שואל יקר מאוד
לקרוא את שאלתך ולהתפעל. להתפעל מהמסירות שלך למשימות חייך, להתפעל מהשקדנות שלך, מהיכולת לעמוד בכל המשימות שכתבת, בכל הלחץ של זרם החיים הסוער הזה, ולהמשיך להשקיע במשפחה, בילדים, בחסד, בתלמידים. ידך מלאות בצדקה, בחסד, בתלמוד תורה ובדרך ארץ. פשוט להעריץ, ולבקש בהזדמנות זו ברכה מאיש כמוך לשנה טובה ומאושרת.
ודווקא כל אלו מובילים לכאב שניכר בכל שורה משאלתך. הכאב על התפילה שאינה נענית לפרנסה ברווח, הכאב על המעשים הרבים שאינם מניבים תגובה מצופה מ"למעלה", והכאב על כך שאתה חש לבד, כמי שרק נותן לבורא, אך הבורא מזעיף את פניו וקומץ את ידו.
אני יהודי פשוט, כמוך, ולא אוכל לומר לך כבעל סמכות רבנית כך או אחרת, ובוודאי שאיני מוסמך לסתור מישהו גדול ממני, אך אפרוס בפניך את הרהורי בנקודה שהעלית, ואני מקווה שתוכל לקחת מהם לתועלת.
חז"ל אומרים "כל המאריך בתפילתו ומעיין בה בא לידי כאב לב", ומסבירים שם הראשונים (ראה תוספות) שאדם המצפה להתגשמות תפילותיו סופו לבוא לידי אכזבה ושברון לב. חכמים למדונו שתפילה אינה דרך להשגת תוצאות, היא עבודה שבלב, עבודת ה' הבאה לבטא את הרצון שלנו אליו, את התלות שלנו בו בכל העניינים. התפילה אינה יכולה לכפות על הקב"ה לתת לנו דבר זה או אחר, נסתרות דרכיו וחשבונותיו ובהם תלויים השפע והסתר הפנים, שמן הסתם התפילה היא אחד מהם, אך לא בקשר ישיר יותר מכל עבודת ה' אחרת, בין בלב ובין בכל חלק אחר מגופינו ונפשנו.
כמו בתפילה כך גם בכל מעשה אחר. החסד שאנו עושים, הצדקה שאנו נותנים, הלימוד שאנו מלמדים אחרים, כל אלו אין מטרתם ואין ביכולתם לשנות דרכו של הקב"ה ולגרום לו לעשות דבר זה או אחר. הם מן הסתם מצטרפים לחשבון שלם, גדול ומשוקלל, הן שלנו אישית, הן של משפחתנו, והן של המעגלים הרחבים יותר (קהילה, עם, מדינה, עולם). אדם אשר באים עליו ייסורים או קושי, לעולם אינו יכול "ללחוץ על כפתור" ולגרום לקב"ה לשנות את השפעתו, והוא אינו יכול לדעת האם אין ייסורין אלו באים במקום אסון אחר גדול יותר שהיה מגיע לו וזכויותיו עמדו בעדו שיגיעו לו ייסורין מופחתים, אלו חשבונות שמים שאין לאדם כל נגיעה אליהם.
על היהודי להרבות טוב, להרבות חכמה ודעת, להרבות תורה ויראת שמים, לא על מנת לקבל פרס, ואף לא בציפיה לקבל פרס פיזי בעולם הזה, אלא על מנת שהוא עצמו יהפוך לאדם טוב יותר, עובד ה', הפועל לפי טבעו ולפי הנדרש ממנו על ידי אלוקיו.
נכון, הקב"ה אומר שאדם הנותן תרומות ומעשרות, יכול כביכול לבחון את הקב"ה אם לא יתן לו את ברכתו. אלא שחשוב לזכור ולעיין שוב במקורות, מדובר שם על הברכה בכך שיהיה בטחון באוכל (ברכת גשמים), כלומר יהיה לאדם הנותן תרומות ומעשרות בטחון תזונתי, וכן מדובר בהבטחה שבדברים שבדרך הטבע תלויים בבורא שם הוא לא ימנע את ברכתו.
שני התנאים הללו אינם נמצאים באופן משמעותי בחיי העבודה שלנו. ביטחון תזונתי ככל הנראה במידה זו או אחרת יש לכולם, והקשיים הגדולים, החובות וה"בור" התקציבי לרוב אינו קשור לאוכל בסיסי. כמו כן פרנסת האדם המודרני אינה תלויה ישירות בקב"ה באופן גלוי וטבעי כבעבר.
רמת משכורת תלויה פעמים רבות בסוג המקצוע אותו האדם בוחר, בלימודים שהוא רכש עבור המקצוע, בסביבת המגורים שלו, בביקוש המקומי לתפקידו, בכשרונות שלו ובהתאמתם לתפקיד, ועוד ועוד גורמים המשפעים על הכנסותיו. כל אלו בוודאי שהקב"ה בסופו של דבר יכול לכוון אותם ולסייע בהם, והכל בידי שמים, אך אין זה באופן ישיר, ולאדם בבחירותיו יש השפעה משמעותית בהרבה על התוצאה.
לכן לדעתי (וכך גם שמעתי מרבותי), הבטחה זו אינה נוגעת כל כך לצורת החיים שלנו, בוודאי לא באופן גלוי ומשמעותי כפי שמקובל לספר ולצפות.
אתה בוודאי שואל את עצמך בשלב הזה בתסכול, "אז מה כן???" מה הקב"ה רוצה שאני יעשה? למה הוא מביא עלי את קשיי הפרנסה האלה? מה הוא רוצה ממני? שאלה חשובה ביותר.
הרמב"ם מציע לנו דרך לבדוק תשובה לשאלה זו, כאשר הוא כותב שקודם כל עלינו לחפש את החטא בתהליך של סיבה ותוצאה ישירות. כלומר אדם החש חולה, עליו לבדוק קודם כל אם הוא לא חטא ב….הנהגות לא בריאות, ועליהם הוא קודם כל צריך לשוב. אדם שנפגע בתאונת דרכים ח"ו צריך לבדוק קודם כל אם הוא לא חטא ב…נהיגה בלתי זהירה. הסיבה היא הרבה יותר ישירה וברורה (ברוב הפעמים) מאשר סיבות עקיפות ש"מעמיסים" לאחר מכן.
ובענייננו אני ממליץ בחום ללכת בדרך זו. לפני הכל לבדוק היטב היטב את ההתנהלות הכלכלית שלכם כמשפחה. לבדוק האם אינכם "חוטאים" בהוצאה מיותרת, האם אינכם חיים מעבר לרמת החיים המתאימה לכם, האם אין מקומות בהם אינכם מתכננים כיאות את דרככם, ובקיצור לבדוק האם חייכם הכלכליים בריאים וראויים. האם הצרה האיומה הזו שתיארת בשאלתך אינה עונש על…בעיה כלכלית אחרת, התנהלות לא נכונה כמשפחה.
ובדרך זו של הרמב"ם נאמר גם כאן, אם וכאשר תמצא את החטאים בתחום הזה, ותפעל לתקנם, סביר להניח שמהר מאוד תראה את השכר בהבראה של כלכלת ביתכם. החטא יכופר.
שים לב, בדיקה יסודית ונכונה אינה דבר פשוט, והייתי ממליץ לך לעשות זאת דרך מישהו מקצועי ובעל נסיון. כמי ששנים רבות התנדב בארגון פעמונים (http://www.paamonim.org/he/), אני ממליץ לכם מאוד לפנות אליו בבקשה ללווי כלכלי, כזה שיכלול שיקוף (בדיקת הוצאות והכנסות כוללת), תקציב וביצוע, יחד עם סל היעוצים שמציע הארגון. ויחד תוכלו לאזן את חייכם הכלכליים, ולראות כיצד ניתן לשפרם באופן ניכר.
שואל יקר, כפי שפתחתי, מעשיך הטובים, היכולות שלך בחסד ובעבודת ה', הם מדהימות, המשך בהם בכל כוחך, לא בצפיה לתמורה אלא כי הם פשוט טוב, כי אין ספק שתקבל עליהם שכר בעולם הזה ובעולם הבא בדרך שהקב"ה יבחר לנכון על פי מה שנגזר עליך ועל סביבתך. ויהי רצון שבראש השנה הבא עלינו לטובה יגזרו עלינו אך גזרות טובות, ישועות ונחמות,
אשמח לדעת אם עניתי על שאלתך, וכמובן אתה מוזמן להמשיך ולשתף ולשאול,
בהערכה רבה, ובברכת כתיבה וחתימה טובה!
מיכאל
[email protected]
דלג לתוכן
תגובה אחת
בהמשך להתנהלות הכלכלית של השואל.איךיכול להיות שאדם שנמצא בחובות רבים,נותן כלחוגש יותר מ700 שקל,כדבריו.
הרי עניי עירך קודמים.אתה ומשפחתך קודמים לעניים אחרים.נתינת כל כךהרבה צדקה כשאין לך,זוהי טעות הילכתית ומוסרית.
כדי שאותו היהודי יברר דבר זה עם רבו ולא ימשיך בטעות זו.
בהצלחה בכל דרכיו.