שלום ירון

ראשית אני מתנצל על העיכוב בתשובתי.

מכתבך כביכול רציונלי ופילוסופי אך הוא ריגש אותי מאוד. התרגשתי לראות את הרצון לשמור נאמנות לבית אבא, את הרצון לשמר את האוצרות שאתה חש שיש לך, יחד עם אי-מוכנות לטייח שאלות, ולהעלותם על פני השטח, להתמודד עמם ולהעמיק בהם.

לשאלה שלך נדרש אומץ כפול. מכיוון שישנם כאלה שמכירים בחשיבות האמונה ומצוותיה, וכאשר נפגשים בשאלות קשות, מפחד שיפגעו באמונתם הם מדחיקים אותם לפינה חשוכה. ולהדחקה זו יש מחיר. ההבנה וההעמקה היא תוצאה של השאלה. כבוגרי בית המדרש, ואף כבוגרי אקדמיה אנו יודעים שללא קושיה טובה לא ניתן לומר "חבורה" איכותית, ולהבדיל ללא שאלת מחקר מנוסחת היטב – לא תקרום עור וגידים השערת המחקר, ועל כן ההדחקה משאירה את הבנתו של האדם במקום סטטי, הוא לא יעמיק באותם תחומים אותם הדחיק וישאר באותה הבנה ילדותית (יחסית) לאורך ימים ושנים.

נוסף לכך היא פוגעת בתחושת הכנות של האדם עם עצמו. המדחיק יחוש כאילו הוא מרמה את עצמו, חי בסוג של חיים לא אמיתיים, חיים בהם הוא לא מסוגל להסתכל לעצמו בעינים ולהתמודד עם שאלות.

וישנם שנוהגים בדיוק להפך, הם מאמצים את השאלות במהירות אל חיקם ומסיקים מסקנות. הם ממהרים לזרוק מעליהם חינוך ומטען של דורות, ערכים ומוסר ובניין אישיותי שנבנה בעמל רב על ידי הוריהם ועל ידם, סיפוק ואושר שחוו ושחווים מהעולם האמוני שלהם, ובעצם הורסים ארמון אישיותי ורוחני שלם בפזיזות רק בגלל מספר סדקים שנוצרו בו. זו התנהגות ילדותית משהו, ובשאלתך כבר כתבת מדוע אינך מהם .

ועל כן המוכנות שלך לשמור על אמונתך יחד עם אומץ לשאול ולרצות להעמיק ולהבין מעוררים הערכה רבה, ותפילה שתמשיך באומץ וביושר בדרך זו גם באתגרים העומדים לפניך.

כל שאלה מהשאלות שהזכרת דורשת בעצם תשובה בפני עצמה, ועל כן אעדיף לכתוב לך כיצד אני חושב שניתן להתמודד עם המצב שאתה מתאר באופן כללי בלא להקיף נושא ספציפי (כמובן שאם תרצה בשאלה נפרדת אוכל להרחיב בנושא מסויים), ובעצם אתאר לך כיצד אני מתמודד, כבוגר אקדמיה, עם הסיטואציה הזו.

נקודה חשובה ראשונה שצריכים לדעת היא שאמנם חשוב לשמור מכל משמר על העולם הערכי והחוויתי והמחייב שאנו מביאים מהבית, אך חשוב מאוד שלא לקדש כל תפיסה ואמירה של הרב'ה בחיידר ושל הגננת, ואפילו לא של הר"מ בישיבה. היהדות אינה דת לילדים בלבד. יש בה עומק, יכולת התמודדות מופלאה עם שאלות יסוד במחשבה ובפילוסופיה, קביעות כלפי עולם של מוסר וערכים, והתייחסות לשלל הסוגיות שעמם מתמודד המין האנושי בשנות קיומו. ועל כן הידע איתו אנחנו באים מהגן ומהחיידר חייב להתעדכן קודם כל על ידי הרחבת אופקים תורנית, על ידי ההבנה שהרדידות שבה הבנו את התורה, את ביסוס האמונה, את ההתמודדות שלה עם שאלות וקשיים, הינה שיטחית וכבר אינה מספקת, ועלינו לשנס מתנים ולצאת למסע לימודי חדש.

הבנה זו מובילה בהכרח למסקנה שלא כל סתירה בין מידע חדש לתפיסות תורניות קודמות שלנו הינה בהכרח סתירה. יתכן שהתפיסה התורנית שהחזקנו בה אינה נכונה, וילדותית משהו, ובחיפוש והעמקה נגלה שהדברים אינם סותרים.

כך לדוגמה ההבנה הרווחת שהתורה מלמדת מדע אמפירי, ושחכמים ידעו את כל המדע עד סוף כל הדורות, לאחר העמקה ולימוד תתגלה כחוסר הבנה בתפקידה של התורה, בתפקידם ובפועלם של חכמים והבנת דבריהם (ואפשר כמובן להאריך בנושא זה רבות).

ועל כן חשוב להתחיל ללמוד ולהכיר את העולם המחשבתי של גדולי הדורות, מהרמב"ם (מורה נבוכים, הקדמה לאבות ולפרק חלק), הרמב"ן בספריו, הכוזרי, המהר"ל (מומלץ להתחיל מבאר הגולה) ועוד, ועד לגדולי הדורות האחרונים: הרש"ר הירש, המהר"ץ חיות, ה"שרידי אש" במאמריו, הרב קוק על שלל ספריו, הרב סולוביציק מבוסטון, גדולי החסידות (בעל התניא, ר' צדוק, ר' נחמן ועוד) ועוד רבים רבים שעסקו בשאלות שעליהם אתה מדבר, ובשאלות רבות אחרות, כל אחד לפי סגנונו ודרכו, ובעיקר יתנו לך מבט רחב בהרבה מהמקום בו אתה (ואני) נמצא כיום.

יתכן שכדאי לך בשלב בו אתה נמצא, מחוסר זמן ויכולת (אוי… המטלות, המבחנים….) , "לטעום" מכל אחד מהם ולראות לאן נוטה נפשך, לאיזה סגנון מחשבה וכתיבה אתה מתחבר, לשמוע עליהם שיעורים ממקורות שונים (יש רבים ברשת ובמקומות נוספים), ולהתמקד בספרים ובסגנון המושכים את לבך.

נקודה חשובה נוספת שאני בטוח שתגיע בעקבות כל הנ"ל היא ההבנה שאין "תשובות איסטנס", הימים בהם היינו שומעים קלטות הרב אמנון יצחק ומתמוגגים מתשובת מחץ קטלנית לא יחזרו. הנושאים מורכבים יותר, עמוקים יותר, וכמו במדע, ככל שאתה לומד יותר אתה מגלה כמה עוד חסר לך, כמה עוד יש לך ללמוד. הענווה הזו מול ים הידע החסר יחד עם הבנת גובה ועומק הנושאים הנידונים, מאפשרת שלא "לפול מהרגלים" מול כל שאלה שתתקל בה (ואתה תתקל ברבות כאלה!). היא מאפשרת להאזין לשאלה, להפנים אותה, לנתח אותה ולהתחיל ביסודיות לחקור ולחפש במחשבה היהודית ובידע הקיים (והוא עצום!) ובתוכך פנימה את התשובה ואת הפתרון.

כך לדוגמא על השאלות שהזכרת אני ממליץ בחום לקרוא את ספריו של הרב מיכאל אברהם "אלהים משחק בקוביות" העוסק בשאלת אבולוציה ויהדות, ו"מדעי החופש" העוסק בנושאים של בחירה מול מדעי המוח. ספרים אלו מבארים גם מושגים פילוסופים רבים הנדרשים להבנת הסוגיות הללו.

כמו כן אתה יכול למצוא ברשת מידע רב על כל נושא שהעלית, כך לדוגמא שאלת על הרב קוק ושיטתו בנושא האבולוציה, תוכל לקרוא כאן: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/gil-4.htm

וכאן: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/avolution.htm

ויש עוד רבים.

והמלצה אחרונה, "עשה לך רב והסתלק מן הספק" (אבות), חפש תלמיד חכם שמהווה בעיניך מקור השראה, כזה שיכיר אותך ויכול לתת לך את החיזוק הנפשי ברגעי משבר. לאו דווקא בגלל שיש לו תשובות לספקותיך, אלא כתזכורת על איזה ארמון אתה נלחם ולאן בסופו של דבר אתה שייך.

ולסיכום, הרחבת האופקים אותה אתה חווה הינה הזדמנות פז להצמיח גם את עולמך התורני והנפשי, בהבנה תורנית ואמונית עמוקה ומבוססת יותר. ועל כן הצעתי:

א.      אל תקדש ידע תורני ואמונה ילדותית. הם לא מייצגים נאמנה את התורה ומצוותיה.

ב.      תפנה להעמיק וללמוד את ספרי המחשבה התורניים, ותמצא את המקום שלבך חפץ בהם.

ג.       ענווה וסבלנות מול שאלות, בהבנה שמדובר כאן בעומק ורוחב תורני שיש ללמוד אותו.

ד.      חיפוש ומחקר בספרים העוסקים בנושאים הללו של סתירות ופילוסופיה יהודית.

ה.      מציאת אישיות תורנית מעוררת השראה שניתן להתקשר איתה ולקבל ממנה כח ואמונה.

אני בטוח שעוצמת האמונה שהבעת בשאלתך יחד עם הסקרנות המבורכת תביא אותך להיות יהודי ירא שמים טוב יותר ושלם יותר,

אשמח לדעת אם סייעתי בתשובתי, וכמו כן אם יש שאלות נוספות – אנחנו כאן, אל תתבייש לשאול שוב ושוב.

בהערכה רבה!

מיכאל

[email protected]