The Butterfly Button
איך לשמוח אם השמים נעולים עבורייי ????

שאלה מקטגוריה:

אני יודעת שיש מצווה "ושמחת בחגך" .
אבל אני עצובה וכאובה.
עצובה ממש.
עצובה על עצמי ועל החיים שלי ועל איך שאני .
בחורה מלאת כעס ומלאת מרמור .
מלאת אנוכיות . מלאת שנאה וקנאה.
קשה לי .
אני עצובה על עצמי ועל איך שיום כיפור לא שינה אותי.
איך חודש שלם שאני מתפללת שהשם יעזור לי עם עבודת המידות..
וקוראת ספרי מוסר …
והולכת לשיעורי תורה…
ולא השתנה אצלי כלום .
אני עצובה עצובה עצובה.
ממש.
איך לשמוח .
לא מצליחה לשמוח באמת.
איך אפשר לשמוח בכלל עם חיים כאלה ?
עם עצמי ?
לא מרגישה בכלל קרובה לאבא .
לא מרגישה אותו.
כנראה אני לא מאמינה מספיק … וזה עוד גורם לעצבות..
הבעש"ט אומר שעצבות נועלת (!!) שערי שמים …
אז זה אומר שהשמים סגורים בשבילי !!
אני יכולה לצרוח ולהתפלל ולדבר עם השם אבל בתכלס
השמים נעולים !!!!!!!
ולא שומעים אותי בשמים …
וזה הבעש"ט אומר !! וזה ענק שבענקים !!
אז ….
איך אפשר לא להיות בעצבות מהעצבות ???
הרי גם אם אני מתחננת לבורא עולם שיתן לי שמחה השמים נעולים …
אז איך לשמוח מהמצב הזה?
 

תשובה:

 

פונה יקרה ועצובה,

שאלתך המייסרת הטרידה את מוחי במשך כל ימות החג וגם בימים שלאחריו.

 

מלבד גילך הצעיר, כמעט איני יודעת עליך דבר.

האם את לומדת בסמינר?

האם את בשידוכים?

מה הרקע המשפחתי שלך?

 

לפיכך אנסה לשתף אותך במחשבותי, ולהסביר לך מדוע למרות רצוני העז למהר ולהשיב לך מילים חמות שיסירו את העננה המעיבה על אושרך, חשתי כי אין באמת ביכולתי לענות לך תשובת קסם מהירה, שתשיב את הסומק ללחייך ואת החיוך לפניך.

 

וכי מה אומר לך? ראי כמה העולם יפה? השמש זורחת בחוץ? מזג האויר הנפלא מתחיל להשיר בקלילות עלי שלכת ססגוניים על המדרכות ולצבוע את היקום בצבעים רעננים? ידיך וראשך מתפקדים היטב? הנה את יכולה לכתוב לאתר 'אקשיבה' את צפונות לבבך? יש ברשותך מחשב המחבר אותך לעולם ומאפשר לך לגבור על גבולות הזמן והמקום שבו את נמצאת?

אני לומדת ממכתבך כי את כל כך מודעת לעצמך, ויש ביכולתך לנסח את רגשותיך הכמוסים ולהעלותם על הכתב. האם תדעי שגם זו מתנה שרבים היו רוצים כמותה?

 

אך הרי כל זאת את ודאי יודעת בעצמך.

ובכל זאת, את מרגישה ש'כל זה איננו שווה לי'.

העולם שאת מצליחה לראות כרגע מבעד לעיניך – הוא שחור משחור, ואת מצליחה לראות רק את חסרונותיו וחסרונותיך שלך, אשר גם מבלי להכירך, אין לי שום ספק כי את רחוקה כרחוק מזרח ממערב מתמונת האישיות העגומה והשחורה שאת מתארת בפנייתך.

 

וכיצד יודעת אני זאת?

 

כי בדיוק כמו שאין שלמות של טוב בעולם, גם אין חסרון 'מושלם'. אין אדם ללא מעלות, ללא חוזקות, וללא צדדים יפים באישיותו. ולכן – איני מוטרדת כלל מן העובדה שאת 'שחורה כעורב' אלא השאלה שמעסיקה אותי היא דווקא זו –

 

מדוע את אינך מצליחה לראות את מעלותיך?

 

מה גורם לך להרגיש כאילו את מלאה כעס ומרמור, שנאה קנאה ואנוכיות?

 

מה גורם לך להסיק את המסקנה ששערי שמים סגורים עבורך?

 

ולמה בחורה צעירה בת 19 עסוקה חודש שלם, מבוקר עד ליל בתפילות, קריאת ספרי מוסר והליכה לשעורי תורה, ולא באלף ואחת עסוקים אחרים שעשויים לשמח אותה? אולי לקרוא ספר טוב? לצאת להליכה? לפגוש חברות? להתלבש ולהתאפר, לבקר בני משפחה? ללמוד (נהיגה/מקצוע/העשרה) או כל תחום שיכול לעניין אותה, ושיגרום לה לקום בבוקר עם חיוך על הפנים, וציפיה מתוקה להשכיל ולהחכים בתחום שקרוב לליבה?

