The Butterfly Button
הציבור שלנו צריך להתגייס?

שאלה מקטגוריה:

למה חרדים לא עושים צבא

תודה על האתר המחכים!
אני בחור ישיבה ויש שאלה שמעסיקה כנראה הרבה בזמן האחרון.
בנושא הגיוס ונשיאה בנטל. אני חושב שהתשובה שאנחנו בעיקר נותנים לצד השני שהיא, לימוד תורה לא פחות חשוב משירות צבאי יהיה אשר יהיה, כי יש עולם רוחני וגם בו צריך לפעול, ולכן צריך את שני הצדדים הבחור שילמד תורה וזה שיהיה בצבא, היא תשובה יפה אבל לא באמת אמיתית. זו תשובה שטוב לשווק אותה. אבל היא לא באמת התשובה. גם אם היא קצת נכונה.
התשובה העיקרית היא, שאנחנו בתפיסה החרדית כדי לשמר אותה אנחנו חייבים להישאר בגטו. ויציאה לצבא זה בדיוק הפוך. וגם אנחנו לא רוצים לקחת חלק במדינה חילונית. ולהיות בצבא זה לקחת חלק. (אבל להיות שרים חברי כנסת זה אין לנו בעייה. כי זה ״להציל״. אבל להיות בצבא אין בזה משום להציל. קצת מוזר.)
בקיצור אם תשאל את ראשי הישיבות מה התשובה האמיתית, היא תהיה התשובות האחרונות. ולא התשובה שאנחנו רגילים לנפנף בה. שאנחנו גם משרתים. כי אם ימצאו פסק הלכה שאומר שאין לגיטימציה בשעת סכנה לשבת וללמוד תורה, וודאי שזה לא ישנה. כי להתגייס זה שמד לגטו החרדי. גם אם יהיה יחידות מיוחדות לחרדים עדיין זה יציאה לעולם שנתון לשליטה של רוח חיצונית.
בקיצור אני חושב שאנחנו חייבים לקחת חלק בחובות המקום בו אנחנו נמצאים. והדבר היחיד שמוריד לי את המצפון זו הידיעה שגם הלימוד תורה שלי זה קיום החובה שלי במדינה. אבל אם אני יודע שזה רק תירוץ כיסוי. אז אולי הוא תירוץ לא נכון. ואין הצדקה ללמוד תורה, בזמן שצריך לפעול קודם בדרך הטבע, וללכת לצבא כדי להגן על עצמי ומשפחתי. וזה שאנחנו לא רוצים להיות שותפים פעילים במדינה שהיא חילונית. זה מוזר. כי אנחנו שותפים רציניים רק לא בחובות של המדינה. ושללכת לצבא בכלל לא אפשרי כי זה פוגע ברוח החרדית. אז אפשר לתרום בצורה שלא תפגע בערכי החרדיות. אבל אין לנו ערך כזה של להיות שוויוניים בחובות של המדינה. החברה החרדית היא הרבה פחות ציונית ומכירה במדינה, ממה שהיא מנסה לשווק את עצמה. אז מה הנכון?

תשובה:

שלום וברכה

שאלת שאלה חשובה שמעסיקה רבים וטובים. השאלה הזו היא שאלה ערכית, שכל אדם ערכי טרוד בה בימים אלו.

חשוב לי לומר דבר נוסף, את הדיון הזה צריך לדון מנקודת מוצא, שהדבר הזה נורא, נורא משני צדדי הדיון. נורא אם יגייסו את בחורי הישיבות. וזה נורא גם שהציבור החרדי לא יכול להיות שותף בהגנה על כלל ישראל אפילו אלו שלא לומדים. שני הצדדים קשים מאד, ויש להצטער על כל צד. זו נקודת המוצא שממנה אני רוצה להתחיל את הדיון בהמשך אולי אני יסביר למה כל צד נורא כל כך. אני יאמר את הדברים במילים פשוטות יותר, כל מי שלא מבין מה הבעיה בכלל, או שלא מבין מה הבעיה שיתגייסו או שלא מבין מה הבעיה שלא יתגייסו, מראה שחסר לו הרבה ידע, וממילא קשה לדון איתו ולהסביר לו. מי שמבין את המורכבות הגדולה יש סיכוי ללבן איתו את הסוגיא.

אחרי ההקדמה הזו, נתחיל ללמוד את הסוגיא…

ובכן, אם שואלים שאלה הלכתית נקודתית, השאלה ביחס למלחמה הזו כעת האם המלחמה היא מלחמת מצוה, והאם במלחמת מצוה יש פטור ללומדי תורה, זו סוגיא שצריכים ללמוד אותה ויתכן שהתשובה תהיה שהמלחמה מלחמת מצוה ושאין פטור ללומדי תורה. וגם אם יש פטור ללומדי תורה, לא כל הציבור החרדי לומדים תורה כל היום וממילא אינם פטורים מסיבה זו.

אך לשאול את השאלה כך זה להחטיא את המטרה, ואסביר מדוע.

השאלה על אודות הגיוס היא לא שאלה של הווה, היא שאלה של הווה ושל עתיד גם יחד. אם נחליט לגייס את החרדים שלא לומדים, כעת, מדובר על שינוי דרמטי מאד בכל התפיסה החרדית, צריך להבין את זה. כשעושים שינויים דרמטיים צריכים לחשוב על מה שהם יחוללו, כי החכם עיניו בראשו וחושב גם על העתיד ולא רק על ההווה.

יאמר מי שיאמר, עזוב אותי כעת מהעתיד. כעת יש צורך בחיילים נוספים. אחרי שהמלחמה תיגמר נדבר על העתיד. זה ממש לא כך. כי דבר ברור הוא שאם יגויסו כעת בחורי ישיבה היחס אל הגיוס בציבור החרדי ישתנה.

כעת נתחיל לדון בשינוי שאולי יתחולל, מהו השינוי והאם יש לחשוש ממנו כל כך.

ובכן, זכותינו בארץ הקודש היא אך ורק אם אנו שומרים בה תורה ומצוות כראוי. אם לא שומרים תורה ומצוות, ואם לא לומדים תורה בארץ ישראל, אין זכות קיום כאן בארץ!!! העם היהודי איננו עוד אומה כמו כל האומות, שזכותם על ארצם היא לאומית. הזכות בארץ היא זכות דתית. אם לא שומרים בה תורה ומצוות, אם לא לומדים בה תורה אין זכות קיום בארץ.

בימים טרם שקמה המדינה, וגם בשנים הראשונות אחר קום המדינה. ראשי הציונות ביקשו לעקור את הדת, זו הייתה כוונתם, הם לא הסתירו את הכוונה הזו, הם דיברו על כך באופן גלוי. היהדות החרדית אזרה אומץ ובחרה לא לברוח מכאן, ולא רק לא לברוח, אלא לעלות לארץ, על אפם וחמתם של מקימי המדינה, ולהקים כאן את היהדות.

הגיעו לכאן אחרי השואה גדולי תורה שכל משפחתם נחרבה, והם בנחישות לא נשברו, והקימו עולה של תורה בארץ ישראל. המציאות לא הייתה פשוטה, הלך הרוח ששרר בזמנו בין הנערים היה רוח של חילון, רוח של חלוצים, שרצו להאבק על הזכות בארץ, התנדבויות להגנה לאצ”ל וללחי. היוו פיתוי רב לבני הנוער, וכך רבים מהם עזבו את הדת. כל גם כל העליות מארצות הגולה, היו מלוות בהסתה פרועה נגד הדת, וכך הרבה עזבו את הדת.

אך ראשי הישיבות ומרביצי התורה לא נחו ולא שקטו. והמשיכו להציל עוד ועוד בחורים ובחורות. שעלו לארץ, וסייעו בעדם להישאר שומרי תורה ומצוות. וכך קמו משפחות שלימות שהקימו בתים על אדני התורה.

החזון איש ועוד מגדולי ישראל ניווטו את הספינה החרדית כאשר שצף קצף של גלים של פיתוי של עקירת הדת היכו מכל עבר. בימים ההם לא היה נראה שיקום ציבור גדול כל כך יראים ושלמים ששומרים על הדת באדיקות, תוך כדי התבדלות מוכרחת מכל הלך הרוח של הציונות שלוותה בהשכלה וברמיסת ערכי הדת.

אחד מהדברים שגרמו לכל זה, היה אי גיוס החרדים לצה”ל. צה”ל איננו רק צבא. המציאות של החיים כאן בארץ גרמו שההתגייסות לצבא היא מורשת, ההבדל בין מי שמתגייס לצה”ל ומי שלא מתגייס איננו הבדל רק אם הוא לוחם או לא לוחם. צה”ל מחדיר ערכים של שייכות מאד חזקים למערכת של המדינה, מנהיגי המדינה הצליחו ליצור מציאות בה נער גאה רוצה להיות חייל טוב. ההתגייסות לצה”ל וההצלחה בצבא פותחת שערים לעבודות שיש בהם יוקרה ופרנסה טובה. להצליח לא להיות חלק מהסיפור הזה, זו שחייה נגד הזרם. אחד מהדברים הבולטים ביותר שיצרו את הבידול החרדי, זה מה שהחרדים לא מתגייסים לצה”ל.

הבידול הזה של הציבור החרדי, זיכה את העם היהודי בכך שהרמה הגבוהה ביותר של לימוד תורה בעולם נמצא בארץ ישראל. אלפי אברכים ובחורים שעמלים בתורה, שידיעת התורה שלהם, ועומק החידושים שלהם, הספרים הרבים שנכתבו, כל המציאות המיוחדת של לימוד התורה בארץ ישראל של לומדי התורה החרדים, היא מציאות שלא היה כמותה מאות שנים בעם היהודי. כל זה תוצר של התבדלות ושל החלטות קשות מאד ביחס לניתוק מן המדינה ומההשתייכות אל כל מוסדותיה.

גיוס חרדים לצה”ל פירושו ניפוץ של החרדיות!!!

האם נכון לנפץ את החרדיות?

ברור שיש מי שיאמר שכן. אך הוא יאמר זאת או כי הוא חילוני. או לצערי אם הוא לא משתייך לציבור החרדי. אני אומר לצערי, כי אני חושב שגם אדם שלא משתייך לציבור החרדי, גם אם הוא מהציונות הדתית, הוא אמור להעריך את הערכים הנעלים שהחרדיות תרמה לעם ישראל. אין לי ספק שגם הציונות הדתית סופגת מהערכים של לימוד התורה שהחרדים הנחילו בארץ ישראל.

הנידון על כל יחיד ויחיד איך הוא פטור מהצבא? הרי הוא לא לומד? זו שאלה נכונה. אבל התשובה על זה היא שאם ננפץ את העובדה הזו שחרדים לא מתגייסים, ויהיו חרדים רבים שיתגייסו, אלו שיתגייסו בסוף לא יהיו דווקא אלו שאמורים להתגייס. גם אלו שלא לומדים מהציבור החרדי גורמים למציאות הזו הכללית שחרדים לא מתגייסים, ובזכות אי הגיוס שלהם יש יותר לומדי תורה. גם אם הם עצמם לא לומדים תורה.

אגב, בעבר היו יותר חרדים שהתגייסו. הפטור מהצבא לא היה בגיל מוקדם כל כך, וכל מי שרצה לצאת לשוק העבודה, היה צריך להתגייס. וכך היו חרדים שהלכו לצבא בגיל מבוגר. כשהייתי ילד כמעט כל המלמדים שלי בת”ת חרדי, הלכו למילואים אחת בשנה. אף שחלק מהם היו חסידים וכולם היו חרדים. בהמשך במגמה של חברי כנסת חילונים גיל הפטור ירד. הם רצו לגרום שיהיו יותר חרדים שיצאו לשוק העבודה ולכן פטרו מצבא בגיל מוקדם יותר. וכך נוצרה מציאות שאין חרדים כמעט בצבא.

כעת רוצים להפוך את הקערה על פיה ולגייס חרדים. ציבור שלא הורגל להתגייס כלל וכלל, שבפתאומיות יתחיל להתגייס, יתפורר. ההתפוררות הזו תפורר את הציבור האדוק ביותר בשמירת מצוות, יפורר את הישיבות, ויגרום לחילון בממדי ענק. אני מבין חילונים שרוצים את זה. אני מתפלא על אדם דתי שאומר שהוא לא מפחד להיות חלק ממהפך כזה. אני מבין מאד מי שמתנגד לזה!!!

יש נקודה אחת שצריך לדבר עליה. כל מה שכתבתי נכון עד לשנים האחרונות.

בשנים האחרונות חלו כמה שינויים. הציבור החרדי גדל מאד. יש יותר ויותר חרדים שיוצאים לשוק העבודה החופשי. ככל שהציבור גדול יותר יש יותר אנשים שלא מתאים להם חיים של אברכות, אם מטעמי אופי, או מטעמי פרנסה. כמעט אין מי שמקבל דירה, יותר ויותר זוגות לוקחים על עצמם משכנתא גדולה, ולהחזיר אותה צריך משכורת גדולה, רק זוג שעובדים יכולים לכלכל משפחה שיש לה הוצאה גדולה של משכנתא. אם האשה עובדת בעבודה שיש בה שכר גבוה, בדרך כלל זה כרוך גם בהתמסרות גדולה לעבודה, וממילא בעלה לא יכול להתמסר ללימוד כראוי. כל זה ועוד כמה סיבות יוצרים מציאות חדשה בציבור החרדי.

כעת הגיע גם בעיה חדשה. המלחמה שיש כעת, והחשש ממלחמות נוספות מכל צדדי ארץ ישראל, יוצרים מציאות בה זקוקים להרבה מאד חיילים. וישנה בעיה גדולה, ציבור גדול כל כך לא הולך לצבא וזקוקים לו.

אם המציאות בארץ הייתה שאין אויבים לחרדים. אם היה אמון בין הציבורים השונים בארץ. היה אפשר לנהל שיח תקין, ולחשוב מה לעשות. איך אפשר לגייס את הציבור החרדי להגנת הארץ ללא שהם ילכו לצבא. היו יכולים להיות כל מיני רעיונות. אבל בשביל זה צריך לבטוח בשני הצדדים. צריך שנוכל לבטוח בהם שהם לא ירצו לחלן אותנו. נהיה צריכים לבטוח בהם שהם לא ינצלו את חלון ההזדמנות הזו בשביל לנפץ את החרדיות לגמרי על ידי גיוס בחורי ישיבה. אם היו יכולים לשבת יחד ולחשוב יחד, ולהיות בטוחים בהבטחות שיינתנו. אני בטוח שהיה אפשר על ידי יצירתיות רבה ליצור מערכת של הגנה, מקבילה לצבא. ישנם רעיונות ששמעתי עליהם, אך אין עם מי לדבר. הפוליטיקאים רוצים דבר אחד, הם רוצים לספר לציבור שלהם שהם נלחמים בחרדים. הם עצמם יודעים שהם לא יצליחו, אבל אותם לא מעניין כלום, מעניין אותם דבר אחד, לקבל יותר קולות בקלפי בבא הבחירות.

אני כותב את זה בצער רב. כי אין ספק שהמצב הזה לא יכול להימשך. מצד אחד, חייבים את לומדי התורה בארץ, שהם ורק הם נותנים את זכות הקיום כאן בארץ ישראל. בלעדיהם אין זכות קיום בארץ. ומצד שני לא יתכן שלא תהיה מסגרת שבה אלו שלא לומדים תורה יוכלו להשתתף בהצלת כלל ישראל. כי לא יתכן שרק לומדי התורה יגנו על הארץ ולא אלו שלא לומדים. ואף שגם להם יש חלק עקיף כי בזכותם המציאות נשארת על כנה שרוב הבחורים לומדים תורה ומגינים על ארצנו. אבל היה אפשר לעשות מערכת שתגרם שהם יגינו גם באופן ישיר ולא רק באופן עקיף.

זה עצוב מאד, שאנחנו כאן בארץ ישראל עם אחד, שחי בחוסר אימון הדדי. שחי בנתק מוחלט כל כך. שחי ללא שקבוצה אחת מעריכה את חברתה. נגרר מזה מציאות שחרדי לא יכול להביע הערכה לצה”ל, ודתי לא יכול להביע הערכה לחרדים. אם לא היה חוסר אמון גדול כל כך, היה אפשר לחשוב על פתרונות, כל צד היה מחשיב את התרומה האדירה של כל קבוצה לכלל ישראל. אך בעצב רב אני חותם את דבריי שאנחנו רחוקים מאד מהמציאות הזו. בכדי שחיה יחד ונוכל להעריך אחד את חבירו בלא לחשוש שכל אחד ינגוס מרעהו, צריך לחלום על חלום של “וגר זאב עם כבש” זה מצער כי לא מדובר בזאב וכבש, אלא בשני כבשים.

מיד אחרי האסון הנורא שפקד את עם ישראל בשמחת תורה, חשבתי כמו שרבים חשבו, שהאחדות תחזור לעם ישראל. אך לצערנו יש כאלו שמתעקשים לא להתאחד. כמה קיצוניים מכל קבוצה. שחושבים שבשביל להעריך את עצמם הם צריכים לדבר בקיצוניות נגד קבוצה אחרת. חבל!!!

בתפלה שעם ישראל ידע להתאחד ולהאמין אחד לחבירו ולפעול מתוך שיתופי פעולה מתוך שמירה על צביון מוחלט של כל קבוצה

וכך ורק כך יבוא הגואל

כותב בצער ובתפלה על חיילינו שיצליחו במשימה לשמור על ארצנו הקדושה בתפלה ללומדי התורה שיצליחו במשימתם ללמוד תורה בהתמדה ולשמור על ידי כך על ארצנו הקדושה, שימשיכו במשימה שלהם חרף ההשמצות והביזוי שמבזים אותם, שלא ישמעו את כל זה וימשיכו להמשיע את קול התורה בגאון!!! וקול תורתם יעלה השמימה ויבקע רקיעים ונזכה לשמירה מעולה על ידי שומר ישראל.

בברכה מרובה

שלמה

sh4101199@gmail.com‏

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

10 תגובות

  1. שלום
    אז הסיבה האמיתית לאי הגיום היא לשמר את החרדיות ולא לימוד תורה
    תקימו מסגרות חרדיות שיתגייסו לצבא בדיוק כמו שעשו בני הציונות הדתית עם ישיבות ההסדר. ויותר מזה אם זה לא יקרה עם ישראל יושמד. אן בררה זה קרה פעם לפני פחות ממאה שנה וזה חס וחלילה יקרה בעתיד אם לא תתעשתו.יותר מהר ממה שאתה חושב. כותב בצער רב ובדמע.

    1. כבוד דוד.
      דומני כי פספסת את הנקודה הזאת. המשיב כתב זאת בתוך התשובה עצמה שזה יהיה פתרון אידיאלי לו היה את האפשרות והאמון זה בזה

  2. שלום
    לצערי דבריך הנעימים לא מספקים.
    אני מבין בקלות למה לומדי התורה לא מתגייסים.
    אני מבין קצת פחות בקלות למה אלו שלא לומדים לא מתגייסים.
    אבל אני ממש לא מבין למה לא ניכרת אצלכם הכרת הטוב כלפי כל הדת”לים והחילונים שמחרפים נפשם ומתגhיסים?
    למה מורגשת עוינות וזלזול אצלכם כלפי כל מה שקשור לצה”ל?
    איך זה מתישב עם עולם הערכים המוסרי שלכם??
    הייתי מצפה שלפחות בכל שטיבלאך יגידו תפילה לשלום חיילי צה”ל מידי שבת ובזמן המלחמה מידי יום.
    אשמח לקבל מענה למה זה לא קורה.

    1. התודעה החרדית לא באמת יודעת להתמודד עם מציאות של בחורי ישיבות הסדר תורניים שמגינים על הארץ גם בגופם וגל בתורתם. התודעה החרדית.בגדול מושתת על תפיסה של או או. או קדש או חול. כל שילוב בין השתיים מאתגאת סו הסיבה שחרדים את הבין להתעמת עם חילוניות דוקא , או לחילופין לקרב חצונים לדת. עם מציאות דתית נורמלית, חיה, שאוחזת גם בתורה ויראת שמים וגם בשרות צבאי, היא מאתגרת מדי בשבילה ולרוב אנשים נמנעים מלהתעמת איתה ומספרים לעצמם שהם הם הדבר האמיתי ושתורה של מזרוחניקים היא לא רצינית.

  3. כל התיאוריה הנפרסת כאן באינספור מילים על למה החרדים כחרדים, שכל מהותם התבדלות, לא מתגייסים, לא התגייסו ולא יתגייסו, מתרסקת אל מול העובדה שהחרדים התגייסו בהמוניהם עד שנות השמונים ולא נגרע מהם, מהשקפתם, מיראת השמים שלהם או מאמונתם דבר.

  4. לצערנו הצבא לא מתפקד כפי שמצופה ממנו חיילים חוששים לפגוע באלו שמסכנים את חייהם בנוסף לכל מיני כללים מטופשים כדוג׳ טוהר נשק הקש בגג וכו׳ שרק גורמים לעוד ועוד גופות חיילים

  5. שלום ר׳ שלמה,

    אני חושב שבעידן קום המדינה הרבה מה שכתבת היה נכון, אבל היום הציבור החרדי הוא הרבה יותר מפותח, וגם האנטי-דתיות ירד בהרבה. נכון שעדיין יש גורמים שרוצים לראות החברה החרדית מתפרקת דרך גיוס, אבל הם בשוליים ממש.

    אבל גם אם כולם רצו גיוס מתוך כוונה לחלן החרדים, זה לא אמור להפריע לנו. היכולת שלנו להתמודד אם אתגרים אינו כפוף למאווים של אחרים. אם יש בעיה לבן ישיבה לעמוד באתגרים זה בגלל שלא חונך לקראת זה, ולא בגלל הקשיים של הצבא. כבר עברו שבעים שנה של התחזקות והתבססות אם אפשרות ללמידה והכנה מלאה.

    לפעמים אני חושב על הפסוק ״ונסתם ואין רודף אתכם״, שחושבים שיש איומים רוחניים נוראים, כשאין כלום, ורק צריכים הכנה בסיסית להתמודד אם העולם.

    אני גם מאמין שהציבור עושה עוול לעצמו אם כל ההתגוננות ותירוצים, גם כשאומרים שכולם נגדם ושאין יכולת לעמוד חזק מול האתגרים, וגם במה שלא מנסים למצוא נוסחה שיהיה יותר מקובל על שאר המדינה. כשרק מתנגדים לכל שינוי, מתי שהוא השינוי יגיע בכל זאת, הוא לא יהיה מותאם למה שרוצים, ולא יהיו מוכנים. אבל אם הציבור החרדי יקח היוזמה ויציעה פתרונות רצויים (כמו שכתבת אפשר להיות יצירתי ולא חסר פתרונות אפשריים) וגם דואג להכין את עצמו לשינויים שיגיעו ויתחיל לחנך לקראת מפגש הזה אין שום בעיה להביא למצב שהציבור החרדי יצא חזק ומבוסס ויותר טוב.

  6. כך ורק כך יבוא גואל?
    בהיתלות של כל יחיד בזהות הקבוצתית הסוציולוגית של קבוצתו?.
    מעניין על איזו יהדות מדבר הכותב כשהוא כותב את המשפט הנחרץ הזה.
    היהדות שאני מכירה היא יהדות בה כל אדם אחראי לעצמו, להתפתחותו ולבחירותיו באופן אישי. עולם התיקון, התשובה והגאולב איננו תלוי בזרמים של קבוצות כי אם בתנועות של יחידים. בני עליה שהם בוחרים.

    העקרון החוזר הזה של לשים את החרדיות כסוציולוגיה כערך עליון מעל הכל, הוא מעוור עיני חכמים ואוטם לב צדיקים.
    יש דברים גבוהים מהחרדיות. קוראים להם הקדוש ברוך,הוא, כלל ישראל, כנסת ישראל, תורה של מוסר וחיבור לכלל. תורה שהיא תורת חיים, לא מסתגרת מפני העולם והעם אלא מבררת אותו באומץ. מתוך אמונה ברוחם של היחידים.
    נדמה לי שבחרדיות בת ימינו מתקיים הכתוב- כל האומר אין לי אלא תורה, אפילו תורה אין בו.

  7. זה לא קורה כי מרבית חלקיו של הציבור החרדי אכן מנותק בבסיס תודעתו ממצב העם. ואת מצב הניתוק הזה אכן רוצים לשמר כהגנה על ההתבדלות החרדית. וזו הסיבה האמיתית לאי ההתגייסות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

חייבים לבחור זרם מסויים?
שלום לכם ותודה רבה על ההיענות העמוקה והרחבה, לפני פחות משנה זכיתי תודה להשם, לחזור בתשובה כשאני לוחם בצבא. כיום עדיין משרת ובעזרת השם כשאסיים השנה אני רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה באופן מסודר וביישוב הדעת ולהקים בית יהודי כשר ולעסוק וללמוד תורה כמה שרק אפשר. מרגיש לי שאם אני...
המתקפות על החרדים -איך להתייחס לזה?
בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה, אני חש כי הציבור החילוני פשוט מתקיף אותנו בצורה בלתי נתפסת ממש. לא מתכוון לכולם חלילה, אבל כל ההפגנות בקפלן, מה שקרה בתפילה ביום כיפורים, מה שקורה עכשיו עם הגיוס, הקמפיינים הפוגעניים בבחירות לעיריות וכו’. בעינים שלי הקטן, החילונים אינם רואים שככל שהם מגדילים...
למה אנחנו לא עושים שירות לאומי?
יש לי ענין שמאוד מאוד קשה לי איתו כבר הרבה זמן, ועדיין לא קיבלתי תשובה שתספק אותי, אני בת 19.5 בלימודי ה ו בסמינר, ואני לא מבינה, למה אנחנו החרדים/ דתיים לא עושים שירות לאומי? אני מבינה את המורכבות שיש בצבא וזה ברור ומובן, אבל מה הבעיה עם שירות לאומי?...
הציבור שלנו צריך להתגייס?
תודה על האתר המחכים! אני בחור ישיבה ויש שאלה שמעסיקה כנראה הרבה בזמן האחרון. בנושא הגיוס ונשיאה בנטל. אני חושב שהתשובה שאנחנו בעיקר נותנים לצד השני שהיא, לימוד תורה לא פחות חשוב משירות צבאי יהיה אשר יהיה, כי יש עולם רוחני וגם בו צריך לפעול, ולכן צריך את שני הצדדים...
לאיזה זרם להשתייך?
קודם כל רציתי לומר תודה רבה על האפשרות שאתם נותנים להביע את הרגשות והשאלות דרך האתר עם מענה מקצועי ואדיב! וניגש לשאלה אנחנו משפחה עם חמשה ילדים שלא שייכת לשום מגזר לא למגזר החרדי ולא לדתי אנחנו שומרים תורה ומצוות וכשאן השאלה : לא פעם ולא פעמיים הילדים שלי שואלים...
הרב קוק וההתנגדות אליו אך לא למקביליו
יש לי שאלה שאני מנסה להבין בראי ההיסטוריה. הראיה קוק היה אדם גאון חרדי לאומי מחמיר שהייתה התנגדות אליו במיוחד בקרב העדה. שאלתי הראשונה היא נראה על פניו צביעות שכן הראיה קוק לא היה החרדי הציוני היחיד בדורו. המון היו חרדים ציונים כמו הרב אפשטיין,הרבנים מלצר,אדמורי רוז’ין,הרב כשר,הרב חרלפ,הרב פראנק...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן