אשה יקרה וגיבורה!

קראתי שוב ושוב את דבריך, את התיאור שמגולל בתוכו הרבה חיפוש, בלבול, כאב וכוחות..

אתחיל מהסוף ברשותך, בסוף דבריך ציינת שאת רק בת 21 אך חווית המון כמו בת 50, ומתוך התמונה שמצטיירת לי לגביך, עולה אשה צעירה אמנם בגיל, אך אכן עם אישיות וכוחות נפש כמו בת 50, בורא עולם נותן לאדם ניסיונות כפי הכוחות שיש לו- עברת דברים שנשים בנות גילך לא עברו וכנראה שאת עשויה מחומר חזק ומיוחד, ויש לך שליחות גדולה בחייך, ובעז"ה ביום שתהיי במקום חזק ויציב תוכלי לראות איך כל צעד ומשבר בחייך הובילו אותך למקום הטוב ביותר עבורך.

אני מלאת הערכה על כך שלמרות החוויות הכושלות כלשונך, והדברים הקשים שעברת, עדיין יש לך כוחות (כיאה לבת 21) ואת מלאת תקווה ומבקשת אמת- ואני בטוחה שממקום כזה אפשר רק להתקדם ולעלות…

את מתארת קורות חיים עמוסים מגוונים בהם טעמת מכל מיני עולמות ואת עדיין מחפשת… מחפשת חוויות הצלחה וסיפוק, מחפשת אמת ואולי גם קצת שקט, ובהירות, רוגע וסדר בחיים.

הייתי רוצה לתאר ברשותך מה מנקודת המבט שלי קרה לך, ומתוך כך מהיכן נראה לי שניתן להתקדם. חשוב לי להדגיש כי זוהי פרשנות אישית שלי מקריאת דבריך, יתכן מאד שאני טועה בצורת ההסתכלות שלי תקחי את הדברים כהצעה וכהמלצה, ותרגישי בנח לכתוב לי בחזרה ולתקן אותי במידת הצורך, אשמח לחשוב איתך ביחד על כיוונים נוספים.

הכותרת שנתת לדברים היא זהות עצמית-

וזאת בעיני התשובה לכל מה שעבר עליך, חיפוש זהות מתוך בלבול גדול שלא מאפיין נערות רבות שמשתייכות למגזרים שונים- נערה חרדית מבית לא מכירה אפשרויות אחרות, גם אם תחפש תשובות וטוב שכך, תמצא אותם קרוב ורוב הסיכויים שנסיבות חייה לא יעמידו לה פרדוכסים מבלבלים מידי שיגרמו לה לבלבול או פקפוק דרמטיים,  כך גם לגבי כל נערה שגדלה במקום אחר ונחשפה פחות או יותר לטווח מצומצם של אפשרויות והייתה צריכה לבחור מתוכם.

ובמקומות אחרים כאשר האפשרויות הן כמעט בלתי מוגבלות ולנער/ה המתבגר/ת יש טווח רחב של אפשרויות בחירה, מצד הסביבה והמצפון יש סוג של לגיטימציה לרוב הניסויים והבדיקות שתעשה עד שתגבש זהות עצמית- דתית, מוסרית.

ואת יקירתי- חווית בלבול גדול , המסלול שעברת באמת לא היה פשוט- חווית ההורים החוזרים בתשובה, ה"צדיקה" וה"רבנית" כלפי חוץ שכלפי עצמה לא תמיד התנהגה או הרגישה כך, בסמינר חונכת לדבר אחד בשעה שהכרת דברים אחרים, וכשהחלטת, במושכל או שלא, לנסות דברים חדשים, היית לחוצה מבפנים ומבחוץ- האם זה בסדר, האם זה תואם למה שחונכת (איפה?) וכו'. ובתוך כל זה יתכן שתחושת המחויבות המהירה לגבש זהות, להחליט, לקבל הגדרה, להשתייך לכאן או לכאן, גברה על האפשרות ויישוב הדעת להחליט בצורה יסודית מי היית רוצה להיות, ולאן היית רוצה להשתייך…

טבעי מאד, בפרט בגיל ההתבגרות, לרצות להרגיש שייכים- חרדית/ חילונית, וכו', אך יתכן כי הבלבול והצורך החזק להשתייך או לקבל הגדרה- דבר שבגלל נסיבות חייך המורכבות, לא היה מנת חלקך בצורה ברורה מעולם, בא לפני חיפוש ובירור יסודי מי את, ומה את מחפשת, כאשר דווקא לך הייתי ממליצה להגיע לסוג של שלום עם עצמך ולבהירות לגבי הרמה הדתית האישית שלך והמקום של בורא עולם בחייך, ורק לאחר מכן לבדוק לאיזו חברה את יכולה להתאים.

ועניין נוסף חשוב עוד יותר- התיאור שלך נגע לליבי מאד, אפילו סחט  דמעות, אך לדבריך הוא היה טכני  והוא אכן היה כזה- במובן שלא פירטת מהבחינה הרגשית מה קרה לך בפנים כל השנים האלה- איך הרגשת, האם היה לך טוב- בבית, בבית הספר, האם היה לך את מי לשאול, האם היו לך קשרים משמעותיים עם הוריך? עם מבוגרים אחרים?  איך הגיבו הוריך לנוכח יישור הקו עם ביה"ס, ולשאר הצעדים שעשית? מה היה מעמדך החברתי? למה היה לך חשוב להיות בתפקיד הצדיקה.. איך קרה שכלשונך "התפרצו לך התנהגויות" לא צפויות, בחרת להתמקד בהשתלשלות קורות חייך אך אני חושבת שהרבה לפני הזהות העצמית הדתית, יש לך צורך גדול בהגדרה עצמית וקבלה אישיים. את עושה רושם פיקח וחזק, לקחת אחריות על חייך בכל מיני צמתים, אך תחושתי היא שעל מנת להגיע להגדרה השתייכותית- דתית- מגזרית, את צריכה לתת לעצמך מקום- להבין מה קרה לך, מה היו הצרכים שלך אז ומתוך כך-היום. חוויות הקשר והאמון הראשוניים שלנו הם בסיס משמעותי ליכולת לתפוס את האלוקים גם ברמה הדתית, ועל מנת שיהיה סדר בכל הקשור לקשר עם בורא עולם יש צורך לעשות סדר בחוויות המאד ראשוניות של קבלה עצמית, של ערך עצמי, של קבלה ואהבה מצד הורינו והסביבה הקרובה. אם לך עצמך יהיה טוב מספיק, אני חושבת שיהיה לך קל יותר לבחור ולהרגיש שייכת בכל דרך בה החלטת ללכת.

את מוזמנת לחשוב על הדברים, וברמה הפרקטית, הייתי מציעה לך לקחת לך זמן לעשות בירור פנימי בכל העניין אך להיעזר בגורם חיצוני, עברת הרבה ואני חושבת גם שאת צריכה מקום בו תוכלי לעבד את החוויות הלא פשוטות שעברת, ובכלל, מגיע לך זמן איכות בו מישהו חיצוני, יהיה שם בשבילך, יעזור לך לעשות סדר- בתחילה בתוך עצמך, ברמה האישית, ואח"כ מהבחינה הדתית כתובת לשאלות ועזרה לבחור לעצמך, ביישוב הדעת, את המקום הטוב ביותר עבורך. (לאו דווקא אותו בנ"א, יכול להיות שבשלב הראשון יהיה לך טוב לפנות לאיש טיפול, ואח"כ לרב, או שאולי אח"כ כבר תהיי מסופקת…)

מקווה כי הדברים רלוונטיים עבורך, אם את זקוקה להמלצה או הפניה ספציפית את מוזמנת לפנות אלי.

מאחלת לך הרבה כוחות, ורק טוב ואושר תמיד.

מעריכה מאד-

חנה

[email protected]