The Butterfly Button
חיפוש אחר סיפוק עצמי

שאלה מקטגוריה:

אני בת 21 נשואה ברוך השם ובהריון
אף פעם לא הרגשתי סיפוק שמשהו ממלא אותי בעשייה
תמיד עשיתי כי צריך ולא כי רציתי באמת
זה גורם לי לתחושת ריק וחוסר
כיצד אוכל לפתח בי תחושת סיפוק
מה עליי לעשות
והאם יש עצות מעשיות לחוות סיפוק גם מדברים קטנים ויומיומיים
תודה רבה

תשובה:

שואלת יקרה שלום לך,

אני חייבת לומר לך שממש שימח אותי לקרוא את השאלה שלך. יש משהו כל כך מרענן ומרגש כאחד בלקרוא מישהי שסה"כ החיים שלה ב"ה טובים ומתנהלים על מי מנוחות, והיא מבקשת לעלות ברמה, להעמיק את החיים, למצוא בהם משמעות ועניין.

ויש משהו כל כך יפה שאת מספרת שאת בהריון, ויחד עם החיים החדשים שנובטים בתוכך, נובט בך גם הרצון לחידוש במסלול החיים שלך.

את מספרת שאת מרגישה שעד עכשיו עשית מתוך תחושת מחויבות וצורך ולא מרצון ובחירה, ואת שואלת איך אפשר לפתח את התחושה הזו.

אני חושבת שאת במקום נהדר! כי לבנות תחושת מחויבות מאפס – זה קשה מאד. לעומת זאת, כשיש שכבת בסיס יציבה של מחויבות וערכים, זה מקום נפלא לצאת ממנו למסע של למצוא את הרצון הפנימי שלך.

יש פסוק שאני מאד מחוברת אליו, "וידעת היום – והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים". הפסוק הזה מדריך אותנו בעבודת ה', אבל אני מוצאת שהוא יכול להיות מתאים באופן כללי לדרך החיים. ראשית – ידיעה. מחויבת, ברורה, מעוגנת היטב. ועליה – הקומה השניה של השבה אל הלב. למצוא את החיבור האישי שלך, למצוא את החלק המיוחד שלך בתוך המסגרת הגדולה.

אז איך לעשות את זה?

אני חושבת שאפשר לגשת למסע הזה משני כיוונים. מהמחשבה אל המעשה ומהמעשה אל המחשבה.

הכיוון הראשון הוא,

קחי לך זמן שקט, ותנסי להרהר על הערכים והרצונות שלך.

קחי לך דף ועט, אולי עם מוזיקה שקטה ברקע, ותנסי לענות לעצמך על שאלות מהסוג הזה:

מה באמת חשוב לך? מה התשוקות ותחומי העניין שלך? איפה את כן מרגישה מלאת אנרגיה וסיפוק? אם אין לך תשובה מיידית, תנסי לחשוב מה התחומים שכן מדברים אלייך, שהיית רוצה להרגיש בהם את תחושת הסיפוק הזו. בעבודה? בעבודות הבית? בתחביב שיש לך? במערכות יחסים קיימות או כאלה שהיית רוצה ליצור?

אחרי שאת מזהה את התחום שהיית רוצה להשקיע בו, הייתי מנסה לחשוב על יעד לטווח קצר שאפשר לעמוד בו, ועל כלים שעומדים לרשותך כדי להשיג את היעד הזה. (נניח היעד הוא להשקיע בתחביב מסוים, הכלי הוא להירשם לסדנא בנושא/לקנות חומרים מתאימים/לפנות לך חלון זמן קבוע)

הכיוון השני, הוא מהצד ההפוך, לא מהמחשבה אל המעשה אלא מהמעשה אל המחשבה.

אני מציעה לך לנסות במהלך היום שלך לסגל לעצמך הרגל של לעצור שניה, להתבונן על מה שאת עושה, ולחפש בו עניין מחודש והנאה. זה יכול להיות להקשיב מחדש לציוץ הציפורים בדרך לעבודה, לשתות את הקפה תוך תשומת לב לטעם שלו, לשים לב להישג שהספקת היום בבית וליהנות ממעשה ידייך. ההתרגלות הזו לחיות את הרגע ולמצות את מה שיש בו, יכולה לתת טעם מחודש לדברים שבתוך שיגרת החיים אנחנו לא תמיד שמות לב ליופי שבהם. יש תחום שנקרא מיינדפולנס, וחלק גדול ממנו זה זה, שימת הלב לדברים תוך כדי שהם קורים, כי בדרך כלל אנחנו שקועות או בלשחזר את העבר או לתכנן את העתיד, ולפעמים שוכחות פשוט לקחת נשימה עמוקה, ולהיות מודעות ליופיו של הרגע הנוכחי.

בין אם את בוחרת בכיוון הראשון ובין אם בשני, אני חושבת שחשוב מאד להכיר אפילו בהתקדמות הכי קטנה ולשמוח בה, זה יתן לך אנרגיה וכוחות להמשיך במסע שלך.

הריון בפני עצמו הוא חוויה ענקית ומדהימה, שיכולה בפני עצמה להעניק לך הרבה הזדמנויות להתבוננות, למשמעות ולסיפוק. עם זאת הריון גם נושא איתו הרבה רגשות ושינויים במצב רוח, וזה גם בסדר גמור. זה חלק מהתהליך המדהים הזה שבו נוצר בתוכך אדם חדש. אני מרגישה שהתקופה הזו הביאה איתה בכנפיה רוח של רצון להתחדש ולחשוב על המקום שלך בחיים, וזו מתנה גדולה ומקסימה.

בהצלחה גדולה לך שואלת יקרה, ושיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בעז"ה

אם תרצי להמשיך לשוחח את מוזמנת בשמחה,

[email protected]

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצרים יציבות רגשית גם באי ודאות?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי לאחרונה, ואני מרגישה שהיא התרחבה לכמה שאלות שמחוברות זו לזו. התחלתי מהשאלה איך אפשר להגיע למנוחת הנפש שלא תלויה בכך שהמציאות תסתדר בדיוק כמו שאני רוצה. שמתי לב שאצלי חוסר ודאות מאוד קשה. כשאני חושבת שאני יודעת מה הולך לקרות ואז מתברר משהו אחר, זה...
בעלי מפחד לראות אותי עצובה
אני נשואה ואם לשתי בנות, יש לי בעל נסיך עם מידות טובות מאוד תמיד תמיד דואג שיהיה לי טוב בכל סיטואציה יוותר על עצמו העיקר שאני אהיה שמחה יקנה לי מה שאני רוצה יביא לי מה שאני רוצה בגדול יעשה הכללל רק בשביל שאהיה שמחה ורגועה זה נשמע מקסים מאוד...
מי תרצה להתחתן איתי?
אני חרדי רווק בן 28 יצא לי להיפגש עם מספר בנות לא מועט והתחושה שלי שבנות מאוד שיפוטיות ומאוד מפליגות בחלומות והמשאלות שלהם מעבר לפורפורציה…. יש להם דרישות שהן בעצמן לא עומדות בהן [ הן רוחנית והן כללית] וזה ממש מעיק והאמונה שלי שאני אמצא שידוך מאוד נמוכה בגלל זה…...
חייבים לסלוח לכל אדם?
לפי ההלכה- חייבים לסלוח לכל אדם? גם לאונס? בוגד? רוצח? איפה הגבול אם בכלל יש והאם מרכיב הזמן שעבר מהפגיעה משמעותי. האם הקרבה של הבנ"א משמעותי? אשמח לפירוט כמה שאפשר בבקשה.
את מי אני אמורה לרצות?
מה העניינים לעשות מה שמקובל? בתורה יש הרבה ציטוטים שלא לפרוש מהציבור וזה, וזה ממש מתסכל אותי, אני בטבעי בנ”א עצמאי, אוהבת בידול ויחודיות, ולחשוב לפני קנית בגד/ מציאת מקום עבודה ממש מגרד לי לחשוב מה יאמרו עלי, אני יכולה לקחת פריט, לחשוב מה יגידו, ולהחליט שאמנם זה קצת משונה,...
אחיות שלי מאתגרות אותי
הי שלום ותודה למי שתקרא את מילותי כן,אני עוד אחת-אבל הפעם באמת עם כל הלב. אני בת 21 אחות של,בת ואישה,וחסידת רבנו הקדוש. ובאמת מבולבלת מהשבת האחרונה. אז כך:יש לי אחות בת 23 אולי דתיה, ואחות בת 17 וחצי שמתגלשת, ואני ביניהן. כל היום אני חושבת עליהן,דואגת אוהבת, מחוברת בלי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן