The Butterfly Button
הלב שלי סגור

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה, אני בת 33 אימא לשניים גרושה מזה 5 שנים. הסיפור שלי הוא כזה, בעלי דאז היה האהבה הראשונה שלי, יצאנו מספר שנים והתחתנו, בהריון הראשון נקלעתי למשבר משפחתי מאוד גדול, ולאחר מכן באה טרגדיה אישית (אמי הלכה לעולמה) היו לי סיוטים ופחדים לא מוסברים, בכל פעם שהייתי מפחדת, או חולמת, הוא היה מעביר עליי ביקורת ומכנה אותי "כחולת נפש" היו עניינים מעבר לכך בעקבות מריבה משפחתית הוא עזב אותי, לקראת סוף ההריון החלטנו לנסות שוב.
ואז היתה תקופה טובה, והחלטנו להביא עוד ילד לעולם ב"ה.
לאחר שנה נפרדנו שוב והפעם זה היה סופי.
יש לציין שכל הזמן היה מעלים מימני כספים, ומתנהג כרודן בבית. היו לנו גירושים קשים בלשון המעטה!
הוא המשיך את החיים, בנה זוגיות מספר פעמים, והפעם הוא החליט שמצא את האישה של חייו. אוטוטו הוא מתחתן, ואני מוצאת את עצמי עם קשיים, תמיד עסוקה בחיים שלו.
לראשונה הכרתי מישהו (לא סגורה עליו, מה גם יודעת שהוא לא מתאים לי) אך אני מרגישה תקועה. לא מתקדמת, לא מצליחה למצוא זוגיות נורמלית.
ולמרות הכל מרגישה שכאילו הלב שלי סגור לאחר.
המצב לא פשוט לי, הייתי רוצה להיות משוחררת יותר ולהצליח להיות מאושרת…
כי עד עכשיו מרגישה תמיד אבודה, שלא הולך לי ובודדה…
האם זה הגיוני להרגיש ככה,? וקצת לאבד את התקווה לזוגיות?
תודה מראש.

תשובה:

שלום לך, אהובה.

קראתי את המילים שלך מספר פעמים. תיארת במשפטים בודדים מסכת שלמה של חיים לא פשוטים. את גיבורה ואמיצה. היכולת לגדל שני ילדים למרות המצב שנקלעת אליו הוא לא מובן מאליו. שולחת לך חיבוק חם ואוהב.

הצפת כאן 2 נקודות. שאלה אחת נוגעת לגרוש שלך, ושאלה שניה נוגעת לחיים האישיים שלך.

אני מתחילה דווקא מהמערכת מול הגרוש שלך, כדי שנוכל להתקדם עמוק יותר להצעה הנוכחית שלך. מהתיאורים שציינת- לא היה קל להתנהל עם בעל שכזה. משמיץ, פוגעני, מעלים כספים.

האם היית רוצה להנשא לו בשנית? לכאורה, התשובה תהיה שלילית, אבל אני לא בטוחה בכך, לפחות מבחינת ההרגשה.

פעמים רבות, נישואין

לרודן (אבל לא רק), מותירים בנו כבלים בלתי נראים לאדם אליו היינו נשואים. אני שונאת אותו, אבל מחוברת אליו. לא הגיוני, אבל הרגש לא עובד לפי הגיון.

אני לא יודעת אם עברת טיפול לאחר הגירושין, אבל נשמע שלא נפרדת ממנו, מהגרוש שלך. איני מתכוונת לפרידה במובן של מסיבה, אלא במובן של הפרדה. להתנתק רגשית מהאדם אליו היית נשואה. גם שנאה זה רגש…. עלינו ללמוד דבר ראשון להתנטרל ממנו.

טלי דף ועט- ותכתבי לו מכתב. תספרי לו במכתב כמה הוא היה מרושע כלפייך, כמה הוא לא הבין, התעלל, כמה הוא הרס לך את החיים. תני לעט להתגלגל מלי מחשבה, רק מה שעולה לך בראש. אם תכתבי שאת מתגעגעת אליו- זה גם בסגר. הרי כך את מרגישה, ואין 'לא בסדר' בהרגשה'. תרשי לעצמך לקרוע את המכתב, אם זה הדחף שעולה בך, ותכתבי שוב.

תשחררי את הרגשות כלפיו על פני הדף. במכתב החמישי תרגישי יותר טוב.

אישית- הייתי מציעה לך ללכת לטיפול רגשי. זה יצתן מענה מעמיק יותר, ויעזור לך בשחרור הרגשות הקשים כלפי בן הזוג. ההצעה הקודמת היא יותר כעזרה ראשונה, או למקרה שאת מתנגדת ממש לפנות לטיפול רגשי.

זה באופן כללי. הקושי הספציפי שלך כרגע הוא לראות אותו מקים בית, מתקדם בחיים, מצליח במקום ש'נכשלת' לכאורה. זה לא קל, כי במקום פנימי שלנו אנחנו כמו בתחרות. כמובן שלא נצהיר את זה בקול, אבל קיימת ההרגשה שאם הוא יצליח יותר- סימן שהוא הטוב בסיפור.

מבחינה מסוימת, אם את עדיין מחוברת אליו רגשית, זה קשה עוד יותר, מאחר והנישואין החדשים שלו עשויים להיחוות כבגידה, כשהפלה, כהוכחה למה שאת לא. הרי כל החיים הוא השפיל אותך…

גם כאן יש את המקום שלו ואת המקום שלך. מה את? מי את? האם את מה שהוא אמר? האם האישיות שלך תלויה בו או במילותיו?

הוא בנה זוגיות מספר פעמים, אולם אלו לא הבשילו לכדי נישואים. עכשיו זה קורה. מה זה אומר עליך? שאת לא טובה? שאת לא שווה? דבר ראשון נערוך את ההפרדה בינו ומה שהוא מסמל, לבינך.

הוא יכול לא להתרשם ממך, לחשוב שאת לא שווה וטיפשה. ועדיין- זו מנקודת מבטו. זו ההסתכלות שלו. ושלו בלבד.

עמדי מול המראה ואמרי לעצמך מי את, מה הכוחות והיכולות שיש לך, ולמרות ועל אף מערכת הגירושין שחווית, תספרי לעצמך בקול כמה את מיוחדת. כמה מעלות קיימות בך. את הבת של ה'. והוא נתן לך הרבה מעלות. אולי צריך לפעמים לגרד קצת שכבות, כי מישהו השפריץ בוץ, אבל היהלום קיים. ואיש לא יוכל לבטל אותו. הוא פשוט קיים.

הוא מתחתן, ואז? אולי הוא כריזמטי ומושך. אולי. מה זה אומר על היכולות שלו? על האישיות שלו? מה זה אומר לגבייך? כלום.

ומכאן אני מתקדמת במעבר חד לנושא השני.

ושוב מתחדדת בי ההרגשה שלא עברת טיפול רגשי לאחר הגירושין.

ההרגשות שלך הן טבעיות והגיוניות מאד למי שחווה מאורע קשה וטראומה, אולם לא הלך לטפל בהשלכות.

גירושין היא חוויה קשה, משפילה ומטלטלת. מן קריאת תיגר על האישיות שלך, על חוסר המוצלחות שלך, על הכישלון שבך. אבל זה רק לכאורה. תלוי בעיקר בהסתכלות שלנו.

היה אירוע, קשה, מטלטל. מה נשאר לנו מזה? האם רק למדנו להיאטם כי כל הזמן סופגים מכות, ואנחנו מפחדים לחוות השפלות ואכזבות נוספות?

אולי הפוך?

קרה מאורע כואב, מייסר. בא נלמד איך לצמוח ממנו. לגדול. להרחיב את הלב ולהתקדם. לא תמיד הדרך קלה, אבל התוצאה מדהימה. המאורעות אינן בשליטתנו, אבל הבחירה מה לעשות עם המציאות, ואיך לראות אותה- היא בידיים שלנו.

הגיוני לחוש חשש מפני חוויה זהה, אבל עלינו לצייר לעצמינו את החזון. איך אני רוצה לראות את עצמי בעוד חצי שנה? שנה? שנתיים? האם אני רוצה לפגוש טיפוס כבוי ובודד, מפחד מהצל של עצמו, מריר ומיואש? או שברצוני לפרוח, להתקדם לקראת נישואין, לשמוח במי שאני, ולראות את העולם מאיר?

לא תמיד אפשר לעשות את הדרך לבד. מטפלת רגשית, במקרה הזה, היא מדריכת הטיולים. לעולם יפה וטוב יותר.

מאחלת לך הרבה כוחות והצלחה בבחירה הכי נכונה וטובה בעבורך.

חודש טוב, ותמיד שמח.

תמי

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

הפרעת אישיות וקשרים רעילים במשפחה
ראשית יישר כח על האתר החשוב והמועיל לנפש ולנשמה! שאלתי נוגעת באחות שלאחר שנים של קרבה וריחוק ויחסים לא בריאים איתה, הבנתי לאחר חקירה ובדיקה וקריאת חומרים בנושא שיש חשש גדול שמדובר בהפרעת אישיות נרקסיסיטית. היא היתה פוגעת בי רגשית במגוון צורות שהיריעה קצרה מלפרט אותן, היתה מניפולטיבית כלפיי וכשהתרחקתי...
קשה לי עם זה שההורים שלי גרושים
לפני מספר שנים הורי התגרשו ובאותם השנים הראשונות לא היה לי עם זה בעיה כיוון שהם אנשים גדולים וזה ההחלטה שלהם, גם לאורך כל הדרך ההורים שלי תמיד הזכירו לי שהם אוהבים אותנו (הילדים). אבל כרגע כל פעם שאני נזכרת שהם כבר גרושים…. אני לא מפסיקה לבכות ולקוות שזה לא...
מתיש אותי להצטרך כל כך את בעלי
היי אני שופכת פה מלל מקווה שיהיה ברור אני פשוט שופכת כל מה שאני מרגישה בלי סדר מסוים אני מרגישה שאני נמצאת עם בעלי אבל יש חומה שקופה ביננו כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לו אבל לא אומרת, מרוב חוסר זמן ועבודה קשה, אנחנו פשוט לא מוצאים זמן...
אני פמיניסטית ובעלי שוביניסט!
אני נשואה חמש שנים לבעל טוב ומסור ויש לנו שני ילדים ב"ה. יש משהו שמפריע לי בזוגיות שלנו. אני נוטה יותר לפמיניזם ובעלי שובניסט מובהק . יכול להיות שהזוגיות של פעם באמת הייתה מושתתת על שובניזם. בתורה גם אין שיוויון בין המינים, אבל הזמנים השתנו. והיום חיים אחרת … דבר...
בעלי לא רוצה ללכת לטיפול והזוגיות שלנו תקועה
היי, אני נשואה כ 6 שנים ויש לנו שלושה ילדים מאז שהתחתנו הרגשתי שהתקשורת בינינו מאוד לוקה בחסר ותמיד הרגשתי שהוא חסום רגשית ולא הבנתי למה, שנים שחשבתי שאני הבעיה ואז הבנתי שבעצם אמא של בעלי שלפי אבחנתי בלבד, היא נרקיסיסטית, היא בעצם הבעיה. ניסיתי להסביר לו בעדינות את הבעיה...
אמא שלי צורחת עלי נוראות
אני לומד בישיבה ישיבה שנחשבת טובה אבל אני נמצא הרבה בבית ואמא שלי כל הזמן יורדת עליי ומקללת אותי אני חושש שיש לה מחלת נפש וכל פעם שאני מדבר איתה על זה היא צורחת עליי ומבזה אותי ומקללת אותי וזה גורם לי להשפלה ביזיון וחוסר הערכה עצמית (ההורים שלי גרושים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן