שלום יקרה ואהובה
קראתי את השאלה שלך כמה וכמה פעמים וכאבתי את כאבך על ההתמודדות שאת עוברת. מעריכה אותך מאוד על האומץ לשתף בפגיעה שחווית, בתהיות ובחששות שלך. זה כל כך מוערך בעיני שאת אמיצה, בוגרת ומסתכלת לאתגרים שלך בעיניים. מנסה להתמודד איתם ולצאת מאפילה לאורה.
בכוונה כתבתי "לצאת מאפילה לאורה" כי אני מאמינה ובטוחה שזה אפשרי. גם אם עכשיו הדברים נראים לך שחורים ומורכבים ואולי אפילו מאוד מאוד מסובכים – בעז"ה לא תמיד יהיה ככה ואת תראי שיבואו זמנים בהירים וקלים יותר בעז"ה. בפרט אצלך, שאת עושה עבודה עם עצמך ולא שוקעת לתוך רחמים עצמיים וייאוש. ר' נחמן אמר "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמים שיכולים לתקן" – אז אם הוא אמר – בטוח אפשר לתקן.
בשאלה שלך נגעת במספר נקודות מאוד מהותיות שעל כל אחת מהן היה ניתן להתעמק ולכתוב תשובה ארוכה ומפורטת. בגלל שאני חושבת שהאתגרים שהעלית "מבקשים יותר" מתשובה כתובה חד פעמית – אני ברשותך אפתח ברעיון קצר ואח"כ אתייחס לכל אחת מהנקודות שהעלית.
התלבטתי מאוד איך לפתוח את התשובה לשאלה היקרה שלך ופתאום הרגשתי שה' נתן לי רעיון.
אני מקווה שאת מכירה או יצא לך להיות ב"חדר בריחה". למקרה שלא אני אצטט פה הסבר של ויקיפדיה בנושא: "חדר בריחה הוא משחק הרפתקאות בו אנשים ננעלים בחדר ביחד עם משתתפים אחרים וצריכים להשתמש בחפצים שונים הנמצאים בחדר כדי לפתור סידרה של חידות, למצוא רמזים, לפענח צפנים ולהימלט מהחדר בזמן מוגבל". אם יצא לך להיות בחדר בריחה את בטח יודעת שהדרך "להצליח" ולהגיע אל היציאה בזמן שנקצב היא לעבור דרך כל החידות שבחדר ולראות איך כל אחת משרתת אותנו בדרך להגיע אל היעד – היציאה מהחדר.
אני חושבת, שאם נסתכל על כל אתגר במסע חיינו כאל "חידה מחדר בריחה" נוכל להיות קצת יותר בשלווה אל מול ההתמודדות בזמן הווה ונוכל להחזיק גם את הידיעה שבעצם מדובר בעוד מדרגה של עלייה לשלב הבא של "להיות את בגירסה העוד יותר מדוייקת של עצמך ולגלות עוד מהחוזק הפנימי שיש בתוכך". אנשים שעושים עם עצמם הרבה עבודה פנימית יודעים לספר שכשמגיע לחייהם איזשהו קושי הם כבר יודעים לצד ההכלה של הכאב והפחד ממנו להיות במודעות לגדילה שהקושי יביא. לקומה הנוספת הפנימית שהוא ייבנה אחרי שהגל יעבור. הדברים הללו הם אולי ל'מיטיבי לכת' אך מסגנון השאלה שלך והנקודות שהעלית אני מאמינה שאת תרדי לסוף כוונתי. לאחרונה שמעתי הרצאה של מטפלת שהציעה להחליף את המילה "התמודדות" במילה "הזדמנות" – כי כל התמודדות במובן מסויים היא הזדמנות שניתן ללמוד ממנה, לגדול ממנה.
עד כאן היתה ההקדמה הפילוסופית משהו – ועכשיו נעבור לנקודות שהעלית.
סיפרת שעברת ואת עדיין נחשפת לפגיעה. איזה אתגר. איזה קושי. כמה טוב שאת בטיפול ושאת בתהליך עיבוד של החוויה. אני כל כך שמחה בשבילך שאת מרגישה כבר יותר טוב מכל התחושות שחווית. כאב לי מאוד לקרוא שהפגיעה עדיין לא נחלת העבר – אני חושבת שאם אפשר היה כדאי בכל מחיר לראות איך תוכלי לעשות סוף מוחלט לעניין הזה. חשוב שתדברי על כך עם המטפלת שלך מה אתן יכולות לעשות – כדי שלא תיווצר סיטואציה בה אתן עובדות לטהר את החוויות שאת חווה כתוצאה מהחשיפה ומצד שני בין הפגישות את חווה עדיין את החשיפה הבעייתית. מאמינה שאת יודעת את זה ושכבר עשיתם מה שאפשר – אבל אני ממש אשמח שתשמרי על עצמך לא להיפגע.
אם דיברנו על הטרמינולוגיה של לקרוא להתמודדויות הזדמנויות: אני מאמינה שבטח גילית שלאור מה שעבר את לומדת לשים גבולות לעצמך ולסביבה: שלא כל אחד יכול לעשות / להגיד לידך מה שבא לו. לצערי הרבה הרבה פעמים רק כשנדחקים לפינה – פתאום לומדים על חידוד גבולות והבהרת מעמדות וערכים.
רוצה לשתף אותך ב"עצת קסם" שמשפרת את רוב ככל המצבים אם מיישמים אותה בקפדנות. היא נכונה תמיד בכל מהלך החיים ובפרט במצבים שנשים מספרות לי על תקופה בה הן חוות הרבה חוסר שקט, אתגרים וקשיים רבים. מדובר על נוסח הקסם "לדאוג ולאהוב את עצמך כפי שאת". ואני ארחיב: בעולם הזה יש חוק אחד שתמיד עובד והוא "במידה שאדם מודד – מודדין לו", "כמים הפנים לפנים" – בעצם איך שאת מתייחסת לעצמך ואיך שאת רואה את עצמך – זו הבבואה שמשתקפת אליך מהסביבה ומהמאורעות שסובבים לך. אם יש ילד שמרוח כולו בשוקולד – אם הוא יסתכל במראה זה מה שהוא יראה. כך גם במובן מסויים הסביבה משקפת לנו את העמדות הפנימיות (ולפעמים הלוא מודעות) שלנו כלפי עצמינו. ולכן, אם את תאהבי את עצמך ותדאגי לעצמך מאוד מאוד פתאום תחושי שאת מקבלת יותר אהבה מהסביבה ודברים טובים זורמים אליך. זו עצה בדוקה שמחוללת נפלאות.
מה זה אומר בתכל'ס? ממש מהיום, בלי דחיות את מתחילה בכל יום לעשות 3 דברים טובים לעצמך, שמשמחים אותך! דברים שלא היית עושה עד היום. בכל פעם את עוצרת לשניה קודם ואומרת לעצמך בראש ואפילו עדיף בפה שאוזנייך ישמעו: אני עכשיו מכבדת את צלם אלוקים שאני, אני דואגת לעצמי באהבה עצמית. אלו לא צריכים להיות 3 דברים מסובכים, יקרים או מורכבים: זה יכול להיות חטיף קטן שאת מפנקת בו את עצמך, הליכה שאת יוצאת אליה מתוך בחירה, שיר שאת מאזינה לו ומתמסרת אליו, מדיטציה, הרצאה טובה, כוס אייס קפה שקנית לך בדרך, מקלחת שאת משקיעה בה יותר מתמיד, בגד חדש שמשמח אותך, איזה ספר שמזמן רצית לפרגן לעצמך וכן על זה הדרך… כמובן שאין לי התנגדות שתפנקי את עצמך גם במסאז' טוב או בחופשה יוקרתית – אבל הרעיון הוא שבשביל לאהוב את עצמך את לא חייבת להוציא הרבה כסף ולשבור חסכונות: הדברים המשמחים בחיים הרבה פעמים נמצאים לנו מתחת לאף ורק מחכים שנהנה מהם. ככה, במשך 30 יום לפחות את בכל יום עושה 3 דברים טובים לעצמך ואני מקווה שתחושי איך את מתחילה למגנט טוב, שפע ושלווה מהסביבה.
אחרי שתרגישי את זה אני מאמינה שלא תרצי להפסיק ושזה יתן לך מספיק דלק להמשיך בזה עד 120 וכמה שיותר – יותר טוב. כי זה באמת מושך שפע וטוב לחיים שלך.
