תשובה:

שלום וברכה

קראתי את דבריך, ונהניתי משאלת חכם אשר יש בה חצי תשובה. העלית את כל הצדדים לשלילה ולחיוב ולא נשאר אלא לנסות להכריע בין הצדדים שהעלית.

אלא שיש נקודה מסוימת שיש לעמוד בה שטרם עמדת בה, שאולי ממנה נוכל לפתוח פתח של תשובה לדילמה שהצגת.

אתה שואל האם ראוי שיהיה לך רב אחד בנושאי הלכה ורב אחר בנושאי השקפה, כי דעותיו של רב אחד מובנים לך בענייני הלכה ורב אחר מובן לך בענייני השקפה.

אך לי יש שאלה אחרת, איך יתכן שיש שתי דעות? איך יתכן שרב אחד אומר כך ורב אחד אומר אחרת? והרי אחד מהם טועה לכאורה. ובכן, נשאלת השאלה איך בכלל אני יכול לבחור לי רב, הרי כשאני בוחר רב אני במילים אחרות אומר שהרב השני טועה,

איך יתכן שאני אדם קטן יכריע בשאלות גדולות שגדולי ישראל חולקים בהם, מי אני ומה אני. ובכן כל עוד יש מחלוקת בין גדולי ישראל בנושאי הלכה או בנושאי שקפה, איך אוכל לעשות כמו אחד מהם ולא כמו רב אחר?

הרי בכך אני מכנים ראשי בין הרים גבוהים, מנין לי העוז להכריע ביניהם?

בשביל להבין דבר זה הכרחי להבין נושא עמוק וחשוב בעיקר היחס אל הדעות השונות. חז"ל הקדושים אמרו על מחלוקות מסוימות "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", איך יתכן ששתי דעות הפוכות שתיהן נכונות?

ובכן, האמת האלוקית גדולה מתפיסה אנושית. האמת האלוקית היא לא אנושית היא אלוקית.

ביד האדם לתפוס רק חלק ממנה לא את כולה. אני רגיל לדמות את זה למכונה מאד מאד גדולה שאדם אחד לא יכול לראות את כולה יחד. הוא יכול לראות רק חלקים בנפרד היא גדולה מידי בכדי שאדם יראה את כולה בבת אחת.

אם אדם יביט על חלק ממנה הוא יראה גלגל שיניים מסתובב לצד אחד, הוא ילך למקום אחר במכונה ושם הוא יראה גלגלי שיניים מסתובבים לצד הפוך, לאיפה הגלגלים מכוונים לצד זה או לצד השני? רק אם הוא יראה את כל המכונה הוא יוכל להבין את המורכבות של גלגלי השיניים את מה הפ מפעילים ומדוע כל גלגל מכוין למקום אחר. אם ירצו לפקד על כל המכונה יהיו צריכים להעמיד אנשים על יד חלקים רבים ממנה, וכל אחד יהיה צריך לערוך רישום על סיבובם של הגלגלים הנמצאים לפניו, הוא יהיה צריך לומר מה הוא רואה מהמקום בו הוא עומד. אם הגלגל מסתובב או לא, ולאיזה כיוון הוא מסתובב. אדם העומד במקום אחר יאמר הפוך ממנו כי הגלגל שנמצא לפניו מסתובב לכיוון הפוך, וכך כשכל אחד יאמר מה הוא רואה על ידי סיכום של כולם יחד יוכלו להעריך נכון את פעולת המכונה. אבוי לו למי שנמצא במקום בו הגלגל צריך להסתובב לצד שמאל שיאמר שהוא רואה את הגלגל מסתובב לכיוון ימין, הוא עלול לגרום לנזק לכל המכונה.

זה משל כמובן לאמת הגדולה שאנחנו בני האדם צריכים לגלות חלקים חלקים ממנה. כל אחד צריך לגלות חלק אחר, כל בית מדרש מגלה עוד חלק מן האמת הגדולה האלוקית.

הבורא יתברך העמיד את אותו אדם בצד שממנו הוא רואה את הדברים, הוא נתן לאדם זוית ראייה משלו, אופי כישרון ועוד מרכיבים שגורמים לו להבין ולראות את הדברים כמו שהוא מבין אותם, וכך הוא מגלה את החלק מן האמת שהוא צריך לגלות.

כך כשיש דעות שונות בין גדולי ישראל כל אחד מגלה חלק אחר מן האמת.

אך לא רק לגדולי ישראל חילק הבורא זוויות ראייה שונות אלו מאלו. גם לכל אחד ואחד נתן הבורא אופי וזווית ראייה ועוד מרכיבים שונים הגורמים לו להתחבר לדעות משלו. וכך אדם בוחר לו רב לפי אופיו ושאר מרכיבים שיוצרים חיבור בין הרב שהוא בחר לבין האדם.

כך מסביר רבי ישראל מסלנט בספרו אור ישראל איך קרה שכל בית שמאי סברו באותה דעה וכל בית הלל באותה דעה. איך לא קרה שחלק מתלמידי בית הלל סברו כשמאי לפעמים, או חלק מתלמידי בית הלל סברו לפעמים כשמאי?

ביאר ר' ישראל שבסיס מחלוקתם של בית הלל ובית שמאי תלוי באופיו של אדם, ותלמידיו של הלל הזקן נעשו תלמידיו מחמת אופיים המתאים לו ולכך נעשו תלמידיו, ולהיפך תלמידיו של שמאי הזקן, כך שלעולם גם סברו כמותו.

לפי זה מובן איך אפשר להחליט להיות תלמיד של רב אחד ולא של רב אחר. אין בהחלטה להיות תלמיד של רב אחד אמירה כל שהיא על דעותיו של רב אחר, אלא רק שאני לא מתחבר לדעותיו ולאופיו. ולכן אינני תלמידו,

וחוסר החיבור הזה מסמן שהאמת שאותה אני צריך לגלות תתגלה על ידי שאהיה תלמידו של רב זה ולא של רב אחר.

עכשיו ננסה לחשוב על הנושא שאותו העלית, האם יתכן שאני יהיה תלמידו של רב אחד בהלכה ושל אחר בהשקפה? כעת נתבונן בזה על פי מה שכתבתי עד כה, אם סגנונו ואופיו מתאים לי בענייני הלכה למה שלא יתאים לי בענייני השקפה?

בשביל זה צריך ללמוד עוד נושא. וזה עיקר החלוקה של נושאים בתורה הקדושה. האם השקפה לחוד והלכה לחוד? סוגיות עיוניות לחוד, ופרקטיקה לחוד? אורח חיים לחוד ויורה דעה לחוד? האם שייך לחלק בין נושאי התורה או שמא כל התורה חטיבה אחת היא?

ובכן היה תלמיד חכם אחד שרצה לומר שהוא אמנם לא בקי בכל התורה, אך בנושא אחד הוא היה מומחה גדול ורצה לומר שבנושא הזה הלכה כמותו. החזון איש אמר לו לאותו חכם, שבתורה אין אפשרות להיות מומחה לדבר אחד.

מי שלא תלמיד חכם לא יכול להיות "תלמיד חכם לדבר אחד". התורה איננה רפואה יש השלכות מנושא אחד לשני.

אך לא זו בלבד, זה לא רק נושא של השלכות אלו על אלו. התורה היא חטיבה אחת. אומרים שהגאון מוילנא בסוף ימיו למד רק תורה שבכתב ובכל פסוק היה מגיע לתורה שבעל פה ולכל הפרד"ס, כי התורה איננה חלקים חלקים אלא רבדים הכרוכים אלו באלו.

כך שתורה מושלמת היא תורה שההשקפה וההלכה האגדה ועיון הסוגיות לא חלוקים זה מזה והם כחטיבה אחת, וממילא כל סגנון חשיבה, אמור להיות באותו רובד ומאותו מקום של גילוי אחד משבעים פנים שבתורה.

אמנם זה רק בתורה מושלמת. אינני יודע אם בדורנו יש רב שאפשר ללמוד ממנו גם השקפה וגם הלכה גם מקרא וגם תלמוד והכל יהיה מאותו גוון ואותו סגנון חשיבה התלוי באותו אופי.

וכך ממילא יכולה להיות מציאות שאדם יתחבר לבית מדרש אחד בענייני הלכה ולבית מדרש אחר בענייני השקפה.

במיוחד שאתה לא מדבר על תלמידות של ממש. אתה מדבר על בתי מדרש. אם תמצא לך רב חי, שממנו תלמד מסתבר שתוכל למצוא את החיבור של ההשקפה וההלכה.

אך אתה מדבר על בתי מדרש, בית מדרשו של הרב עובדיה יוסף מחד ובית מדרשו של הרב מרדכי אליהו מאידך. אלו בתי מדרש. שני גדולים אלו כבר אינם עמנו ואתה לא שואל מהם עניינים של יום יום.

וממילא אין שייכות בין הקשר שלך לענייני הלכה שבו אתה מרגיש חיבור לבית מדרשו של הרב עובדיה יוסף, לבין ענייני השקפה בהם אתה מתחבר יותר לבית מדרשו של הרב מרדכי אליהו.

כעת לשאלה הראשונה שלך, האם גדול בישראל חייב לצדוק.

כפי שציינת היו מקרים בהם גדולי ישראל טעו. אדם טועה מלאך לא טועה. יש קטע בספרו של אחד מגדולי ישראל שיש בו טעות של ממש. הוא מביא פסוק בצורה לא נכונה ומפלפל פלפול שלם כשכולו על בסיס הנחה לא נכונה,

הוא דורש מילים באופן הפוך ממה שהם כתובים בתורה. אומרים בשם השפת אמת שלא בחנם גלגלה ההשגחה טעות זו. כי לולי טעות זו היינו חושבים שהכותב מלאך ותורה לא בשמים היא.

בכדי לגלות שהוא לא מלאך היה צריך לגלגל לפתחו טעות. אך מאידך צריך לדעת לאנשים תלמידי חכמים וצדיקים יש סייעתא דשמיא והסיכוי שהם יטעו הוא פחות מכל אדם אחר.

אך ברור שבנושא שהם לא שקועים בו אין סיבה שידעו, בזמנינו נבואה ניתנה לשוטים. ובכן לא כל גדול בישראל אמור להבין בכל נושא ודאי לא בפוליטיקה.

אין שום טענה על גדול בישראל שלא יודע בענייני צבא ובטחון המדינה. יש טענה עליו אם הוא יחליט דברים על פי זה.

אתה סיפרת על גדול בישראל שתלמידיו שאלו אותו שאלה שהיא לא רלוונטית להם ולא לו. הם לא נמצאים בישיבת קבינט ולא שאלו לא את תלמידיו ולא אותו האם להחזיר שטחים או לא.

הוא דיבר איתם שיחת חולין של ימי בין הזמנים. גם אם הוא טעה לא קרה כלום. יש גם מה לדון על ההחלטיות שלך שהוא טעה אבל זה לא העניין כי לא באנו לשוחח בענייני פוליטיקה.

חשוב לשים לב ולא לערב פרשיות. הדוגמאות שהבאת של "אתם אפילו שוגגים" ועל רבן גמליאל שהורה לרבי יהושע לבוא במקלו ובתרמילו עוסקים בעניין שההחלטה בו נתונה בידי בית הדין.

זה חידוש התורה שקביעת בית הדין בנושא זה מכופפת את הטבע להחלטות בית הדין. ולכן גם אם קבעו בטעות החלטתם נכונה.

אבל לא כל דעה שנאמרת על ידי תלמיד חכם הופכת להיות נכונה גם אם היא לא נכונה.

ועשית ככל אשר יורוך נאמר על בית דין הגדול ולא על כל חכם בישראל. ועדיין טיפש מי שלא שומע בקולם של תלמידי חכמים שודאי דעתם צלולה יותר טהורה יותר, ומחושבת על פי סולם ערכים נכון. וגם יש להם סייעתא דשמיא יותר מכל אדם.

תודה רבה לך על שאלותיך החכמות והמחכימות ועליך נאמר תן לחכם ויחכם עוד. אם יש עוד מה לברר ולדון אשמח.

בברכה מרובה

שלמה

[email protected]‏