The Butterfly Button
איך לשמוח אם השמים נעולים עבורייי ????

שאלה מקטגוריה:

אני יודעת שיש מצווה “ושמחת בחגך” .
אבל אני עצובה וכאובה.
עצובה ממש.
עצובה על עצמי ועל החיים שלי ועל איך שאני .
בחורה מלאת כעס ומלאת מרמור .
מלאת אנוכיות . מלאת שנאה וקנאה.
קשה לי .
אני עצובה על עצמי ועל איך שיום כיפור לא שינה אותי.
איך חודש שלם שאני מתפללת שהשם יעזור לי עם עבודת המידות..
וקוראת ספרי מוסר …
והולכת לשיעורי תורה…
ולא השתנה אצלי כלום .
אני עצובה עצובה עצובה.
ממש.
איך לשמוח .
לא מצליחה לשמוח באמת.
איך אפשר לשמוח בכלל עם חיים כאלה ?
עם עצמי ?
לא מרגישה בכלל קרובה לאבא .
לא מרגישה אותו.
כנראה אני לא מאמינה מספיק … וזה עוד גורם לעצבות..
הבעש”ט אומר שעצבות נועלת (!!) שערי שמים …
אז זה אומר שהשמים סגורים בשבילי !!
אני יכולה לצרוח ולהתפלל ולדבר עם השם אבל בתכלס
השמים נעולים !!!!!!!
ולא שומעים אותי בשמים …
וזה הבעש”ט אומר !! וזה ענק שבענקים !!
אז ….
איך אפשר לא להיות בעצבות מהעצבות ???
הרי גם אם אני מתחננת לבורא עולם שיתן לי שמחה השמים נעולים …
אז איך לשמוח מהמצב הזה?
 

תשובה:

 

פונה יקרה ועצובה,

שאלתך המייסרת הטרידה את מוחי במשך כל ימות החג וגם בימים שלאחריו.

 

מלבד גילך הצעיר, כמעט איני יודעת עליך דבר.

האם את לומדת בסמינר?

האם את בשידוכים?

מה הרקע המשפחתי שלך?

 

לפיכך אנסה לשתף אותך במחשבותי, ולהסביר לך מדוע למרות רצוני העז למהר ולהשיב לך מילים חמות שיסירו את העננה המעיבה על אושרך, חשתי כי אין באמת ביכולתי לענות לך תשובת קסם מהירה, שתשיב את הסומק ללחייך ואת החיוך לפניך.

 

וכי מה אומר לך? ראי כמה העולם יפה? השמש זורחת בחוץ? מזג האויר הנפלא מתחיל להשיר בקלילות עלי שלכת ססגוניים על המדרכות ולצבוע את היקום בצבעים רעננים? ידיך וראשך מתפקדים היטב? הנה את יכולה לכתוב לאתר ‘אקשיבה’ את צפונות לבבך? יש ברשותך מחשב המחבר אותך לעולם ומאפשר לך לגבור על גבולות הזמן והמקום שבו את נמצאת?

אני לומדת ממכתבך כי את כל כך מודעת לעצמך, ויש ביכולתך לנסח את רגשותיך הכמוסים ולהעלותם על הכתב. האם תדעי שגם זו מתנה שרבים היו רוצים כמותה?

 

אך הרי כל זאת את ודאי יודעת בעצמך.

ובכל זאת, את מרגישה ש’כל זה איננו שווה לי’.

העולם שאת מצליחה לראות כרגע מבעד לעיניך – הוא שחור משחור, ואת מצליחה לראות רק את חסרונותיו וחסרונותיך שלך, אשר גם מבלי להכירך, אין לי שום ספק כי את רחוקה כרחוק מזרח ממערב מתמונת האישיות העגומה והשחורה שאת מתארת בפנייתך.

 

וכיצד יודעת אני זאת?

 

כי בדיוק כמו שאין שלמות של טוב בעולם, גם אין חסרון ‘מושלם’. אין אדם ללא מעלות, ללא חוזקות, וללא צדדים יפים באישיותו. ולכן – איני מוטרדת כלל מן העובדה שאת ‘שחורה כעורב’ אלא השאלה שמעסיקה אותי היא דווקא זו –

 

מדוע את אינך מצליחה לראות את מעלותיך?

 

מה גורם לך להרגיש כאילו את מלאה כעס ומרמור, שנאה קנאה ואנוכיות?

 

מה גורם לך להסיק את המסקנה ששערי שמים סגורים עבורך?

 

ולמה בחורה צעירה בת 19 עסוקה חודש שלם, מבוקר עד ליל בתפילות, קריאת ספרי מוסר והליכה לשעורי תורה, ולא באלף ואחת עסוקים אחרים שעשויים לשמח אותה? אולי לקרוא ספר טוב? לצאת להליכה? לפגוש חברות? להתלבש ולהתאפר, לבקר בני משפחה? ללמוד (נהיגה/מקצוע/העשרה) או כל תחום שיכול לעניין אותה, ושיגרום לה לקום בבוקר עם חיוך על הפנים, וציפיה מתוקה להשכיל ולהחכים בתחום שקרוב לליבה?

 

תמונת העולם שאת מתארת, דווקא בשל היותה כל כך שחור/לבן (ובמקרה שלך שחור) ללא שום קרן אור, ללא שום יכולת לראות את המורכבות העשירה של חווית הקיום שלך עלי אדמות, מעוררת אותי לחשוב שאולי עברת ארוע טראומתי בעברך או בילדותך, שבשלו נפשך המיוסרת בורחת למקום תפילה וזעקה, ונמנעת מלאפשר לעצמה את הנאות החיים הפשוטות והיומ-יומיות.

 

נראה כאילו את אומרת לעצמך באופן לא מודע – לא מגיע לי להנות מן החיים. אני צריכה לסבול, להענש, ולכן את לא ‘מפרגנת’ לעצמך לחוש את לטיפת השמש על פניך, את חברתם הנעימה של משפחה וחברות, ואת תחושת העונג הרוחנית שיש בחווית למידה מעניינת (איזו שלא תהיה) המוסיפה לצמיחת אישיותך, והבנתך את העולם שבו את חיה. חלף זאת, את ‘בורחת’ לעולמות עליונים, שאין לנו באמת הבנה בהם, ודווקא בתחום כה נשגב מהבנת בני אדם, את קובעת מסמרות באופן חד משמעי (על סמך מה?) שהם סגורים בפניך.

 

ה’בריחה’ הזו מן הכאן והעכשיו, מהיופי שמקיף אותך, ואשר את לא מסוגלת בשלב זה לראותו ולהנות ממנו, מולידה בי תחושה עמוקה שכדאי לך מאד לקבל עזרה מקצועית שתוציא אותך מן הבור השחור שאת נתונה בו, ואשר לעיתים קשה להחלץ ממנו בכוחות עצמך בלבד. אם תאבי שאמליץ לך על משהיא שעשויה לסייע בידיך באופן מקצועי, אנא פני אלי באופן אישי.

אנא! אל תוותרי על טיפול מקצועי שיוציא אותך מן הבור האפל שאת נתונה בו.

ורק לבנתיים, אנא ‘הכריחי’ את עצמך לקום מידי בוקר, ועוד לפני שאת מתפללת לה’ ומבקשת ממנו ללוותך בדרך חייך, עשי תרגילי התעמלות שיחלצו את עצמותיך, וינסכו בך כוחות פיזיים למשימות היום המצפות לך. אם תפני אלי באופן אישי – אשלח לך חוברת עם תרגילים פשוטים ומתאימים לנשים, אשר יעשו פלאים בהרגשתך, אם רק תתמידי בהם מידי יום. כשלגוף יש רעננות פיזית, הרי שגם הנפש מוצאת שלווה ושמחת חיים, והחיים נראים הרבה יותר וורודים, מזמינים, מושכים את הלב, ומרתקים.

מאחלת לך את כל הטוב שבעולם

מחכה לשמוע ממך באופן אישי,

 

שנה טובה ומתוקה, ושתחושי בכל יום במתיקותה

חורף בריא ,

ורדית Yvradv@gmail.com

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...
ראש השנה עבר נורא אז מה יהיה עם יום כיפור?
קשה לי ממש המחשבה שיום כיפור הולך להגיע. ראש השנה עבר עלי גרוע. נרדמתי ולא התעוררתי לתפילה לא הספקתי להתארגן ,הרגשתי כל החג תחושה של הפוך מחג..המשפחה שלי לא תורנית מה שהביא שלא היתה פה אוירה מתאימה בכלל ליום הדין.. ואני מדברת בעדינות.. בכללי אני מרגישה גרוע עם עצמי, שומעת...
כשנדמה שאי אפשר ליפול יותר אלוקים מוכיח לי אחרת
מאז שהייתי ילד עברתי ייסורים לא שגרתיים אני בן 26 ומרגיש בן 70 ממש צרה רודפת חברתה ולא אני לא מפונק ולא מדבר על כסף או דברים שמעסיקים בני נוער אני מדבר על דברים קשים שהמעט שכן ידעו מה אני עובר פשוט היו בהלם שדברים כאלה קורים. עם זאת אני...
בלגן בחיים - בבית בחברה ובלב...
אני בת 18 וחצי הכל התחיל לפני לפני שנה וחצי כשאחותי שאיתי בחדר התחילה לסור מהדרך . הרגשתי שאם אני רוצה לשמור על עצמי אני צריכה לצאת מהחדר אז עברתי לישון בסלון כי לא היה לי חדר אחר ואחותי הגדולה (אחרת)לא הסכימה שאעבור להיות איתה בחדר וכמובן שזה היה ממש...
איך נגמלים מההתמכרות לעישון?
לפני תקופה הפסקתי לעשן סיגריות וקנאביס שהייתי מכור אליהם ממש בעקבות לחצים גדולים שהיו לי בחיים וכעת ברוך ה התאזן מצבי יחסית למרות שעדיין יש חודשים שאני מתקשה אבל יותר טוב ממה שהיה ואני כעת מוצא את עצבי עם לחצים וחרדות בצורה שמעולם לא היה לי ואולי זה משהו שתמיד...
מתוסכל מכל מה שלא השגתי עד עכשיו בחיים שלי
אני מתוסכל מההשגים שלי אני כבר בן 50 ותמיד דמיינתי שבגיל הזה אהיה לאחר השגים מרשימים, אך עתה אני מוצא את עצמי בפני שוקת שבורה אני לא יודע ש”ס, אין לי משרה שהייתי מעניין בה, כסף אין לי ב”ה יש לי משפחה וילדים ועל כך אני מאושר ומודה לה’ מאד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן