The Butterfly Button
ההלכה צריכה להתחדש ולהשתנות?

שאלה מקטגוריה:

התורה שבכתב היא מאוד כללית, ומציגה בעיקר איסורים מאוד כלליים, יותר מכך התושב”ע שנכתבה פעמים רבות מטה את הכתוב בתורה לדעתה מכיוון שזה הגיוני, כלומר זה מה שרבנים אמורים לעשות, אוסיף שהתורה שבע”פ לא היתה אמורה להיכתב, כלומר שהיתה אמורה לעבור מדור לדור, ולהשתנות לפי הצורך..ככה זה בנוי מלכתחילה. אז למה אנחנו נותנים יד לתקיעות הזו שהיהדות נפלה לתוכה? ולא רק זה אלא שזה הולך ומחמיר.. הגמרא כן הטתה את המשנה לדעתה, (חסורי מחסרי) הראשונים לא היססו לעשות אוקימתות רציניות על הגמרא (תוספות לדוגמא לא מהסס להגיד על דינים שהם לא רלוונטים) אבל בכל דור ודור זה נהיה יותר קשה..אנחנו לא מעיזים לעשות לראשונים מה שהם עשו לגמרא ושהיא עשתה למשנה ולמקרא..למה? מזמן כבר היינו צריכים להסתכל על המציאות מסביב ולהתחיל לעשות אוקימתות..מעמד האישה זהו שינוי ענק שמצריך עדכונים בהלכה..תפיסת הזוגיות השתנתה ומחכה לשינויים בהלכות נידה והרחקות, מבנה החברה השתנה, זמינות המידע, אופי העבודות, אופי המשפחה…הרבה שינויים אך משום מה אין אנו שומעים ” פוק חזי מאי עמא דבר” “הנח להם לישראל” וכולי..עד מתי לפחדנות ? דוגמאות? “חומרת ר’ זירא” “בליעה בכלים” “לימוד תורה לנשים” “קטניות” דין “פולטת ש”ז” “סרבני גט” ועוד ועוד ועוד..

תשובה:

שלום רב,

 

אני מזדהה מאוד מאוד עם שאלתך, ותקופה ארוכה הנושא הציק לי ולא נתן לי מנוחה.

אני שמח לקרוא בין השורות שבדקת הרבה נושאים וחקרת בהם, כל הכבוד!

 

למעשה, כמדומני שכל רבני ישראל מסכימים על כך ברמת העיקרון, כולנו מחכים ל”מישהו שיבוא ויעדכן את ההלכה” או בשפת הגמרא “תשבי יתרץ קושיות ובעיות”.

 

ולמעשה ההבדלים בינך ובין מי ש”מפחד” הם שניים:

הראשון, בתפיסה העצמית: האם אני מספיק גדול וחכם לבוא ולשנות את דברי קודמי?.

השני, בתפיסה הציבורית: האם הציבור כשיר לקבל “עדכונים”?.

 

ואפרט מעט.

 

יראת הרוממות

כל מי ששהה ליד תלמידי החכמים הגדולים באמת, אלו שישבו ימים ולילות להבנת כל מילה בתורה, מגיע בדרך כלל לחלישות הדעת, ואך טבעי שהוא שחשש מתמיד ינקר וישאל: “האם אני גדול יותר מהרב אלישיב? האם התעמקתי והבנתי את התורה יותר ממנו?

ואם הרב אלישיב הבין שצריך לדון בתורה כפי שהיא בידינו כיום, האם אני הקטן אבוא ואשנה? האם יש בכוחי לקחת אחריות ולחלוק עליו?”

 

זוהי התפיסה העצמית של רוב הציבור שתופס את עצמו קטן מול גדוליו, וחלש מכדי לנסות לטעון אחרת ממה שטענו עד כה.

 

ולכן למעשה רק תלמיד חכם גדול מאוד שיבוא בעוצמה וידפוק על השולחן “לא כך לימדתנו התורה”, רק הוא יוכל לבוא וליצור שינוי. ודוגמה לכך הוא הרב עובדיה יוסף, שהגיע מכוח תורתו וטען שצריך לשנות, ושינה על אף שרבו המקטרגים והמתנגדים לו בתחילת הדרך, אך כיון שבא בשם התורה והביא אסמכתות לדבריו, התקבלו דבריו.

 

ועוד לפניו, הגיע הרב שלמה זלמן אוירבך ושינה לחלוטין את תפיסת היחס לחשמל, והתיר לדוגמה להדליק ולכבות מכשיר שמיעה בשבת, תוך דיון בינו כאברך צעיר מול החזון איש! משום שדן בנושא ברצינות ובאחריות מלאה, מתוך דברי התורה עצמה.

 

וזאת בשונה מתופעה מתגברת של תלמידי חכמים שבאים לעדכן את התורה על פי ערכים חיצוניים מתוך שיח של התנשאות ולא מתוך שיח תורני, מה שגורם שהציבור התורני עצמו דוחה אותם, ורק הציבור שמחכה לפשרות ומודרנה בתורה – מקבל את דבריהם בלא חקירה ובלא דרישה.

 

ומבחינה זו, אין לי אלא לחזק את ידיך ואדרבה, אם אתה חש ראוי לכך, עליך ללמוד ולהתעמק היטב בכל נושא ונושא, ולכתוב ולהפיץ ברבים על מנת לדון ולגבש דעה תורנית מוצקה ואיתנה שתתייחס למציאות המשתנה.

 

מצבו הרעוע של ציבור שומר המצוות

ההבדל הנוסף בין מי שמפחד משינויים למי שחפץ בהם הוא בתפיסת המציאות הציבורית, “האם יש בנו כשירות להכיל שינויים?”.

 

אי אפשר להתעלם מהעובדה שעברנו גלויות קשות עד לאחרונה, ועברנו נטישת הדת של רוב העם היהודי, כך שכל פעולה בתחום הציבורי של שומרי המצוות – מנהלת מעין דיאלוג מול רוב העם שנטש את התורה. וכל שינוי ו”עדכון” מרעיד את אמות הסיפים ומעלה חשד של מינות ואפיקורסות, כך שהפיתרון בוודאי אינו יכול להיות שינוי דרסטי וחוסר יציבות בחיים התורניים.

 

אני מכיר הרבה תלמידי חכמים שלאחר לימוד סוגיות מסויימות הגיעו למסקנה חד משמעית שדרוש שינוי, אלא שהם מספיק חכמים בשביל לא לבצע את הדברים הלכה למעשה, מחוסר תועלת.

 

כאשר המון העם אינו מסוגל לרדת לעומקם של דברים, אין תועלת בקריאה לשינוי, הרי זה קול קורא במדבר, או גרוע מכך, מחיקת כל השפעה ציבורית – ומה הועיל חכם בתקנתו?

 

ולכן צריך להמשיך לדון ולחקור כל נידון חדש, לאור התורה. מתוך הבנה שאכן עקרונות הבסיס לא משתנים, לעולם יהיה אסור לפרוק עול, לרצוח או לנאוף, לעולם נקדש את השבת והמועד ומקום המקדש, נעבוד על מידות הקנאה, הכעס והכבוד, כי בסופו של דבר, כל השינויים הם בצורה החיצונית של קיום המצווה.

אפשר גם לשים לב, שכפי שהדברים עברו שינויים לאורך הדורות, כך גם עתה, חכמי ישראל דנים את המציאות מחדש בכל עת, אנו יודעים ש”כינים פרות ורבות” ולא דנים את “הנולד לשמונה” כמוקצה שעתיד למות. יש כיום דיונים מתוך התורה על שיוויון בין איש לאשה, הימנעות מאכילת בשר, ועוד.

 

וגם אם לפעמים בוערת התשוקה לזרז את הדברים, עלינו לזכור שהתנהלות ציבורית נכונה היא “אבולוציה” ולא “רבולוציה”.

 

וגם מבחינת סעיף זה, בכדי שהציבור יהיה מוכן לעיון מעמיק בתורה, צריך לעמול ולהוכיח את עמדת התורה כלפי המציאות של ימינו.

 

ואין לי אלא לקרוא לך לשנס מותנים, ולפרסם את דברי חקירתך בכל נושא.

כי תורה היא ולימוד היא צריכה. ואם תבוא בלב טהור ובכנות, דבריך יתקבלו על לומדי בית המדרש.

 

בברכה

מתי

mati@akshiva.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מה התכלית של זה הכאב?
שאלה לי והיא מטרידתני. אפשר ותראה כמתריסה, או שמא כנודניקית ספקנית. אך, במטותא מנכון, העבירו על מידותיכם, והשתדלו לתת לה מקום של כבוד באימיילכם. החיים ריקניים הם, חסרי תוחלת הנאה ומשמעות. אינם אלא כבועת סבון אדירה ונוצצת שכיון ובאת לעמוד על טיבה מתנדפת היא בקול רחש חרישי. אשרי מי שזכה...
איזה קושי הוא בידי ומה בידי שמיים?
ממה שהצלחתי להבין כל קושי ואתגר, שהאדם עובר בחיים הוא מאת הקב”ה. עוד דבר שאני מקווה שהבנתי נכון הוא שדרך התורה הוא בכיבוד האחר,בעזרה לאחר ובכללי בעשיית טוב לאחר בין אם זה חברים קרובים משפחה וכו. השאלה אם יש גבול מסוים או שפשוט לקבל שכל דבר מאת הה’ יתברך? האם...
מותר גם סתם להנות ולהתבטל מבלי שנחשוש לבזבוז זמן?
אשמח לקבל הבהרה תמיד יש שאלה מציקה שאולי אנחנו אמורים ללמוד עד המקסימום ולהיות ממש מחושב על הדקה וגם על כל מילה של דברים בטלים צריך פיקוח וכן סתם הנאות העולם הזה מעבר למה שנצרך תמיד יש את התשובה שצריך להיות נורמלי אבל החרדה שוב עולה שאולי אפשר להיות במינימום...
האם אפשר שתהיה תכלית לחיים בלי חיבור לקב"ה?
כחרדים ויהודים מאמינים אנו יודעים שיש תכלית לאדם בעולמו , שיש עולם הבא , שכר ועונש וכו.. השאלה שלי היא למה בעצם אומרים שלחילונים אין תכלית בחיים? להתחתן זה לא תכלית? להביא ילדים? להקים משפחה, למה לכאורה זה לא נחשב לסיבה מספיק טובה לתכלית האדם בעולם, הרי זה המשכיות זאת...
איך לא נפחד מהמוות אם יש מצב לגיהנום?
תודה שיש כאן מקום לשאול- יש לי שאלה, יש לי פחד גדול מלמות , פחד שמורכב מהמון נקודות כמו החוסר וודאות , כמו האיבוד שליטה , כמו לא להגשים את עצמי ועוד ועוד. ככל שעובר הזמן אני מבינה, שכשאדם מפחד ככ למות, הוא הרבה פעמים לא זוכה לחיות.. כי הוא...
ירידה רוחנית לפני חתונה
אני שלושה שבועות לפני חתונה. ציפתי להיכנס לחתונה מתוך עבודת השם מתוך עליה רוחנית ולא ירידה. אלא שאני מרגיש חוסר חשק לתפקד אני קם מאוחר בקושי לומד ובעקבות זאת חושש מהעתיד- איך אקים בית של תורה. זה מאוד מתסכל. ואני מאוד מפחד שלא אצליח ללמוד בכולל ושלא אנהל סדר יום....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן