שלום וברכה.

שאלת שאלה עמוקה, הנוגעת ביסודותיה של הבריאה; נוגעת בהנהגת הקב"ה בעולמו. את מספרת שהשאלה גם מעוררת בך כעס. משהו לא מסתדר לך במשוואה: הרי- הקב"ה, הוא כל יכול; בוודאי. והקב"ה הוא טוב ומטיב- גם זה בוודאי. אז אם אלה ההנחות שמרכיבות את המשוואה, התוצאה של המשוואה הזו לא אמורה להיות סבל, היא אמורה להיות טוב אמיתי ומושלם!

והרי, זה לא תמיד ככה. יש סבל בעולם, וצרות, וכאב. וזה לא מסתדר, ולא מובן.

זו שאלה רצינית הדורשת תשובה רצינית. ותשובה רצינית, צריכה לחדד ולברר ביסודיות נושאים רגישים, מכל ההיבטים והצדדים.

אני אנסה לעשות זאת, שלב אחר שלב, בעדינות אך ביסודיות. ואנא, קראי דברים אלה בעיון שוב ושוב; ואם צריך להרחיב עוד, את מוזמנת לכתוב לנו שוב.

בדרך כלל, אם אנחנו מניחים הנחה, שצריכה להוביל לתוצאה מסוימת, והתקבלה תוצאה הפוכה- המסקנה היא שההנחה איננה נכונה. למשל: אם לפי הידוע לי, סוס רץ במהירות 90 קמ"ש (זה לא נכון, סתם לצורך הדוגמא), והוא דוהר בשביל ישר שאורכו 90 ק"מ, והוא מפעיל כל הזמן את שיא כוחו, ולמרות זאת התוצאה הייתה שהוא סיים אותו בשעה וחצי, כנראה שאחת מן ההנחות שלי לא נכונות: או שהוא לא דוהר בקצב של 90 קמ"ש, או שהוא לא הפעיל את שיא כוחו כל הזמן, או- ייתכן- שהשביל יותר ארוך ממה שחשבתי. כי כשהתוצאה שגויה, גם ההנחות שגויות.

אבל ביהדות זה לא ככה. לא תמיד. כי למרות התוצאה שאיננו מבינים, ההנחות עדיין נכונות.

מה הן ההנחות שלנו?

1. שהקב"ה הוא טוב ומטיב.

זה נכון, ולא בגלל התוצאה. זה נכון כי כך התורה מעידה. "וירא אלוקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד": הקב"ה ברא את העולם והוא עצמו מעיד עליו שהוא טוב מאד. והרי הקב"ה בורא את העולם מחדש בכל יום ויום: "מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית"!

כך דוד המלך מעיד: "טוב ה' לכל, ורחמיו על כל מעשיו". הקב"ה הוא טוב לכולם, ומרחם על כולם. ומידותיו של הקב"ה הם אינסופיות, והרחמים שלו הם בלתי מוגבלים.

2. שהקב"ה הוא בלתי מוגבל.

זה אחד מעיקרי האמונה הבלתי מסוייגים שלנו: הקב"ה הוא שלם בתכלית השלמות; ואין שום כח מבלעדיו ואין שום דבר שהוא לא יכול לעשות.

אלה ההנחות. ומי אמר לנו שהן בכלל נכונות? לא בגלל שאנחנו רואים או מבינים, אלא בגלל שאנחנו יודעים שזוהי האמת. איך? זה לא המקום להאריך בזה, אבל האמונה שלנו בקב"ה מתבססת על עדות רציפה ואמינה של אלפי שנים שאכן נגלה עלינו הקב"ה ונתן לנו תורת אמת, וגם על ראיות שכליות מוצקות למציאותו של הקב"ה ואמיתות התורה.

וכיוון שהקב"ה בעצמו מעיד והוכיח לאבותינו שהוא גם טוב ומטיב וגם כל יכול- אז אנחנו יודעים שזה ככה.

וזה דבר שחשוב להדגיש אותו שוב ושוב: הסיבה שאנחנו מאמינים בתורה היא קודם כל כי אנחנו יודעים- על ידי השכל ובעיקר על ידי העדות- שיש ה' ושקיבלנו ממנו תורה. לא בגלל שאנחנו תמיד מבינים או רואים את השגחתו.

בשואה האיומה התרחשו זוועות שלעולם לא נצליח לתפוס ולהבין; ועדיין יהודים רבים מאד נשארו איתנים באמונתם בתורה ובאהבתו של השי"ת. סבתי שתחי' ניצולת שואה, והיא האדם האופטימי ביותר שאני מכיר, חדורת אמונה ואהבה לבורא עולם.

התוצאה הנוראה שהם חוו על בשרם, לא הצליחה לערער אצלם את הידיעה, שעדיין- התורה היא אמת, ומה שכתוב בה הוא אמת.

ואחרי שאנחנו יודעים שזו האמת, כי כך כתוב בתורה וכך הקב"ה העיד על עצמו לאבותינו- עכשיו אפשר לשאול: אז למה התוצאה לא מסתדרת לנו?

זו שאלה עתיקה. כשמשה רבינו מבקש מהקב"ה "הודיעני נא את דרכיך", הוא מבקש ממנו להסביר לו למה צדיק סובל ורשע נהנה, שאלה על הנהגתו של הקב"ה בעולם. ויש שתי דעות שם בגמרא האם הוא קיבל תשובה. לפי דעה אחת, הקב"ה אפילו לא ענה לו.

אז איך הוא חי בלי התשובה? איך הוא הצליח להמשיך להאמין בקב"ה? תשובה- כי הוא פגש אותו. כי הוא דיבר איתו. הוא לא היה צריך הסברים, הוא לא היה צריך להאמין, הקב"ה פשוט היה שם. גם אם אנחנו לא מבינים, אפשר להמשיך ולהאמין. ייתכן שלא נקבל תשובה. אבל את האמונה ואת קרבת האלוקים לא יצליחו לקחת מאיתנו. הקב"ה נתן כח בנו ובתורה להתחבר אליה גם אם אנחנו לא מבינים אותה.

ושוב, שלא נטעה: אנחנו יודעים שהתורה היא אמת בצורה ודאית, גם אם אנחנו לא תמיד מבינים את מה שכתוב בה. אנחנו יודעים בצורה ברורה שיש בורא לעולם, גם אם אנחנו לא מבינים את הנהגתו.

אבל אף על פי שהנהגות הקב"ה בעולם נסתרות מאיתנו, עדיין נגעו בזה גדולי הדורות. הרמח"ל עסק בשאלה הזו הרבה, ואת השאלה ששאלת הוא שואל בעצמו בתחילת ספרו "דרך ה'".

אז אנסה להסביר מה שהוא עונה- וזה הסבר עמוק ועדין. וצריך להוסיף הערת אזהרה: קשה לדבר על הקב"ה, אין לנו השגה במידותיו, תכונותיו וקל וחומר לא בו עצמו. למה? כי בשכל אנושי, חומרי, אי אפשר להבין דברים רוחניים כאלה. אז כל מה שנגיד, זה רק מה שגילו לנו רבותינו כדי לשבר את האוזן. ועדיין יש כאן סוד גדול שיכול לעזור לנו קצת להבין.

הקב"ה רוצה להיטיב, כבר אמרנו. ומהו טוב? כל דבר בעולם יש לו צד לטוב או לרע. תלוי איך משתמשים איתו. הדבר היחיד שהוא טוב מושלם, הוא הקב"ה בעצמו. הקב"ה הוא שלמות הטוב. אז אם הקב"ה רוצה להיטיב לנו, הוא צריך לתת לנו- אותו בעצמו! וזה בדיוק תכלית החיים: להידמות לקב"ה כדי שנוכל להידבק בו. והדבקות הזו היא האושר המושלם. אני יודע שאנחנו לא תמיד חושבים ככה, לפעמים האושר המושלם דומה לנו כבגד חדש, רכב חדש או פרוזן יוגורט בקצפת; אבל כשנידבק בקב"ה, בסוף של הסוף, נדע בוודאי שזה הטוב המושלם והאושר הכי גדול שיש.

אבל לקב"ה יש תכונה אחת מרכזית- הטוב שלו, הוא שלו בעצם. הוא לא "קיבל" אותו מאף אחד. אף אחד לא "נתן לו" את זה בחסד. הטוב של הקב"ה הוא טוב בעצם, טוב עצמאי.

אז כדי להידמות לבורא ולזכות להידבק בו, גם אנחנו צריכים לרכוש את התכונה הזו; שהטוב שאנחנו משיגים- יהיה טוב עצמאי. שלא נתנו לנו אותו. בדיוק כמו הקב"ה. אם הקב"ה יתן לנו את הטוב, והוא בוודאי יכול לעשות זאת, ואף בלי עבודה מצידנו- זה לא יהיה כמוהו בעצמו. כי הטוב שלו הוא שלו, הקב"ה הוא לא "מקבל". והקב"ה רצה שגם אנחנו לא נהיה "מקבלים". כדי שנהיה דומים לו. וכשנהיה דומים לו נוכל לזכות להרגיש את הטוב האמיתי והמושלם, הטוב האלוקי. ולכן הטוב דורש עבודה מצידנו. ולכן הוא כפוף למערכת של דין, של כללים, של שכר ועונש. כי אחרת, יהיה לנו טוב- אבל לא כמו שלקב"ה יש טוב. ואם לא יהיה לנו כמו של הקב"ה- לא נהיה דומים לו. ואם לא נהיה דומים לו, לא נזכה להרגיש את שלמות הטוב- את הקב"ה בעצמו.

זה היה עמוק, אני מעריך את הרצון שלך לדעת וללמוד ולהעמיק. ואני מקווה שמה שלימד אותנו הרמח"ל יעזור לך להבין עוד יותר.

ועכשיו אני רוצה לגלות סוד, שגם אותו גילו לנו רבותינו. למרות ההסבר שכך זה חייב להיות, למרות שכדי לזכות לטוב אמיתי אנחנו מוכרחים לעבור במערכת של דין וכללים כדי להשיג טוב בעצמנו- עדיין יש אפשרות "לעקוף" את הכללים. עדיין, ייתכן שהקב"ה ייטיב איתנו בחסד, ברחמים, ועדיין נזכה לכל הטוב. כי כשהקב"ה ברא את העולם הוא ברא אותו במידת הדין- לפי הכללים, כמו שמוכרח להיות, וכמו שהסברנו- אבל אח"כ הוא שיתף בבריאה את מידת הרחמים. וזה אומר שאנחנו יכולים בהחלט להתפלל לקב"ה ולבקש- "ריבונו של עולם, תרחם עלי ותשלח לי טוב לפי הדרגה שלי. לפי איך שאני רואה אותו. לפי איך שאני מרגישה. גם אם זה לא בדיוק לפי הכללים". כי בתפילה אפשר להשיג הכל. ובתפילה אפשר להשיג כל טוב; טוב שגם יקדם אותי אל התכלית ולדבקות בהשם- וגם יהיה טוב ברמה שלי- טוב נעים, ומתוק, ומוצלח. אפשר. רק לבקש.

ולסיום אני רוצה לחזור לנקודה שהזכרתי כבר קודם, והיא החשובה מן הכל. שאלות על השם יתברך, מתעוררות כשאנחנו רחוקים ממנו. אם היינו מרגישים אותו קרוב, את אהבתו, את טובו הגדול- לא היינו שואלים. והרי הקב"ה מיטיב עמנו כל הזמן, אבל שטף החיים והיצר הרע מונע מאיתנו להרגיש ולראות. ואנחנו מוכרחים לפנות זמן באופן עקבי ביום, ולמצוא: איפה האהבה שלו אלי? איפה הוא נותן לי? איפה הוא מיטיב עמי?

ואני מבטיח לך שתמצאי. ותמצאי עוד ועוד, כי הקב"ה תמיד פה איתנו. ותמיד מיטיב ואוהב. ואחרי שנחפש ונמצא הרבה טובות כאלה, ממילא תתעורר בנו אהבה לקב"ה; אהבה- שגם אם לא תמיד תהיינה לנו תשובות להכל, עדיין נדע שהוא טוב ומיטיב וחושב עלינו רק מחשבות לשלום ותקווה.

בהצלחה תמיד, נתן.