The Butterfly Button
הפרעות אישיות של בעלי שמקשות על חיינו

שאלה מקטגוריה:

שלום לכם צוות “אקשיבה”
אני נשואה כמה שנים.
בעלי הוא בחיר ליבי ואהוב חיי
הוא יקר לי מכל ואין מישהו שיחליף אותו בעולם מבחינת אישיותו המיוחדת אך לצד זאת אני נמצאת במצב לא פשוט והתמודדות יומיומית אל מציאות לא קלה ומאתגרת
בעלי סובל מהפרעות אישיות אשר אינם מאפשרים לו לתפקד אולי קצת עזרה בבית מדי פעם ממש לעיתים לא קרובות ומעת לעת מסתגר יותר ויותר בבית וממעט לצאת ודי מבודד מבחינה חברתית על אף שהוא מאוד ידידותי אהוב ורצוי בחברה
הוא ממש מיואש ממצבו עד שהוא בעצמו אינו מאמין שאי פעם יצא מהמצב שלו על אף שאני תמיד משתדלת להפיח בו אמונה ותקווה ואני עם עצמי גם חושבת שהוא זקוק לישועה גדולה אבל עדיין לא מתייאשת ולא מוותרת עליו אבל ממש ממש קשה לי ולילדים
מבחינה רגשית הוא תומך אוהב דואג ממש למופת גם כשמורגש שקשה לו נורא
מבחינה כלכלית כל העול הכלכלי מונח על כתפי ואני עובדת חצי משרה ומתפקדת משרה מלאה בבית עם בעלי והילדים
ישנם כמה קשיים שהייתי שמחה לקבל הכוונה עצה ותושייה
מה עלי לעשות עם בעלי איך אני יכולה לעזור לו האם זה בסדר שאני ממשיכה לחיות אתו למען הילדים ולמעני אפי’ שלפעמים המצב נורא נורא קשה או להתגרש גם למעני ולמען ילדי אתם מבינים בטח את הסיטואציה אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי הוא גם איבד אמונה  ברבנים שאליהם משתייך
מיותר לציין שהוא ניסה כבר הכול בכול מכל כל ומעת לעת המצב רק הלך והחמיר ועוד נשאר לנו חובות מהטיפולים שהוא עבר וניסה.
עוד דילמה שאני נמצאת בו שאנשים פשוט לא מאמינים למצב בו אני נמצאת וההתמודדות עם בעלי חלקם אומרים שזה יעבור וחלקם אף מעלימים עין כשהם אכן מוודאים שהמצב אכן קשה וקשה מאוד
להוריי והוריי בעלי אין איך לעזור ולתמוך לא כלכלית ולא רגשית אנחנו גרים בדירה קטנה בשכירות העמותות צדקה למיניהם אי אפשר לומר שלא תומכים בכלל אבל המצב בבית שאין לנו על דברים בסיסיים ביותר והמצב הזה יש לזה השלכות הן עלי הן על ילדיי והן על בעלי
איך אתם יכולים לעזור לייעץ להדריך לכוון להפיח בנו תקוות חדשות אל עתיד וורוד יותר
תודה לכם וסליחה על מגילה שכתבתי לכם

תשובה:

שלום לך אשה גדולה,

אני מסיימת לקרוא את המייל שלך בפעם השניה,

ומזהה מבין שורות הכאב את תעצומות הנפש שלך. לפני שאגע בנקודות שבהם ביקשת עזרה,

הרשי לי להאיר כבזרקור על כך שהמבט שלך, עם כל הטרדות, נותר בהיר.

את מביטה ישר וקדימה, מודה על מה שהיה ושיש, ממקדת את הקשיים בנקודות ספציפיות, ומחוצה להם- חיה את חייך, משתדלת להפיח אמונה ותקווה, לא מוותרת ולא מתיאשת.

דעי, שעצם הקימה שלך בכל בוקר ראויה לצל”ש של גבורה!

כולנו עובדים כאן, בונים את שלמותנו הרוחנית על ידי עבודת הבחירה מתוך הנתונים האלוקיים שלנו.

אבל יש כאלה שזוכים לתהילה בדרך (חולים, למשל), ויש כאלה שסובלים בכפליים, בגלל הבדידות החברתית.

אמנם זה מקומם ומכעיס, אבל גם זה חלק מהחישוב האלוקי. את לא נשמעת טיפוס נרגן, אבל קל מאד לכולנו להתלונן על אחרים וחוסר מילוי תפקידם. זוהי מכשלה ששווה לשים לב אליה.

ה’ נותן לך את היכולת להתמודד ולבחור בטוב שלך בלבד, לא בטוב של מישהו אחר. כלומר: המשיכי להשתדל להיות רק בתחום העסק שלך, בשאלה: “מה האפשרויות שלפני? מה מרגיש לי הטוב ביותר?” ובאהבה ורוך לעצמך, תני לעצמך יד ותפסעי את הבחירה שלך.

עם הרעיון הזה ארד קצת לקרקע של מציאות חייך. לא שאני מתיימרת לפתור הכל במטה קסם (הלוואי), אך לשפוך מעט אור על העמדה שלך.

1. טיפול לבעלך- נשמע שהגיע הזמן להרפות. אם וכאשר תגיע העת להתחיל שוב, אתם תדעו.

2. אל תצפי מאף אחד להבין את המצב. הציפייה הזו היא מקור לאכזבות ותסכולים. אם יש לך צורך במשהו מסוים (בניית סוכה, להביא ילד ממטפלת, וכל דבר אחר)- חשבי מי יכול אולי לעשות זאת, ותרגלי לבקש בחינניות. אנשים שמחים לעזור גם כשאין מצב קשה מאד. אם אינם שמחים- הישועה תבוא ממקום אחר, וחבל שהפסידו את ההזדמנות.

הבנה והזדהות אפשר למצוא בטיפול עבורך, ובקבוצת תמיכה. נדירים האנשים שיודעים באמת להיות שם עבור אחרים מבחינה נפשית. אני מתארת לעצמי שאת פיתחת כמה יחידות של יכולת שכזו בזכות החוויות המטלטלות שאת עוברת.

3. הלוואי ויכולתי להמטיר לכם את כל צרכיכם, ולפנק אתכם בכל משאלות ליבכם! – זוהי המשאלה שעולה וגואה בי. לצערי, אין בידי פיתרון כלכלי. יש את בורא עולם הזמן ומפרנס. יש ארגונים של מכירות למיניהם (ממזון ועד ביגוד ונעליים) וגמח”ים בצורת מכירה. אולי תתפלאי, אבל בארה”ב חנויות יד שניה הן להיט לכלל האוכלוסיה. אני אישית מאד אוהבת את הרעיון של שימוש נכון ומלא בחומרים שה’ נתן לנו.

אך חשוב משבריר רעיון זה, הוא העמדה שלך. גם כשאת מתפללת מעומק הלב על מחסורכם, השתדלי להכיר בו זמנית בכך שמה שאין- סימן שלא צריך.

אני כותבת זאת בידיעה שתוכלי לומר “קל לדבר”. ואת צודקת. אבל זאת המציאות.

יתכן ורצוי שהמציאות תשתנה למתיקות, אך כל עוד זה כך- זה טוב אולטימטיבי, זה טוב אמיתי לי ולכל המושפעים מהמצב.

כלומר: לראות את עצמך נרדפת או מסכנה- זו המסכנות הכי כואבת לך ולמשפחה.

נסי לטפח את תחושת האצילות והנכבדות שאינה תלויה בדבר. במקום לאכול פרוסה מרוחה כלאחר יד, למדי את ילדייך לסדר את הירקות יפה בצלחת. קשטי את הגבינה בפיסת גמבה.

זה לא דורש ממון, אלא שינוי תפיסה לתודעת שפע לכל הטוב שיש. מגמה של תפיסה וניצול של הטוב הזה, לשובע.

משפחות שתפיסתן היתה של עושר, חיו באושר. ואילו משפחות עשירות עם תפיסה נרדפת- לא חוו את מתיקות החיים על אף השפע.

בראש חודש כסליו אאחל שתמצאו תמיד שמש בכיסי הלב,

שתתפסו את קרני האור הבוקעות באפילת החורף.

אשמח להיות בקשר ולעזור ככל שיחונני ה’

ובכל מקרה- מתפללת איתכם לשפע כל טובו,

שפרה

smw.wohl@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני לא מרגישה שאני רוצה להתחתן... יש לי בעיה?
אני בחורה דתיה חזקה, כך שבציבור שלנו כבר יחסית מקובל שבנות יתחתנו בגיל הזה(לצורך העניין כבר יותר מחצי מהכיתה שלי התחתנה…). הבעיה היא שתמיד הרגשתי שונה מאותן הבנות… כאשר כולן היו קושרות מטפחות, מקוות ומייחלות להקים משפחה זוגיות כבר מגיל קטן, אני לא הרגשתי את זה, הרגשתי שאני קטנה מידי,...
לשתף בזוגיות בסערות שעוברות עלי?
ממש תודה על התשובות באתר, ניכר שהצוות כאן מקצועי ומבין בתחומו! הקדמה שאולי פחות נצרכת: ב”ה ארוסתי ואני נתחתן עוד חודשיים. לא מזמן קרה שהיה לי יום עם תחושת תסכול גדולה מאוד מכל מיני דברים שהצטברו, דיברתי עם ארוסתי היא שאלה אותי מה שלומי ואז פשוט הבכי התפרץ… שיתפתי. יום...
כבר לא כואב לי וכבר לא זועקת לעזרה- זה סימן טוב או רע?
אני אתחיל בלי הקדמות. אני לא מכירה את עצמי לאחרונה. לא שלפני זה הייתי מחוברת אבל כן היה לי דפוס קבוע ומסויים. מאז שזוכרת את עצמי אני חיה בתודעה של סבל. כל הזמן הרגשה של סבל צער וכאב בדרגות שונות. היו לי ויש לי סיבות רציניות ומשכנעות לכך. בכול אופן...
האם לחתוך יעזור עם מה שאני מרגישה?
אני באמת כבר לא יכולה לסבול את זה אני עם פסיכולוגית כבר4 שנים ולפני שנה הייתי עם חשיבות התאבדות ומאז זה הפסיק ואני עכשיו מוצאת את עצמי חשה צורך לחתוך אני פשוט מרגישה לא קשורה, שאף אחד לא אוהב אותי ומרגישה המון עצב ואני לא מסוגלת כבר שמעתי כל כך...
מה יהיה עם הזוגיות שלנו?
אני בת 27 . אני ובעלי נשואים 7 שנים ויש לנו 2 ילדים מתוקים .. מתחילת הנישואים היו קשיים . בהתחלה הוא היה מסור וקשוב וניסה לעשות הכל כדי שיהיה לי טוב . אני כנראה לא הייתי בשלה לנישואין והיה לי מאוד קשה עם השינויים שהנישואין הביאו איתם ונתתי לו...
מה עושים כשאין כוח לחיות?
מה עושים כשאין כח לחיות? אני מאובחנת עם פוסט טראומה מורכבת בטיפולים מתישים כואב לי הכל מאחוריי אישפוזים כואבים אני מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית אני קיצונית אוהבת ושונאת בצורה קיצונית אני נשואה עם ילדים ואין לי כח אני רוצה להיות האמא הכי טובה ואם לא מצליח אז לא באלי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן