The Butterfly Button
חזרתי בשאלה וכולם מתרחקים ממני

שאלה מקטגוריה:

מאז חזרתי בשאלה כולם מתרחקים ממני נהייתי בודד אין לי חברים וכולם שמים לי מכשולים בחיים, אני ממוטט פיזית …נפשית אני חזק .

תשובה:

 

שלום לך, אדם יקר.

את האמת, אם לומר, חשבתי הרבה על מילותיך, יותר על אלו שלא נאמרו. המעבר הזה, מחיי חברה אחת לאחרת. הבדידות המאפיינת אותו. המאבק הנפשי הפנימי, הלבטים, יחד עם המכשולים והאתגרים המעשיים הניצבים לפתחו, הוא בכלל לא קל, בלשון המעטה. ואפשר בהחלט להתפעל, מכך שאתה חש חזק ואיתן בנפשך, מוכן ורוצה להתמודד.

בדידות, היא דבר קשה, המילים האלמותיות “או חברותא או מיתותא” תקיפות במלא עוזן, כאז כן היום. אדם יכול לעבור הרבה, אבל אוזן קשבת, שכם ידיד, ולב אוהב, מרככים את הקושי. אינני יודע, אם מה שכתבת “כולם מתרחקים ממני” – מילים שגם לכתוב אותם הם קשות – מכוון לחברה ששם היית בעבר, או גם לחברים שבחרו לחיות בסגנון חיים כפי שבחרת אתה. אני מניח, בזהירות, שאתה מנסה למצוא חברים חדשים בסגנון שלך, שאולי גם חוו חוויות דומות ויכולים להקשיב ולהזדהות עם החוויה שלך, מה שאולי יפצה אותך, ולו במקצת, על אובדן החברים הקודמים. כך או כך זה בוודאי לא קל, “דם זה לא מים, וחברים הם לא גרביים”. מעבר ופרידה תמיד יהיו קשים. אלא שיש לצפות, שאם תמשיך לנסות לבנות עתיד חברתי חדש – שאומנם לא נבנה ביום אחד, בסופו של דבר יש לקוות שתמצא בו מרגוע. להסתמך על חיי העבר, ולשקוע בבוץ המשקעים, זו אפשרות מלאה קונפליקטים, ומייאשת. אולי בכל זאת, ישנו איזה חבר אחד אפילו, שמבין לנפשך, ויוכל לסייע באיזושהי עבודת תיווך, עם אלו שאתה חושב שאוהבים אותך, ורק לא מבינים אותך. אלא שייתכן שנסית ובכל זאת אתה עדיין מרגיש תקוע. לכן, אנסה לגעת בנקודה נוספת מדבריך.

כתבת, “אני ממוטט פיזית, נפשית אני חזק”, כפי שציינתי, זו אבחנה מעוררת התפעלות. למרות הקושי הפיזי אותו אתה חווה, עד כדי מצב שאתה קורא לו “ממוטט”. אתה מציין ש”נפשית אני חזק”. מאוד היה מעניין לגלות, מה הן מקורות החוזק, לתעצומות הנפש שבך. להמשיך למרות הכול, ללחום, לא לוותר ולהתמודד. וזאת למה ? לפעמים הסוללה נחלשת, ואנחנו מחברים את המכשיר לשקע, מטעינים, ועושים לו “.”recharge חיברנו אותו למקור האנרגיה שלו, והוא מתמלא שוב. גם אנחנו, בני אדם זקוקים ל”.”recharge אלא שלא תמיד יש לנו את השקע, אנו חשים ללא מקור אנרגיה. אם אתה חש חזק בנפשך, אולי כדאי לנסות להעמיק קצת פנימה אל התודעה שלך. מה באמת נותן לך את הכוח, מהי נקודת החוזק שלך. האם איזו אמונה פנימית בצדקת הדרך, אולי אופטימיות ותקווה בעתיד טוב שעוד יגיע, או כל מה שתוכל לחשוב שהוא נקודת הפתיחה שממנה באת, ואליה תוכל לשוב. חשוב והתבונן בה, (אולי גם בעזרת אוזן קשבת שתוכל בכל זאת למצוא, גורם מקצועי, ואתה כמובן מוזמן להמשיך, אם תרצה, כאן במסגרת האתר), התחבר אליה בצורה עמוקה יותר. גילויו של הרובד הנפשי נותן לנו חיבור מטרה וזהות, וממילא שמחה והתרוממות. ייתכן וזה באמת יסייע לך לזקוף את הראש מעל המים, לראות פחות את ה”מכשולים” ש”שמים” לך. להבין יותר איזה חברים אתה מחפש, ומה בעצם חסר לך. ולהמשיך, כמו שעשית עד עתה, בעזרת החוזק הנפשי בו התברכת, הלאה על העתיד הטוב יותר, ובכלל זה למצוא חברים נאמנים ואוהבים.

מעריך, מתרשם, מקווה ומתפלל להצלחתך.

שלך – ישראל

sruly.kush@gmail.com

 

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. ר’ ישראל חזקתני בדבריך . רק לדעתי אתה יותר מידי מתרפס במילים יפות . הרגשתי שענית לו מה שהוא רוצה לשמוע ולא תשובה אמיתית לשאלתו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

לא מרגיש סיפוק בכלום
אני לא יודע מה יש לי. אני אשמח לתמצת את השאלה – אין לי סיפוק במעשיי. למה ? הלוואי שהייתי יודע. אני בעל תשובה, ברוך השם זכיתי לחזור בתשובה ולעלות מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, סיימתי הרבה מסכתות ברוך השם עושה זיכוי הרבים גדול שומר את הברית + את העיניים...
עד מתי כל הניסיונות האלה?
אני בן 20, לפני 10 שנה אמא שלי חלתה למשך כשנתיים והבריאה ב”ה ,לפני 5 שנים אבא שלי חלה במחלה בערך שנה והבריא ב”ה ומאז היו עוד כמה סבבים.. ושבוע שעבר בן דוד שלי חייל נהרג במלחמה ואחרי כמה שעות אחותי היה לה הפלה, בראש אני יודע שהכל לטובה, אבל...
איך למנוע התקררות רוחנית באקדמיה?
אני מתחילה שנה הבאה לימודי תואר ושמעתי מסביבי הרבה קולות בנושא. הקול שהכי צף היה כל הנושא של התקררות רוחנית. המורה שלי אמרה שאחותה אמרה שהמקום אליו אני הולכת נותן לגיטמציה להתקררות רוחנית, והאמת, אני רואה בעצמי, אחוזים גדולים של בנות יוצאות הרבה יותר פתוחות. והבנתי שהשאלה היא ” איך...
כיצד אוכל תמיד להיות שמח וחזק?
מקווה שלא אראה כמוזר בעינכם,אך באמת אשמח לקבל תשובה מעמיקה ומחכימה…אז כך: כמו שציינתי לעיל,לגבי החיים עצמם – זכיתי להגיע לאמצע (42.5),והם כידוע עוברים במהירות הבזק,ואני לא הטיפוס המתרפס…אני תמיד מנסה להפיק מהם את המיטב – למרות כל הקשיים הרבים שיש לכולנו,בעקבות האפיזודות המורכבות בחיינו. זה בגדול,ובקטן יותר – למרות...
דיכאון וכל מה שבא עם זה…
איבדתי את סבתא שלי לפני כשנה, מאז החיים שלי השתנו . המוות שלה עירער אותי נפשית וזה הגיע עם סיפור עצוב, היא היתה חולה מאוד הרבה שנים וגרה בחו”ל, ההורים שלי לא הסכימו שנטוס לשם והייתי מאוד קרובה אליה, דברתי איתה ימים ולילות בטלפון. היא היתה בוכה לי ומתחננת שאבקש...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן