שלום הרב, בעניין של עשה לך רב וגדולי הדור.. 2 שאלות
1. פורסם באתר חדשות חרדי שבמהלך טיול בין הזמנים, הבחורים בישיבת… שאלו את ראש הישיבה, מגדולי הדור שאלות בהשקפה. אחת השאלות שנשאלה היא, האם בשונה מתפיסת הרב … זצ"ל לדעתו אסור למסור שטחים, אחרי מה שראינו שקרה בשביעי באוקטובר. תשובת הרב הייתה "ואם לא היינו מוסרים שטח לא היו יורים טילים למרכז ועושים מלחמה?"
לי כמובן קשה מאוד לשמוע תשובה כזו. כי לכאורה התשובה מראה שגדול דור בישראל(כמובן אחר נשיקת כפות רגליו ואלף המחילות, אך תורה אמת כתיב בה ואני חייב לומר מה שאני חושב באמת עם כל הענווה והמרחק העצום בין אחד מגדולי הדור לביני) לכאורה לא שולט כלל במציאות, הרי לפני שנמסרה רצועת עזה חמאס היה ארגון טרור קטן שלכל היותר היה לו פצמרים וטילים לטווח קצר וקטן מאוד. ממש לא ארגון שיכול להחדיר 4000 מחבלי נוחבה למדינת ישראל ולירות עשרות אלפי טילים עד לחיפה במשך קרוב לחצי שנה. ולכן, ודאי שאם לא היו מוסרים את רצועת עזה המלחמה הזו במתכונתה הנוכחית ממש לא הייתה קורית.
עכשיו, אם נאמר שאה"נ , באמת יכול להיות מציאות של גדול בישראל שלא שולט במציאות, אז אין פה קושיה. ואפשר אולי לחזק מהמעשה בפסחים צד: שרבי עצמו הודה שנראים דברי חכמי אומות העולם מדברי חכמי ישראל, ולכאורה מכאן ראייה שזה בסדר לומר שבכל הקשור למציאות, גדול בישראל לא בהכרח יהיה צודק. ועם זאת קשה לי מאוד לחשוב כך, כל החיים חונכתי שלגדולי ישראל יש סיעתא דשמייא ובכוח התורה יש להם חכמה מיוחדת. זה לא יהיה זילות בתורה ובחכמיה להגיד שגדול הדור טעה? (ושוב עוד מעשים לחיזוק, שחכמים אמרו לרבי עקיבא שטעה בבר כוזיבא (ירושלמי תענית דף כד.) והעבירו ביקורת על בקשת ר' יוחנן בן זכאי שלא כללה את ירושלים וענוותנותו של זכריה בן אבקולס ועוד..).
ואם נסכים שיכול להיות שגדול בישראל טועה, הקב"ה והתורה שאומרים לנו בפרשת השבוע "ועשית ככל אשר יורוך" בעצם אומרים לנו שצריך להקשיב לגדולי הדור אע"פ שהם טועים? (כמו המעשה עם ר' יהושע בן חנניה שבא במקלו ותרמילו ביום הכיפורים לחישובו, וכמו שפסק הרמב"ם וממנו ניקח כבניין אב לכל החלטה של גדולי הדור: (הלכות קידוש החודש פ"ב ה"י): בית דין שקידשו את החודש – בין שוגגים, בין מוטעים, בין אנוסים – הרי זה מקודש, וחייבים הכל לתקן את המועדות על היום שקידשו בו. אף על פי שזה יודע שטעו, חייב לסמוך עליהם, שאין הדבר מסור אלא להם, ומי שציוה לשמור המועדות הוא שציוה לסמוך עליהם, שנאמר: "אשר תקראו אֹתם…").
2. האם זה בסדר לעשות רב אחד להלכה ורב אחד להשקפה? כמובן אני שואל, מנקודת מוצא שהשאלה לא נובע מ"לעשות הרב נוח", שאדם רוצה לבחור בכל מקום את הרב המקל, וכבר חז"ל אמרו "העושה מקולות בית הלל ומקולות בית שמאי – רשע" (ראש השנה יד) וגם לא שואל לגבי מי שמגדיר עצמו כנמשך לתורת ברסלב, ר' נחמן ע"ה לא היה פוסק הלכתי, ולכן בעניין פסיקת הלכה עליו לקחת פוסק אחר כשעוסק בעיקר בענייני הלכה.
אני שואל לגבי מי שבהלכה מתחבר יותר לקו מסויים ובהשקפה לקו אחר, למרות שב2 הקווים יש גם הלכה וגם השקפה.
למשל אני בהלכה מאז ומתמיד מאוד אוהב את דרכו של הרב עובדיה, רואה בו גדול הדור בפסיקה כשאני רואה כמה ספרים הוא ובניו הוציאו, כמה הוא חיזק את ההלכה הספרדית ,כמה פסקיו נפוצו והתקבלו ברוב העולם הספרדי ברובו המכריע בין בדת"ל ובין בחרדי.
ומצד שני בהשקפה אני מאוד מזדהה עם דרכו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. וממש לא מתחבר לדרך החרדית ביחס למדינה וכו'
האם זה לא סתירה פנימית? כי רב הוא מלאך ה' צבאות, וממאי נפשך אם אתה מקבל את הרב עובדיה גדול הדור, משמע ה' איתו והלכה כמותו בכל מקום, וה' איתו גם בענייני השקפה, ואם אתה מקבל את הרב מרדכי אליהו, אז תהיה כמותו גם בהלכה
זה לא "מיקס" לבחור כאן רב וכאן רב? זה לא קצת גאווה שאני מכריע שפה הרב פלוני כנראה צודק ופה הרב אלמוני? ובהמשך ישיר לשאלה 1, זה לא קצת זילות במעמד הרב וגדול הדור?שהרי אני עושה אותו בעצם כמו בעל מקצוע, יש רופא מומחה לעיניים, יש מומחה לשיניים, ללב וכו', אז לכאורה אני אומר הרב זה טוב בהלכה ובהשקפה לא, הרב הזה טוב להפך, זה לא בעיה?
מחילה על האריכות אבל תורה היא וללמוד אני צריך
אשמח למקורות בתשובה אם אפשר
תודה ובשורת טובות לעם ישראל!