שלום יקרה,

השאלה שלך מקפלת בתוכה לבטים קשים וחששות גדולים. לפני שארחיב רק אומר בקצרה ובאופן חד משמעי: ככה לא מתחתנים.

אז איך כן?

הפרסומות, הסרטים, הספרים, השירים – כל אלה מספרים לנו שמתחתנים מאהבה. והנה זוג ש”אוהבים אחד את השניה באמת” ובכל זאת ככה לא מתחתנים.

כי כדי להתחתן צריך גם אחריות, זהירות, בגרות, כבוד ועוד כמה דברים שבלעדיהם גם האוהבים הגדולים ביותר מגיעים למקומות קשים. היית מאמינה שאישה מוכה מסוגלת לחוות אהבה כלפי בעלה? זו המציאות. אהבה היא כוח עצום שמחבר בין אנשים, אבל עדיין היא לא ערובה לנישואין יציבים ומאושרים.

חשבת על זה פעם? היום יש קורסים לכל דבר: קורס הכנה ללידה, קורס אפייה, קורס קיפול כביסה (עכשיו הגזמתי, אבל אולי זה הסטרטאפ הבא…) ורק לדבר החשוב ביותר בחיים אנשים קופצים למים בלי הדרכה, רק בגלל ש”התאהבנו”. וזה בשעה שמדובר בעתיד שלנו ושל ילדינו! אז אני שוב מציעה לך לומר לעצמך וגם לו, שוב ושוב במלוא הנחישות: ככה לא מתחתנים.

אבל מתוך אותם ערכים של אחריות, זהירות בגרות וכבוד אני מוסיפה גם: ככה לא מבטלים אירוסין. אם הוא הביע נכונות ללכת לטיפול – תני לזה צ’אנס אמיתי. חכי תקופה מסוימת ותראי אם הוא באמת הולך, אם הוא משתף פעולה ואם יש תוצאות. ייתכן ששווה לך לחשוב על טיפול זוגי שיאפשר לשניכם יחד לקבל כלים כדי ליצור ביניכם תקשורת טובה במקום כעסים וקללות, בכי ודיכאונות. אבל אם כל זה לא קורה – תחזרי לנקודת המוצא: ככה לא מתחתנים. ייתכן שהפרידה תהיה קשה אבל עדיין ככה לא מתחתנים.

ועוד נקודה חשובה,דברים לא מסתדרים מאליהם אחרי החתונה. להפך, הם מקצינים.

מה שראית בקטן בחיי הנישואין יהיה בגדול.

ההתנהגות שלו כעת היא עוד מרוסנת כי עדיין אתם לא נשואים, לאחר החתונה אנשים מרשים לעצמם הרבה יותר, מורידים את כל המסכות.

אדם שתמיד חושב שהוא צודק גם כשהוא עושה טעויות קשות כמו קללות הוא אדם שהייתי חוששת מאד לקשור גורלי בגורלו.

אנשים כן יכולים להשתנות, אבל בתנאי אחד. שהם יבינו שהם בבעיה וירצו להשתנות ויעשו מאמץ עצום כדי שזה יקרה.

עד שאת לא רואה שזה הכיוון הייתי מציעה לך לשמור את עצמך.

זה שהוא אחרת כשהוא רגוע לא אומר כלום כי גם אנשים אלימים יש להם את הזמנים הטובים והרגועים שלהם.

מאחלת לך זיווג הגון, שיהיו בו כבוד הדדי, תקשורת טובה, וכמובן גם הרבה אהבה.

ברוריה