אל תדאגי, זו לא אנוכיות. את צלם אלוקה ממעל והגוף שלך הוא הבית של הנשמה היקרה שה' בכל בוקר מחליט להעניק לך אותה מחדש. את מטפחת את משכן הנשמה שלך וזו מצווה אמיתית. ועוד כתוב "ואהבת לרעך כמוך" – ככל שאת תאהבי את עצמך ברמה עמוקה יותר תוכלי לקיים את המצווה הזו בהידור יותר ולתת אהבה עמוקה ואיכותית יותר לסביבה שלך – והידור במצוות זה דבר טוב 😊.
אני עונה לך על התהיות הדתיות לפני שאגע בפחד להתחתן. אני לא נבהלת משאלות על היהדות שלנו ועל ערכיה. זה מתבקש, זה לגיטימי ואחרי שמקבלים מענה זה הופך את האמונה לעמוקה ומיטיבה עוד יותר. זה בסדר לא לדעת. זה בסדר לשאול שאלות. זה בסדר לתהות. זה לא בסדר לברוח לפני שקיבלנו תשובות. הרבה כאלו שהחליטו ש"לא מתאים להם" או ש"מתאים להם הרבה פחות או אחרת או מספיק להיות מאמינים בלב" הודו ברגעי אמת שזה לא פתר להם שום בעיות. שהחיים בחוץ לא קלים ויפים יותר ללא "תרי"ג המצוות שמחייבות" וזה לא התשובה. אני מציעה לך לשבת ולכתוב את השאלות שיש לך ברמה הכי מפורטת ומעמיקה ולשלוח לאתר הזה. יש פה צוות משיבים מנוסה מאוד שישמח ליישב לך את הקושיות. אל תחליטי כלום לפני שיש לך את כל התשובות. יש לך נכס עצום ביד וחבל לי בשבילך שלא תפיקי ממנו את המירב. תעשי לעצמך טובה ותבררי זאת לעומק. מרגיש לי שכרגע זהו בלבול ושאת לא יודעת עדיין לכתוב שאלות ספציפיות. זה בסדר. גם אם זה ככה כתבי לכאן את הבילבול שלך ומאמינה שתקבלי תשובה שתניח את דעתך.
ולגבי חתונה: מאוד חשוב שתציפי את הדילמות הללו בטיפול אליו את הולכת. הבירור של התהיות הללו יבנה בתוכך חלקים חשובים ומהותיים. פחדים ניתן לפוגג ביסודות איתנים. חבל לך להרגיש רעועה ולא יציבה. אני מאמינה שאחרי שתיישבי את התהיות האמוניות והיהודיות שיש לך – תתישב עליך גם דעתך בקשר לבעל חלומותיך ולסוגיית החתונה.
בשולי הדברים 2 משפטים לגבי עבודה: אני לא יודעת באיזה תחום את מחפשת – אבל מסגרת תעסוקתית חשובה לכל אחד ובטח לבחורה בגילך. הבטלה – היא אם כל חטאת והרבה מידי זמן פנוי לא מיטיב עם אף אחד. מציעה לך להשקיע משאבי זמן ואנרגיה במציאת העבודה שאת חפצה בה (ואולי לברר קודם עם עצמך מה מתאים לך ומה את מחפשת – ואחרי שזה יהיה לך מדוייק אני מאמינה שהעבודה תגיע). ובינתיים את יכולה להתנדב, אולי ללכת לעבדה זמנית כמו מילויי מקום וכו'.
דברים טובים נמשכים למצב רוח טוב. דאגי לעצמך במקסימום ותראי שפע שמתמגנט אליך. מאחלת לך יקרה הרבה שפע, שלוות נפש ובהירות אמת בכל הדילמות והאתגרים – הזדמנויות שבחייך.
בשרי בשורות טובות בלב שמח
איתך בתפילה
רותי
תגובה אחת
אני חושב שאם הבחורה תתחתן עם מי שמוצאת חן בעינה רוב הבעיות יכולות להיפטר
כי הם ניגרמות מחוסר זוגיות ( חוץ מהעניין של הפגיעה ) ומה שלא ך, יכול להפטר עם שיחה עם בן הזוג . ( אם יש נכונות לעבודה על תקשורת וסבלנות לזה )