שלום לך יקרה!
ראשית, חשוב לי לומר שאני מעריכה מאד את הכנות והצורה הגלויה בה כתבת את דבריך, שומעים מתוכם חתירה לאמת, רצון להתקדם, והרבה זרימה ויכולת הסתגלות.
המחשבות לקראת נישואין- והרצון העולה מדבריך להתכונן ולהיות בת זוג טובה בוודאי יסייעו לך לבנות מערכת יחסים בריאה ויציבה אחרי ההתמודדויות שתיארת, ומעידים שבכוחך להצליח.
תיארת לימודים בסמינר הכי טוב בירושלים, בית חזק, כל מיני התמודדויות וגם חוויה של קשרים לא כ"כ נעימים עם בנים.
תיארת את עצמך כאחת שיודעת להמשיך הלאה ולא לשקוע בחוויות מהעבר , ואת שואלת האם מחייב שיהיה לך קושי במערכת היחסים עם בעלך בגלל הנסיון שיש לך.
השאלה היא מה קורה כאשר יש אירועים שמזמינים אותך לחזור להתמודדויות שהיו לך. סיטואציות שונות אומנם ניתן לשכוח, ואם הסיכוי לחזור למקומות האלה קטן, באמת נח לעבור הלאה.
אך יתכן מאד שבנישואין- תפגשי את עצמך מחדש בחוויה של זוגיות, ויש סיכוי גדול שמצבים שונים במערכת הזוגית יחזירו אותך לחוויות ממערכות היחסים שהיו לך בעבר אם תרצי ואם לא.
אין זה אומר שיהיו לך חלילה קשיים משמעותיים בחיי הנישואין ובזוגיות, אך כן נראה לי שעברת חוויות שצריכות עיבוד, והכנה מתאימה לנישואין. שכחה, או הסחת הדעת לא מספיקים.
אתן לך מס' דוגמאות מעשיות מה יכול להחזיר למקומות בעבר, ובמה חשוב לעשות סדר:
הנישואין כמערכת יחסים מחייבת– לפי תיאורך חווית חוויות זוגיות עם בנים במערכות קשר לא מחייבות. במערכות יחסים כאלה יש הרבה זוהר וריגושים ניתן לחוש בהן אמנם תשוקה והתלהבות, אך יש להן, למערכות היחסים האלה, בסיס רעוע , גם כאשר יש סיכוי שהן יהיו ממקום אמתי ולא תוצר של התלהבות חיצונית, הוא קטן. העדר המחויבות גורם לכך שבכל רגע נתון הקשר יכול להינתק מכל מיני סיבות.
כאשר משהו נהיה בר השגה, אז נקודת המבחן האמתית של הנאמנות, נקודת המבחן לטיבו של קשר היא המחויבות, ועוד יותר מכך- המחויבות היא היוצרת בניה משותפת, חתירה על בסיס ערכים לעתיד משותף.
בקשרים שבמסגרת מחייבת יש אמנם עליות ומורדות, אך כל צד נותן, ומקבל, ומנסה לשמר את האהבה, שגדלה ומעמיקה. מערכת יחסים זוגית במסגרת נישואין מחייבת- מכניסה את האהבה למקום אחר, יחסים במסגרת של נאמנות ומחוייבות .
חשוב לתת את הדעת להמשיך לשמר את האהבה, לתת, למרות שגרת החיים וההרגל, ולהצליח להיכנס למסגרת המחייבת.
דוגמא נוספת: הדדיות– את מתארת שבמערכות היחסים שחווית הרגשת מנוצלת. במערכת היחסים עם בעלך אסור שתחושת הניצול שהכרת, תלווה אותך, (ובעז"ה לא יהיה לה מקום מוצדק..)מערכת היחסים בזוגיות חייבת להיות הדדית. נכון שלכל צד יש צרכים אך שני בני הזוג צריכים לתת, לקבל, ולהיות מסופקים. ההדדיות מצריכה מחשבה והכנה, על מנת שתדעי לקבל, על מנת שלא תפרשי ציפיות שיש ממך כניצול, על מנת שתלמדי לקבל ותבני מערכת זוגית של אהבה, נתינה הדדית, הכלה, והרבה התחשבות.
לגבי טענתך שעם הזמן תלמדי לנווט את עצמך, הזמן אכן מרפא, ו"עושה את שלו", אנחנו לומדים הרבה עם הזמן, אבל צריך להיות ערניים שלא נשלם מחירים יקרים בדרך, שלא נעשה טעויות שהיינו יכולים למנוע עם קצת מחשבה ועבודה…
בשורה התחתונה- נראה לי כי את צריכה להשתמש ולנצל את יכולותיך המיוחדות לזרום ולהמשיך הלאה, הם יהיו לך לעזר רב, אך עם זאת לא להתעלם ולהתכחש לחוויות מהעבר הזקוקות לעיבוד, ארגון מחדש והכנה לעתיד.
לגבי נקודת המבט של מי שמגיע לנישואין אחרי מערכות יחסים רבות בעבר, נראה לי כי לא ניתן להסיק מסקנות מכלילות על כל מי שאורח החיים שלו הוא כזה. אבל לרוב, נראה לי שמי שחי כך משמעות הנישואין עבורו שונה במעט, הציפיות מחיי הנישואין, והעמידות שלהם אכן יכולים להיות מושפעים ממערכות היחסים שהיו בעבר ויש בהם מורכבות גדולה יותר מאשר במערכת היחסים בנישואים ללא חוויות קודמות.
כאשר שני בני הזוג מגיעים מרקע עתיר נסיון, הם בנקודת פתיחה שווה בתוך חיי הנישואין שלהם. וכאשר זוהי הנורמה- אין מקום לפחד ש"אולי לא אהיה מספיק טובה"- כי לא מכירים אפשרות אחרת..
רק כאשר מכירים במעלות של אפשרויות להרגלים אחרים ואורח חיים שונה, יש לאן לשאוף ולדאוג להיות טובה מספיק….
מקווה שהבנתי אותך כראוי,
אם יש לך שאלות או תהיות- את מוזמנת בשמחה לפנות אלי במייל.
מאחלת לך את כל הטוב!
ובבוא העת- נישואים מאושרים!!
מעריכה ומתפללת-
חנה
[email protected]
דלג לתוכן