 

תמונת העולם שאת מתארת, דווקא בשל היותה כל כך שחור/לבן (ובמקרה שלך שחור) ללא שום קרן אור, ללא שום יכולת לראות את המורכבות העשירה של חווית הקיום שלך עלי אדמות, מעוררת אותי לחשוב שאולי עברת ארוע טראומתי בעברך או בילדותך, שבשלו נפשך המיוסרת בורחת למקום תפילה וזעקה, ונמנעת מלאפשר לעצמה את הנאות החיים הפשוטות והיומ-יומיות.

 

נראה כאילו את אומרת לעצמך באופן לא מודע – לא מגיע לי להנות מן החיים. אני צריכה לסבול, להענש, ולכן את לא 'מפרגנת' לעצמך לחוש את לטיפת השמש על פניך, את חברתם הנעימה של משפחה וחברות, ואת תחושת העונג הרוחנית שיש בחווית למידה מעניינת (איזו שלא תהיה) המוסיפה לצמיחת אישיותך, והבנתך את העולם שבו את חיה. חלף זאת, את 'בורחת' לעולמות עליונים, שאין לנו באמת הבנה בהם, ודווקא בתחום כה נשגב מהבנת בני אדם, את קובעת מסמרות באופן חד משמעי (על סמך מה?) שהם סגורים בפניך.

 

ה'בריחה' הזו מן הכאן והעכשיו, מהיופי שמקיף אותך, ואשר את לא מסוגלת בשלב זה לראותו ולהנות ממנו, מולידה בי תחושה עמוקה שכדאי לך מאד לקבל עזרה מקצועית שתוציא אותך מן הבור השחור שאת נתונה בו, ואשר לעיתים קשה להחלץ ממנו בכוחות עצמך בלבד. אם תאבי שאמליץ לך על משהיא שעשויה לסייע בידיך באופן מקצועי, אנא פני אלי באופן אישי.

אנא! אל תוותרי על טיפול מקצועי שיוציא אותך מן הבור האפל שאת נתונה בו.

ורק לבנתיים, אנא 'הכריחי' את עצמך לקום מידי בוקר, ועוד לפני שאת מתפללת לה' ומבקשת ממנו ללוותך בדרך חייך, עשי תרגילי התעמלות שיחלצו את עצמותיך, וינסכו בך כוחות פיזיים למשימות היום המצפות לך. אם תפני אלי באופן אישי – אשלח לך חוברת עם תרגילים פשוטים ומתאימים לנשים, אשר יעשו פלאים בהרגשתך, אם רק תתמידי בהם מידי יום. כשלגוף יש רעננות פיזית, הרי שגם הנפש מוצאת שלווה ושמחת חיים, והחיים נראים הרבה יותר וורודים, מזמינים, מושכים את הלב, ומרתקים.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

מחכה לשמוע ממך באופן אישי,

 

שנה טובה ומתוקה, ושתחושי בכל יום במתיקותה

חורף בריא ,

ורדית [email protected]

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...
אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון?..
הי שלום תודה רבה לכם. אני מירי ואני חושבת שיש לי את מה שקורים לו דיכאון. אין לי חשק ועניין וכח למלא עניינים שפעם כן היה לי. אני מרגישה בהצגה כשאני מדברת עם אנשים. בקיצור אני לא מכירה את עצמי . הבנ"א שכביכול הייתי או לפחות הזהות והתדמית העצמית שלי...
דיכאון חרדות מחשבות טורדניות- נמאס לי לחיות!
זו פריקה והתייעצות מאשר שאלה , אני בן 28 כבר תקופה של 7 שנים שאני חווה דיכאון כבד , כל החיים הדיכאון והדכדוך ליוו אותי אבל זה היה בא בתקופות ואז מגיל 21 זה הפך להיות תקופה ממושכת עד היום , אני אתחיל ואומר שאני חושב שאני יודע מה הבעיה...
רווקה וקשה לי כל כך
אני בת 22 שנתיים אחרי הסמינר, ואני רווקה , בערך שנה בשידוכים וקשה לי ככ!! מרגישה שנמאס לי ואני לא מסוגלת, לא יודעת מה יהיה אם עד החגים לא אתחתן, מרגישה שאני אשתגע חברות שלי נשואות, נשארו בודדות ממש בכיתה, גם ככה לא היו לי הרבה חברות, ספורות ממש שהן...
הסתכלות מדכאת על החיים
אני חוזר בתשובה מהתיכון, הייתי כמה שנים בישיבה ליטאית של דתיים לאומיים ש"הופכים" לחרדים . ויצאתי ממנה מתוך לחץ גדול .. אני רואה את המצוות מהצד התקיף ודיני – למה להניח תפילין? כי אם לא אניח זה קרקפתא דלא מנחי שזה אסור אסור ומסוכן.. במקום הסתכלות של – זאת מעלה,...
החיים שלי בלתי נסבלים!
באמת אני שואל שאלה כנה אני כבר הייתי אצל פסיכולוגים ויועצים ואני מרגיש שאני לא מצליח לצאת מהמצב שלי אני לא מבין למה החיים לא קשים אלא לא נסבלים כי אם היו אומרים שיש קשיים וככה גדלים אמת אבל מגיל 6 אין לי חברים והיה לי קשיים במשפחה ולא היה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן