שלום רב,

קראתי את שאלתך מספר פעמים וגיליתי בה מספר רבדים.

ברובד הראשון זיהיתי בחור ישיר, תקשורתי שמצליח לבטא את עצמו בקלות ובהירות “כדבר איש לרעהו” וגם להוסיף מידי פעם נופך ותיאטרליות להמחשת העניין. אני מניח שיכולות אלו ניכרות ובאות לידי ביטוי גם ביחסי החברה שלך, ומשכך גם מאתגרות ומקשות כאשר יש לך פחות מהן בנסיבות המציאותיות של התמעטות החברים שמשנים סטטוס.

ברובד הנוסף, עשיתי חלוקה בין “רגשות” שהצלחת להביע או להעביר לי בפנייתך, לבין “מחשבות” ו”אמונות יסוד” שנראה שמנחות אותך ומובילות אותך למנעד הרגשות הנ”ל ולכותרת המגדירה של תחושת חוסר מסוגלות שאתה חווה.

שאלת הפתיחה שלך “מעניין אם עוד מישהו מתמודד עם זה” מעידה אולי כי תחושת ה”לבד” שלך בבעיה משמעותית אף היא, ולו היית מגלה כי ישנם עוד שחווים דברים דומים או מתמודדים עם האתגר הזה, היה לך יותר קל להתמודד. לעיתים כאשר מסודר לנו יותר בראש ואנו מצליחים לשיים את הרגש ולבטא אותו לאחרים נגלה שגם הם חווים דברים זהים או דומים ויכולים “לנרמל” ולהרגיע אותנו או לתת לנו עידוד וסיוע ולהתגייס לעזרתנו.

הנחות היסוד שלך מזינות את המחשבות שלך כי לא באמת התקדמת, אין לך בכלל חברים, אתה לא ראוי לטוב, אתה מתמודד עם משהו שגדול עליך והקב”ה ‘סימן אותך’ אישית.

מלכודות המחשבה שלנו ואמונות היסוד הן אלו שמייצרות את ההרגשות שלנו ולכן קל להבין כשהן מייצרות מנעד של רגשות כ: כאב, תסכול, אכזבה, אשמה עצמית, בדידות, ייאוש שצפים מתוך דבריך ומובילים אותך בפועל לתוצאה של הימנעות וחוסר מוטיבציה לנסות ולפעול עוד.

כדי לפתור את ‘תאונת השרשרת’ הזו, שהובילה לתוצאה כזו, מאחר ואתה מרגיש כך, עליך לאתגר את הפרשנות שלך ואמונות היסוד שלך לאירוע.

כלומר, באירוע עצמו לא נוכל תמיד לשלוט. החברים שנישאו, הבחורה שעונה תשובה שלילית, העבודה אליה לא התקבלת. אך טבעי שהן יגרמו למחשבה שלילית אוטומטית שיובילו לרגש שלילי ולתוצאה לא אידיאלית, זה המנגנון. אך תוכל לנסות ולהתערב בקומת המחשבות, לזהות את מלכודות החשיבה שלך ולנסות לתת להן פרשנות אחרת ושונה, למקם אותם בפרופורציה הנכונה, כזו שתיטיב איתך ותוביל אותך לרגש חיובי של השלמה שתגייס אותך לפעולה גם בהמשך עד הסוף הטוב בע”ה.

כדאי להכיר וללמוד על “מלכודות המחשבה” השליליות שלנו, כולנו ‘חוטאים’ בהם מידי פעם. כמו שיש זנים שונים של חרקים, יש סוגים שונים של מחשבות שליליות. חלקן ארסיות ומסוכנות יותר, וחלקן פחות. ברגע שתדע לזהות את הזן המדויק תדע להוציא ממנו את העוקץ.

הבה ונכיר את מלכודות החשיבה הבולטות:

מחשבה דיכוטומית– “הכל או לא כלום”

חשיבה פרפקציוניסטית בשחור/לבן. לחשוב באופן קיצוני ולשאוף למושלם, ואם אי אפשר אז עדיף להימנע ולא לעשות כלום, או שהכל טוב, או שהכל רע, רק תוצר מושלם הוא בעל ערך.

מחשבה מכלילה– “תמיד זה ככה”

מחשבה שמשליכה מאירוע שלילי או מכישלון בודד על מציאות שחוזרת עצמה, לחשוב במונחים כמו: “אני תמיד נכשל” או “אף פעם לא”… “כולם” או “אף אחד”.

מחשבה מסננת– (פילטר שלילי) “חצי הכוס הריקה”

התמקדות רק בפרטים או בצדדים השליליים של מציאות מסוימת או של החיים בכלל, תוך התעלמות מצדדים ופרטים חיוביים ומהטוב שטמון בכל מצב או חשיבה מקטינה שמפחיתה ומצמצמת את הערך, היכולות וההישגים של האדם, ובמקרי קיצון מתבטאת גם בפסילת החיובי ומקנה אף לו משמעות שלילית.

קפיצה למסקנות- גילוי עתידות/חשיבה קטסטרופאלית

מחשבה שמפרשת אירוע או מצב באופן שלילי ולרוב שגוי. מחשבה זו אינה מתבססת על עובדות אלא על נסיון לנבא את העתיד ולצפות לתוצאה הגרועה מכל מצב. מחשבה זו מניחה כי עלול להתרחש אסון בעקבות האירוע (למשל דפיקות לב מתפרשות כסימן להתקף לב)

קריאת מחשבות

להאמין שאתה יודע מה חושבים האחרים – מבלי שסיפרו לך.

חשיבה עם הרגשות

להאמין שהרגשות שאני חווה עכשיו משקפים את האמת והמציאות לאשורה (למשל אם אני מרגיש כשלון- סימן שאני באמת כישלון) הסקת מסקנות על סמך רגשות במקום על סמך עובדות

מחשבה נוקשה- (משפטי חמ”ץ)

מחשבה שלפיה יש לפעול לפי כללי התנהגות מסוימים, “ציוויים”, לעשות דברים מתוך מחויבות ולא מרצונך, כאשר כל סטייה מהם נחשבת כשלילית. היא עשויה להתבטא באמצעות הנחיות של “חייב”, “מוכרח” ו”צריך” שמופנות כלפינו או כלפי אחרים (למשל הוא חייב להביא לי… אני צריך להצליח…)

הדבקת תוויות

הצמדת תוויות שליליות לעצמך (“אני כישלון”) בעקבות חוסר הצלחה או למישהו אחר.

מחשבת אשמה- הטלת אשמה על עצמי/אחרים

מחשבת אשמה מניחה כי אירוע או מצב שלילי קרה באשמתנו הבלעדית או רק באשמת אדם אחר. כלומר האדם מאשים את עצמו בדברים שלא היה אחראי להם או מאשים אחרים ומתעלם מחלקו באחריות שתרמה לאשמה.

מחשבה מאגית

מחשבה שלפיה אם חשבתי מחשבה מסוימת (כמו שאעשה תאונה) או אם ארע דבר מה (חלום רע) או אם עשיתי או לא עשיתי פעולה מסוימת- צפוי לקרות משהו רע

האם הצלחת לזהות את עצמך בתוך מלכודות החשיבה הללו?

ננסה ביחד לחזור ולבחון כעת חלק מהמחשבות שלך כפי שהיטבת לתמלל אותן:

“איך יכול להיות שאני, אי שם בגילאי ה-20 המאוחרות, באותה נקודת מוצא שהייתי בגיל 20 פחות או יותר?!” (האם זו מחשבה של “הכל או כלום”, ואולי “חשיבה רגשית” או “מחשבה מסננת”?)

“איך הגעתי למצב שנותרתי כיום עם 0 חברים?” (“הכל או כלום”?)

“אני פשוט מסתובב עם תחושה מאוד עמוקה שאני לא ראוי לכל הטוב הזה” (“מחשבת אשמה”, “תגיות”?)

“(בגלל מה שעשיתי) אלוקים פשוט החליט להציק לי בכל דרך” (“מחשבה מאגית”?)

כבר אין לי מוטיבציה לא לעבוד יותר, לא לנסות להכיר מישהי. (“גילוי עתידות”?)

שים לב שכל מחשבה מפעילה ומעוררת רגש מסוים אצלך (לעיתים אף יותר מרגש אחד).

כעת אולי יהיה יותר ברור לך ותצליח “לחבר קו” בין המחשבה לבין רגשות שאולי אתה חש כיאוש, אשמה, תסכול, אכזבה, בדידות וכדו’

אז מה עושים עם זה?

ראשית, כפי שכתב ד”ר ואן דן רולק (פסיכיאטר): “עצם ההבחנה בהרגשתך יטפח ויסות רגשי, ויעזור לך להפסיק להתעלם ממה שמתרחש בתוכך”.

שנית, הרגשות עצמם דוחפים בך לפעול. גם רגשות שליליים… עליך להיות קשוב להם ולמצוא את הדרך להפחית אותם.

רגש שלילי אינו דבר רע.

ההבחנה בין “רגשות חיוביים” ל”רגשות שליליים” אינו נועד לתייג אותם כטובים או רעים ולבטא עמדה שיפוטית כלפי הרגש, אלא כאמצעי להבחנה בין שני סוגי הרגשות- נעימים ולא נעימים.

רגש שלילי אינו “רע” משתי סיבות- ראשית, לכל רגש יש תפקיד חשוב ומקדם בקיום האנושי. שנית, אין לנו יכולת לשלוט, בודאי לא באופן מלא, על חוויות פנימיות, רגשות או מחשבות, וממילא אם חווינו רגש שלילי לא עשינו כל דבר רע.

(גם רגש חיובי אינו בהכרח “טוב” אלא “נעים”. לדוגמא ‘הנאה’ היא נעימה, אך לא תמיד חיובית- כמו למשל במקרים של התמכרות- ובכל זאת היא מכונה ‘רגש חיובי’).

הרגשות ה”לא נעימים” נועדו כדי לעורר אותך ולשים בפניך תמרורים כדי ללמד אותך על עצמך ועל המצב הנוכחי שלך שדורש ממך שינוי והתפתחות, אלו “כאבי גדילה” שמצביעים בפניך כי אתה צריך ועשוי להתקדם ולהתפתח בע”ה בעקבותיהם.

גם ה”סטטוס” החברתי דוחף לא פעם לשם. המדרש כותב שלולא רגש ה”קנאה” (או אולי קל יותר להגדיר כ’לחץ חברתי’) אדם לא היה נושא אשה, בונה בית ונוטע כרמים. אם היה לנו כל כך ‘טוב’ בישיבה עם כל החברים, מה היה דוחף אותנו לשלב הבא שלנו? הפרידה מהחברים דוחפת בנו לא פעם לממש את עצמנו גם, להתקדם הלאה ולפעול.

הרמב”ם בפירושו למסכת אבות מבאר כי יש כמה סוגים של חברים:

“חבר לתועלת”- הוא כגון חברות שני השותפים…

“חבר תענוג”- הוא כחברות הזכרים לנקבות בנישואין וכיוצא בזה

“חבר ביטחון”- הוא שיהא לאדם חבר שדעתו סומכת עליו, שאינו נשמר ממנו, לא במעשה ולא בדיבור, ומגלה לו כל ענייניו, הטוב מהם והרע, בלי שיחוש ממנו שיבואהו (שיגרם לו) בכך בזיון, לא אצלו ולא אצל זולתו, הרי כאשר יהיה לנפש ביטחון באיזה אדם עד כדי כך, יהיה לה נחת רב מאוד בשיחתו וידידותו

“חבר לדבר נעלה”- הוא שתהיה כמיהת שניהם ומטרתם לעניין אחד, והוא עשיית הטוב, וירצה כל אחד מהם להיעזר בחברו כדי להשיג אותו הטוב לשניהם יחד”.

בוודאי זיהית בעצמך ובחבריך חלק מסגנונות החברויות הללו.

קיים מנעד שלם של איזורי חבירות שמוציאים מהכח לפועל יכולות שונות באדם ומספקים לו מענים שונים, מביטוי לאותנטיות (חבר ביטחון), חיבור פנימי (תענוג), אינטרסים משותפים (תועלת)

חברות נועדה לספק מענה לצרכי הנפש, לדמויות התקשרות מסוגים שונים המכונים בתיאוריית ההתקשרות “חוף מבטחים” (דמות עוגן בעת צורך בעזרה שמספקת הרגעה חיצונית ותחושת ביטחון- חבר ביטחון) ו”בסיס בטוח” (דמות המחזקת את תחושת המסוגלות הפנימית להתמודד לבד מול העולם- חבר להשגת דבר נעלה).

יש להניח כי חלק גדול מהחברויות שהיו לך עד היום היו “חברויות לתועלת” או “לביטחון”, כאלו האינטרס המשותף שלכם היה להעביר את הזמן, ליהנות יחדיו ולהרגיש טוב כל אחד עם עצמו בנפרד וביחד. אלו חברויות שטבען להסתיים או לדעוך עם נישואי החבר שכרגע עסוק במימוש הביטחון, התועלת, התענוג או הדבר הנעלה ביחד עם בת זוגו ומטבע הדברים גם סביבת החברה שלו משתנה אף היא.

כל הדרכים מובילות אליך, להבנה שזה דורש ממך דווקא להיות ממוקד בעצמך, לפעול ולא להימנע, לזקק ולהבין יותר א הצורך האישי שלך ולחתור למגע…

לא להיכנע למחשבות ורגשות שליליים שלוקחים אותך לאחור, אלא ללמוד מהם ולהבין את המשמעות שלהם, שנועדה לכוון ולהנחות אותך לשלב הבא שלך.

במידה ואתה זקוק לתמיכה נוספת, מצא לך עזרה של דמות מקצועית שתוכל ללוות אותך ולעזור לך לתרגל כיצד להיחלץ ממלכודות המחשבה המגבילות שמפריעות לך בדרכך.

אתה לא לבד!…

בידידות, אבי