שלום לשואל,

יישר כח על שאלתך. לפני מספר ימים שמעתי את המשפט הבא: המחלה הכי שכיחה במאה ה-21 היא הבדידות. מיד אגיע להסבר שגם הוצמד למשפט, אך בראשית הדברים חשוב לי להודות לך על ההזדמנות שנתת לי לכתוב על הנושא הזה.

כאשר אתה כותב בראשית הדברים שאתה חי בזוגיות מאושרת, קצת לא מסתדר לקרוא בהמשך על כך ‘שאין לך חברים’. הרי זוגיות מאושרת משמעותה לחיות עם החברה הכי טובה שלך! רבים וטובים היו רוצים מאד להעיד על עצמם שטוב להם בזוגיות, וכי הם מוקפים שכנים, קרובים ולומדי שיעור קבועים. עמדת הפתיחה שלך טובה מאד, ומכאן ניתן רק להתקדם –

מי שאמר לי את המשפט הנ”ל על ‘מחלת הבדידות’, תלה את סיבתה בהתפתחות הטכנולוגית המואצת שאופפת אותנו מכל עבר: רבים מאתנו מוקפים  במזרימי אינפורמציה אינטנסיביים שמתנתקים אותנו מהסביבה, וככאלה, קשה לנו מאד לחיות חיים של חברה, לדבר עם אנשים, לפתח שיח מעמיק, ובוודאי שקשה לנו ‘לשפוך את הלב’. פעם שמעתי שהמשגיח ר’ מאיר חדש לא אהב שהתקינו מנורת לילה בסמוך לכל מיטת בחור בישיבה. הוא טען שמנורה שכזו תקבע את הבחור לדלי”ת אמותיו ותקשה עליו לראות מחוצה להן, לחיות את הסובב אותו, ו’להרגיש’ את הזולת. לא אחת הזדמן לי לשבת בחברת חבריי או קרוביי ורובם ככולם סימסו במרץ. לא יכולתי להתעלם מההרגשה שכל סמס וכל וואצאפ  מהווה נדבך נוסף בחומה שכל אחד מגביה סביבו. באופן אישי אוכל להעיד על עצמי שהימים והתקופות שהתנתקתי לחלוטין מכל מזרים מידע באשר הוא, היו לא רק הימים היפים ביותר, כי אם הימים החברתיים ביותר עבורי.

27 זה גיל נהדר. אתה ממש ממש לא ‘זקן’ ליצירת חברויות וקשרים. חז”ל אומרים באבות ‘בן עשרים לרדוף’ אחר מזונותיו. בתקופה זו של החיים כל אדם משתדל לעשות לפרנסת ביתו, וגם ללא ההתפתחות הטכנולוגית המתוארת, קשה להעמיק בחברויות, כי כולם עסוקים במרדפי הקיום. זאת ועוד, חברויות נפש שאתה מדבר עליהן, אינן קיימות אצל רובנו. למרות זאת, אני בוודאי מבין ללבך וקצת כואב את כאבך. אתה רוצה משהו יותר אמתי ופחות פלסטי. אתה רוצה לחוש שדעתך נשמעת ויש ערך לדבריך. חשוב לך להרגיש קשור ומחובר, וזה בהחלט לגיטימי וחשוב לכל אדם. עצה אחת אוכל לעוץ לך: אל ‘תלחם’ על הענין הזה. אינך צריך להשקיע אנרגיות ‘ביצירת’ חברויות. חברויות קורות מאליהן והן קורות בכל גיל. גם לך זה יקרה כי אינך שונה מכל אחד אחר. ככל ‘שתשקיע’ יותר, אתה עלול להתאכזב ולסגל לעצמך תחושת כישלון מתמשכת. תוכל להיעזר בספר ‘כיצד לרכוש ידידים והשפעה’, ובטיפים שנמסרים שם. ממליץ לך לאסוף שני חברים שהכי קרובים אליך, ולצאת אתם באחד הערבים לחוף הים למשל. בהגיעכם תנסה להציע שכיון ‘שבא לך קצת שקט מהחיים’ אז ‘בואו נשאיר פלאפונים ברכב, ונעשה לנו קצת שקט באוזניים’. גם אם הם לא יתגייסו לעניין, תוכל אתה לעשות כך, וכשהם יראו אותך סביר להניח שהם ירצו לנסות גם…  מהלך שכזה יאפשר לך הזדמנות לשוחח, ולהם, להיזכר בימים קדמונים בהם גם הם נהנו מכך.

לסיום, אני מבקש לחדד את שפתחתי בו: החברות המאושרת שלך עם אשתך חשובה לאין ערוך מכל חברות אחרת, וכפי שאנו מתברכים בחתונותינו ‘שמח תשמח רעים האהובים’. זה נפלא שזה כך, ובשיחות עומק אתה תסופק הרבה יותר מכל שיחה אחרת, מה גם ששיחות אלו יעצימו את הזוגיות שלכם ויתנו לה עומק. אם תסתכל טוב בסביבתך הקרובה, תוכל בוודאי למצוא גם גיס/אח/בן-דוד שיהוו עבורך חברים טובים ואיכותיים, ותגלה שאינך צריך להפליג נדוד על מנת למצוא חברים.

בהצלחה רבה!

נתי

[email protected]