The Butterfly Button
הרב שלי לא סולח לי -מה אני אמור לעשות?

שאלה מקטגוריה:

שלום כבוד הרב!
אתמול אירע לי מעשה שמאוד ציער אותי אני לומד בישיבה תיכונית וקרה שעשינו עבודה ולא ידעתי את התשובה אז אמרתי לרמ שלי שלא הבנתי את השאלה והשאלה לא מובנת וראיתי שהוא כועס אז שאלתי אותו אם פגעתי בו והוא אמר שכן ואין לי מחילה ממנו לעולם ופגעת בתלמיד חכם אחרי שנגמר השיעור ממש התחננתי בפניו כמה פעמים שיסלח לי והא בשלו וממש השפלתי את עצמי מולו אבל הוא אמר שאין מחילה ולא לדבר איתו אולי בעוד חודשיים אני יסלח לך אמר .האם אני צריך להשתדל עוד בבקשת הסליחה עם זאת שבקשתי כבר שלוש פעמים והשפלתי את עצמי והוא כלל לא רבי המובהק?

תשובה:

לבחור היקר והצדיק,

קיבלתי שאלתך וקראתי אותה כמה וכמה פעמים בכאב ובצער גדול.

אינך צריך לבקש מחילה אחר שביקשת.

מבואר בשולחן ערוך אורח חיים סימן תר”ו שמי שחטא לרבו צריך לבקש ממנו כמה פעמים מחילה ולא די בשלוש פעמים ומקורו ברמב”ם פרק ב’ מהלכות תשובה הלכה ט’ ובהגהות מיימוניות שם שנלמד מהגמ’ ביומא פ”ז עמוד ב’ שרב הלך לר’ חנינא י”ג פעמים לבקש מחילה ובגמ’ אמרו ‘רב שאני’ ובלחם משנה כתב שגירסת הרמב”ם בגמ’ היא ‘רבו שאני’ שהיה ר’ חנינא רבו של רב. ובאליה רבה כתב שמקור דברי המרב”ם הוא ממה שאמרו בגמ’ שהמבקש מחברו לא יבקש יותר מג’ פעמים וזה רק מחברו אבל לא מרבו וכ”כ בבארות המים שם וצ”ע שלמדו מאחי יוסף ואולי יוסף היה נחשב לכל הפחות כרבם שאינו מובהק. וכתב שם שמסברא שיעור זה שייך בחברו ולא ברבו.

אמנם רש”י שם כתב שרב החמיר על עצמו ונמצא שאינו מעיקר הדין ואולי משום כבודו של ר’ חנינא וא”כ אין מקור לכך שברבו יש חיוב יותר מג’ פעמים וכן מבואר בט”ז סימן תר”ו שלשיטת רש”י אין חיוב לבקש יותר מג’ פעמים אלא שהרמב”ם למד מסברא שכל הדין הוא דוקא בחברו אבל ברבו צריך עד שיתפייס.

ויש מן האחרונים שלמדו שאסור לבקש יותר משלוש פעמים וכך למד הפרי חדש שם בשיטת הרמב”ם, נמצא שייתכן שעוברים איסור וכפשטות לשון הגמ’ ‘אל יבקש ממנו יותר משלוש פעמים’ וכן מוכח ממה שהגמ’ הקשתה על רב איך הלך לר’ חנינא לבקש רחמים ואם היה רק דין פטור ולא איסור אינו מובן קושיית הגמ’ ובאמת רש”י למד כך במסקנה שהיה חומרא אבל הרמב”ם לא למד כך שהרי גרס ‘רבו שאני’ ולא ‘רב שאני’ וא”כ משמע שבחברו יש איסור לבקש מחילה יותר משלוש פעמים. כ”כ הפר”ח שם ולא עוד אלא שיום הכיפור מכפר עד שירצה את חברו ולא שיתרצה חברו אם ביקש ממנו כהוגן ג’ פעמים עי”ש.

והנה מבואר באחרונים שם שאף מי שאינו רבו מובהק ולפי זה לכאורה היה עליך לבקש מחילה עד שיתרצה, אמנם מקור דין זה הוא בשו”ת משפט צדק חלק ב’ בסוף סימן מ”ט ושם דווקא במי שהוציא שם רע ופגע ובייש את התלמיד חכם ועליו אמר שצריך לבקש ממנו כמה פעמים עד שיתרצה עי”ש היטב, אבל בבקשת מחילה על נדנוד של זלזול בוודאי שנמחל לו אחר שנהג כדין וביקש ממנו מחילה ואין צריך לפייסו יותר.

ואף ת”ח צריך למחול לאחר שמבקשים ממנו אף שביזוהו בפרהסיה כמבואר בטור יורה דעה הלכות נידוי וחרם סוף סימן שלד ‘אלא נוקם ונוטר הדבר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו’ ומבואר שלאחר שביקש ממנו מחילה צריך לסלוח לו. ועי”ש במשפט צדק הנ”ל שדן אם דין זה נאמר גם על רבו אבל וודאי דווקא בדבר שהוא עוון פלילי כעין הוצאת שם רע או ביזוי ברבים וכדומה. ובלבוש אורח חיים סימן תר”ו כתב: ‘ואז די לו ואין צריך יותר, ואדרבה הוא עשה את שלו והעביר על מדותיו, וחבירו נקרא אכזרי שאינו רוצה למחול, גם לא ימחול לו השם יתברך עוונותיו לחבירו ולא יעבור השם יתברך על מדותיו ולמחול לו ג”כ, כי היא המדה הנכונה כנגד המדה.’

וא”כ יפלא כיצד תלמיד חכם יכול להיות אכזרי כל כך ולהתנהג בטפשות וברוע לב תוך שימוש במניפולציות רגשיות על תלמיד שלומד אצלו בשיעור שצריך לקרב אותו, לחזקו ולגדלו. ואני הייתי ממליץ על כגון דא את דברי הגמרא במסכת תענית דף כ”ד ע”א על מי שלא חס על בניו שאין ללמוד ממנו תורה כי איך יחוס על תלמידו עי”ש וכל שכן במי שלא חס על כבוד תלמידיו שהזהירו במשנה אבות פרק ד’ ‘יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך’ ובלשון שו”ת דרכי נועם חלק חושן משפט סימן ל ‘כ”ש בחיי נפש דראוי לפקח עליהם יותר מגופם’ וראה עוד בשו”ת בנימין זאב סימן רמ”ח. ובלשון הלבוש יורה דעה סימן רמב ‘ואמרו חז”ל כשם שהתלמידים חייבים בכבוד הרב כך הרב צריך לכבד תלמידיו ולקרבן אליו, ואמרו [אבות פ”ד מי”ב] יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. לפיכך יזהר אדם בתלמידיו לכבדן ולאהבן, שהם הבנים המהנים בעולם הזה ובעולם הבא, שהם מוסיפין לחכמת הרב ומרחיבין את לבו. אמרו חכמים [תענית ז ע”א] הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולם, שכשם שעץ קטן מדליק הגדול כך תלמיד קטן מחדד את הרב בשאלותיו עד שיוציא ממנו חכמה מפוארה.’

וא”כ איך שייך לנהוג כך בתלמיד, להשפילו ולבזותו ולסרב לקבל ממנו מחילה כאשר חטא ואין זו דרכה של תורה ואם היה אפשר הדבר היה ראוי שלא ללמוד ממנו יותר כי אינו רב שראוי לקבל ממנו תורה ובפרט כמו שכתב רש”י ביבמות קי”ז עמוד א’ על כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם שכתב רש”י שם ‘אם רבו מסביר לו פנים הוא מחכים ואם לאו אינו מחכים מרבו’. אם כן היה ראוי לעזוב רב כזה ולילך ללמוד תורה אצל רב שיסביר לו פנים ושהנהגתו תהיה הנהגה ראויה המתאימה ללומדי תורה.

אמנם אם קשה הדבר לפרוש מרב זה, אפשר להמשיך ללמוד אצלו וכעין מה שר’ מאיר תוכו אכל וקליפתו זרק ולקבל ממנו תורה ולא לקבל ממנו מידותיו הפגומות.

כל מה שכתבתי הוא אף אם חטאת כנגדו והיית צריך לבקש ממנו מחילה והיה ראוי שימחול לך מיד כמבואר בטור הנ”ל, כל שכן שכפי דבריך לא חטאת לו מאומה והתנהגת כדרך תלמידים המקשים ושואלים את רבותיהם וכעין מה שאמרו בגמ’ חולין דף ו’ ע”א ‘בתלמיד היושב לפני רבו דתני רבי חייא (משלי כג, א) כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה פרוש הימנו’ ועי”ש היטב בפירוש רש”י. וא”כ איש הלזה נוהג שלא כמנהג הראוי לתלמידי חכמים ובוודאי לא לרבנים המלמדים ובוודאי לא לצעירי הצאן שנמצאים בתחילת גידולם בישיבה וצריכים לקרבם בעבותות אהבה ולהתנהג עמהם כאב לבנו בדרך של כבוד ולא בדרך של הטלת מורא ח”ו.

לכן, הסר דאגה מלבך, השתדל להתרכז בלימודים שלך ולעשות בהם חיל.

בברכה למנוחה ושלוות הנפש והתענגות על התורה שהיא משוש חיינו

שבת שלום

רפאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

קשה לי לקבל את התשובה שהרב אמר לי!
לפני השאלה אקדים ואומר כי תקופה ארוכה מאד חיפשתי רב בעל כתפיים רחבות ושיעור קומה שיוכל לענות לשאלותיי ובסיעתא דשמיא לפני כמה חודשים מצאתי דרך להגיע אל אחד מפוסקי הדור כדי לשטוח בפני את שאלותיי. שלחתי שאלות וקיבלתי תשובות שנכתבו בטוב טעם והקלו מעלי את משא החיים. לפני מספר ימים...
איך שואלים שאלת רב?
רוצה לדעת איך בדיוק שואלים שאלת רב. אציג כאן שאלה לדוגמא כאשר המטרה היא לא מה התשובה ההלכתית שבזה אתם מעדיפים שלא להתעסק אלא יותר על צורת השאלה. ישנם באיזור הרבה מניינים. לאחרונה בית כנסת מסוים רצה לפתוח גם אצלו מניין אז הוא פירסם ואני התקשרתי וביררתי מספר פרטים על...
הרב פוסק לי אחרת ממה שאני לומד בהלכה
מה אני אמור לעשות כשאני רואה בהלכה דעה מסויימת שנכתבה ללא חולק ואז הרב פוסק לי לעשות הפוך? ובחדא מחתא מחד גיסא מעודדים את הציבור ללמוד הלכות, ומאידך גיסא מעודדים אותם שלא לפסוק ע”פ ההלכה שלמדו אלא להציג כל שאלה לרב. ממה נפשך. אם אני לא אמור לפתוח ספר ולפסוק...
הרב קוק וההתנגדות אליו אך לא למקביליו
יש לי שאלה שאני מנסה להבין בראי ההיסטוריה. הראיה קוק היה אדם גאון חרדי לאומי מחמיר שהייתה התנגדות אליו במיוחד בקרב העדה. שאלתי הראשונה היא נראה על פניו צביעות שכן הראיה קוק לא היה החרדי הציוני היחיד בדורו. המון היו חרדים ציונים כמו הרב אפשטיין,הרבנים מלצר,אדמורי רוז’ין,הרב כשר,הרב חרלפ,הרב פראנק...
האם תשובה של רב נקיה משיקולים אישיים?
קודם כל תודה על האתר הנפלא והתשובות המכילות והשיח המרומם שהם נותנות. אני בחור רווק בן 25 בשידוכים ודי בונה את העולם ההשקפתי התורני שלי בעצמי. ולאחרונה אני יותר מבין שאין לי מקום להתייעץ עם רבנים. אני לא בדיוק מאמין בהם, שהם יוכלו לתת לי תשובה אמיתית, המתאימה לי מהמקום...
למה אין לי בחירה על עצמי כאישה?
שאלה חשובה לי: ילדתי לפני חצי שנה, הרב שלנו התיר לי רק שנה למנוע. האמת שמאד קשה לי ,המעבר, להיות לאמא , להיות רק סביב התינוק , בלי זמן לטפל בבית לבשל , לעבוד בעסק , כאחת שלפני עשתה, ופעלה , והרוויחה ,בבת אחת להיות בבית ,( כן , גם...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן