעניין או סתם לשפר באופן נקודתי את מצב הרוח – אשמח תמיד להתכתב איתך.

בלימי

blimizo@gmail.com

 

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

3 תגובות

  1. איזו בחורה צדיקה ומקסימה.
    תזכי לחתן ירא שמיים !!
    אל תהיי עצובה.

  2. תחשבי על כך שהמצב שבו את נמצאת זה רצון ה’ כרגע.
    ומה שתחליטי לעשות יהיה בהתאם למסלול.
    המצב הזה שאת נמצאת בו הוא זמני וייתכן בהחלט שבהמשך המסלול מחכה חלק יותר שמח עבורך.
    בכל אופן תשמחי כי את צועדת במסלול שה’ בחר לך.
    וזו לא טעות. זה רק משהו בדרך שאת צריכה לעשות
    את מתקדמת בכל מקרה.

  3. איזו נשמה טהורה את השם אוהב אותך
    דוקא כי הוא אוהב אותך הוא רוצה שתביני מה קורה איתך
    שתוכלי עם העמקות שלך להגיע רחוק ולא רק להיות שמחה אלא להיות שמחה עם עוד הרבה בונוסים
    כשתביני מה עושה אותך שמחה ומה ככ מפריע לך שבגללו את עצובה את תהפכי לדעתי למשהו אחר
    אולי תנסי לבדוק ליד אילו אנשים את מרגישה יותר טוב ומי שלא כיף לך לידו פשוט תתרחקי ולא משנה למה את מרגישה כך
    שהשם יוביל אותך מהר בדרך שתהיה לך קלה
    כולנו עוברים כולנו מתמודדים זה רק כדי שיהיה לנו טעם ועניין בחיים ושנהיה יותר טובים
    תרפי השם אוהב אותך איך שאת גם אם תעמדי במקום ולא תזוזי הוא יאיר עליך
    אוהב מאוד במיוחד מיוחדים כמוך שחותרים חזק ולא מוותרים יש לך כנראה המון כוחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

כיבוד הורים של אמא נרקסיסטית הוא אפשרי?
אמי מדברת באוזניי ומרכלת כל הזמן על אבי, אמרתי לה הרבה פעמים שאיני יכולה לשאת את זה, והיא ממשיכה. כיצד אני יכולה לנהוג, אם אתווכח – היא מתעצבנת. אם אשמע – זה פוצע את נפשי. אם אסרב לשמוע – היא תראה בזה חוצפה. מיותר לציין את סבלו של אבי שהוא...
מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
ביזוי ברבים
נתגלעה מריבה ביני לבין משפחתי ספגתי עלבונות מאד קשים שפגעו בי נורא. המקרה אירע לפני כחודשיים אך אני עדיין נושא את הצלקות עמי. 1. איך ניתן להשתחרר מהתחושות הנ”ל והאם ישנה תועלת רוחנית במה שחוויתי? 2. הם פרסמו עלי מידע אישי ורגיש ברבים שפגע בי נורא והותיר אותי עם כעס...
איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
רגשות חזקים לאישה מהעבודה
אני נשוי עם ילדים, עובד בעבודה מעורבת, בשלב מסוים הצטרפה מישהי לצוות, ומאז אני מרגיש כלפיה רגשות מאוד חזקים, היא נראית לי האישה שהייתה רוצה להיות נשוי אליה, בכל פרמטר היא עולה על אשתי, ויש לה את כל התכונות והסגנון שאני אוהב. היא גם נשואה עם ילדים. אני מוטרד מזה...
מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן