שואלת נשואה טרייה יקרה!
אני מתנצלת שעבר זמן מה מאז ששאלת את שאלתך. ציינת שאת נשואה חודשיים ובינתיים את כבר בדרך להיותך נשואה שלושה חודשים…
בשאלתך לא פירטת לגבי מה שקורה בתוך המערכת הזוגית שלכם (מערכת היחסים שלך עם בעלך, איזה אדם הוא, איך זה עבורך להיות נשואה אליו, מה מסתדר בינכם, מה לא, במה אתם מתאימים בקלות, במה בקושי וכו’).
את מתארת בעיקר את המורכבות של מערכת היחסים שלכם כזוג אל מול המערכות האחרות המשמעותיות לכם- זאת של ההורים שלך וזאת של בעלך.
ייתכן והסיבה למה שכן פירטת ולמה שלא פירטת נעוצה בכך שהנושא שמטריד אותך הוא היכולת שלכם כזוג להיות נפרד, מובחן מההורים שגידלו אתכם וממי שעד עתה היו המרחב המשפחתי הטבעי של שניכם.
אסביר. אלוקים עשה אותנו תלויים בקשר. קשרים מספקים לנו אהבה, חום, שייכות, ביטחון וחיים. כשם שהאוכל והתנאים הפיזיים מספקים לאדם את התשתית לקיום הפיזי שלו, כך הקשרים המשמעותיים בתוכם הוא מונח מספקים לו את התנאים לקיום פסיכולוגי. זוהי הסיבה שילד תלוי בהוריו, צריך אותם וזקוק להם.
אולם, כדי להתפתח לאדם עם מרחב פסיכולוגי וחשיבתי משלו הוא צריך להצליח לבצע מטלה מאוד מורכבת. הוא צריך להצליח להיות גם קשור אל מי שהוא אוהב אבל גם להצליח להיות נפרד ממנו. גם וגם. גם להקשיב בקול ההורים וגם לפתח דעה עצמית. גם לכבד אותם וגם להצליח להיות “הוא”.
לאורך שנות ההתפתחות ישנן מספר תחנות מרכזיות בהן בולטת במיוחד המרכזיות של המשימה הזו שפסיכולוג בשם בואן קורא לה ‘מובחנות’. יש את גיל השנתיים הנורא בו הפעוט/ה עומדים על שלהם, נתקפים בהתקפות זעם כאשר רצונם לא ממומש. בשלב זה על ההורים לעזור לפעוט/ה למצוא את הדרך גם לרצות וגם להתרצות ולקבל מרות. גיל ההתבגרות הוא סוג של סיבוב נוסף בכל הקשור להתפתחות של יישות עצמאית במסגרת של קשר ובתוך מערכת היחסים המשפחתית.
אם אני מבינה נכון, אני שומעת אותך מספרת כי ישנו קושי שלכם כזוג לפתח את העצמאות של המרחב הזוגי שלכם ביחס לנאמנות של כל אחד מכם למערכת הקשר הקודמת המשמעותית ביותר והיא – ההורים. אל תוך הקושי שלכם נגררים עוד קשיים כמו חוסר הכבוד של אח שלך לחמיך והקשיים של בעלך לפתח נפרדות ומרחק מסוים שהוא בריא ונצרך במיוחד בתקופת הנישואים הראשונה אל מול הוריו שלו.
את מתארת כי את נמצאת בתוך קלחת רגשית סוערת במיוחד שמתערבבת בה אולי גם תרבות בוכרית שנשענת על הרבה כבוד להורים, נאמנות למשפחה ורגשות סוערים. במצב כזה את צודקת שקשה מאוד לכם כזוג לבד לפתח את המובחנות של התא הזוגי שלכם אל מול המערכות ההוריות המקיפות אתכם.
אני מציעה לך בחום לפנות לעזרה מקצועית. לחפש מטפל/ת זוגית מוסמכת באזור מגוריכם ולפנות לעזרה בכינון העצמאות שלכם.
הרבה זוגות מתמודדים עם סוגיות אלו בתחילת שנות הנישואים שלהם. מה שחשוב זה לא להזניח את הקושי, לא לחכות מדי הרבה, ולפנות לעזרה בהקדם.
אני מקווה ומייחלת שתמצאו את הדרך לפלס לעצמכם שביל אל הטוב שהתפללתם אליו בחופה שלכם.
הוא נמצא שם. מחכה לכם.
בהצלחה!
בתיה
batiaber@walla.com
דלג לתוכן
