The Butterfly Button
השקפת העולם שלי שונה מזו של ההורים שלי

שאלה מקטגוריה:

אני בחור ישיבה לומד בישיבה קטנה ולא כל כך מוצא את עצמי גם מבחינה לימודית וגם מבחינת חיבור לערכים החינוכיים.

אני מבין שאני עוד צעיר ושלא הכל ניראה תמיד נכון אבל בכל זאת אני שואף לדרך חיים שונה ויותר מאפשרת.
אני גם רואה הרבה שוני ביני לבין ההורים שלי מבחינת ערכים וגם אם אני גודל כרגע במסגרת הערכים שלהם אני עדין מרגיש שאני חי בעולם שלי שבין השאר מצריך אותי להסתיר מהם הרבה דברים ולהתווכח על כל הגבלה ודעה.
אני לא מקפיד על הרבה דברים שההורים ( והמשפחה ) מקפידים ודברים שלהורים שלי יראה נורא והיום וחס וחלילה אצלי יהיה ברוב המקרים הרבה יותר בסדר.

אני מנסה להשיג את הגבולות שלי כל הזמן ויש בי פחד קטן שאני לא יצליח להגשים את מי שאני באמת רוצה להיות.
זה יוצר ויכוחים וצעקות ולא פעם אני אומר להם שאני רוצה לחיות את העולם שלי ולא להתרגש מכל דבר קטן שאולי ניראה לא טוב.

מצד שני אני גם לא רוצה להסתכסך עם ההורים שלי כי אני אוהב אותם ואני יודע שהם באמת רוצים בטובתי ויכול להיות שאם אני אומר להם את זה ,זה יגרום להם להיות עצובים וזה הדבר האחרון שאני רוצה.
אני יודע שכשאני הגדל אני יוכל יותר להחליט.
זה אומר שעכשיו אני צריך לבטל את הדעות שלי?
אני כן רוצה לחיות את החיים שלי עצמי, יש אפשרות כזאת בזמן שיש בינינו חילוקי השקפות?

תודה על המערכת הכל כך יעילה הזו!!!!

תשובה:

בחור יקר

שאלתך העמוקה והכנה נגעה לליבי מאד. בשאלתך אני קורא ושומע את הכאב והבלבול שאתה מתמודד איתו. התחושה שההורים לא מבינים אותך, לא רואים אותך, לא נותנים לך לבטא את עצמך ואת ערכיך… והעול הגדול שנגרם מהצורך להסתיר ולריב כדי להרגיש שאתה נאמן לעצמך ולדרך שלך.

נעבור יחד ונתבונן בכל אחת מהנקודות וננסה מתוכן למצוא כיווני חשיבה שיסייעו לך:

לא כל כך מוצא את עצמי גם מבחינה לימודית וגם מבחינת חיבור לערכים החינוכיים” –

זו תחושה קשה לחוש שאתה לא שייך, לא מתחבר. האם זה טבעי? ובכן, זה בהחלט לא נדיר. כל אדם עובר בגיל ההתבגרות שינויים רבים. הן גופניים והן נפשיים. גם בתחומים נוספים כמו הערכים החינוכיים שקיבלנו מהבית, נוצרות שאלות וספקות. זו תקופה של גיבוש הזהות. מי אני? מה מתאים לי? במה אני מאמין? האם כל מה שלימדו אותי מרגיש לי מדויק? אלו שאלות הגיוניות, והמצב שאתה מתאר קורה לעיתים קרובות בצורות שונות כחלק מהתהליך הטבעי.

“אני מבין שאני עוד צעיר ושלא הכל נראה תמיד נכון אבל בכל זאת אני שואף לדרך חיים שונה ויותר מאפשרת” –

כאן אתה מציג את התהליך הפנימי שלך. מצד אחד ההבנה שאתה עוד צעיר, ואולי עוד תשנה את דעתך בעתיד, ומצד שני השאיפה לדרך חיים שונה ומאפשרת יותר כבר עכשיו. זה טבעי ונורמלי. בגילך מתעצבת האישיות במובן מסוים. אמנם, קשה לדעת האם התחושות שלך היום משקפות את מי שתהיה בעתיד. אבל חשוב לתת מקום לתחושות שלך ולרצונות שלך כחלק מדיון ובירור ולא להדחיק אותם. כדאי ונכון, למצוא אדם מתאים לנהל איתו פנים אל פנים את התהליך הזה כדי שהוא לא יישאר רק בינך לבין עצמך. אחרי הכל, אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים…

“בין השאר מצריך אותי להסתיר מהם הרבה דברים ולהתווכח על כל הגבלה ודעה” –

התחושה שאתה חי בשני עולמות – שלך ושל ההורים, ושאתה צריך להסתיר דברים כדי שהם לא יגלו כמה אתה שונה מהם, היא קשה מאד. זה יוצר תחושת בדידות ותסכול. הצורך להיאבק על כל דבר קטן בהחלט מתיש. חשוב שתדע שיש עוד רבים שחווים תחושות דומות. אתה לא לבד בזה. בעז”ה בהמשך אנסה להציע כיוון כיצד ניתן להפחית את המתח הזה.

“אני מנסה להשיג את הגבולות שלי כל הזמן ויש בי פחד קטן שאני לא אצליח להגשים את מי שאני באמת רוצה להיות” –

הניסיון להגדיר את הגבולות שלך והחשש שלא תצליח להגשים את עצמך הם תחושות מוכרות מאד בגיל שלך. זה חלק מתהליך ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. למעשה – במידה רבה- זהו חלק מהתהליך האישי שאנו עוברים כל החיים. אנחנו עשויים לפגוש את התחושות הללו גם בגיל מבוגר יותר, כך שכדאי קודם כל לזכור שזה טבעי ולא מוזר.

חשוב שתקשיב לעצמך, שתחשוב מה נכון לך, מה מתאים לך. גם אם זה לא תואם את הציפיות של הסביבה. ויחד עם זאת, חשוב מאד לזכור שיש פער בין מחשבה למעשה, והמעשה הנכון דורש בירור מעמיק ותכנון. ‘סוף מעשה במחשבה תחילה’. כדאי לשקול היטב את ההשלכות של מעשים, וכדאי לשתף בכך מישהו נוסף, עדיף בעל ניסיון…

“מצד שני אני גם לא רוצה להסתכסך אם ההורים שלי כי אני אוהב אותם”

האהבה שלך להורים והרצון לא לפגוע בהם למרות חילוקי הדעות, מעידה על אישיותך הטובה ועל היותך בחור ערכי. זה ראוי להערכה שאתה מנסה לשמור על היחסים איתם.

עם זאת, חשוב שאתה תדע – אתם לא חייבים להסכים על הכל כדי לשמור על מערכת יחסים אוהבת, בני אדם מטבעם חלוקים בנקודות מסוימות ובכל זאת חלק גדול מצליחים לנהל מערכות יחסים טובות ובריאות.

בעז”ה כשתמצא את הדרך לנהל איתם שיח טוב ובריא, יש סיכוי טוב שהם ילמדו לכבד את הבחירות שלך גם אם הן שונות משלהם. ובנקודה הזו, קריטי להתייעץ עם מישהו שמכיר גם אותך וגם אותם, לכל מערכת יחסים יש אופי ייחודי שצריך להכיר כדי לדעת איך לפתור בה קשיים בתקשורת.

“אני יודע שכשאני אגדל אני יוכל יותר להחליט. זה אומר שעכשיו אני צריך לבטל את הדעות שלי?” –

ממש לא! העובדה שעדיין אין לך עצמאות מלאה, לא אומרת שאתה צריך לבטל את עצמך, את הדעות והרצונות שלך. נכון שיהיו דברים שתצטרך להתפשר לגביהם כרגע, אבל אל תוותר על התהליך של הבירור והגילוי העצמי. זה חשוב ובריא. יחד עם זאת, כדאי שתזכור שאתה לא חייב למצוא תשובות מוחלטות והגדרות לכל הדברים כאן ועכשיו, שמור על סקרנות וראש פתוח, נסה לברר לעומק עניינים שחשובים לך, כלי עזר מאד מוצלח לעניין הזה יכול להיות יומן שבו אתה רושם לעצמך את הדברים: מחשבות, שאלות, רעיונות וגם מסקנות. כך תוכל גם במהלך הזמן לראות בעיניים את ההתפתחות שלך.

“יש אפשרות כזאת בזמן שיש בינינו חילוקי השקפות?” –

בהחלט כן. זה לא תמיד קל, וזה דורש עבודה והבנה משני הצדדים. אבל בהחלט אפשר לחיות יחד באהבה וביחסים טובים גם כשהשקפות העולם הן שונות, הפתח לצורת חיים כזו הוא בניית שיח כנה, אמיתי, פתוח ומכבד. בזהירות אני מוסיף: יש סיכוי טוב שהוריך יכבדו את עצמאותך אם הדברים יתנהלו בצורה בוגרת, מתוך שמירה על מקומם הן כבעלי הבית והן כהורים שגידלו אותך באהבה ובמסירות במשך השנים, מתוך בירור וסיכום של הגבולות ביחד.

בד”כ, הורים שמחים לגלות שהילד שגידלו הופך לגבר עצמאי ובטוח בעצמו, ועוד יותר, אם העצמאות הזו לא יוצרת מתחים מורכבים מדי.

אז איך ממשיכים מכאן? הנה כמה הצעות פרקטיות:

ראשית, נסה ליצור מרחב של שיח בריא עם ההורים שלך. קח לך זמן רגוע, ונסה לחשוב איך יהיה הכי נכון לעשות את זה. בחר זמן מתאים, סביבה נעימה וגם תתכונן לשיחה מראש.

זמן: לעיתים דווקא בבוקר אחרי שכל הילדים במוסדות. אצל אחרים, דווקא הערב, או שעות הלילה יתאימו יותר לשיחה. נסה גם לקבוע איתם פגישה, זה משדר בגרות ורצינות.

סביבה נעימה: נסה לחשוב מה מתאים, לפי אופי הקשר שלך עם הוריך, והסגנון שלהם. אולי זה טיול משותף בפארק שקט, אולי ארוחה נעימה במסעדה, אולי ארוחה נעימה -אבל דווקא בבית… אתה מכיר, סומך עליך שתדע.

התכונן לשיחה: קח לך דף ועט, ונסה לחשוב איך יהיה הכי נכון להעביר את הדברים להוריך, נסה להימנע מנקודות של עימות חזיתי, ולדבר על הדברים באופן כללי ככל האפשר. תכנן בראשך, מתוך היכרות עם הוריך, מה הם עשויים לומר על הדברים, ואיך הצגה של הנושאים בנוסח שונה תגרום לתגובה אחרת. כאשר תמצא את הנוסח שנראה לך הכי נכון, כתוב אותו בראשי פרקים (או בצורה מפורטת, איך שמרגיש לך נכון יותר), ותישן על זה לילה. נסה לקרוא את זה שוב אחרי יום או יומיים, ואז לדייק שוב את הדברים.

בזמן השיחה עצמה, שתף אותם בעדינות במה שעובר עליך. הסבר שאתה עובר תהליך של חיפוש עצמי, שיש לך שאלות ותהיות. בקש מהם סבלנות והקשבה. נסה לשדר להם בגרות ואחריות. רוב ההורים רוצים את טובת ילדיהם ואם הדברים יוצגו בצורה נכונה, סביר שהם יגלו הבנה, גם אם לא הסכמה מלאה.

שנית, מצא לך מבוגר אחראי ומשמעותי שתוכל לשוחח איתו בפתיחות. אולי דוד קרוב, איש חינוך שאתה מעריך, אדם חכם שאתה מכיר או רב שאתה סומך עליו. חשוב שיהיה לך ‘אוזן קשבת’, מישהו להתייעץ איתו ולשתף אותו במחשבות ובהתלבטויות שלך. לפעמים עצם האפשרות לבטא את הדברים בקול, עוזרת להבהיר אותם. אם האדם הזה מכיר אישית את הוריך, בכלל הרווחת.

שלישית, השתדל לעסוק בדברים חיוביים שמעניינים אותך ונותנים לך השראה ותחושת סיפוק. אם זה לימוד תורה בסגנון מסוים, קריאת ספרים, שמיעת שיעורים ואפילו עיסוק בתחביבים. נסה גם לשמור על איזון מבחינה גופנית, שינה טובה, תזונה בריאה ומסודרת, פעילות גופנית כלשהי וכו’. במיוחד בתקופות מאתגרות, הגוף חשוב לא פחות מהנפש. לעיתים ניתן ממש להרגיש איך האיזון הזה משפיע על הנפש.

ורביעית, זכור תמיד שהקב”ה אוהב אותך ורוצה בקרבתך, בדיוק כפי שאתה. הוא ברא אותך עם הכישרונות, התכונות והאישיות המיוחדים שלך. הוא שמח בדרך הייחודית שלך לעבוד אותו. המשך לפתח את הקשר שלך איתו, תתפלל, תשוחח, תשפוך את ליבך. זו ברית אמת שתמיד תלווה אותך.

אני מקווה שהדברים הללו יעזרו לך ולו במעט לצלוח את התקופה המאתגרת הזו. המשך להיות קשוב לעצמך, למסע שלך, תוך שמירה על יחסים טובים עם האנשים החשובים לך. ובעז”ה עם הזמן תמצא את הדרך הנכונה לך לצעוד בה.

אני פה לכל שאלה או התייעצות נוספת. מאחל לך הצלחה רבה והרבה סייעתא דשמיא!

באהבה,

אהרן

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
איך להניע חבר ללכת לטיפול?
אני בחור ישיבה חרדי ויש לי חבר (בן 22 בערך )שלטעמי וכן לדעת רבני הישיבה וכל החברים הקרובים אליו ואפילו אלה שפחות חושבים שהוא צריך יעוץ (הבחור בעצמו מעולם לא הזכיר את הנידון בעצמו כמובן…) ראשית אציין שמדובר בבחור שעד גיל 18 ישב ולמד ללא הפסקה יש מצב שהוא גם...
מפחדת מביקורת ומלהרגיש מותקפת
מאז שאני זוכרת את עצמי אני נמצאת במצב שאני לא מרוצה ממנו. במשפחה שלי תמיד הייתי מותקפת, בעיקר מאחותי, שבכל הזדמנות הייתה חייבת להוריד אותי ולציין שאני גרועה בהכל, גדלתי לשנוא את עצמי ולהיות כל הזמן במצב מגננה. והעניין הוא שאפילו לר הייתי מודעת לזה. בשנתיים האחרונות נפל לי האסימון...
איזה קושי הוא בידי ומה בידי שמיים?
ממה שהצלחתי להבין כל קושי ואתגר, שהאדם עובר בחיים הוא מאת הקב”ה. עוד דבר שאני מקווה שהבנתי נכון הוא שדרך התורה הוא בכיבוד האחר,בעזרה לאחר ובכללי בעשיית טוב לאחר בין אם זה חברים קרובים משפחה וכו. השאלה אם יש גבול מסוים או שפשוט לקבל שכל דבר מאת הה’ יתברך? האם...
איך מתמודדים עם נרקסיסטים?
יש לי שאלה שמאוד מעניינת ומעסיקה אותי. איך מתמודדים עם נרקסיזם במשפחה- כלומר הורים, גיסות, חמות, שאם אני מדברת איתם לפעמים- הם גורמים לי להרגיש בעצמי חסרת ערך , ואפילו לפעמים לכעסים חזקים- מול בעלי. וגם אני מרגישה שאלו אנשים מהצד הלא טוב של היקום. כלומר מהצד של היצר הרע-...
איך לא נפחד מהמוות אם יש מצב לגיהנום?
תודה שיש כאן מקום לשאול- יש לי שאלה, יש לי פחד גדול מלמות , פחד שמורכב מהמון נקודות כמו החוסר וודאות , כמו האיבוד שליטה , כמו לא להגשים את עצמי ועוד ועוד. ככל שעובר הזמן אני מבינה, שכשאדם מפחד ככ למות, הוא הרבה פעמים לא זוכה לחיות.. כי הוא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן